ירושלמי בכורים א ה

<< | ירושלמי · מסכת בכורים · פרק א · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה ה משנה עריכה

רבי ליעזר בן יעקב אומר האשה בת גרים לא תינשא לכהונה עד שתהא אמה מישראל אחד גרים ואחד עבדים משוחררים אפילו עד עשרה דורות עד שתהא אמו מישראל האפיטרופין והעבד והשליח והאשה וטומטום ואנדרוגינוס מביאין ולא קורין שאינן יכולין לומר (דברים כו) אשר נתת לי

הלכה ה גמרא עריכה

רבי ליעזר בן יעקב אומר כו' תמן תנינן רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר וכולהון מקרא אחר הן דורשין (יחזקאל מד) כי אם בתולות מזרע בית ישראל רבי יהודה אומר עד שיהא אמו מישראל רבי אלעזר אומר או אביה או אמה רבי יוסי אומר עד שיולדו בקדושת ישראל ר' שמעון אומר עד שיביאו בתולים בקדושת ישראל תני בשם רבי שמעון גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד שנתגיירה כשירה לכהונה שנאמר (במדבר לא) וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם ופינחס עמהן ורבנין החיו לכם לעבדים ולשפחות רבי יסה בשם רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי וכהנים נהגו סלסול בעצמן כר' אליעזר בן יעקב חד כהן נסב בת גרים אתא עובדא קומי רבי אבהו וארבעיה על ספסילא אמר ליה רב ביבי לא כן אלפן רבי הלכה כרבי יוסי אמר ליה ולא כהנים נהגו סלסול בעצמן כראב"י אמר ליה ועל מנהג לוקין א"ל אין כך את חמי מפייס לי ואנא מוקים ליה מן דקיימיה אמר ליה הואיל והותרה הרצועה אף אני מוכר בה רבי יעקב בר אידי בר אושעיה מעשה במשפחה בדרום שהיו קורין עליה ערער ושלח רבי את רבי רומיניס לבודקן ומצא שנתגיירה זקנתה פחותה מבת שלש שנים ויום אחד והכשירה לכהונה רבי הושעיה אמר כרבי שמעון הכשירה א"ר זעירא דברי הכל היא דאמר רבי זעירא בשם רב אדא בר אחוה רבי יודא מטי בה בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן וולד בוגרת כשר שהוא בלא תעשה שבא מכח עשה עשה (ויקרא כא) והוא אשה בבתוליה יקח וכל לא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא ודכוותה (שם) כי אם בתולה מעמיו יקח אשה ולא מן גיורת כל לא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא התיב רבי הושעיה הרי דור שני של מצרי הרי הוא בלא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא חזר רבי הושעיה ואמר לא דמי עשה שבישראל ועשה שבכהנים עשה שבישראל אסור בכל ועשה שבכהנים אסור בכהנם ומותר בלויים ובישראלים שליח רבי יוסי רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יוחנן בשלקטן לשלחן ביד אחר אבל אם להביאן הוא לא ישלחן ביד אחר ולא מחסל לה רבי יונה מחסל לה רבי זעירא רבי אמי רבי שמעון בן לקיש בשם רבי הושעיה בשלקטן לשלחן ביד אחר אבל אם לקטן להביאן הוא לא ישלחן ביד אחר שכל הביכורים שנראו ליתור בקרייה אינן ניתרים אלא בקרייה אמר רבי מנא אף על גב דלא אמר רבי יוסי הדא מילתא אמר דכוותה אמר רבי זעירא לרבי יסא נהיר את כד איתאמרת הדא דרבי הושעיה ואמר רבי יוסי בי רבי חנינא מתניתא פליגא הפריש ביכוריו ואח"כ מכר שדהו מביא ואינו קורא קיימונה כשנתן דעתו למסור משעה ראשונה והתנינן יבש האילן נקצץ האילן עוד היא ביבש משעה הראשונה וקרייה מעכבת אמר רבי שמואל בר רב יצחק הראוי לקרייה אין קרייה מעכבת ליקטן לשלחם ביד אחר לא ישלחם ביד אחר שמא ימלך הוא להביאן רבי אבהו בשם רבי יוחנן היורש מביא ואינו קורא מה נן קיימין אם יורש בחיי אביו שלוחו [הוא] ואם לאחר מיתת אביו שלו הן אלא כי נן קיימין כשהיה אביו חולה או מסוכן כתיב (דברים כו) ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלהיך ולביתך מלמד שאדם מביא ביכורים מנכסי אשתו וקורא רבי שמעון בן לקיש אמר לאחר מיתה הא בחיים לא רבי יוחנן אמר לא שנייא היא בחיים היא לאחר מיתה רבי שמעון בן לקיש כדעתיה דרבי שמעון בן לקיש אמר אין אדם יורש את אשתו דבר תורה רבי יוחנן בשם רבי הושעיה הנחת מעכבת אין קרייה מעכבת והא תנינן האוכל ביכורין עד שלא קרא עליהן רב הושעיה רב יהודה בשם שמואל דרבי עקיבה היא רבי יוסי בעי היידן רבי עקיבה אמר רבי מנא שמעית אבא תני הנחה מעכבת אין קרייה מעכבת רבי עקיבה אומר קרייה מעכבת רבי יעקב בר אחא בשם רבי לעזר מה טעם אמרו הנחה מעכבת מפני שהיא נוהגת בכל רבי תנחומא רבי הונא בשם רבי לעזר מפני ששנה עליה א"ר אבא מרי תרתיי חדא כרבי יודה וחדא כרבנין חדא כרבי יודה דרבי יודה אמר לצורך נשנית מפני שהיא נוהגת בכל כרבנין דאינון מרין שלא לצורך נשנית מפני ששנה עליה