יפה תואר על בראשית רבה/מד/ה
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה מד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג •
בכל מקום שנאמר אחרי סמוך. פי' סמוך לענין של מעלה וכ"מ שנאמר אחר הוא מופלג מענין שלמעלה. ולא קאי על מלת אחר ואחרי דהא מצינו במלת אחרי סמוך ומופלג וכמו ואחרי כן יצאו וגו'. ואחרי כן קבר אברהם. ואחרי כן יצא אחיו וזולתם והם סמוכים. אחרי מותי. אחרי מות שני בני אהרן וזולתם והם מופלגים. וג"כ שנתים אחר המבול מופלג אחר תעבורו ואחר נגש יוסף אחר תאסף הם סמוכים אבל החילוק זה נאמר רק על אחר הדברים ואחרי הדברים האלה [וע' בגיטין דף ס' תוד"ה ופרשת אחרי מות דלא נחתי לחלק כזה] וטעם מחלקותם כיון דמצינו ויהי אחרי הדברים ויוגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה וגו' ובענינא דלפני זה כתיב ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה וגו' לכן מבקש טעם על שנוי הלשון ומצא כי אחרי סמוך ואחר מופלג וכמו דאיתא ג"כ לקמן בפנ"ז ע"ש. וע"פ דעה זו מפרש ג"כ כאן אחר הדברים האלה. ור"ה מפרש להיפך כי אחר הוא סמוך ויתפרש כאן אחר הדברים האלה אחר הריגת המלכים. וכן אחר הדברים ותשא אשת אדוניו וגו' דריש אחרי השקטו בבית אדוניו כדלקמן וכן אחר הדברים חטאו משקה וגו' אירע כדי שלא ידברו ביוסף. ולכן דריש כל אחרי מופלג:
אחר הרהורי דברים. אף דכתיב ויאמר אברם לא דבר בפיו אך הוא הרהר בלבו וה' חוקר לב ידע את הרהורי לבו. ודריש על הרהורי דברים מדכתיב אחרי הדברים ולא כתיב אחרי כן:
ממך אני מעמיד מגינים. ומה דאמר ואנכי הולך ערירי אע"ג דכבר הובטח בבנים מגינים. אבל ירא פן על אלעזר ולוט נאמרו זה דחשיבי כבניו:
ה"ג ואני נוטלו ומכריעו עליהם ומכפר עליהם. ופי' שזה שקול ככולם דכיון שזה ניטל הוה כאלו לקו כולם כי כל ישראל כגוף אחד ואם לקתה קצתו מרגיש כל הגוף וכמו"ש העקרים בשפ"ג וזה אינו עול לצדיקים כי זה שלמות גדול לו לזכות את הרבים ושכרו הרבה מאד בעוה"ב. וגם בעוה"ז דרך הצדיקים לסבול מרעין בישין לכפר בהם על הדור וכמ"ש ישעיה נ"ג והוא מחולל מפשעינו וגו' ובחבורתו נרפא לנו. וע' לעיל בפל"ג גבי יסורי דרבינו הקדוש. ובפ"ד דסנהדרין על הכתוב שכב על צדך. וזה שאמר ישעיה שם מעמל נפשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונותם הוא יסבול. כי גם הצדיק ירון וישמח במה שזכה לסבול עונותם שעי"ז מצדיק הרבים ומכפר עליהם. עוד יש טעם אחר בכפרת הדור במות הצדיק שיתקדש ש"ש בו ויקחו מוסר מק"ו כדאכתוב לקמן ויק"ר סוף פ"ב. עוד טעם אחר בזה כי חטאת הקהל הוא תלוי בהם למה לא הוכיחום על עונם. והוא בדרך עונש לגדולים. ועוד טעם בזה כדי שיתבוננו העם על האבדה הגדולה אשר אבדו ובזה ישימו אל לבם וישובו אל ה'. וכדגרסינן בפרק אחד דיני ממונות כי נח נפשיה דר' זירא אמרו עד האידנא הוה חרוכא קטין שקא דהוה בעי רחמי השתא מאן בעי עלן רחמי הרהרו בלבייהו ועבדי תשובה: