יפה תואר על בראשית רבה/סה/י
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה סה | >>
• א • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג •
יהיה יצחק יוצא לשוק ויהון ברייתא אמרין כו'. אע"ג דרשעת עשו נתפרסמה משהיה בן ט"ו שנה ומהאי טעמא מת אברהם בלא עתו כדלעיל פס"ג שלא יראה בחטאות נכדו. וא"כ למה אמר הכתוב ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות. ולא כהו לפני זה. וי"ל כי עד זקנותו רמה את אביו ויצחק היה מחזיקו לצדיק ורק אברהם אלו היה חי היה מרגיש בו. אבל לעת זקנת יצחק גבר רשעו מאד עד שיהיו רואי יצחק אומרים דין אבוה דההוא רשיעא ובהכרח ירגיש ברעתו:
סוף שעיניו כהות. וזה לטובתו שלא יצטער בראותו רעת בנו או תלמידו. ומה שמצינו רבים שהעמידו בנים או תלמידים רשעים ועיניהם לא כהו כמו אברהם שמואל ודוד. י"ל שלא הרעו כשיעור שיצטערו עליהם כי ישמעאל עשה תשובה. ועל בני שמואל אמרינן בפרק במה בהמה כל האומר בני שמואל חטאו אינו אלא טועה. ואבשלום מת בחיי דוד אביו ואסף אלהים את חרפתו. ועוי"ל דזה דרך עונש ודוקא למי שהיה בידו למחות ולא מיחה כגון עלי:
ירבעם תלמיד רשע. כדדרשינן בחלק על פסוק וימצא אותו אחיה והוא מתכסה בשלמה חדשה:
ונשרו דמעות מעיניהם. כבר כתבנו למעלה פנ"ו סי' ז' שאין לייחס הדמעות למלאכים. והכוונה הוא על גודל הצער וגם פה הכוונה כי הוא נרתע אז מהחרדה אשר ראה אז בצער המלאכים וצער אביו ואמו. וכל זה החליש את טבעו ומבנה גופו. עד כי קפצה עליו זקנה לפני עתו ונס ליחו וכהו עיניו:
והביט בשכינה. והזין עיניו ממנה. והיה ראוי לו להסתיר פניו כשראה אותה כמשה שהסתיר פניו. ולכן נענש וכמו שמצינו גבי ויחזו את האלהים. ובפר"א אמרו שתחת המיתה כהו עיניו דסומא חשיב כמת: