פתיחת התפריט הראשי

<< | ירושלמי · מסכת ערלה · פרק א · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ד משנהעריכה

נטיעה של ערלה ושל כלאי הכרם שנתערבו בנטיעות הרי זה לא ילקוט ואם ליקט יעלו באחד ומאתים ובלבד שלא יתכוין ללקוט רבי יוסי אומר אף יתכוין וילקוט ויעלו באחד ומאתים

הלכה ד גמראעריכה

נטיעה של ערלה נטיעה של כלאי הכרם והלא כל הנטיעות אינן כלאים בכרם כיני מתניתא ערוגה של כלאי הכרם אמר רבי יוסי בי רבי מתניתא ערוגה של כלאי הכרם אמר רבי יוסי בי רבי בון כשהביא עציץ נקוב והעבירו תחת הגפן ר' שמעון בן לקיש בשם חזקיה לוקט שלשה אשכולות ומתיר מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש תמן אומר בשם ר' הושעיה היו לפניו מאה וחמשים חביות נתפתחו מאה מאה מותרות וחמשים אסורות והשאר לכשיפתחו יהו מותרות אמר רבי זעירא לא אמרו אלא לכשיפתחו הא ליפתח לכתחילה אסור והכא הוא אמר הכין תמן בשם רבי הושעיה והכא בשם חזקיה ואמרין תמן בשם רבי שמעון בן לקיש פותח שלש חביות ומתיר ואתיא כחזקיה דהכא והא תנינן הרי זה לא ילקוט לשעבר והא תנינן אם לקטו יעלו באחד ומאתים א"ר יוסי בי רבי בון כאן בשליקט שלשה כאן בשליקט כולהון תני רימוני בדן שסיפקו מעלה ודיין אינו מעלה אף בקרקע כן ספק קרקע מעלה [ודאי] קרקע אינו מעלה היך עבידא נטיעה של ערלה ושל כלאי הכרם שנתערבו בנטיעות ספק קרקע מעלה [ודאי] קרקע אינו מעלה רבי יודן בעי אף לעניין נבילה כן חזר רבי יודן ומר נבילה אין לו עלייה קרקע יש לו עלייה ר' יוסי אומר אף יתכוין וילקוט ויעלו באחד ומאתים מ"ט דרבי יוסי שכן דרך בני אדם להיות מידל בגפנים תמן תנינן סאה תרומה שנפלה למאה טחנן ופתחו כשם שפחתו החולין כך פחתה התרומה ומותר תני אף יתכוין וילקוט ויעלו באחד ומאתים אמר רבי זעירא דברי הכל היא שכן דרך הכהנים להיות טוחנין מדומע לתוך בתיהון מה נפק מן ביניהון כלאי הכרם על דעתיה דרבי יוסי טוחן ומתיר על דעתון דרבנין אין טוחן ומתיר