יוסף תהלות/מח
מזמור מח עריכה
פסוק ב עריכה
גדול ה׳ ומהולל מאד בעיר אלהינו הר קדשו — בזהר הקדוש אמרו: אימתי איקרי גדול ואימתי איקרי מהולל? כשהוא בעיר אלהינו, דהיינו כשיש יחוד קב״ה קודשא בריך הוא ושכינתיה. ובזה שמעתי פי׳ פירוש פ׳ פסוק "צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל" (ישעיהו יב, ו), כלומר: יגדל שמחתך כי ה׳ נקרא גדול כשהוא ביחוד עמך, ע״כ עד כאן שמעתי. ולפי מ״ש מה שכתוב בזהר הקדוש, אימתי זיווגא דכ״י דכנסת ישראל, וגם אמנם אחותי בת אבי וכו׳, אפשר דבזה מדוקדק "בקרבך קדוש ישראל", שהוא מבחינת קד״ש. וגם בפ׳ בפסוק זה אמר בעיר אלהינו הר קדש״ו.
פסוק ג עריכה
יפה נוף — אלהים גימט׳ גימטריא פ״ו, ובחי׳ ובחינת ן׳ שערי בינה הוא נו״ף, וא״ש ההי״ב:
אי נמי אפשר במה שכתב הרב הגדול מוהרימ״ט ז״ל, דעד האידנא יש לנו דין ארוסה, כי בית המקדש היה בחצר דיד׳ דידה, חצר שלה, של האשה; ובגאולה ב״ב במהרה בימינו יהיה לנו נשואין, כי "בונה ירושלם ה׳" (תהלים קמז, ב) ואז יהיה חצר דידיה חצר שלו, של האיש, ואז יהיה נישואין, עיין דבריו באורך דרוש שני פ׳ פרשת שמיני. וז״ש וזהו שאמר: גדול ה׳ ומהולל מאד בעיר אלהינו, שהוא חצר דידיה, ואז יפה נוף, לשון כלה שקורין נינפי כמשז״ל כמו שאמרו ז״ל[1], משוש כל הארץ, כי יהיה לנו דין נישואין, מפני שהיא קרית מלך רב והוא חצר דידיה. וידוע דגאולה העתידה בזכות משה רבינו ע״ה עליו השלום כמ״ש כמו שכתוב בזהר חדש. וז״ש וזהו שאמר: אלהים וכו׳ נודע למשג״ב גימ׳ גימטריא למשה, ובזכותו חיבב אותנו וגאלנו, והיינו נוד״ע למשג״ב:
פסוק י עריכה
דמינו אלהים חסדך וכו׳. שמעתי מפה קדוש הרב החסיד מהר״י אלגאזי ז״ל ה״ה[2] שמע יעקב וכו׳, שהיה מפרש דנטילת לולב הוא להמשיך החסדים, ומן התורה אינו כי אם ז׳ ימים במקדש, ובעוה״ר ובעוונותינו הרבים עתה שלא יש מקדש, מוכרח שה׳ ברחמיו עושה חסד אל. וז״ש וזהו שאמר: דמינו אלהים חסדך, חשבנו שהורדת החסדים ע״י על ידי הלולב שהיה במקדש בקרב היכלך לבד. אמנם תהלתך על קצוי ארץ, דגם עתה שלא יש מקדש, ברוב רחמיך יש המשכת החסדים, עכ״ד עד כאן דבריו. ואפשר לסיים כפי דרכו: צדק שהיא השכינה מ׳ מלכות מלאה ימינך, החסדים שהם בימין:
ואפשר לפרש כפשוטו: דמינו אלהים חסדך בקרב היכלך, חשבנו שבמקדש לבד היו נסים, כמשז״ל כמו שאמרו ז״ל[3]: עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש. וז״ש: דמינו חסדך לעשית נסים בקרב היכלך לבד, אך אני רואה כשמך אלהים שהוא חי וקיים לעד כן תהלתך על קצוי ארץ, שאתה עושה נסים ונפלאות לישראל, ואם אינם נלוים כל כך, המשכיל יבין תוקף הנסים והנפלאות להצילנו, וכמ״ש וכמו שאמרו: הן הן גבורותיו וכו׳:
הערות עריכה
- ^ ראש השנה כו א
- ^ אולי היינו הרב המחבר
- ^ משנה אבות ה ה