טור אבן העזר מא
<< | טור · אבן העזר · סימן מא (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
טור
עריכהמקדש אדם כמה נשים כאחת, והוא שיהא בשוה פרוטה לכל אחת. ואחת מהן יכולה לקבל הקדושין בשביל כולן לדעתן.
המקדש אשה ובתה, או שתי אחיות כאחד, שאומר "הרי שתיכן מקודשות לי" - אינן מקודשות, ואין שום אחת מהן צריכה גט.
ואם לא קדש אלא אחת ולא פירש איזו, כגון שאמר לאב "אחת משתי בנותיך מקודשת לי", או שאחת עשתה שליח לחבירתה לקבל קידושיה ונתן בידה ואמר לה "אחת מכם תהא מקודשת לי" - הוו קדושין ואסור בשתיהן בכל אחת שמא היא אחות אשתו, ונותן גט לשתיהן.
היו עמהן נכריות ואמר "כולכם מקודשות לי" וקבלה אחת מהן בשביל כולן - לרב אלפס אחיות אינן מקודשות ונכריות כולן מקודשות, ולבעל הלכות אף נכריות אינן מקודשות, אלא אם יאמר "הראויה מכם לביאה תתקדש לי" ואז כל אחת מן הנכריות הוו מקודשות. ואם אמר "אחת מכולכם מקודשת לי" - כולן מקודשות מספק. וכן כתב הרמב"ם, ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב כהרי"ף.
וכן אם אמר "כולכם מקודשות לי" והיה בהן שפחה או כותית או אשת איש או אחת מכל העריות.
בית יוסף
עריכהדף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
מקדש אדם כמה נשים כאחת והוא שיהא בשוה פרוטה לכל אחת ואחת מהן יכולה לקבל הקדושין בשביל כולן לדעתן במשנה פרק האיש מקדש (דף נ:):
המקדש אשה ובתה או שתי אחיות כאחת שאומר הרי שתיכן מקודשות לי אינן מקודשות וכו' בפ' האיש מקדש (שם) תנן המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאח' אינן מקודשות מעשה בה' נשים ובהם שתי אחיות ולקט אחד כלכלה של תאנים ואמר להן הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו וקבלתה אחת מהן ע"י כולן אמרו חכמים אין אחיות מקודשות ובגמרא (נא.) איתמר קדושין שאין מסורין לביאה אביי אמר הוי קדושין רבא אמר לא הוי קדושין פרש"י קדושין שאין מסורין לביאה. קידש אחת מב' אחיות ולא פירש אי זו מהן דאין יכול לישא אחת מהן דשמא זו היא אחות אשתו ופרכינן בגמרא עליה דרבא ממתניתין דתנן המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת אינן מקודשות הא אחת מאשה ובתה אחת מאשה ואחותה מקודשת כלומר דוקא כאחת הוא דאינן מקודשות וכדרבה דאמר כל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו הא א' מאשה ובתה א' מאשה ואחותה ולא פירש מקודשת ואע"פ דקדושין שאין מסורין לביאה נינהו ותיובתא דרבא אמר לך רבא וליטעמיך אימא סיפא מעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות וכו' אמרו חכמים אין אחיות מקודשות אחיות הוא דאין מקודשות הא נכריות שעמהן מקודשות ה"ד אי נימא דא"ל כולכם קני את וחמור הוא ואת וחמור לא קנה אלא לאו דא"ל אחת מכם כלומר דלאו את וחמור הוא דאם קידש זו לא קידש זו וקתני אין אחיות מקודשות לאביי קשיא סיפא ולרבא קשיא רישא ומפרקינן אביי מתרץ לטעמיה ורבא מתרץ לטעמיה אביי מתרץ לטעמיה המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת אינן מקודשות הא אחת מאשה ובתה אחת מאשה ואחותה מקודשות ואם אמר הראויה מכם לביאה מקודשת לי אין אחיות מקודשות ומעשה בחמש נשים וכו' ואמר הראויה מכם תתקדש לי ואמרו חכמים אין אחיות מקודשות ורבא מתרץ לטעמיה וכו' וכתב הר"ן הרי"ף לא הביא מזה כלום וכתב משנתינו כצורתה ולא העמידה באומר הראויה מכם לביאה תתקדש לי וטעמו משום דלא איצטרכינן לאוקמא בהכי אלא משום פירכא דאת וחמור הוא כלומר ותקשי למ"ד דלא קנה ואף ע"ג דקי"ל קנה אשכחן דכותא בתלמודא פירכא אליבא דלא כהלכתא ומיהו לדידן דקי"ל דאת וחמור קנה מחצה מיתוקמא לן מתני' אליבא דאביי דקי"ל כותיה כפשטא בדאמר כולכם ולא קשיא לן מידי אבל בעל הלכות והרמב"ם בפ"ט העמידו משנתינו דוקא באומר הראויה מכם לביאה מקודשת הא לאו הכי אין אחת מקודשת ויש לתמוה למה ונ"ל שהם סוברים דהכא אליבא דהלכתא מקשינן דאפילו לדידן דקי"ל קנה מחצה הכא לא מקדשה חדא מינייהו משום דבשלמא במקנה איכא למימר שדעתו הוא שיקנה מי שיוכל לקנות שאין טעם לומר שמפני שזה אין לו יד לקנות שלא יקנה מי שיש לו יד אבל מקדש זה קונה הוא אותם נשים בכלכלה של תאנים ולא נתנה להם אלא כדי שיזכה בכולן שכן דרך הלוקח ליקח רע ויפה כאחת וסברו ז"ל כך כדי שתהא עולה שמועתינו להלכה ואע"פ כן אין הדבר מחוור להקל בכך כיון דאשכחן פירכא בתלמודא אליבא דלאו כהלכתא עכ"ל וגם הרא"ש כתב שהטעם שלא הביא הרי"ף אלא המשנה בלבד הוא משום דס"ל דהך פירכא דפריך רבא לאביי היא דלא כהלכתא ומיהו בעל הלכות מוקי מתני' דוקא באומר הראויה מכם לביאה תתקדש לי ור"י פירשה דרבא דפריך מאת וחמור לא פליג ארב נחמן רביה אלא אליבא דמאן דאמר לא קנה פריך דאיהו ע"כ מפרש מתניתין הכי ולא אשכחן אמוראי אחריני דפליג עליה באוקימתא דמתני' ויש מחלקין דהתם דמפיק להו בתרי דאמר את וחמור קאמר רב נחמן דקני מחצה אבל הכא דבחד לישנא מפיק להו דאמר כולכם מודה רב נחמן דלא קנה עכ"ל הרא"ש וכל זה נזכר בדברי ה"ה וכתב שדעת הרמב"ן כדברי האומרים דהך סוגיא אתיא דלא כהלכתא והרשב"א הניח הדבר בצ"ע והשתא מ"ש רבינו המקדש אשה ובתה או שתי אחיות כאחת שאומר הרי שתיכם מקודשות לי אינן מקודשות וכו' היינו מתני' דהמקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת אינן מקודשות ומ"ש ואם קידש אחת ולא פירש אי זו וכו' הוו קדושין ואסור בשתיהן וכו' ונותן גט לשתיהן היינו קדושין שאין מסורין לביאה דאיפסקא בהו הלכתא כאביי דאמר דהוו קידושין:
ומ"ש היו עמהן נכריות ואמר כולכם מקודשות לי וקבלה אחת מהן בשביל כולן לרב אלפס אחיות אינם מקודשות ונכריות כולן מקודשות ולבעל הלכות אף נכריות אינן מקודשות אלא אם יאמר הראויה מכם לביאה תתקדש לי כבר נתבאר בסמוך טעם מחלוקתן: ומ"ש ואז כל אחת מהנכריות הוי מקודשת מספק הוא תימא למה לא יהיו מקודשות ודאי כל הנכריות כיון שהן ראויות לביאה ואין לומר דמשום דאמר הראויה לביאה דמשמע שאינו מקדש אלא אחת מש"ה קאמר דכולן מקודשות מספק דהראויה לביאה לא בשביל אחת בלבד קאמר אלח כל שראויה לביאה קאמר וכ"נ מדברי הרמב"ם שכל הנכריות מקודשות קידושי ודאי שכתב כלשון הזה ואם אמר להן הראויה מכם לביאה מקודשת לי הרי כולן מקודשות לו חוץ מאחיות או אשה ובתה וכיוצא בהן הילכך נראה שזה שכתוב כאן בספרי רבינו מספק שיש למוחקו: ומצאתי בקצת נסחאות מספרי רבינו שכתוב אחר בבא זו ואם אמר אחת מכולכם מקודשת לי כולן מקודשות מספק וכן כתב הרמב"ם ובהא ודאי שפיר כתב שאינן מקודשות אלא מספק שהרי פירש שאינו מקדש אלא אחת ואף האחיות הם בספק זה כיון שאמר אחת מכולכם ולגבי אחיות היינו קדושין שאינן מסורין לביאה דאיפסיקא הלכתא כאביי דאמר דהוו קדושין כלומר להצריך גט לכל אחת מהם וזהו שכתב כולן מקודשות מספק דמשמע דאף אחיות נמי בכלל ומ"ש רבינו שהרא"ש כתב כרב אלפס אינו נראה בעיני שהרי הרא"ש לא הכריע בין ב' הסברות: ומ"ש וכן אם אמר כולכם מקודשות לי והיה בהן שפחה או כותית או א"א או אחת מכל העריות כ"כ הרמב"ם בפ"ט ופשוט הוא:
בית חדש (ב"ח)
עריכהדף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
מקדש. ואחת מהן יכולה לקבל הקידושין בשביל כולן לדעתן פירוש שעשו כולן את אחת מהן שליח וא"ל קבל קידושין מפלוני בשביל כולנו דאז הוי קדושין אפילו שתקה ולא אמרה כן אקבל בשביל כולנו אלא קבלה בסתם אפ"ה אמרי' דכולן מקודשות קידושי ודאי וזהו כפר"י והרא"ש בפ' האיש מקדש על הא דאמר רב ש"מ ממתניתין שהאשה נעשית שליח לחבירתה (דף נ"ב) וכתבו רבינו לעיל סי' ל"ו וכאן קיצר וסמך על מ"ש למעלה:
המקדש אשה ובתה וכו' משנה שם: ומ"ש ואם קידש אחת ולא פירש וכו' שם פליגי בה אביי ורבא וקי"ל כאביי דקידושין שאין מסורין לביאה הוי קידושין ונותן גט לשתיהן והיא הק' דיע"ל קג"ם:
ומ"ש כגון שאמר לאב אחת מבנותיך מקודשת לי היינו בשתיהן קטנות ולא שידך שום אחת מהן וכבר נתבארו חלוקי דינים אלו בס"ד בסוף סי' ל"ז ע"ש:
ומ"ש היו עמהן נכריות וכו' בפרק האיש מקדש הקשו לאביי ממתני' דמעשה בה' נשים ובהן ב' אחיות וא"ל הרי כולכם מקודשות ואמרו חכמים אין אחיות מקודשות הא נכריות מקודשות ה"ד אילימא דאמר כולכם קני את וחמור הוא ולא קני אלא לאו דאמר כולכם ואחד מב' אחיות וקתני אין אחיות מקודשות ומשני דה"ק ואם אמר הראויה מכם לביאה תתקדש לי הלכך אחיות הוא דאינן מקודשות הא נכריות מקודשות והרמב"ם ובעל הלכות פסקו כסוגיא זו הלכך באומר כולכם מקודשות לי אפי' נכריות אינן מקודשות דקני את וחמור הוא ואע"ג דקי"ל כרב נחמן דאת וחמור קנה מחצה מ"מ גבי קידושין כיון דבדבור אחד דאמר כולכם מקודשות לי הוא מקדשן מודה רב נחמן דבזו את וחמור לא קנה אבל רב אלפס לא הביא סוגיא זו דאליבא דרב ששת אתיא דא"ל את וחמור לא קנה אבל לרב נחמן דקי"ל כוותיה משנתינו אתיא כפשטא בדאמר כולכם ואפ"ה אחיות הוא דאינן מקודשות הא נכריות מקודשות ומ"ש רבינו דהרא"ש כתב כרב אלפס צ"ע היכא איתיה דבפסקיו משמע דמסקנתו כבעל הלכות וכפירוש ר"י ויש מחלקים דכולן לא ס"ל כרב אלפס ע"ש: