ירושלמי נדרים ד ד
<< | ירושלמי · מסכת נדרים · פרק ד · הלכה ד | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
מתניתין
עריכה- המודר הנייה מחבירו ונכנס לבקרו[1]:
- עומד, אבל לא יושב[2].
- ומרפאהו רפואת נפש[3], אבל לא רפואת ממון[4].
- ורוחץ עמו באמבטי גדולה, אבל לא בקטנה[5].
- וישן עמו במטה.
גמרא
עריכה- רבי שמעון בן יקים אמר: [9]שלא ישהא.
- מתניתא בשאסר הרופא נכסיו[10] עליו[11]; אבל אם אסר החולה נכסיו עליו של רופא, הוא חטא על נפשיה.
- אבל לא באמבטי קטנה: דהוא מפתח ליה[12].
- תני, רוחץ עמו במרחץ קטנה; דו נסב אשונה[13].
- תני: מן התמחוי החוזר.
- מהו תמחוי החוזר?
- תני: מן הכוס החוזר.
- אי זהו כוס החוזר?
ביאורים והערות
עריכה- ^ לשון זו לכאורה משמעה שנכסי חולה אסורים על המבקר.
- ^ ראה הטעם להלן.
- ^ רפואת גופו
- ^ רפואת בהמתו.
- ^ ראה הטעם להלן.
- ^ שמחממו בגופו (קרבן העדה).
- ^ לפי שמשייר לו מן המאכל ומהנהו.
- ^ ראה להלן.
- ^ מה ששנינו: עומד, אבל לא יושב, היינו כדי (ויש אומרים: ובלבד)
- ^ של חולה.
- ^ (ויש אומרים: שאסר הרופא נכסי עצמו על החולה).
- ^ שמגביה עליו את המים.
- ^ דכיוון שאין חום המים מספיקין אלא לאחד, הוא לוקח ממנו את החום ומצערו ואינו מהנהו (פני משה).
- ^ שהמנות מחולקות נתחים נתחים, ואחר שנוטל כל אחד נתח אחד, חוזר בעל הבית ומסבבו שוב ביניהם (פני משה).
- ^ סיר ענק (פני משה).
- ^ יין מתובל, שאי אפשר לשתות ממנו כי אם מעט מפני חריפות התבלין (קרבן העדה).
- ^ שהכוס מלא מי עשבים ושורשים, כלומר תה צמחים, וגם ממנו אין שותים כי אם מעט (פני משה).
- ^ לשני הפירושים, הדרך שכל אחד שותה מעט ומחזיר לבעל הבית (פני משה).