פתיחת התפריט הראשי

<< | ירושלמי · מסכת נדרים · פרק י · הלכה ח | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ח משנהעריכה

הפר נדרים כל היום ויש בדבר להקל ולהחמיר כיצד נדרה בלילי שבת מיפר בלילי שבת וביום השבת משתחשך נדרה עם חשיכה מיפר עד שלא תחשך שאם לא היפר משחשיכה אינו יכול להפר

הלכה ח גמראעריכה

תני ר' יוסה בי ר' יודה ור' לעזר בי ר' שמעון אומר הפר נדרים מעת לעת מה טעמא דרבנין ביום שמעו מה טעמא דרבי יוסי בי רבי יודה מיום אל יום מה מקיים רבי יוסי בי ר' יודה טעמא דרבנין ביום שמעו תפתר שנדרה מתחילת הלילה מה מקיימין רבנן טעמא דרבי יוסי בי רבי יודה מיום אל יום תיפתר שנדרה בתחילת לילי שבת ונשתתק וחזר לדיבורו על דתיה דרבי יוסי בי ר' יודה נותנין לו כ"ד שעות על דעתיה דרבנין אין לו אלא אותו היום בלבד נשתתק וחזר לדבורו על דעתיה דרבי יוסי בי ר' יהודה מצטרפין לו כ"ד שעות על דעתיה דרבנין לעולם הוא מיפר והולך עד שיחזור לדבורו לפני שקיעת החמה שעה אחת עוד אינו יכול להפר מופר לך במנחה מופר לעולם מקום לך במנחה מוקם לעולם מופר לך עד המנחה כאומר מופר ליך מן המנחה ולמעלה תמן תנינן מפירין נדרים בשבת תני בין נדרים שהן לצורך השבת בין נדרים שאין לצורך השבת ונשאלין נדרים שהן לצורך השבת הא שלא לצורך השבת לא זקן שהוא יכול להפר למחר וכרבי יוסי בי רבי יודה וכרבי לעזר בי רבי שמעון דאמר הפר נדרים מעת לעת אפילו נדרים שהן לצורך השבת לא יפר תיפתר דברי הכל שנדרה בתחילת לילי שבת רבי אבהו בשם רבי יוחנן הבעל שאמר אין כאן נדר אין כאן שבועה לא אמר כלום וזקן שאמר מופר ליך בטל ליך לא אמר כלום אלא זה כהלכתו וזה כהלכתו הבעל אמר מופר ליך בטל ליך והזקן אומר אין כאן נדר אין כאן שבועה אמר רבי יוחנן ראשונים היו נשאלין מהו שישאל אדם על הקמתו היך עבידא נדרה אשה ושמע בעלה ולא היפר לה פשיטא שאינו מיפר לה לעניין הבעל מהו שיפר לה לעניין הזקן מה אנן קיימין אם בנדרים שבינו לבינה נדרי עצמו הן אלא כי נן קיימין בנדרים שבינה לבין אחרים ולא ר' יודה היא תני בשם ר' יודה ר' חייה תני לה בשם חכמים מהו להתיר נדרים בלילה ומה אם נדר הבעל שכתוב בהן ביום הרי הוא מיפר בלילה נדרי זקן שאין כתוב בהן ביום לא כ"ש מהו להתיר על ידי התורגמן נישמעינה מן הדא ר' בא בר זוטרא איתעביד תורגמן דרבי יוחנן בחדא איתא דלא הוות חכמה מישמע סוריבטי' תני אין נשאלין נדרים אלא עטופים ויושבים והנשאל יושב והשואל צריך להיות עומד מן הדין ועמדו שני האנשים אשר להם ריב אין לי עומדין אלא נידונין שואל הלכות אגדות מניין תלמוד לומר עמדו ועמדו ר' אחא בר פפא סלק מישרי נדרא דרבי אימי איחר בעמידה כדי לומר אין כאן נדר רבי מנא סלק מישרי נדרא דגמליאל דקונתיה איחר בעמידה כדי לומר אין כאן נדר אין כאן שבועה רבי מנא סלק מישרי נדרא דגמליאל בר בריה אמר ליה לא תיעביד לי כמה דעבדת לסבי אלא תיב לך ואנא קיים לי רבי זעירא רב יהודה ירמיה בר אבא בשם רבי שמואל שלשה שיודעין לפתוח מתירין כזקן סברין מימר במקום שאין זקן רבנין דקיסרין אפילו במקום שיש שם זקן אמרין קומי רבי יסא רב הונא ראשי מטות מאן אינון ראשי מטות רב הונא ראש לראשי המטות מהו למנות זקינים לדברים יחידים נישמעינה מן הדא רב מניתיה רבי להתיר נדרים ולראות כתמים מן דדמך בעא גבי בריה מומי בכורות אמר ליה איני מוסיף לך על מה שנתן לך אבא אמר רבי יוסי בי רבי בון כולא יהב ליה לדון יחידי ולהתיר נדרים ולראות כתמים ולראות מומין שבגלוי מן דדמך בעא גבי בריה מומין שבסתר אמר ליה איני מוסיף לך על מה שנתן לך אבא אף על גב דתימר ממנין זקינם לדברים יחידים והוא שיהא ראוי לכל הדברים כהדא רבי יהושע בן לוי מני לכל תלמידוי והוא מצטער על חד דהוה גבי בעייניה ולא הוה יכיל ממניתיה ומני יתיה לדברים יחידים הדא אמרה הראוי לדבר אחד ראוי לכל הדברים ושאינו ראוי לכל הדברים אפילו לדבר אחד אינו ראוי מהו למנות זקינים לימים נישמעינה מן הדא דרבי חייה בר אבא אתא לגבי ר' לעזר אמר ליה פייס לרבי יודן נשייא דיכתוב לי חדא איגרא דאיקר דאיפוק לפרנסתי לארעא ברייתא ופייסיה וכתב ליה הרי ששלחנו לכם אדם גדול שלוחינו וכיוצא בנו עד שיגיע אצלינו רבי חזקיה רבי דוסתי רבי אבא בר זמינא ומטו בה בשם רבי דוסתי סבא אכן כתב ליה הרי שלחנו לכם אדם גדול שאינו בוש לומר לא שמעתיו מהו להתיר בפלונס ר' אבהו בשם ר' יוחנן מתירין בפלונס ריב"ל התיר בפלונס ר' הונא בשם ר' ירמיה במקום שאין טלית א"ר יוסי בי רבי בון בנדרים הקלים