פתיחת התפריט הראשי

הלכה א משנהעריכה

נערה מאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה היפר האב ולא היפר הבעל היפר הבעל ולא היפר האב אינו מופר ואין צריך לומר אם קיים אחד מהן

הלכה א גמראעריכה

כתיב (במדבר ל) ואם היו תהיה לאיש מה אנן קיימין אם בנשואה כבר כתיב אם בית אישה נדרה ואם בפנויה כבר כתיב ואשה כי תדר נדר לי"י מה ת"ל ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה ואי זו זו זו נערה מאורסה שאביה ובעלה מפירין נדריה עד כדון בנדרים שנדרה משנתארסה נדרים שנדרה עד שלא נתארסה ונדריה עליה לרבות את הנדרים שבא בידה מבית אביה תני בשם רבי לעזר אם היו תהיה לאיש בבוגרת ארוסה הכתוב מדבר חברייא אמרי יאות אמר ר' לעזר וקשיא על דר' לעזר מכיון שבגרה לא כבר יצאת מרשות אביה יתומה שמת אביה מי מפר לה הבעל מיפר וקשיא על רבנין אם עד שלא נכנסה לרשותו הוא מיפר לה נכנסה לרשותו לא כל שכן מה מקיימין רבנן ונדירה עליה מה אנן קיימין אם בנדרים שנדרה עד שלא נתארסה ונתארסה כבר נראה לאב ולבעל להפר אלא כי נן קיימין בנדר שנדרה עד שלא מת אביה ומת אביה והיא בוגרת מנן לר' לעזר נערה מאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה בין איש לאשתו עד כדון בבעל באב בין אב לבתו מה מקיימין רבנין בין איש לאשתו ולא שבינה לבין אחרים בין אב לבתו לא שבינה לבין אחרים ולית לר' לעזר כן אית ליה כולה מתמן אית ליה בין איש לאשתו לא מה שבינה לבין אחרים בין אב לבתו לא שבינה לבין אחרים ולית לר' לעזר כן אית ליה כולה מתמן אית ליה בין איש לאשתו לא מה שבינה לבין אחרים בין אב לבתו ולא שבינה לבין אחרים ואין צורך לומר שקיים א' מהן איתא חמי היפר האב אין מופר ואת אמר הכין לא על הדא אתאמרת אלא הדא היפר האב את חלקו לא הספיק הבעל להפר עד שמת האב מיפר חלקו של בעל אמר ר' נתן זו דברי ב"ש אבל דברי חכמים אין צורך להפר בשלא הקם אבל אם הקם אינו יכול להפר את אמר האב מיפר חלקו של בעל ביקש להקם אמר מוקם ליך סתם מוקם ליך סתם מופר לך חלקו של בעל פשיטא דא מילתא לא היפר האב את חלקו ועברה על נדרה לוקה היפר האב ולא היפר הבעל מהו שתלקה או מאחר שאם ימות הבעל מתרוקנת אצל האב אינו לוקה ניחא כמאן דמר אין מיתה בהפרה ברם כמאן דמר יש מיתה בהפרה מיתה בהפרה היא וכן מכיון שאינו מיפר לה ועברה על נדרה לוקה תני היפר האב את חלקו ולא הספיק הבעל להפר עד שמת הבעל האחרון מיפר לה חלקו של ראשון אמר יוסי מתניתא אמרה כן אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה


הלכה ב משנהעריכה

מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל מת הבעל נתרוקנה רשות לאב בזה ייפה כח האב מכח הבעל בדבר אחר ייפה כח הבעל מכח האב שהבעל מיפר בבגר והאב אינו מיפר בבגר

הלכה ב גמראעריכה

הוון בעיי מימר בשלא היפר האב חלקו ומת ולא נתרוקנה רשות לבעל נישמעינה מן הדא דרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין הדא אמרה אפילו לא היפר האב חלקו ומת האב לא נתרוקנה רשות לבעל מת הבעל נתרוקנה רשות לאב הוון בעיי מימר כשהיפר הבעל את חלקו אבל לא היפר הבעל חלקו ומת לא נתרוקנה רשות לאב נישמעינה מן הדא והיא ארוסה נתגרשה בו ביום נתארסה בו ביום אפי' למאה אביה ובעלה האחרון מפירין את נדריה הדא אמרה אפילו לא היפר הבעל חלקו ומת הבעל נתרוקנה רשות לאב מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל רבי חגיי בעא קומי רבי יוסה עד כדון בנדרים שנדרה משנתארסה נדרים שנדרה עד שלא תתארס מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל אמר ליה וכי נדרים שנדרה עד שלא תתארס ונתארסה לא כבר נראו לאב לבעל להפר לה דתימר מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל הדא אמרה אפילו נדר שנדרה משנתארסה נדרה עד שלא נתארסה מת הבעל נתרוקנה רשות לאב א"ל וכי נדר שנדרה עד שלא נתארסה ונתארסה לא כבר נראו לאב ולבעל להפר לה דתימר מת הבעל נתרוקנה רשות לאב הדא אמרה אפילו נדר שנדרה משנתארסה מת הבעל נתרוקנה רשות לאב שהבעל מיפר בבגר מתני' דר' לעזר דתני בשם רבי לעזר אם היו תהיה לאיש בבוגרת ארוסה הכתוב מדבר


הלכה ג משנהעריכה

נדרה והיא ארוסה נתגרשה בו ביום נתארסה בו ביום אפילו למאה אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה זה הכלל כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה

הלכה ג גמראעריכה

אמר רבי הילא היו תהיה אפילו מאה הויות אביה ובעלה האחרון מיפר נדריה אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן שאביה ובעלה האחרון מפירין נדריה


הלכה ד משנהעריכה

דרך תלמידי חכמים עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין וכן הבעל עד שלא תיכנס לרשותו אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תיכנסי לרשותי הרי אלו מופרין שמשתיכנס לרשותו אינו יכול להפר בוגרת וששהת י"ב חדש ואלמנה שלשים יום רבי אליעזר אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה יפר וחכמים אומרים אין הבעל מיפר עד שתיכנס לרשותו

הלכה ד גמראעריכה

מיסבר סבר רבי אליעזר דבמזונות הדבר תלוי קידש אשה על מנת לזון הבעל מיפר לה נשא אשה ע"מ שלא לזון האב מיפר לה דברי חכמים ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן לעולם אין הבעל מיפר עד שתכנס לרשותו


הלכה ה משנהעריכה

שומרת יבם בין ליבם אחד בין לשני יבמין רבי אלעזר אומר יפר רבי יהושע אומר לאחד אבל לא לשנים ר' עקיבה אומר לא לאחד ולא לשנים

הלכה ה גמראעריכה

על דעתיה דרבי אליעזר מיפר לה והן דמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן אפילו קידושי מאה תופשין בה מי מיפר לה ויי דמר ר' יעקב בשם ר' יוחנן מייעדה לבנו קטן מי מפר לה ויי דמר ר' יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן ורבי הילא בשם רבי לעזר אפי' אשם תלוי אין לה מי מיפר לה


הלכה ו משנהעריכה

א"ר אליעזר מה אם אשה שקנה הוא לעצמו הרי הוא מיפר נדריה אשה שקנו לו שמים אינו דין שיפר נדריה א"ל ר"ע לא אם אמרת באשה שקנה הוא לעצמו שאין לאחרים בה רשות תאמר באשה שקנו לו שמים שיש לאחרים בה רשות אמר לו ר' יהושע עקיבה דבריך בשני יבמין מה אתה משיב על יבם אחד אמר לו אין היבמה גמורה לאישה כשם שהארוסה גמורה לאישה

הלכה ו גמראעריכה

אמר ר' ליעזר ומה אם אשה שלא היה לי בה רשות עד שלא נכנסה לרשותי משנכנסה לרשותי הוגמרה לי אשה שהיה לי בה רשות עד שלא נכנסה לרשותי משנכנס' לרשותי אינו דין שתיגמר לי אמר לו רבי עקיבה לא אם אמרת באשה שלא היה לך בה רשות עד שלא נכנסה לרשותך משנכנסה לרשותך הוגמרה לך שכשם שלא היה לך בה חלק כך לא היה לה לאחרים בה עמך חלק תאמר באשה שהיה לך בה רשות עד שלא נכנסה ברשותך משנכנסה לרשותך הוגמרה לך שכשם שהיה לך בה חלק כך היה לאחרים עמך בה חלק אמר לו ר' יהושע עקיבה דבריך בשני יבמין מה את משיב על יבם אחד א"ל כשם שלא חלקת לנו בין שומרת יבם אחד לשני יבמין בין שעשה בה מאמר בין שלא עשה בה מאמר יכול בנדרים ובשבועות כן אמר לו אבל אמר לו אילו היית בימי רבי לעזר בן ערך אמר אין מאמר קונה קניין גמור מודה שאינו מיפר לה עד שתיכנס לרשותו


הלכה ז משנהעריכה

האומר לאשתו כל נדרים שתדורי מיכן עד שאבוא ממקום פלוני הרי הן קיימין לא אמר כלום הרי הן מופרין ר' אליעזר אומר מופר וחכמים אומרים אינו מופר אמר רבי אליעזר אם היפר נדרים שבאו לכלל אסור לא יפר נדרים שלא באו לכלל אסור אמרו לו (במדבר לז) אישה יקימנו ואישה יפירנו את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר לא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר

הלכה ז גמראעריכה

השיבו על דברי רבי לעזר והרי המקוה יוכיח שמעלה את הטמאין מטומאתן ואינו מציל את הטהורין חזר ר' ליעזר ודנן דין אחר מה אם במקום שאינו מיפר נדרי' עצמו משנדר הרי הוא מיפר נדרי עצמו עד שלא ידור מקום שהוא מיפר נדרי אשתו משתידור אינו דין שיפר נדרי אשתו עד שלא תידור לא מה למיפר נדרי עצמו עד שלא ידור שכן אם רצה להקם מוקם יפר נדרי אשתו עד שלא תדור שכן אם רצה להקם אינו מוקם ואומר אישה יקימנו ואישה יפירנו את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר ואת שלא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר


הלכה ח משנהעריכה

הפר נדרים כל היום ויש בדבר להקל ולהחמיר כיצד נדרה בלילי שבת מיפר בלילי שבת וביום השבת משתחשך נדרה עם חשיכה מיפר עד שלא תחשך שאם לא היפר משחשיכה אינו יכול להפר

הלכה ח גמראעריכה

תני ר' יוסה בי ר' יודה ור' לעזר בי ר' שמעון אומר הפר נדרים מעת לעת מה טעמא דרבנין ביום שמעו מה טעמא דרבי יוסי בי רבי יודה מיום אל יום מה מקיים רבי יוסי בי ר' יודה טעמא דרבנין ביום שמעו תפתר שנדרה מתחילת הלילה מה מקיימין רבנן טעמא דרבי יוסי בי רבי יודה מיום אל יום תיפתר שנדרה בתחילת לילי שבת ונשתתק וחזר לדיבורו על דתיה דרבי יוסי בי ר' יודה נותנין לו כ"ד שעות על דעתיה דרבנין אין לו אלא אותו היום בלבד נשתתק וחזר לדבורו על דעתיה דרבי יוסי בי ר' יהודה מצטרפין לו כ"ד שעות על דעתיה דרבנין לעולם הוא מיפר והולך עד שיחזור לדבורו לפני שקיעת החמה שעה אחת עוד אינו יכול להפר מופר לך במנחה מופר לעולם מקום לך במנחה מוקם לעולם מופר לך עד המנחה כאומר מופר ליך מן המנחה ולמעלה תמן תנינן מפירין נדרים בשבת תני בין נדרים שהן לצורך השבת בין נדרים שאין לצורך השבת ונשאלין נדרים שהן לצורך השבת הא שלא לצורך השבת לא זקן שהוא יכול להפר למחר וכרבי יוסי בי רבי יודה וכרבי לעזר בי רבי שמעון דאמר הפר נדרים מעת לעת אפילו נדרים שהן לצורך השבת לא יפר תיפתר דברי הכל שנדרה בתחילת לילי שבת רבי אבהו בשם רבי יוחנן הבעל שאמר אין כאן נדר אין כאן שבועה לא אמר כלום וזקן שאמר מופר ליך בטל ליך לא אמר כלום אלא זה כהלכתו וזה כהלכתו הבעל אמר מופר ליך בטל ליך והזקן אומר אין כאן נדר אין כאן שבועה אמר רבי יוחנן ראשונים היו נשאלין מהו שישאל אדם על הקמתו היך עבידא נדרה אשה ושמע בעלה ולא היפר לה פשיטא שאינו מיפר לה לעניין הבעל מהו שיפר לה לעניין הזקן מה אנן קיימין אם בנדרים שבינו לבינה נדרי עצמו הן אלא כי נן קיימין בנדרים שבינה לבין אחרים ולא ר' יודה היא תני בשם ר' יודה ר' חייה תני לה בשם חכמים מהו להתיר נדרים בלילה ומה אם נדר הבעל שכתוב בהן ביום הרי הוא מיפר בלילה נדרי זקן שאין כתוב בהן ביום לא כ"ש מהו להתיר על ידי התורגמן נישמעינה מן הדא ר' בא בר זוטרא איתעביד תורגמן דרבי יוחנן בחדא איתא דלא הוות חכמה מישמע סוריבטי' תני אין נשאלין נדרים אלא עטופים ויושבים והנשאל יושב והשואל צריך להיות עומד מן הדין ועמדו שני האנשים אשר להם ריב אין לי עומדין אלא נידונין שואל הלכות אגדות מניין תלמוד לומר עמדו ועמדו ר' אחא בר פפא סלק מישרי נדרא דרבי אימי איחר בעמידה כדי לומר אין כאן נדר רבי מנא סלק מישרי נדרא דגמליאל דקונתיה איחר בעמידה כדי לומר אין כאן נדר אין כאן שבועה רבי מנא סלק מישרי נדרא דגמליאל בר בריה אמר ליה לא תיעביד לי כמה דעבדת לסבי אלא תיב לך ואנא קיים לי רבי זעירא רב יהודה ירמיה בר אבא בשם רבי שמואל שלשה שיודעין לפתוח מתירין כזקן סברין מימר במקום שאין זקן רבנין דקיסרין אפילו במקום שיש שם זקן אמרין קומי רבי יסא רב הונא ראשי מטות מאן אינון ראשי מטות רב הונא ראש לראשי המטות מהו למנות זקינים לדברים יחידים נישמעינה מן הדא רב מניתיה רבי להתיר נדרים ולראות כתמים מן דדמך בעא גבי בריה מומי בכורות אמר ליה איני מוסיף לך על מה שנתן לך אבא אמר רבי יוסי בי רבי בון כולא יהב ליה לדון יחידי ולהתיר נדרים ולראות כתמים ולראות מומין שבגלוי מן דדמך בעא גבי בריה מומין שבסתר אמר ליה איני מוסיף לך על מה שנתן לך אבא אף על גב דתימר ממנין זקינם לדברים יחידים והוא שיהא ראוי לכל הדברים כהדא רבי יהושע בן לוי מני לכל תלמידוי והוא מצטער על חד דהוה גבי בעייניה ולא הוה יכיל ממניתיה ומני יתיה לדברים יחידים הדא אמרה הראוי לדבר אחד ראוי לכל הדברים ושאינו ראוי לכל הדברים אפילו לדבר אחד אינו ראוי מהו למנות זקינים לימים נישמעינה מן הדא דרבי חייה בר אבא אתא לגבי ר' לעזר אמר ליה פייס לרבי יודן נשייא דיכתוב לי חדא איגרא דאיקר דאיפוק לפרנסתי לארעא ברייתא ופייסיה וכתב ליה הרי ששלחנו לכם אדם גדול שלוחינו וכיוצא בנו עד שיגיע אצלינו רבי חזקיה רבי דוסתי רבי אבא בר זמינא ומטו בה בשם רבי דוסתי סבא אכן כתב ליה הרי שלחנו לכם אדם גדול שאינו בוש לומר לא שמעתיו מהו להתיר בפלונס ר' אבהו בשם ר' יוחנן מתירין בפלונס ריב"ל התיר בפלונס ר' הונא בשם ר' ירמיה במקום שאין טלית א"ר יוסי בי רבי בון בנדרים הקלים