ירושלמי מועד קטן ב



הלכה א משנהעריכה

מי שהפך את זיתיו ואירעו אבל או אונס או שהטעוהו טוען קורה ראשונה ומניחה לאחר המועד דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר זולף וגומר כדרכו

הלכה א גמראעריכה

אנן תנינן מי שהפך את זיתיו תני רבי חייה מי שהיו זיתיו הפוכין ושנויין מתניתן צריכה לרבי חייה ודר' חייה צריכה למתניתן אילו תנינן ולא תנא ר' חייה הוינן אמרין לא אמרן אלא מי שהפכן פעם אחת אבל אם הפכן ושניין דברי הכל מותר הוי צורכה למתניתי' דר' חייה או אילו תנא ר' חייה ולא תנינן אנן הוינן אמרין לא אמרנן אלא מי שהפכן ושניין אבל אם הפכן פעם אחת דברי הכל אסור הוי צורכא למתני' וצורכא למתני' דר' חייה א"ר פינחס בי רבי זכיי מתני' בעטינים מה דתני רבי חייה ברגרים רבנן דקיסרין אמרין מתניתן כרבי יודה ומה דתני ר' חייה כרבי יוסה רבי יודה אומר יאבד דבר מועד ואל יאבד דבר מרובה רבי יוסה אומר אל יאבד דבר כל עיקר רבי יודה בר פזי בשם רבי יוחנן כשם שהן חלוקין כאן כך הם חלוקין בהלכות אבל דתני אלו דברים שעושין לאבל בימי אבלו דורכין את עבדטו וזולפין את יינו וגפין את חביותיו וזיתיו הפוכין ושנויין טוחנן כדרכן ומשקין בית השלחין שלו בשהגיע זמנו לשתות וזורעין את נירו פשתן ברביעה דברי רבי יודה אמרו לו אם אינה נזרעת פשתן תזרע מין אחר אם אינה נזרעת בשבת זו תזרע בשבת אחרת מני אמרו לו ר' יוסה מחלפה שיטתיה דר' יודה תמן הוא אמר יאבד דבר ממועט ואל יאבד דבר מרובה וכא אמר הכין שנייא היא תמן שדרכו להערים וכל שכן מחלפה שיטתיה דרבי יודה מה אית תמן שדרכו להערים את אמר מותר כאן שאין דרכו להערים לא כל שכן אמר ר' חיננה מנו אמרו לו חכמים שהן בשיטת רבי יודה במועד


הלכה ב משנהעריכה

וכן מי שהיה יינו בתוך הבור ואירעו אבל או אונס או שהטעוהו זולף וגומר וגף כדרכו דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר עושה לו לימודים בשביל שלא יחמיץ

הלכה ב גמראעריכה

א"ר זעירא לא אמר אלא וכן מי שהיה יינו בתוך הבור הא בתחילה אסור מה אנן קיימין אם בשהגיע זמנו לבצור ולא בצר הוא חטא על נפשיה אם בשלא הגיע זמנו יבצור יכול הוה קאים אלא כי נן קיימין בשהגיע זמנו לבצור הוה סבר דו יכיל קיים ולא קם כהדא ר"ש בי ר' יניי קטף כרמי' במועדא חמוניה כל עמא וקטפון בתריה בשתא חוריתאי שבקיה ויבש ילפון מקלקלת' ומתקנת' לא ילפון רב חייה בר אשי בשם רב הוהרא שרי מיעבדינה במועדא לצוד בה דגים במועדא רבי יהודה הורי באילין מהולייא שרי מעבדינן במועדא לצורך המועד ר' אמי הורי באילין פומפיא שרי מיעבדינין במועדא לצורך המועד רבנן דקיסרין אמרי מסיקין לפסין וקדירות לצורך המועד שמואל אמר זפתין גרבא ולא זפתין כוזתא זפתין גרבא דזיפתא דקדקירא ולא זפתין כוזתא דזיפתא גלידא אית דמחלפין זפתין כוזתא ולא זפתין גרבא זפתין כוזתא שהיא לשעה ולא זפתין גרבא שהיא לשהות


הלכה ג משנהעריכה

מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד וכולן אם כיוונו את מלאכתן במועד יאבדו

הלכה ג גמראעריכה

ודלא כרבי יודה דרבי יודה אמר יושב ושומר רבי יעקב בר אחא בשם רבנן פרקמטיא אבדה שרי מטלטלתא במועדא ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא הדא שיירתא שרי מיזבון מינה במועדא הוה ידע דשיירתא מיעול ומיזלא עיבידתיה א"ר מנא אין ידע דלא מיזבן והוא פחת מן אגרא יזבין ואי לא לא יזבין א"ר יוסי בר בון אגרא וקרנא קרן הוא אין ידע דלא מזבין והוא פחת מן קרנא יזבן ואי לא לא יזבן ר' יונה ור' יוסה הורון בהדין לסוטה שרי מזבנתיה במועדא לצורך המועד ר' יצחק בי ר' לעזר מפקד לר' הושעיה בי ר' שמי דהוה פרוש אין את ידע דאת מזבן ואילפא מורכא לך ואת אתי משתי גבן זבין ואי לא לא תזבין ר' יונה בוצריה הוה ליה ספרין שאל לר' הונא מהו מזבנתין במועדא א"ל מחדי את מועדא שתי את קינדיטון ר"ח חברין דרבנין אמר פרגמטיא נגבית מנכסי יתומים קטנים הוון בעי מימר בשיש עדים הא אם אין עדים יודעים לא רבנן דקסרין בשם רבי לא לכן צריכא בשיש עדים יודעין הא אם אין עדים יודעין נעשית כפקדון כך אנו אומרים פקדון לא יגבה מניכסי יתומין קטנים מה בינו למלוה מלוה ניתנה להוצאה וזה לא ניתן להוצאה א"ר בא בר ממל אילו היה לי מי שיומנה עמי היתרתי בשר בכור להישקל בליטרא והיתרתי שיהו עושין מלאכה בחולו של מועד כלום אסרו בשר בכור להישקל בליטרא לא כדי שיהו מוכרין אותו בזול והן מערימין עליו ומוכרין אותו ביוקר כלום אסרו לעשות מלאכה בחולו של מועד אלא כדי שיהו אוכלין ושותין ויגיעין בתורה ואינון אוכלין ושתין ופחזין א"ר יוחנן אם הזכירוך לבולי יהא הירדן בעל גבולך א"ר יוחנן קבלין רשות להיפטר מבולי א"ר יוחנן לויין בריבית לחבורת מצוה ולקידוש החדש רבי יוחנן בצפרא הוה נחת לכנישתא והוה מלקט פירורין ואבל ואמר יהא חולקי עם אילין דאכלין הכא רומשות


הלכה ד משנהעריכה

אין לוקחין בתים עבדים ובהמה ואבנים אלא לצורך המועד או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל אין מפנין מבית לבית אבל מפנה הוא להצירו מפני ששמחה היא לו אין מביאין כלים מבית האומן אם חושש להן מפנן לחצר אחרת

הלכה ד גמראעריכה

ניחא כולהן אבנים כהדא אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו ויסתור ולא יבנה רבי חנניה בשם ר' יוחנן התירו סופו מפני תחילתו שאם אומר את לו שלא יבנה אף הוא אינו סותרו ונמצא בא לידי סכנה רבי יהושע בן לוי שאל לרשב"ל מהו ליקח בתים מן העכו"ם א"ל אימת ר' שאל בשבת ותני בשבת מותר כיצד הוא עושה מראה לו כיסין של דינרין והעכו"ם חותם ומעלה לארכיים שכן מצאנו שלא נכבשה יריחו אלא בשבת דכתיב (יהושוע ו) כה תעשה ששת ימים וכתיב וביום השביעי תסובו את העיר שבע פעמים וכתיב (דברים כ) עד רדתה אפילו בשבת הרי שאין לו מה יאכל קוצר ומעמר ודש ובלבד שלא ידוש בפרה במספק ליחיד אבל במספק לרבים דש ואפילו בפרה אין מפנין מדירה נאה לדירה נאה ולא מדירה כאורה לדירה כאורה ולא מדירה כאורה לדירה נאה ואין צריך לומר מדירה נאה לדירה כאורה ובתוך שלו אפילו מדירה נאה לדירה כאורה שמחה לאדם בשעה שהוא דר בתוך שלו אין מפנין את המת ואת העצמות מקבר מכובד למכובד ולא מבזוי לבזוי ולא מבזוי למכובד אין צורך לומר מן המכובד לבזוי ובתוך שלו אפילו מן המכובד לבזוי ערב הוא לאדם שהוא נינוח אצל אבותיו אין מביאין כלים מבית האומן הדא אמרה פרגמטיא עבדה שרי מטלטלתא במועדא


הלכה ה משנהעריכה

מחפין את הקציעות בקש רבי יהודה אומר אף מעבין מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצנעה לצורך המועד הציידין והדשושות והגרוסות עושין בצינעה לצורך המועד ר' יוסי אומר הן החמירו על עצמן

הלכה ה גמראעריכה

כיני מתני' מעבין ר' יהודה אומר יאבד דבר ממועט ואל יאבד דבר מרובה רבי יוסה אומר אל יאבד דבר כל עיקר כהנא אמר אית מילין במועד דקשיין מן אהילות ומן נגעים תמן אמר רב ירמיה בשם רב פורסין מחצלת על גבי שיפוף בשבת וכא הוא אמר הכין רבנן דקיסרין בשם רבי יעקב בר אחא לתולש מן הקרקע ביניהן רבין אמרי קוצר ומעבה רב יודה אומר לא יקצור אלא יעבה קיבלו עליהן חרמי טיבריה ודשושי עכו וגרוסי ציפורין שלא לעשות מלאכה בחולו של מועד ניחא גרוסי ציפורין דשושי עכו חרמי טיבריה ואינן ממעטין בשמחת הרגל צד הוא בחכמה צד הוא במכמורת אפילו כן אינן ממעטין בשמחת הרגל רבי אמי מיקל לון שהן ממעטין בשמחת הרגל: