יפה תואר על בראשית רבה/סה/יב
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה סה | >>
• א • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג •
ידאג מן המיתה. ונ"מ למיבעי רחמי ולחזק מאד בתשובה ומעשים טובים ולצות לביתו:
אלו דברים מכוסים מבני אדם כו'. פי' מה שאמר יצחק לא ידעתי יום מותי. לא היה זה מקוצר דעתו. ומה גם כי הוא היה נביא ואיך לא ידע בנבואה. אבל כי לטובת בני אדם העלים הקב"ה שבעה אלה מבני אדם. כי אם ידע את יום מותו אז גם ימי החיים לא מתקו לו. וגם היה מתרשל בישובו של עולם בראותו כי קרב קצו. או כי התמהמה לשוב בתשובה ואמר עוד היום גדול ויום הנחמה לפירש"י בפרק מקום שנהגו דזה הוא היום אשר יתנחם האדם מדאגתו טוב הוא לאדם שלא ידע למען לא ישב ברפיון ידים ויצפה על היום שיבוא. אבל טוב לאדם לעבוד ולעמול ולבקש הצלה לנפשו וה' יביא לו הישועה והנחמה בעתו ובמועדו. ולפי הפי' שם שהוא קץ הגאולה ונחמת ציון (וכאשר נראה מפשט דברי המדרש אף כי י"ל גם לפי' הראשון כי המדרש הביא ראיה מנחמת ציון על סתם נחמה) כי אם ידעו אשר הקץ רחק מאד. אז יצאו רבים מהכלל וזה הוא ג"כ הטעם ממלכות ארם כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה. ועומק הדין אם ידעו לא העמיקו המה בדעת ובתבונה לבוא עד העומק. ואם ידע במה ישתכר אז עזב החריצות וההתבוננות ותפש את העסק אשר ישתכר בה. ואלו ידע מה שבלב חבירו אז רבתה הקנאה והמשטמה בין איש לרעהו. וכן אם ידע מה בבטן האשה אז תצטער האב והאם בימי הריונה אם תתעבר בוולד שלא כרצונם. וגם אם ידעו מראש כי היא הרה ללדת זכר אשר זה חפצם אז תקטן השמחה בלדתה. ולא יהיה לה גמול על החבלי לידה. ועוד נוכל למצוא טעמים נכונים מדוע כסה הקב"ה את כל אלה מבני אדם: