יפה תואר על בראשית רבה/מד/כא
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג •
ארבעה דברים הראה לו כו'. גיהנם הוא העונש בעוה"ב וגליות הוא העונש בעוה"ז ולהנצל משתי אלה הרעות נתן להם התורה לזכך את הנפש. והעוסקים בה ינקו מעונש הרוחני. והקרבנות הם לזכך את החומר ולהכניע את הגוף אל אל אלהי הרוחות לכל בשר והעוסקים בהם ינצלו מעונש הגופני בעוה"ז:
בגיהנם או בגליות. לכאורה קשה מה זה שאלה. היתכן שיבוחר עונש הנפשי במקום עונש הגופני והתירוץ ע"ז כיון דהגיהנם הוא רק י"ב חודש אף שהוא עונש נפשי מ"מ יבוחר יותר מהגליות אשר הן לשנים רבות ולדורות רבים הם כל משך ימי חייהם. וגם הגליות מעיקות את שלמות הנפש. אך קשה האם אלה אשר יעמדו בגלות יפטרו מן עונש הגיהנם א"כ הותרה הרצועה. וי"ל דלא קאמר שיפטרו מכל עונש הגיהנם אך יתכפרו מקצתו בעוה"ז וע"ד שנאמר לקמן בפס"ה יצחק תבע יסורין כו'. ואע"ג דבש"ר פנ"א קאמר שאינן יורדין לגיהנם פירושו דעונש גמור קרי ירידה. או שלא יענש אלא מי שהגיע לרובא דעונות:
קטע הדין מוניטא. לפי לשון זו משמע שהוא ד"מ על חתוך הדברים והסכמת אחד מחלקי הסותר כחותך צורת המטבע ברצונו ובערוך גריס קטע חד פטטיא מן כדו ובפסקא דהחודש פסק הדא מילי מן לכך. והכל עולה לענין אחד: