ירושלמי סנהדרין ה ד


<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק ה · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ד משנהעריכה

היו מכניסין את השני ובודקין אותו נמצאו דבריהן מכוונין פותחין לזכות אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות או אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו חובה משתקין אותו אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות מעלין ומושיבין אותו עמהן ולא היה יורד משם כל היום אם יש ממש בדבריו שומעין לו אפילו הוא אמר יש לי ללמד על עצמי זכות שומעין לו ובלבד שיהא ממש בדבריו

הלכה ד גמראעריכה

תני אם מצאו לו זכות פטרוהו אם לאו מעבירין דינו ומזדווגין זוגות וממעטין במאכל ולא היו שותין יין ונושאין ונותנין כל הלילה ולמחר משכימין ובאין וחזני כניסיות מחזרין אחריהן ואומר איש פלוני מחייב הייתי ומחייב אני מזכה הייתי ומזכה אני מחייב הייתי ומזכה אני שומעין לו מזכה הייתי ומחייב אני למד תחילה תני טעה אחד מן הדיינין אם היה מזכה סופרי הדיינין מזכירין אותו אם היה מחייב אמר לי למד תחילה אמר רבי לא מפני מה כותבין דברי המזכה מפני המחייב שמא תיטרף דעתו ואין חליף מילא יימרון ליה הדא אמרת הדא לא אמרת צריכה שני עדים נמצא דינו משתקע ר יוסי בי ר בון אמר מפני המזכה