ירושלמי בבא בתרא ג
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ג א (עריכה)
הלכה א משנה עריכה
חזקת הבתים בורות שיחין ומערות ומרחצאות ושובכות בית הבדין בית השלחין ועבדים וכל שהוא עושה פירות תדיר חזקתן שלש שנים מיום ליום שדה הבעל חזקתה שלש שנים ואינה מיום ליום
הלכה א גמרא עריכה
מנין לחזקה א"ר יוחנן שמענו מהולכי אושא משור המועד למדו א"ר יוסי מאן אית ליה שור המועד לשלשה ימים לא רבי יודה דתנינן תמן רבי יודה אומר לא אמרו שלש שנים אלא כדי שיהא באיספמיא ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבא שנה שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן המוכר בית לחבירו כיון שמסר לו מפתח קנה רבי אמי בשם רבי יוחנן המוכר בית לחבירו כיון שצבר לתוכו פירות קנה אמר רבי שמואל בר רב יצחק ובלבד פירות שראויין ליצבר רבי יוחנן בשם רבי ינאי המוכר בור לחבירו כיון שמסר לו דלייו קנה רבי יהושע בן לוי בשם ריש לקיש המוכר צאן לחבירו כיון שמסר לו משכוכית קנה מאי משכוכית אית דמרין חוטרא ואית דמרין פנדורא ואית דמרין תיישא רבא ריש לקיש בשם בר קפרא המוכר קבר לחבירו כיון שקבר מת אחד בכוך חזקה לכל הכוך קבר שלשה מתים בשלשה כוכין חזקה לכל הקבר ועבדים רבי סימון אחוה דרבי יהודה בר זבדי בשם רב תינוק כל זמן שמושך בשוק אביו או אמו מעידין עליו נאסף מן השוק צריך שני עדים ואביו ואמו נעשין לו כשני עדים א"ר אבהו וחשוד אדם לומר על מי שאינו בנו שהוא בנו דילמא בניכסי הגר איתאמר א"ל הרי כל רבותינו בגולה מעידין עלינו שכך שמענוה מפי רב אדא בר אבוה אמר רב חסדא הדא דתימר בתינוק שאינו מרגיע אבל בתינוק המרגיע הדא היא דמר רבי יוחנן עגלים וסייחים המקפצין ממקום למקום אין להן חזקה רבי יסא בשם ר יוחנן שתי שדות בניכסי הגר המיצר בנתיים תלש מאחת מהן לקנות חבירתה ולא לקנות המיצר היא נקנית וחבירתה אינה נקנית ר זירא בעא קומי רבי יסא נתכוון לקנות המיצר ושרע מינה אמר רב חסדא בניכסי הגר תלש צפונה של שדה לקנות דרומה ולא אמצעיתה צפונה נקנית דרומה לא נקנית תמן תנינן אם היה מחובר לקרקע ותלש כל שהוא קנה שמואל אמר לא קנה אלא מה שתלש אמר רבי אבדומא נחותא בניכסי הגר אתאמר רב חסדא אמר ר יצחק בגין דלא תימר קשיא לשמואל את מר בניכסי הגר איתאמרת רב חסדא אמר ר יצחק בגין דלא תימר קשיא לשמואל את מר בניכסי הגר איתאמרת רב חסדא אמר משך בהמה זו לקנות קנה לקנות וולדתיה קנה לקנות היא וולדותיה לא קנה א"ר נסה הדא דתימר בשלא היתה עברה אבל אם היתה עברה עשו אותה כאחד מאיבריה והתני המוכר עוברי בהמתו לחבירו לא עשה כלום וולדי שפחתו לחבירו לא עשה כלום מעשרות שדה לחבירו לא עשה כלום אויר חורבתו לחבירו לא עשה כלום אלא מוכר לו בהמה ומשייר לו עוברה מוכר לו שפחה ומשייר לו וולדה מוכר לו שדה ומשייר לו מעשרות מוכר לו חורבה ומשייר לו אוירה רבי בא בשם רב חסדא ג הן שהן נאמנין לאלתר החייה והשייר והמטהר חברותיה החיה בשעה שיושבת על המשבר מהדא דכתיב ותקח המילדת ותקשר וגומר שיירא כיי דמר ר סימון אחוי דיהודה בר זבדי בשם רב כל זמן שמושלך לשוק או אביו או אמו מעידין עליו נאסף צריך שני עדים ואביו ואמו נעשין לו כשני עדים והמטהרת חברותיה כיי דתנינן תמן שלש נשים שהיו ישנות במיטה ונמצא דם תחת אחת מהן כולן טמאות בדקה אחת ומצתה טמא היא טמאה וכולן טהורות א"ר בא ובלבד מעת לעת
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ג ב (עריכה)
הלכה ב משנה עריכה
רבי ישמעאל אומר שלשה חדשים בראשונה ושלשה חדשים באחרונה ושנים עשר חדש באמצע שמנה עשר חדש ר עקיבה אומר חדש אחד בראשונה וחדש אחד באחרונה ושנים עשר חדש באמצע ארבעה עשר חדש א"ר ישמעאל במה דברים אמורים בשדה הלבן אבל בשדה האילן כנס את תבואתו ומסק את זיתיו וכנס את קייציו הרי אילו שלש שנים
הלכה ב גמרא עריכה
שמואל אמר זו דברי ר ישמעאל ורבי עקיבה אבל חכמים אומרים שלשה שנים קציר שלשה שנים בציר שלשה שנים מסיק רב אמר זו דברי רבי ישמעאל ור עקיבה אבל חכמים אומרים שלשה שנים מעת לעת רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן כשם שחלוקין כאן כך חלוקין בשני אליהו [א"ר חנינא שני ערלה בניהון]
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ג ג (עריכה)
הלכה ג משנה עריכה
שלש ארצות לחזקה יהודה ועבר הירדן והגליל היה ביהודה והחזיק בגליל בגליל והחזיק ביהודה אינה חזקה עד שיהא עמו במדינה אמר רבי יהודה לא אמרו שלש שנים אלא כדי שיהא באיספמיא ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא לשנה אחרת
הלכה ג גמרא עריכה
רב אמר בשעת החירום שנו <א"ר חנינה שני ערלה ביניהון> רב אמר אין חזקה לבורח ולא מארץ לארץ שמואל אמר יש חזקה לבורח ויש חזקה מארץ לארץ אמר רב נחמן בר רב יצחק קרייא מסייע למה דמר שמואל ויתן לה המלך סריס אחד וגומר אמר רבי לעזר ואפילו שתי אבטיניות כגון שלומי ונבירו והירדן מספיק בנתיים ועומד שם ורואה אחד המחזיק בשדה ומחזיק בשלו אינה חזקה עד שתהא עמו באותה העיר ובאותה המדינה רב אמר עיקר חזקה הכנסת פירות לא מודה רב במנכש ובמעדר מודה רב במנכש ומעדר מהו דאמר רב עיקר חזקה הכנסת פירות אלא שאם ראו אותו חורש וקוצר ומעמר ודש ובורר ולא ראוהו מכניס פירות אינה חזקה אלא הכנסת פירות רב אמר עיקר חליצה התרת רצועות לא כן א"ר בא בשם רב יהודה רבי זריקן מטי בה בשם רב דברי חכמים חלצה ולא רקקה רקקה ולא חלצה חליצתה פסולה עד תחלוץ ותרוק מודה רב עד שתחלוץ ותרוק מהדא דאמר רב עיקר חליצה התרת רצועות רבי יוסי בן חנינה שאל לרבי יוחנן ערר מהו שצריך ב"ד ר יוסה בשם רבי יוחנן ערר אין צריך ב"ד ואית דמרין ר יוסי בן חנינה שאל לתלמידיו דרבי יוחנן ערר מהו שצריך ב"ד רבי חייה בשם רבי יוחנן ערר צריך ב"ד שמואל אמר אפילו ערר עמו בפני פועלין ערר הוא וצריך לעורר על כל שלשה שנים גידול בר מיניימין הוה ליה עובדא והוו דייניה חלקיה בר טובי ורב הונא וחייה בר רב אמר לון חייה בר רב כן אמר אבא מכיון שערר עמו שלשה שנים הראשונות עוד אין צריך לעורר עליו ותני כן היה אוכל שלו שש שנים ערר שלש שנים הראשונות אמר לו אתה מכרתה לי אתה נתתה לי מתנה אינה חזקה מחמת טענה הראשונה הרי זו חזקה שכל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה שמואל אמר אם בזו אין אנו מניחין לגדולי ארץ ישראל כלום
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ג ד (עריכה)
הלכה ד משנה עריכה
כל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה כיצד אמר לו מה אתה עושה בתוך שלי שלא אמר לי אדם דבר אינה חזקה אתה מכרתה לי אתה נתתה לי במתנה הרי זו חזקה והכא משום ירושה אינו צריך טענה
הלכה ד גמרא עריכה
וצריך חזקה תמן תנינן מודה רבי יהושע באומר לחבירו שדה זו וכו כהדא ראובן אוכל שדה בחזקת שהיא שלו והביא שמעון עדים שמת אביו מתוכה מפקין לה מראובן ויהבין לשמעון אלא הלך ראובן והביא עדים שלא מת אביו מתוכה אמר רב נחמן בר יעקב אנא אפיקתיה מראובן אנא מחזרנה ליה רב אמר כשנתתה על פי בית דין נתתה מיכן והילך המוציא מחבירו עליו הראייה מי מודיע א"ר בא עידי מיתה מודיעין הגע עצמך שאין העדים יודעין אמר רבי יוסי לעולם השדה בחזקת בעליה מיכן והילך המוציא מחבירו עליו הראייה
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ג ה (עריכה)
הלכה ה משנה עריכה
השותפין והאריסין והאפיטרופין אין להן חזקה אין לאיש חזקה בניכסי אשתו ולא לאשה בניכסי בעלה ולא לאב בניכסי הבן ולא לבן בניכסי האב במה דברים אמורים במחזיק אבל בנותן מתנה והאחין שחלקו והמחזיק בנכסי הגר נעל גדר ופרץ כל שהוא הרי זו חזקה
הלכה ה גמרא עריכה
שותף שמואל אמר לית כן שותף שותף אין לו חזקה לא כן אמר שמואל שותף שירד ונטע כנוטע ברשות הן דתימר שותף שירד ונטע כנוטע ברשות באותו שעומד שם והן דתימר כי שותף אין לו חזקה בשאינו עומד שם מהו מייתי תחותיה האומנין והגוזלין אין להן חזקה ראה עבדו אל האומן וכליו אל הכובס אמר לו תן לי עבדי תן לי כיליי אמר לו אתה נתתו לי במתנה אתה מכרתו לי אינה חזקה אתה אמרת לי למוכרו אתה אמרת ליתנו לי מתנה הרי זו חזקה האריסים רב הונא אמר באריס לעולם אבל באריס לשעה יש לו חזקה רבי יוחנן וריש לקיש תריהון מרין אפי באריס לשעה אין לו חזקה דנימר נחת רוחיה מיניה ושבקי תמן אמרין אריס אין לו חזקה בן אריס יש לו חזקה רבי יוחנן ור"ל אמרין אף אריס ובן אריס אין לו חזקה דנימר נחת רוחי מאבוי ושבק בריה דמר ר"י אריס שהוריד אריס אין לו חזקה שדרך אריס להוריד אריס אבל אדם שמפקח על ניכסי אשתו יש לו חזקה שדרך הבעלים לפקח על ניכסי נשותיהן אין לאיש חזקה בניכסי אשתו בחיי אשתו אבל אחר מיתתה יש לו חזקה ולא לאשה בניכסי בעלה בחייו אבל לאחר מותו יש לו חזקה ולא לבן בניכסי האב בחייו אבל לאחר מיתת האב יש לו חזקה ולא לאב בניכסי הבן בחייו אבל לאחר מיתת הבן יש לו חזקה רב אמר בפוחת מעשרה או מוסיף על עשרה שמואל אמר אפילו פרץ מקום שאינו ראוי לפרוץ וגדר מקום שאינו ראוי לגדור הרי זה חזקה והתני המוכר לחבירו ונתעצל לוקח ולא החזיק בה וירד המוכר והחזיק בה ביטלה חזקה את המכר ואת המתנה
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ג ו (עריכה)
הלכה ו משנה עריכה
שנים מעידין אותו שאכלה שלש שנים ונמצאו זוממין משלמין לו את הכל שנים בראשונה ושנים בשניי ושנים בשלישית משלשין ביניהן שלשה אחין ואחד מצטרף עמהן הרי אילו שלש עדיות והן עדות אחת
הלכה ו גמרא עריכה
אמר לו מה אתה עושה בתוך שלי שיש לי בה שני חזקה והלך והביא עידים שיש לו בה שני חזקה והלך זה והוזמו עדיו הרי זה נותן לו השדה ואוכל פירות של שלשה שנים א"ר זירא הדא אמרה עד זומם אין נפסל בבית דין
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ג ז (עריכה)
הלכה ז משנה עריכה
אילו דברים שיש להן חזקה ואילו שאין להן חזקה היה מעמיד בהמה בחצר ומעמיד תנור וכירי וריחים ומגדל תרנגולין ונותן זבלו בחצר אינה חזקה אבל עשה לבהמתו מחיצה גבוהה עשרה טפחים וכן לתנור וכן לכיריים וכן לריחים הכניס תרנגולים לתוך הבית עשה מקום לזבלו עמוק שלשה או גבוה שלשה הרי זו חזקה
הלכה ז גמרא עריכה
א"ר לעזר נהגו השותפין להיות מתרין זה לזה בתרנגולין אמר ר יוסה מתניתא לא אמרה כן אלא שניהן אסורין להעמיד ריחים ותנור ולגדל תרנגולין א"ר לעזר גידל תרנגולין בחצר שאינה שלו הרי זו חזקה א"ר יוסי ויאות מה נפשך אם יש לו רשות לגדל הרי זה גידל אם אין לו רשות לגדל הרי זה חזקה
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ג ח (עריכה)
הלכה ח משנה עריכה
המרזב אין לו חזקה ויש למקומו חזקה המזחילה יש לה חזקה סולם המצרי אין לו חזקה ולצורי יש לו חזקה חלון המצרית אין לו חזקה ולצורית יש לה חזקה אי זו היא חלון המצרית כל שאין ראשו של אדם יכול ליכנס בתוכה ר יהודה אומר אם יש לה מלבן אע"פ שאין ראשו שלא דם יכול ליכנס לתוכה הרי זו חזקה
הלכה ח גמרא עריכה
ריש לקיש אמר להאריך ולהרחיב בו רבי יוחנן אמר לכל אותה הרוח והתנינן המזחילה יש לה רשות ארבעה אמות אית לך מימר כל אותו הרוח ודכוותא המרזב אין לו חזקה לכל אותה הרוח ותני כן מקום המרבח בחצר יש לו חזקה מקום קילוחו בחצר אין לו חזקה דבי רבי ינאי אמרו עד שלשה עווקין בקסא אמר רבי לא בשם דבי רבי ינאי לעניין טומאה איתאמרת רבי חזקיה בשם דבי רבי ינאי לעניין חזקות איתאמרת ר יוסי בשם דבי רבי ינאי לעניין שבת איתאמרת אמר רבי הושעיה לא אמרו אלא בחצר אבל בגגות אפי למעלה מד אמות מעכבות שמע ר אושעיה והוה ביש ליה אמר אנא אמרית שמעתא ולא אמריה משמי לא אמרו אלא בחצר אבל בגגות אפילו למעלה מארבע אמות מעכבו
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ג ט (עריכה)
הלכה ט משנה עריכה
זיז עד טפח יש לו חזקה ויכול למחות פחות מטפח אין לו חזקה ואינו יכול למחות
הלכה ט גמרא עריכה
ר לא בשם ר ינאי זיז היוצא טפח מוציאו את אפילו כמה למשוך כמה נתן ברבי הושעיה בחולק את ביתו
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ג י (עריכה)
הלכה י משנה עריכה
לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו לחצר השותפין בנה עלייה על גבי ביתו לא יפתחנה לחצר השותפין אלא אם רצה בונה חדר לפנים מביתו ובונה עלייה על גבי ביתו ופותחה לתוך ביתו לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח חלון כנגד חלון היה קטן לא יעשנו גדול אחד לא יעשנו שנים אבל פותח הוא לרשות הרבים פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון היה קטן עושה אותו גדול אחד עושה אותו שנים
הלכה י גמרא עריכה
הכא את מר פתח כנגד פתח מותר והכא את מר פתח כנגד פתח אסור הן דתימר מותר במבוי והן דתימר אסור בחצר השותפין והתני כשם שבני חצר יכולין למחות זה על ידי זה בחצר כך בני מבוי יכולין למחות זה על ידי זה במבוי אמר רבי לא כאן בשנתן רשות כאן בשלא נתן רשות אמר רבי יוחנן שנייא היא בגנות שניתנו לחפירה אמר רבי נסא וחרבות לא ניתנו להיבנות אמר ר יעקב בר אחא תני תמן הפותח חלון בכותל חצירו במעמד חבירו ארבע אמות פותח בשמאל נועל בימין הגע עצמך שהיה עומד שם יכיל מימר ליה הוינא בעיית לעי היה מושיט לו צרורות יכיל מימר ליה מגחך הוינא באו גברא היו חמשה פתחים זה לפנים מזה שיעור כולן כמלוא מקדח ודא מסייעא למאן דמרין בנאי חלון שהיא פתוחה לאיסטיב לא נעשית אלא להכניס את האורה מכיון שאין לה חזקה אינה מביאה את הטומאה
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ג יא (עריכה)
הלכה יא משנה עריכה
אין עושין חלל תחת רשות הרבים בורות שיחין ומערות ר"א מתיר כדי שתהא עגלה מהלכת וטעונה אבנים אין מוציאין זיזין וכצוצטראות לרשות הרבים אלא אם רצה כונס לתוך שלו ומוציא לקח חצר ובה זיזין וכצוצטראות הרי זו בחזקתה
הלכה יא גמרא עריכה
נפלו ומבקש לבנותן רבי יוחנן אמר וויתר ריש לקיש אמר לא וויתר מתניתא מסייעה לדין ומתניתא מסייעה לדין מתניתא מסייעה לרבי יוחנן מי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו ונטלה ונתן להן מן הצד מה שנתן נתן ושלו לא הגיע מתני מסייעה לריש לקיש לקח חצר ובה זיזין וכצוצטראו ונפלו בונה אותן בחזקתן