ילקוט שמעוני תורה רט

רמז רט

המשך פרק יב

סכתה (שמות יב לז). סוכות ממש היו, שנאמר ויעקב נסע סכותה (בראשית לג יז). דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים אין סכות אלא מקום, שנאמר ויסעו מסכות ויחנו באתם (שמות יג כ). מה אתם מקום אף סכות מקום. ר' עקיבא אומר: אין סכות אלא ענני כבוד, שנאמר כי על כל כבוד חופה (ישעיה ד ה). ואין לי אלא לשעבר, לעתיד לבוא מנין? וסוכה תהיה לצל יומם (ישעיה ד ו). ופדויי ה' ישובון וגו' (ישעיה נא יא). ר' נחמיה אומר: סכותה לפי שצריך למ"ד בתחילתו ניתן לו ה"א בסופו. כשש מאות אלף רגלי (שמות יב לז). כששים רבוא דברי ר' ישמעאל, שנאמר הנה מטתו שלשלמה (שיר השירים ג ז). הנה מטתו של מי שאמר והיה העולם, ששים רבוא גבורים מגבורי ישראל, כלם אחוזי חרב. על כן יאמר בספר מלחמות ה' (במדבר כא יד). וכתיב יעלזו חסידים בכבוד (תהלים קמט ה), רוממות אל בגרונם (תהלים קמט ו), לעשות נקמה בגוים (תהלים קמט ז), לאסור מלכיהם בזקים (תהלים קמט ח). לבד מטף (שמות יב לז) - לבד מנשים וקטנים. ר' יונתן אומר: מאה וששים רבוא לבד מטף (ונשים) לבד מנשים טף וזקנים. וגם ערב רב עלה אתם (שמות יב לח). מאה ועשרים רבוא דברי רבי ישמעאל. ר' עקיבא אומר מאתים וארבעים רבוא. ר' יונתן אומר שלש מאות וששים רבוא. וצאן ובקר מקנה כבד מאד (שם). עליהם אמר הקב"ה לאברהם אבינו, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (בראשית טו יד). עם יציאתם ממצרים אני ממלאם כסף וזהב:

ויאפו את הבצק (שמות יב לט). מגיד שלשו את העיסה ולא הספיקו לחמצה עד שנגאלו. וכן אתה מוצא לעתיד לבוא מהו אומר ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו (הושע ז ד). עוגות מצות (שמות יב לט). אין עוגות אלא חררה, שנאמר ועגת שעורים תאכלנה (יחזקאל ד יב). ואומר עשי לי משם עוגה קטנה (מלכים א יז יג). נס גדול נעשה להם בחררה, שהיו אוכלין ממנה שלשים יום עד שירד להם המן. כי גורשו ממצרים (שמות יב לט). שומע אני מאליהם? תלמוד לומר ולא יכלו להתמהמה (שם). עד שנגאלו. וגם צדה לא עשו להם (שם). להודיע שבחן של ישראל שלא אמרו למשה, היאך אנו יוצאין למדבר ואין בידינו מחיה לדרך אלא האמינו והלכו אחרי משה. עליהם מפורש בקבלה הלוך וקראת באזני ירושלים וגו' (ירמיה ב ב). מה שכר נטלו על כך? קדש ישראל לה' וגו' (ירמיה ב ג):