ירושלמי בבא מציעא ב יא

<< | ירושלמי · מסכת בבא מציעא · פרק ב · הלכה יא | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף ט עמוד בעריכה

מתניתין אבידתו ואבידת אביו שלו קודמת, אבידתו ואבידת רבו שלו קודמת, אבידת אביו ואבידת רבו של רבו קודמת לשל אביו שאביו הביאו לחיי העה"ז ורבו שלימדו חכמה הביאו לחיי העה"ב, אם היה אביו שקול כנגד רבו אבידת אביו קודמת, היה אביו ורבו נושאין משאוי מניח את של רבו ואח"כ מניח את של אביו, היה אביו ורבו בבית השבי פודה את רבו ואח"כ פודה את אביו, אבל אם היה אביו תלמיד חכם פודה את אביו ואחר כך פודה את רבו:

גמרא תני אי זהו רבו שלימדו חכמה כל שפתח לו תחילה דברי ר' מאיר, רבי יודן אומר כל שרוב תלמודו ממנו, רבי יוסי אומר כל שהאיר עיניו במשנתו. רב כרבי מאיר ורבי יוחנן כרבי יודה שמואל כר' יוסי. רב כרבי מאיר, חד בר נש פתח פומיה דרב ושמע דדמך ובזע עלוי. ר' יוחנן כרבי יודה, רבי יוחנן הוה סליק מטיבריה לציפורי חמא חד בר נש

דף י עמוד אעריכה

נחת מן תמן א"ל מה קלא במדינתא. א"ל חד רבן דמך וכל עמא פריין מיטפלא ביה. ידע ר' יוחנן דהוא רבי חנינא. שלח ואייתי מאנין טבין דשובתא ובזעון. ולא כן תני כל קרע שאינו של בהלה אינו קרע. רבי יוחנן בעה מיעבד דרבה ומוקריתיה. ולא ידעין אין משום דהוא רביה אין משום שמועות הרעות. מילתיה דרבי חייה בר ווא בציפורי חמא כל עמא פריי א"ל למה כולי עלמא פריי. א"ל רבי יוחנן יתיב דריש בבי מדרשא דרבי בנייה וכל עמא פריי מישמעיניה. אמר בריך רחמנא דחמי לי פורין עד דאנא בחיים. ובאגדתא פשטית ליה חוץ ממשלי וקהלת. הדא אמרה כל תלמיד ותלמיד. שמואל כר' יוסי אמר חד בר נש אסבר לשמואל בשני מפתיחות אחד יורד לאמת בית השיחי ואחד פותח כיון. שהיה מוריד ידו עד שיחיו היה פותח כיון ושמע דדמך ובזע עלוי: