ירושלמי ערלה א ג

<< | ירושלמי · מסכת ערלה · פרק א · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ג משנה

אילן שנעקר והסלע עמו אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב נעקר הסלע מצידו זיעזעתו המחרישה או שזיעזעתו ועשאו כעפר אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב אילן שנעקרו ונשתייר בו שורש פטור וכמה יהיה בשורש רבן גמליאל משום רבי לעזר בן יהודה איש בירתותא כמחט של מתון אילן שנעקר ובו בריכה והוא חיה ממנו חזרה זקינה להיות כבריכה הבריכה שנה אחר שנה ונפסקה מונה משעה שנפסקה סיפוק הגפנים סיפוק על גבי סיפוק אע"פ שהבריכן בארץ מותר רבי מאיר אומר מקום הגפנים סיפוק על גבי סיפוק אע"פ שהבריכן בארץ מותר רבי מאיר אומר מקום שכוחה יפה מותר ומקום שכוחה רע אסור בריכה שנפסקה והיא מלאה פירות אם הוסיף במאתים אסור

הלכה ג גמרא

כיני מתני' אם היה יכול לחיות פטור ואם לאו חייב חזקיה שאל פחות מכאן כתלוש הוא השתחוה לו אסרו כותבין עליו גיטי נשים אמרין חזר ביה חזקיה אמר רבי יונה מן הדא חזר ביה דא"ר יוחנן בשם רבי ינאי מכיון שיש כמחט של מיתוי דבר בריא שיש לו שלש שנים חזקיה שאל שליש מחט שנה שני שלישי' שתי שנים חבריי' בעיי מחט ושליש דבר בריא שיש לו ארבע שנים אין תימר לא חזר ביה למה שאל כן אמר רבי יונה מן מילתיה חזר ביה דאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי מכיון שיש בו כמחט של מיתוי דבר בריא שיש לו שלש שנים אמר רבי יוסי אפילו יש בו שלש שנים אין בו כמחט של מיתוי אמר ר' יודן מתניתא מסייעא לרבי יוסי אמר רבי אף כשאמרו בנות חמש בנות שש בנות שבע אלא בגפנים בנות חמש בתאנים בנות שש בזיתים בנות שבע ואנא [ואנן] חמיי הדין מרוותא דתאינה אתיא בפירי א"ר יודן כד [כר'] טריפן לעוביה אילן שנעקר ובו בריכה ובו ברכה רבי חונא בשם רבי יוחנן ובו בריכה א"ר מנא אית בני נש שמון בריכה כמאן דאמר (בראשית כד) בוא ברוך ה' רבי זעירה רבי יסי רבי לעזר בשם רבי חנינא רבי בא ר' חייה רבי לעזר רבי חנינה בשם רבי חנינה בן גמליאל ילדה שסיפקה לזקנה טהרה הילדה אמר ר' חייה בר בא מתניתא אמרה כן סיפוק גפנים סיפוק על סיפוק אף על פי שהבריכן לארץ מותר וחש לומר שמא השרישה הילדה עד שלא תתאחה מן הזקינה רבי חנניה בריה דרבי הלל דרבי יהודה היא דרבי יהודה אמר מתאחה היא עד שלא תשריש רבי יוסי בשם רבי יוחנן שרשים אין בהן ממש אמר רבי זעירא לר' יוסי בפירוש שמעתנה מן רבי יוחנן או מן שיטתיה דאמר רבי יוחנן ותני כן הקדיש ואחר כך נטע פטור מן הערלה נטע ואחר כך הקדיש חייב בערלה ואתון סברין מימר הקדש פטור וזקינה פטור ולא דמיא הקדש ראוי הוא לפדותו ולחייבו הואיל וראוי לחשוב ולחייבו אית לך גבי זקינה ראוי לחשוב עליה ולחייבה רבי אבהו בשם רבי יוחנן אתרוג שחנט בשנת ערלה ויצא בשנת היתר וסיפקו לחבירו אפילו מוסיף כמה אסור שאין גידולי איסור מעלין את האיסור הא ילדה שסיפקה טהורה הילדה אין תימר לא טהרה אפי' מוסיף כמה אסור ר' זעירה בשם רבנין אתרוג שחנט בשנת ערלה ויצא בשנת היתר וסיפקו לחבירו אפילו מוסיף כמה אסור לוקין עליו בכזית אמר רבי מיישא לרבי זעירא תרתין מילין אתון אמרין ואינון פליגין חדא על חדא הכא אתון אמרין שאין גידולי איסור מעלין את האיסור והכא אתון אמרין לוקין עליו בכזית וילקה לפי חשבון שיש בו אמר רבי יונה כאן מחמת עצמו הוא חי וכאן מחמת הסיפוק הוא מעתה אתרוג שחנט בשנת ערלה ויצא בשנת היתר וסיפקו לחבירו [וחבירו בחבירו] וכן חבירו סיפקו זה לזה טהרו זה את זה רבי אבהו בשם רבי יוחנן ורב חסדא תריהון אמרין בסתם חלוקין מה נן קיימין אם דבר בריא הוא שהוא חי מכח הזקנה דברי הכל מותר ואם דבר בריא שהוא חי מכח הילדה דבר הכל אסור אלא כי נן קיימין בסתם כיצד הוא יודע רבי ביבי בשם רבי חנינה אם היו העלים הפוכין כלפי הילדה דבר בריא שהוא חי מכח הזקנה ואם היו העלים הפוכין כלפי הזקנה דבר בריא שהוא חי מכח הילדה אמר רבי יודן בר חנין סימנא דאכיל מן חבריה בהית מסתכל ביה אמר רבי יודן אבוי דרבי מתנייה תיפתר שנשרו העלין בריכה שנפסקה אמר רבי יודן לא סוף דבר בריכה אלא אפילו אילן דאמר רבי יסי בשם רבי יוחנן בצל שעקרו ושתלו כיון שהשריש מעשר לפי כולו רבי חייה בשם רבי יוחנן בצל שעקרו ושתלו כיון שהשריש מעשר לפי כולו דלא תיסבור מימר אוף הכא כן חילפיי שאל לרבי יוחנן ולרבי שמעון תבל מהו שיאסר ביותר ממאתים א"ל אין תבל ביותר ממאתים והתנינן כל המחמץ והמתבל והמדמע אין תימר למאה מאתים אפילו לא חימץ אפילו לא תיבל אלא בענבים אנן קיימין רבי יוסי בשם רבי יוחנן בשלא צמקו אבל אם צמקו יש תבל ביותר ממאתים רבי חייה בשם רבי יוחנן בשלא בישלו אבל אם בישלו יש תבל ביותר ממאתים ר' יוסי בשם ר' יהושע בן לוי בשם ר' פדיה נותני טעמים אחד מששים א"ר שמואל בר רב יצחק לרבי חייא בר בא הא רבי יוסי פליג [עלך] ומתניתא פליגא על תריכון כל המחמץ והמתבל והמדמע אין תימר למאה מאתים אפילו לא חימץ אפילו לא תיבל אלא ביותר אנן קיימין אמר רבי ירמיה תיפתר בשר בבשר אמר רבי יוסי היא בשר בבשר היא שאר כל האיסורין דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל האיסור משערין אותן כילו כן מיי כדון ההן אמר נותני טעמים אחד ממאה וההן אמר נותני טעמים אחד מששים מאן דאמר נותני טעמים אחד מששים את עושה את הזרוע אחד מששים באיל ומאן דאמר אחד ממאה את עושה את הזרוע אחד ממאה באיל מאן דאמר אחד ממאה את מוציא העצמות מהזרוע ומ"ד אחד מששים אין את מוציא את העצמות מן הזרוע וכשם שאת מוציא את העצמות מן הזרוע כך הוציאם מן האיל לית יכיל דתני אין טינופת של תרומה מצטרפת עם התרומה לאסור את החולין אבל טינופת של חולין מצטרפת עם החולין להעלות את התרומה רב ביבי בעי טינופת של תרומה מהו שתצטרף עם החולין להעלות את התרומה מן מה דאמר רב חונא קליפי איסור מצטרפת להיתר הדא אמרה טינופת של תרומה מצטרפת עם החולין להעלות את התרומה תני רבי חייה כל מה שאסרתי לך במקום אחר התרתי לך כאן לפי שבכל מקום מאה אסור מאה ועוד מותר ברם הכא אפילו מאה מותר ותוב אם הוסיף במאתים אסור דבית ר' ינאי משערין כהדין ירבוזה כיצד הוא יודע רב ביבי בשם ר' חנינא לוקט אחד ומניח אחד מה שזה פוחת זה מוסיף