ירושלמי בבא בתרא ב
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ב א (עריכה)
הלכה א משנה עריכה
לא יחפור אדם בור סמוך לבורו של חבירו ולא שיח ולא מערה ולא אמת המים ולא נברכת הכובסין אלא אם כן הרחיק מכותלו של חבירו שלשה טפחים וסד בסיד מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חבירו שלשה טפחים או סד בסיד מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת מי הרגלים מן הכותל שלשה טפחים מרחיקין את הריחים שלשה מן השכב שהן ארבעה מן הרכב ואת התנור שלשה מן הכלייא שהן ארבעה מן השפה
הלכה א גמרא עריכה
כיני מתניתא וסד בסיד אם סד בסיד כל שהוא אם לא סד בסיד שלשה טפחים מהדא מרחיקין הגפת והזבל והמלח והסיד והסלעים מכותל חבירו שלשה טפחים או סד בסיד הכא את מר מפני שהסלעים מרתיחין וכא את מר אין מרתיחין אמר רבי יוסי כאן וכאן אין הסלעים מרתיחין אלא מפני שעושין עפר תחוח ומלקין את ארצות הכותל תני בצונם מותר והיך אמרין ר יוחנן נפק מכנישתא ושפך מים לחודי תרעא ולא ידעין אי משום דהוה צונם ואין משום דהוה ביה צער ולא הוה יכיל מסיבר הדא דתימר בריחיא דתמן ברם בריחיא דידן שלשה מן האיצטרוביל שהן ארבעה מן הקלת ואת התנור שלשה מן הכיליא שהן ד מן השפה ר יודן בן פזי אמר מן השפה החיצונה ולפנים ורבנן אמרי מן השפה הפנימית ולחוץ היה עשוי כשובך מהו נישמעינה מהדא רבי יהודה אומר עד שתהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים ובכירה טפח וכירה לא כמין שובך היא עשויה ותימר בין מלמעלן בין מלמטן טפח וכא בין מלמעלן בין מלמטן שלשה טפחים
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ב ב (עריכה)
הלכה ב משנה עריכה
לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית אלא אם כן יש על גביו גובה ארבע אמות היה מעמידו בעלייה עד שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים ובכירה טפח ואם הזיק משלם מה שהזיק רבי שמעון אומר לא נאמרו כל השיעורין האילו אלא שאם הזיק יהא פטור מלשלם
הלכה ב גמרא עריכה
תני ולא שלא נפחין תנא רב קרנא אין הוה כגון קיני או כנפח מתחילה מותר כנגד דירתו מהו אמר ר אחא כל שכן כנגד דירתו א"ר יונתן המזיק אין לו חזקה ר יהושע אומר ממחיי רבנין בעשן תדיר כהדא חדא איתא הוות מדלק חולין תחות ר אילפיי איבעה ממחייא בידה אתא עובדא קומי רבי נסה אמר לא אמרו אלא בעשן תדיר
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ב ג (עריכה)
הלכה ג משנה עריכה
לא יפתח אדם חנות של נחתומין ושל צבעין תחת אוצרו של חבירו ולא רפת בקר באמת ביין התירו אבל לא רפת הבקר חנות שבחצר יכול הוא למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הנכנסים ולא מקול היוצאים עושה כלים יוצא ומוכר בשוק אבל אינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן מקול הפטיש ולא מקול הריחים ולא מקול התינוקות
הלכה ג גמרא עריכה
רבי יעקב בר אחא פני חד חליטר מן איסטיב לאיסטיב ר אבדומי אחי ר יוסי הוה חד חליטר שרי תחותוהי עבר ר אחא ולא מחא אמר רבנן עברין ולא מחוי כעס עלוי ר אחא איבאש רבי אבדומי אחי ר יוסה איבאש סליק רבי יוסי מבקרתיה אמר איזיל ואיבעי מיניה אזל ומר בי דינא ורחם עלוי בי דינא ועתד ליה תכריכין חד בר נש זבין כל דרתיה שייר בה חד מסטובא והוה עליל ויתיב ליה עליה אתא עובדא קומי רבי יונה בי רבי יוסי אמרין לא כולה מינך מיעל ויתיב עליה וחמי מיעל ונפק גו ביתיה חד בר נש זבין פלגא דרתיה שייר בה חד נחתומר אתא עובדא קומיה רבי יונה ורבי יוסה אמרין אתת את עלוי הוא לא אתא עלך ותני כן אם קדמה הרפת או חנות לאוצר אין יכול למחות תני באמת ביין התירו אף על פי שממעטו אלא שמשביחו רב הושעיה כד שמע הדין תנייה יהב חמריה גו אגריה דבני אסריח חמריה אמר המשנה היטעתי לא שהיטעתי המשנה אלא דריחא דבני מסרי חמריה תני לשכינו יכול לחזור בו משקיבל עליו אינו יכול לחזור בו רשב"ג אומר אף משקיבל עליו יכול לחזור בו דו יכיל מימר ליה אינון אזלין ואתיין להכא בעיין לך ולא משכחין לך ומרבין עלינו הדרך רבי חנינה ור מנא חד אמר מהו לשכינו מישרתיה גו דרתיה משקיבל עליו אין יכול לחזור בו רב הונא אמר מהו לשכינו מיפתח ליה חנות משקיבל עליו אין יכול לחזור בו אתייא דרשב"ג כר"מ דתנינן תמן ועל כולן אמר ר"מ אף ע"פ שהתנה עמה יכולה היא שתאמר סבורה הייתי שאני יכולה לקבל ועכשיו איני יכולה אבל אינו יכול למחות ולומר לו איני יכול לישן מקול הפטיש ולא מקול הריחים או מקול התינוקות אילין דמלפין טלייא ואילין דעבדין מסוגיין אילין לאילין יכלין חבריהון למימחי בידיהון דו יכיל מימר ליה אינון אזלין ואתיין בעיין לך ולא משכחין יתן והן מרבין עלינו את הדרך אילין ציפוראי ממחין אילין לאילין מסמריה דנווליה הורי ר אבימי בר טובי מיתן חד נוול בין כותל לכותל הורי רבי יצחק בר חקילה מרחקת אילין מרושתיה מכותלה ד אמות א"ר יוסי בי ר בון אילין עמודיא דרכינין מכוח קריית אינון רכינין שורא דחמץ מן קל נורי פרסייא נפל
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ב ד (עריכה)
הלכה ד משנה עריכה
מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו לא יסמיך לו כותל אחר אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות ובחלונות מלמעלן ומלמטן ומכנגדן ד אמות
הלכה ד גמרא עריכה
דבי רבי ינאי אמרין בבאין ליישב עיר בתחילה היא מתנית א"ר לא בכותל אטום היא מתניתא א"ר יוסי בכותל סודמין היא מתניתא א"ר יוסי בי רבי בון מתניתא אמרה כן ובחלונות בין מלמעלן בין מלמטן בין מכנגדן ארבע אמות מלמעלן ארבעה אמות שלא יהא עומד ורואה מלמטן ארבעה אמות שלא יהא עומד ורואה מכנגדן שלא יאפיל את הצדדין ותני כן מרחיקין הכותל מן החלון כמלוא חלון
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ב ה (עריכה)
הלכה ה משנה עריכה
מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמות כדי שלא תקפוץ הנמייה ואת הכותל מן המזחילה ד אמות כדי שיהא זוקף את הסולם מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה לא יעשה אדם שובך בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח רבי יהודה אומר בית ארבעת כורין מלא שגר היונה ואם לקחו אפילו בית רובע הרי הוא בחזקתו
הלכה ה גמרא עריכה
א"ר לעזר הדא דתימר לימין אבל לשמאל זוקף מיד הכא את מר חמשים אמה ולהלן את מר שלשים ריס א"ר יוסה בן רבי בון לעניין לרעות רועה הוא חמשים אמה לעניין לפרוח פורחת אפי עד ארבעת מיל
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ב ו (עריכה)
הלכה ו משנה עריכה
ניפול הנמצא בתוך חמשי אמה הרי זה של בעל השובך חוץ מחמשים אמה הרי זה של מוצאו נמצא בין שני שובכות קרוב לזה שלו ולזה שלו מחצה על מחצה שניהן יחלוקו
הלכה ו גמרא עריכה
הדא דתימר בשאין דרך הרבים מפסקת בנתיים אבל בזמן שמפסקת לא בדא הדא ילפה מההיא וההיא ילפה מהדא הדא ילפה מההיא שאם היו שנים שחייב להכריז וההיא ילפה מהדא שאם היו שלשה שהוא של מוצאו
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ב ז (עריכה)
הלכה ז משנה עריכה
מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה והחרוב והשקמה חמשים אמה אבא שאול אומר כל אילן סרק חמשים אמה אם העיר קדמה קוצץ ואינו נותן דמים ואם האילן קדם קוצץ ונותן דמים ספק זה קדם וזה קדם קוצץ ואינו נותן דמים מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה לא יעשה אדם גורן קבועה בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח מרחיק מנטיעותיו של חבירו ומנירו כדי שלא יזיק
הלכה ז גמרא עריכה
משם שעומד ומאפיל או משם שניאו רע מה מפקה מביניהון היה עומד בתוך שלו אין תימר משם שעומד ומאפיל בתוך שלו מותר ואין תימר משם שניאו רע אפילו בתוך שלו אסור
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ב ח (עריכה)
הלכה ח משנה עריכה
מרחיקין את הנבילות ואת הקברו ואת הבורסקי מן העיר חמשים אמה ואין עושין בורסקי אלא למזרח העיר ר עקיבה אומר לכל רוח הוא עושה חוץ מן המערבה ומרחיק חמשים אמה
הלכה ח גמרא עריכה
ר אבהו בשם רבי יוחנן עד מקום שעושה גלד דבית ר ינאי אמרי עד מקום שעומד ומריח ותני כן ר עקיבה אומר לכל רוח הוא עושה ומרחיק חוץ מן המערבה מפני שהיא תדירה רבי מנא היה מהלך עם מוכי שחין אמר ליה אביי לא תהלוך ממדינחיה אלא ממערביה
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ב ט (עריכה)
הלכה ט משנה עריכה
מרחיקין את המשרה מן הירק ואת הכרישין מן הבצלים ואת החרדל מן הדבורים רבי יוסי מתיר בחרדל
הלכה ט גמרא עריכה
תני מרחיקין את הבצלים מן הכרישין ור לעזר בר שמעון מתיר א"ר יעקב בן דוסאי מגו אילין מתניתא כשם שזה מרחיק זה מזה כך זה מרחיק זה מזה רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה מפני שפי הדבורים חד ומחריבות הדבש
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ב י (עריכה)
הלכה י משנה עריכה
מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה והחרוב והשקמה חמשים אמה בין מלמעלן בין מן הצד אם הבור קדם קוצץ ונותן דמים ואם האילן קדם לא יקוץ ספק זה קדם וזה קדם לא יקוץ רבי יוסי אומר אע"פ שהבור קדם את האילן לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו לא לטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו אלא אם כן הרחיק ממנו ארבעה אמות אחד גפנים ואחד כל האילנות היה גדר בנתיים זה סומך לגדר וזה סומך לגדר היו שרשיו יוצאין לתוך שדה חבירו מעמיק שלשה טפחים כדי שלא יעכב את המחרישה היה חופר בור ושיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו
הלכה י גמרא עריכה
רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי טעמון דרבנין מפני שיישוב העולם בבורות שמעון בר ווה אמר בשם רבי יוחנן כך משיב ר יוסי לחכמים כמה דאית לכון יישוב העולם בבכורות אוף אנא אית לי יישוב העולם באילנות אמר רבי יוסי ויאות אמר שאם אומר שרשין עיקר הן לביכורים לא היה אדם יכול להביא ביכורים מעולם מפני ששרשין של זה יוצאין לתוך שרשיו של זה ושל זה בשל זה לפום כן א"ר יסא בשם רבי יוחנן אין שרשיו לענין ביכורים כלום
מתוך: ירושלמי בבא בתרא ב יא (עריכה)
הלכה יא משנה עריכה
אילן שהוא נוטה לתוך שדה חבירו קוצץ מלא מרדע ע"ג המחרישה החרוב והשקמה כנגד המשקולת בית השלחין וכל האילן כנגד המשקולת אבא שאול אומר כל אילן סרק כנגד המשקולת אילן שהוא נוטה לר"ה קוצץ כדי שיהא הגמל עובר ברוכבו ר יהודה אומר טעון פשתן או זמורות ר שמעון אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני הטומאה
הלכה יא גמרא עריכה
רבי יונתן הוה דאין טבאות והוה תמן חד רומיי והוה מגיריה בחקלא ובביתא והוה לר יונתן חד אילן נטה גו דהוא רומיי אתא קומי חד דיין אכן אמר לון אזלון ותון בצפרא אמר ההוא רומייה בגיני לא נפק דינא למחר אנא מבטל אילו מדידי וחמי היאך דינא נפק אין הוה דאין כל עמא ולא דאין נפשי לית הוא בר נש באפתי רמשא שלח רבי יונתן בתר נגריה אמר פוק קוץ מה דנטה גו רומייה בצפרא קרץ בעל דיניה לגביה א"ל זיל קוץ מה דנטו גו דידיה א"ל רומייה דידך מה א"ל פוק חמי יתיה כמה דידי עבד דידיך נפק חמיתיה אמר בריך אלההון דיהודאי חדא איתא אוקרית תאנין לרבי יונתן אמר לה בבעו מינך אי אעילתינון מיגליין אפקינון מיגליין ואין אעילתינון מיכסיין אפקינון מיכסיין דלא יימרון ברייתא דינרין יהבת ליה ואוקרה תאינין רבי חנינה אעיל לרבי יונתן בגינתיה ואייבליה תאנין מדנפק חמא חד אילין דברת שובעין חיוורין אמר ליה למה לא אוכלתני מן אילין א"ל דאינון לברי רבי חנינה חשש משום גזל בנו רבי יסא בשם רבי יוחנן הלכה כרבי שמעון רבי חייה בשם רבי יוחנן כל עמא מודי שהלכה כר שמעון