יפה תואר על בראשית רבה/מד/א

| יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

אם דרכיו תמימים כו'. בא לתת המשך וקישור אל הכתוב הזה. ומפרש האל תמים דרכו. כי דרכי התורה אשר שם לפנינו תמימים הם. וכל אמרת ה' צרופה מכ"ש שאין עול חלילה בו לבדו. ולכן יבינו הכל שהוא מגן לכל החוסים בו. ורב מפרש את המקרא האל תמים דרכו ואין חסרון בעניני מצותיו. ואם תראה מצות אשר אין טעם להם כמו לשחיטה מן הצואר ולא מן העורף. ידוע תדע כי אמרת אלוה צרופה לצרף את הבריות בהן ולנסותם הישמעו בקולו אם לא. ולתת שכר טוב לשומרים את דברו כדי שיהיה עי"ז מגן לכל החוסים בו. כי גם המצות אשר אין טעם בהן. טעמם בצדן כי הקב"ה צוה אותם למען ידבקו בו ויזכרו תמיד כי ה' הוא המפקד. ומצוה אותם לעשותם. ובשמרם הוא עקב רב. אמנם יש מהמחקרים המאנים בזה ואמרו כי לא דבר ריק הוא ובוודאי לכל מצוה יש טעם מועיל לבני אדם השומרים אותם ורק להקב"ה הנשגב ומרומם על כל מפעל ומעשה אין תועלת בהם ומפרשים הדברים כפשוטם וכי מה איכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצואר כו' אלא לצרף בהם את הבריות לתת רחמים בלבם על כל חי ולהרגיל נפשותינו לחמלה. וכן הוא בכל המצות יש בהן תועלת לבני אדם להדריכם בדרך טובים וישרים. ולפ"ז יתפרש הכתוב האל תמים דרכו. ומסתפק בעצמותו ולא ישלם בזולתו. ואמרת אלה הוא צרופה רק לצרף את הבריות להיות מגן להם:

זה אברהם. ומפרש האל הוא עם איש אשר תמים דרכו. ואמרת אלה אשר אמר אנכי מגן לך כי מגן הוא לכל החוסים בו הוא לזה התמים אשר נפשו כבר צרופה ובחונה לאיש כזה הוא מגן ומושיע: