ירושלמי סנהדרין ה ה

<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק ה · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ה משנה

אם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו מעבירין דינו למחר ומזדווגין זוגות זוגות ממעטין במאכל ולא היו שותין יין כל היום ונושאין ונותנין בדבר כל הלילה ולמחרת משכימין ובאין המזכה אומר אני המזכה ומזכה אני במקומי והמחייב אומר אני הוא המחייב ומחייב אני במקומי המלמד חובה מלמד זכות אבל המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה ואם טעו בדבר סופרי הדיינין מזכירין אותן אם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו עומדין על המיניין שנים עשר מזכין ואחד עשר מחייבין זכאי שנים עשר מחייבין ואחד עשר מזכין ואפילו עשרים ושנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינים עד כמה מוסיפין שנים שנים עד שבעים ואחד שלשים וששה מזכין ושלשים וחמשה מחייבין זכאי שלשים וששה מחייבין שלשים וחמשה מזכין דנין אילו כנגד אילו עד שיראה אחד מן המחייבין את דברי המזכין

הלכה ה גמרא

תני אחד מן העדים שאמר יש לי ללמד עליו זכות ובא חבירו וסייעו ובא חבירו וסייעו את מי ממנין לראשון לשני לשניהן נישמעינה מהדא דר יוחנן והוא שנזדכה מפי עצמו אין מושיבין אותו דיין הרי שנזדכה מפי עצמו ונמצא עד ודיין לא מצינו עד נעשה דיין אמר בדיני ממונות נזדקן הדין והגדול שבדיינין אומר נזדקן הדין תני למה מוסיפין דיינין שאם היו שנים מן הראשונים מזכין ואחד מן האחרונים ליגמר הדין בשלשה אמר רבי לא מכיון שנראה דינו ליגמר בארבעה אין גומרין אותו בשלשה אמר רבי יוסי ותשמע מינה שלשה שדנו ומת אחד מהן חותמין בשנים וכותבין אף על פי שחתמנו בשנים בשלשה דננו אמר רבי חגיי מתני אמרה כן הדיינין חותמין בו מלמטה אות העדים ולמידין מידת הדין מפרוזבול אשכח תני הוא למד מידת הדין מפרוזבול לא ראה ר יוחנן אמר זכאי ר"ל אמר חייב א"ל ר יוחנן והלא זכאי הוא ולמה דנין אילו כנגד אילו שלא ייראה דין זה יוצא מעמעם