ירושלמי יבמות יג

יבמות פרק יג: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< ירושלמי, מסכת יבמות, פרק יג >>

מתוך: ירושלמי יבמות יג א (עריכה)

הלכה א משנה

בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות בית הלל אומרים ארוסות ונשואות בית שמאי אומרים בבעל ובית הלל אומרי' בבעל וביבם בית שמאי אומרים בפניו ובית הלל אומרי' בפניו ושלא בפניו בית שמאי אומרים בבית דין ובית הלל אומרים בבית דין ושלא בבית דין אמרו בית הלל לבית שמאי ממאנת היא קטנה אפילו ארבעה וחמשה פעמים אמרו להן בית שמאי אין בנות ישראל הבקר אלא ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותינשא

הלכה א גמרא

תמן תנינן ר' יודה בר אבא העיד חמשה דברים שממאנין את הקטנות ועל עדות חולקין על עיקר עדות חולקין כך היתה עיקר עדותן בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות ובית הלל אומרים ארוסות ונשואות וקשיא על דבית הלל נישואין התירה וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה כאשתו לכל דבר ואת אמר הכין משלך נתנו לך בדין היה שלא היו נישואיה נישואין והן אמרו שיהו נישואיה נשואין והן אמרו שתמאן בו ותצא מה טעמא דבית שמאי אם אומר את כן נמצאתה עושה כל הבעילות שבעל בעילת זנות אמר רבי אבין אתיא דבית שמאי כר' לעזר דתני ר' לעזר אמר אף הפנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות הרי זו בעילת זנות הדא אמרה עברה ומיאנה מן הנישואין על דבית שמאי אין מיאוניה מיאונין נכנסה לחופה ולא נבעלה מה את עבד לה כארוסה כנשואה ארוסה שביהודה שלבו גס בה מה את עבד לה כארוסה כנשואה נראית שלא למאן אפילו כן חוזרת וממאנת נישמעינה מן הדא קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה והלכה היא והשיאה את עצמה אפי' כן חוזרת וממאנת מה טעמון דבית שמאי בעלה שנישאת לו לרצונה ממאנת יבמה שנפלה לו על כרחה אינה ממאנת מה טעמון דבית הלל אם בעיקר היא ממאנת לא כל שכן ביבם רבי יוחנן אמר ממאנת היא ביבם לעקור זיקת המת להתיר צרה לאביה וכלה לחמיה רב ורבי שמעון בן לקיש כבית שמאי דבית שמאי אומרים בבעל מה אנן קיימין אם באומרת אי אפשי לא בנישואיך ולא בנישואי אחיך כל עמה מודיי שהיא עוקרת אלא כן אנן קיימין באומרת אי אפשי בנישואין רבי יוחנן אמר באומרת אי אפשי בנישואיך ולא בנישואי אחיך רב ורבי שמעון בן לקיש תריהון אמרין באומרת אי אפשי בנישואיך אבל בנישואי אחיך רוצה אני מתניתין פליגין על ר' יוחנן וכולם אם מתו או מאנו או נתגרשו או שנמצאו איילונית צרותיהן מותרות נתגרשו לא הימנו ודכוותה מאנו הימנו תני ר' חזקיה כן אם מאנו בחיי הבעל צרותיהן מותרות לאחר מיתת הבעל צרותיהן חולצת ולא מתייבמת אמר ר' יודן אבוי דר' מתנייה תפתר שמתו ולא מאנו דמתניתא אמרה כל היכולה למאן ולא מאנו ומתה צרתה חולצת ולא מתייבמת אמר רבי אבודימי אפילו תימר בקיימת תיפתר שאין שם יבם אחר אלא אביה ר' יונה אומר מן האירוסין ר' יוסה אומר אפי' מן הנישואין במחזירה תניינה חזר ביה ר' יוסה אמר ליה ר' פינחס ולא כן אלפן ר' אפילו מן הנישואין אמר ליה והא קביעא גבך במיסמרה אמר ר' זעירא קומי ר' מנא יאות אמר ר' יוסה עוד לא יחזור מה אילו בתו מן הנישואין בלא איילונית צרתה אסורה מפני שניתוסף לאיילונית צרותיהן מותרת אמר ליה איילונית כמי שאינה בעולם אילו שתי יבמות אחת איילונית ואחת שאינה איילונית ובא היבם וחלץ לה ובא עליה שמא פטור בחבירתה כלום הוה איילונית כמי שאינה בעולם בתה ממאנת ולא נשואי תורה הן (דברים כב) את בתי נתתי לאיש הזה ר' הונא בשם ר' שמעון בן לקיש תיפתר בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה שהיא כיתומה בחיי אביה ר' אחא בר חיננא בשם ר"ל זאת אומרת שאין קטנה יולדת דלכן תמתין עד שתגדיל ותמאן מבעלה ותתיר צרתה לחתנה כלתו של רבי ישמעאל מיאינה ובנה על כתיפה רב המנונא בשם אסי ביבמה שנפלה לפני שני יבמין היא מתניתא ועשה בה אחת מהן מאמר תמאן במאמרו ותינשא לשוק ותמאן במאמרו ותינשא לאחיו תיפתר באומרת אי אפשי בך ר' הילא בשם ר' שמעון בן יוסינא בשם ר' הושעיה ביבמה שנפלה לפני חמשה שני יבמין היא מתניתא עשה בה אחד מהן מאמר תמאן למאמרו ותינשא לאחיו ותמאן במאמרו ותינשא לשוק תיפתר בשהשיאה אביה והן נישואי תורה אמרו בית הלל לבית שמאי מעשה באשתו של פישון הגמל שמיאנו לה חכמים שלא בפניה אמרו להן בית שמאי משם ראייה לפי שמדד בכפישה לפיכך מדדו לו חכמים בכפישה וקשיא אילו העושה דבר שלא כשורה שמא מתירין ערוה שלו אמר רב חסדא הדא אמרה עברה ומיאנה מן הנישואין על דבית שמאי מיאוניה מיאונין ר' בא בשם ר' חייה בר אשי מעשה בתינוקת שירדה לכבס בנהר אמרו לה הא ארוסיך איעבר אמר תלך אמה ותינשא לו ובא מעשה לפני חכמים ואמרו אין מיאון גדול מזה אמר רבי חנינה מעשה בתינוקת שנכנסה ליטול פשתן מן הפשתני אמרין לה הא ארוסיך איעבר אמרה תלך אמה ותינשא לו ובא מעשה לפני חכמים ואמרו אין מיאון גדול מזה תני בשם רבי יודה אפי' לא נכנסה אלא ליטול חפץ מן החנווני ואמרה אי איפשי בפלוני בעלי אין מיאון גדול מזה ובית דין יושבין במיאונין לא כן תני ברח מן שלש והידבק בשלש הידבק בחליצה ובהיתר נדרים ובהבאת שלום וברח מן המיאונין ומלהיות ערב ומלהיות בעל פיקדון אמר רבי שמעון בר בא לית שמה פיקדון אלא פוקדון אמר רבי ברכיה (משלי ז) בני אם ערבתך לרעך ובית דין יושבין במיאונין תיפתר דהויין עסוקין במילה חורי ואתא עובדא קומיהון כיני מתניתא ותמאן בו ותינשא הא תתארס לא הדא אמרה עברה ומיאנה מן הנישואין על דבית שמאי מיאוניה מיאונין רבי אחא בשם ר' תנחום בר חייה קול יוצא לנשואה ואין קול יוצא לארוסה יכולה היא אשה להטמין עצמה ולומר לא נתארסתי ואינה יכולה להטמין עצמה ולומר לא נשאתי

מתוך: ירושלמי יבמות יג ב (עריכה)

הלכה ב משנה

אי זו היא קטנה שהיא צריכה למאן כל שהשיאתה אמה או אחיה לדעתה השיאוה שלא מדעתה אינה צריכה למאן ר' חנניה בן אנטיגנס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור את קידושיה אינה צריכה למאן רבי אליעזר אומר אין מעשה קטנה אלא כמפותה בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה בת כהן לישראל תאכל בתרומה

הלכה ב גמרא

אי זהו לדעתה עבד לה גנון ומלבשין לה קוזמירין ומדכרין לה גבר מה חלוקין על רבי חנניה בן אנטיגנס מן מה דמר ר' יוחנן אי זו היא קטנה שהיא צריכה להתגרש כל שנותנין לה גיטה ודבר אחר עמו והיא מוציאה אותו לאחר זמן הדא אמרה חלוקין על ר' חנניה בן אנטיגנס ר' לעזר אומר אין מעשה קטנה כלום אינו זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפר נדריה כילו שאינה אשתו לכל דבר אלא שהיא צריכה ממנו מיאונין ר' יהושע אומר זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה כילו היא אשתו לכל דבר אלא שהיא יוצאה הימנו במיאון אמר ר' ישמעאל חיזרתי על כל מידות חכמים ולא מצאתי אדם שמידתו שוה בקטנה חוץ ממידות ר' אליעזר אלא שהוא אמר שהיא צריכה ממנו מיאונין אמר ר' אבהו מעשה באמו של ר' ליעזר שהיתה דוחקת בו לשאת את בת אחותו והיה אומר לה בתי לכי הינשאי בתי לכי הינשאי עד שאמרה לו הרי אני שפחה לך לרחוץ רגלי עבדי אדוני אעפ"כ כנסה ולא הכירה עד שהביאה שתי שערות על דעתיה דר' ליעזר מהו שתמאן בו ותיטול קנס ממנו על דעתיה דר' יהושע מהו שתמאן בו ותיטול קנס מאחר מהו שתמאן בו ותעקור גיטה חללה וממזרת ר' יצחק שאל מהו שתמאן בו ותחזיר למזונות אביה פשיטא שאינה חוזרת למזונות בעלה שכן הוא כותב לה ואת תהויין יתבא בביתי ומיתזנת מן ניכסי ולית היא ביתה לא צורכה דלא מהו שתמאן בו ותחזור למזונות אביה תמן תנינן קטן שלא הביא שתי שערות רבי יהודה אומר תרומתו תרומה תני בשם ר' מאיר לעולם אין תרומתו תרומה עד שהביא שתי שערות רבי אבין כהנא בשם ר' הילא (במדבר יח) ולא תשאו עליו חטא את שהוא בנשיאת עון תורם את שאינו בנשיאת עון אינו תורם התיבון עכו"ם הרי אינו בנשיאת עון ותורם ר' יוסי בשם ר' הילא (שם) ונחשב לכם (שם) והרמותם את שכתוב בו מחשבה תורם ואת שאין כתוב בו מחשבה אינו תורם התיבון הרי גוים הרי אין כתוב בהן מחשבה ותורם תני ר' הושעיה גוים אין להן מחשבה בין להכשיר בין לתרומה רבי אחא בר חיננא בשם כהנא כדברי מי שהוא אומר אינו תורם ואינו מקדש ולמה לא אמר כדברי מי שהוא תורם ומקדיש בגין דר' יודה אמר תורם ואינו מקדש אמר ר' יוחנן אפילו כמאן דאמר אינו תורם מקדש מהו מקדש עולה ושלמים להביא חטאת חלב אינו יכול שאין לו חטאת חלב חטאת דם אינו יכול שאין לו חטאת דם מהו שיביא קרבן זיבה וקרבן צרעת מאחר שהיא חובה אינו מביא או מאחר שהוא מטמא בהן מביא כותי פשיטא לך שהוא מביא מהו שיעשה בהן שליח מאחר שהוא מטמא בהן נעשה בהן שליח או מאחר שאינו נעשה שליח לכל הדברים אינו נעשה בהן שליח התיב ר' יודן הרי יש לו טבל דבר תורה פוטר טיבלו דבר תורה והכא אע"פ שהוא מטמא בהן אינו נעשה שליח מהו שיביא ביכורין כר' יודה דר' יודה אמר הוקשו לקדשי הגבול אינו מביא כרבנן דאינון אמרין הקשו לקדשי המקדש מביא מהו שיביא חגיגה מאחר שהוא חובה אינו מביא או מאחר שהוא משנה לשם שלמים מביא כותי פשיטא לך שהוא מביא מהו שיביא פסח מאחר שהיא חובה אין מביא או מאחר דאמר רבי שמעון בן לקיש בשם רבי הושעיה מביא הוא אדם פסח בשאר ימות השנה ומשנהו לשם שלמים מביא מהו שיביא מעשר בהמה אין יסבר כר' מאיר דר"מ אמר (במדבר יח) מכל מעשרותיכם הוקשו מעשרות זה לזה כשם שאינו מביא מעשר דגן כך אינו מביא מעשר בהמה מהו שיעשה תמורה אין יסבר כר' מאיר דאמר מכל מעשרותיכם הוקשו מעשרות זה לזה כשם שאינו מביא מעשר דגן כך אינו מביא מעשר בהמה כשם שאינו מביא מעשר בהמה כך אינו עושה תמורה ויסבור כר' שמעון דאמר מעשר בהמה לימד על כל הקדשים לתמורה כשם שאינו מביא מעשר דגן כך אינו מביא מעשר בהמה כשם שאינו מביא מעשר בהמה כך אינו עושה תמורה כשם שאינו עושה תמורה כך אינו מימר בו כשם שאינו מימר בו כך אינו מימר בכל הקדשים מהו שיהו חייבין על קדשיו בחוץ כהנא אמר אין חייבין על קדשיו בחוץ רבי יוחנן ר' שמעון בן לקיש תריהון אמרין חייבין על קדשיו בחוץ וקשיא דרבי כהנא על דרבי יודה דר' יודה פוטר טיבלו דבר תורה ואת אמר הכין כמאן דאמר מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות וקשיא דרבי יוחנן על דרבי יהושע נישואיה תורה דרבנן הפר נדריה תורה ואת אמר הכין אמר רבי זעירא לית כאן הפר נדרים מן הדא דרבי יוחנן על הדא דרבי יהושע רבי ניסא שאל ויהי כן באסורות רבי יוחנן אמר אין לוקין על האסורות הוי ההיא דתנינן תמן קודם לזמן הזה אף על פי שאמרו יודעין אנו לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו אין נדריהן נדרים ואין הקדישן הקדש לאחר הזמן הזה אף על פי שאמרו אין אנו יודעין לשם מי נדרנו ולשם מי הקדשנו נדריהן נדרים והקדישן הקדש והדא מתניתא מהו על דעתיה דכהנא במחלוקת על דעתיה דרבי יוחנן ור' שמעון בן לקיש דברי הכל

מתוך: ירושלמי יבמות יג ג (עריכה)

הלכה ג משנה

ר' ליעזר בן יעקב אומר כל עכבה שהיא מן האיש כאילו היא אשתו וכל עכבה שאינה מן האיש כאילו אינה אשתו

הלכה ג גמרא

תני ר' ליעזר בן יעקב אומר כל עכבה שהיא מן האיש כאלו שהיא אשתו בגט ושאינו מן האיש כאילו שאינה אשתו במיאונים

מתוך: ירושלמי יבמות יג ד (עריכה)

הלכה ד משנה

הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה נתן לה גט הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה נתן לה גט והחזירה מיאנה בו ונישאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה מותרת לחזור לו מיאנה בו והחזירה ונתן לה גט ונישאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה אסורה לחזור לו זה הכלל גט אחר מיאון אסורה לחזור לו מיאון אחר גט מותרת לחזור לו

הלכה ד גמרא

רבי יוחנן בשם רבי ינאי אין בה משום זיהום כהונה ואין בית דין מזהמין אותה

מתוך: ירושלמי יבמות יג ה (עריכה)

הלכה ה משנה

הממאנת באיש ונישאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו כל שיצאת ממנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו

הלכה ה גמרא

רבי יוחנן בשם ר' ינאי אין בה אלא משום זיהום כונה ואין בית דין מזהמין אותה אמר ר' יוסי בי ר' בון והוא שיהא הגט בסוף

מתוך: ירושלמי יבמות יג ו (עריכה)

הלכה ו משנה

המגרש את האשה והחזירה מותרת ליבם רבי ליעזר אוסר וכן המגרש את היתומה והחזירה מותרת ליבם רבי לעזר אוסר קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה כיתומה בחיי האב החזירה אסורה ליבם ומודין חכמים לר' לעזר בזמן שגירשה קטנה והחזירה קטנה מפני שהיו גירושיה גירושין גמורין ולא היתה חזרתה גמורה אבל אם גירשה קטנה והחזירה גדולה או שגידלה תחתיו מותרת ליבם

הלכה ו גמרא

מאי טעמא דר' לעזר מפני שעמדה עליו באיסור שעה אחת מודין חכמים לר' לעזר בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה שהיא כיתומה בחיי אביה קידושיה וגירושיה תורה חזרתה אינה תורה צרתה מהו רב אמר צרתה אסורה רבי יוחנן אמר צרתה אסורה ר' שמעון בן לקיש אמר צרתה מותרת אמר ר' לעזר חוזרתי בין על רבנן דהכא בין על רבנן דתמן לא אשכחית בר נש דכוותי אלא ר' שמעון בן לקיש דו אמר צרתה מותרת רב המנונא הוה יתיב קומי רב אדא בר אחוה אמר צרתה מהו אמר ליה מותר אמר גירושין אמר אסורה אמר חזריו אמר רבא בר ממל מסתברא כמאן דאמר צרתה מותרת ברם כמאן דאמר צרתה אסורה מה נפשך צד שקנה בה כנגדו אסור התיר בצרתה וצד שלא קנה בה כנגדו התיר בצרה אמר ר' שמי וכי יש מה נפשך בעריות מהו כדון כל יבמה שאין כולה לחוץ צד הקנוי שבה נידון משום ערוה וערוה פוטרת צרתה ר' יודן בעי כמה דאת אמר תמן ויחלוץ צד הקנוי שבה ויפטור צרתה אף הכא ויחלוץ צד הקנוי שבקטנה ויכניס צרתה עד דאת מקשי ליה על דר' לעזר קשייתה על דרבי לעזר ליתני יכול למיקשי לה על דר' אליעזר דר' אליעזר שמתי בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות

מתוך: ירושלמי יבמות יג ז (עריכה)

הלכה ז משנה

שני אחים נשואין לשתי יתומות קטנות מת בעלה של אחת מהן תצא משום אחות אשה וכן שתי חרשות גדולה וקטנה מת בעלה של קטנה תצא משום אחות אשה מת בעלה של גדולה ר' ליעזר אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו רבן גמליאל אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה ר' יהושע אומר אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה

הלכה ז גמרא

כקיניינה של זו כן קניינה של זו ובקניינה של זו כן קניינה של זו ולא כן תנינן קטנה וחרשת תני ר' חייה קטנה וחרשת מת בעל הקטנה בעל החרשת מוציאה בגט והקטנה תמתין עד שתגדיל ותחלוץ ותחלוץ מיד לית יכיל בגין דרבי מאיר דר' מאיר אמר אין חולצין ואין מייבמין את הקטנה שמא תמצא איילונית מת בעל החרשת בעל הקטנה מוציאה בגט והחרשת אסורה איסור עולם עבר ובא על החרשת יוציא בגט והותרה כההיא דאמר ר' הילא מפני תקנתה כיני מתניתא והקטנה תמתין עד שתגדיל ותגיע לפרק ותינשא אמר ר' לעזר לית כאן תינשא אלא תתארס אמר ר' יוחנן זו דברי רבן גמליאל המקדש אחות יבמתו נפטרה יבמתו מן החליצה ומן היבום הוי ההיא דתנינן תמן שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה דלא כרבן גמליאל רבי חגיי אמר קומי ר' זעירה מנחם בשם ר' יוחנן הלכה כר' אליעזר אם מיאנה מיאנה רבי ליעזר אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו ואת אמר הכין ר' זעירה ר' חייה בשם ר' יוחנן הלכה כר' יהושע אם מיאנה מיאנה ר' יהושע אומר אי לו על אשתו ואי לו על אשת אחיו ואת אמר הכין ר' הילא ר' יוסי בשם ר' יוחנן הלכה כרבן גמליאל מודה ר' יהושע לרבן גמליאל אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל ואם לאו מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה

מתוך: ירושלמי יבמות יג ח (עריכה)

הלכה ח משנה

מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה וכן שתי חרשות קטנה וחרשת אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה

הלכה ח גמרא

כקניינה של זו כן קניינה של זו וכקניינה של זו כן קניינה של זו כיצד הוא עושה רב חייה בר אשי בשם רב כונס את החרשת ומוציאה בגט והקטנה תמתין עד שתגדיל ותחלוץ ותחלוץ מיד לית יכיל בגין דרבי מאיר דר' מאיר אמר אין חולצין ולא מייבמין את הקטנה שמא תימצא איילונית ואם בא על הקטנה מוציאה בגט והחרשת אסורה איסור עולם עבר ובא על החרשת מוציאה בגט והותרה אמר ר' הילא מפני תקנתה ר' בון בר חייא בעי קומי ר' הילא מהו מפני תקנתה כמה דתימר תמן יחלוץ צד הקנוי שבו ויכניס ויפטור צרתה אמר אוף הכא יחלוץ צד הקנוי שבה ויכניס צרתה ויחלוץ צד הקנוי שבקטנה ויכניס את החרשת אמר ליה כן אמר ר' שמעון בן לקיש לא מצינו שתי יבמות אחת חולצת ואחת מתייבמת ומצינו שתי יבמות אחת חולצת ואחת יוצאת בגט אמר ליה הוי ההיא דתנינן תמן מאמר לזה וחלץ לזה הראשונה צריכה גט

מתוך: ירושלמי יבמות יג ט (עריכה)

הלכה ט משנה

פיקחת וחרשת ביאת הפיקחת פוטרת את החרשת אין ביאת החרשת פוטרת את הפיקחת

הלכה ט גמרא

פיקחת וחרשת ביאת הפיקחת פוטרת את החרשת אין ביאת החרשת פוטרת את הפיקחת אלא פוסלת את הפיקחת

מתוך: ירושלמי יבמות יג י (עריכה)

הלכה י משנה

גדולה וקטנה ביאת הגדולה פוטרת את הקטנה ואין ביאת הקטנה פוטרת את הגדולה

הלכה י גמרא

גדולה וקטנה ביאת גדולה פוטרת את הקטנה אין ביאת הקטנה פוטרת את הגדולה אלא פוסלת את הגדול'

מתוך: ירושלמי יבמות יג יא (עריכה)

הלכה יא משנה

מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת בא היבם על הראשונה וחזר ובא על השנייה או שבא אחיו על השנייה לא פסל את הראשונה וכן שתי חרשות קטנה וחרשת בא היבם על הקטנה וחזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת לא פסל את הקטנה בא היבם על החרשת וחזר ובא על הקטנה או שבא אחיו על הקטנה פסל את החרשת

הלכה יא גמרא

אפילו לא בא על הקטנה פוסל את החרשת שאילו לא בא על הקטנה ומתה היה מותר בחרשת ועכשיו שבא עליה אפילו מתה פסל את החרשת

מתוך: ירושלמי יבמות יג יב (עריכה)

הלכה יב משנה

פיקחת וחרשת בא היבם על הפיקחת וחזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת לא פסל את הפיקחת בא היבם על החרשת וחזר ובא על הפיקחת או שבא אחיו על הפיקחת פסל את החרשת

הלכה יב גמרא

אפילו לא בא על הפיקחת פוסל את החרשת שאילו לא בא על הפיקחת ומתה היה מותר בחרשת ועכשיו שבא עליה אפי' מתה פסל את החרשת

מתוך: ירושלמי יבמות יג יג (עריכה)

הלכה יג משנה

גדולה וקטנה בא היבם על הגדולה וחזר ובא על הקטנה או שבא אחיו על הקטנה לא פסל את הגדולה בא היבם עלה קטנה וחזר ובא על הגדולה או שבא אחיו על הגדולה פסל את הקטנה ר' לעזר אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו

הלכה יג גמרא

אפילו לא בא על הגדולה פסל את הקטנה שאילו לא בא על הגדולה ומתה היה מותר בקטנה ועכשיו שבא עליה אפילו מתה פסל את הקטנה ר' לעזר אמר מלמדין את הקטנה שתמאן בו לשעבר הא בתחילה לא רבי מנא אמר לה סתם ר' יצחק בריה דרבי חייה כתובה בשם דרבי יוחנן דר' מאיר היא דר' מאיר אמר אין חולצין ולא מייבמין את הקטנה שמא תימצא איילונית

מתוך: ירושלמי יבמות יג יד (עריכה)

הלכה יד משנה

יבם קטן שבא על יבמה קטנה יגדלו זה עם זה בא על יבמה גדולה תגדלנו היבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי כופין אותו שיחליץ לה לאחר שלשים יום מבקשין ממנו שיחלוץ לה בזמן שהוא מודה אפילו לאחר שנים עשר חדש כופין אותו שיחלוץ לה הנודרת הנייה מיבמה בחיי בעלה כופין אותו עד שיחלוץ לה לאחר מיתת בעלה מבקשין ממנו שיחלוץ לה אם נתכוונה לכך אפילו בחיי בעלה מבקשין ממנו שיחלוץ לה

הלכה יד גמרא

טענת בתולים עד שלשים יום דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מיד מה נן קיימין אם בשבעל מיד ואם בשלא בעל אפילו לאחר כמה אלא כן אנן קיימין בסתם ר' מאיר אמר חזקה אדם מעמיד עצמו שלשים יום ורבנין אמרין אין אדם מעמיד אפילו יום אחד ר' ירמיה בעי מהו שיהא נאמן לומר על דר' מאיר העמדתי עצמי שלשים יום בשביל לעשות הוולד שתוקי נישמעינה מן הדא היבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי כופין אותו שיחלוץ לה לאחר שלשים יום מבקשין ממנו לחלוץ לה לאחר שלשים ואמר ר' לעזר דר' מאיר היא ואמר ר' לעזר לא שנו אלא אצלה הא אצל צרתה לא כמה דתימר תמן לא הכל ממנה לחוב לצרתה אף הכא לא הכל ממנו לחוב לבנו כהדא הוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אף על פי שחזר ואמר לא בעלתי לא הכל ממנו שכבר משעה הראשונה אמר בעלתי אבל אם אמר משעה הראשונה לא בעלתי שניהן יכולין לעקור חזקה חברייא בעיי מה נן קיימין אם כמשנה הראשונה שמענו שמותר ליבם אם כמשנה אחרונה שמענו שמותר לחלוץ שמענו שכופין רב הונא בשם רב והוא שיהא הגט יוצא מתחת ידו לתוך ידה הוא אמר גט אשה והיא אומרת גט יבמה בתוך ל' חזקה לא בעל כופין אותו שיחלוץ לה לאחר ל' יום מבקשין ממנו שיחלוץ ר' יוסי בעי לאחר שלשים יום חזקה בעל ואת אמר כופין אלא כיני רב הונא בשם רב והוא שיהא הגט יוציא מתוך ידו לתוך ידה הוא אמר גט אשה והיא אומרת גט יבמה בתוך שלשים חזקה לא בעל כופין אותו שיחלוץ לה לאחר שלשים יום מבקשין ממנו שיחלוץ לה כהדא הוא אמר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי פשיטא דהוא מעלה לה מזונות פשיטא שאינו יורשה לא צריכא דלא מהו שיירש ניכסי אחיו היא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי פשיטא שאינו מעלה לה מזונות פשיטא שהוא [שאינו] יורש ניכסי אחיו לא צריכא דלא מהו שיירשנה