ילקוט שמעוני על בראשית כז ג
<< | ילקוט שמעוני על בראשית • פרק כ"ז • פסוק ג' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כב • כג • כו • כז • כח • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • לט • מ • מא • מב • מד • מה • מו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעַתָּה֙ שָׂא־נָ֣א כֵלֶ֔יךָ תֶּלְיְךָ֖ וְקַשְׁתֶּ֑ךָ וְצֵא֙ הַשָּׂדֶ֔ה וְצ֥וּדָה לִּ֖י צידה צָֽיִד׃
ועתה שא נא כליך. שחוז מאני זינך, שלא תאכילני נבלות וטרפות. סב מאני זינך, שלא תאכילני גזלות וחמסים. תליך, אמר לו: הרי ברכות תלויות; למאן דרחמי ליה למתברכא הוא מתברך. דבר אחר: שא נא כליך זה בבל, דכתיב: "ואת הכלים הביא" וגו'. תליך זו מדי, דכתיב: "ויתלו את המן". קשתך זו יון, דכתיב: "כי דרכתי לי יהודה קשת וגו' ועוררתי בניך ציון על בניך יון". וצא השדה זו אדום, דכתיב: "ארצה שעיר שדה אדום".