ט"ז על חושן משפט ק
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(בש"ע סעיף א') שאלו היה לו מטלטלין הל' מגומגם דמה טעם בזה אשלפניו ונרא' דה"ק שאלו היינו יודעים שיש לו מטלטלים לא היינו פוסקים עליו שיתנם דרך משכון אלא דרך גבייה והיינו מיד וא"כ א"א לומר שתקנת ב"ד של נתינת הזמן היה באופן שיתן משכון מטלטלין דהא בזה א"צ לבא לידי נתינת משכון אלא ע"כ שחכמים לא תקנו שיתן לו משכון וח"ל ממ"ש בסי' ע"ג סי"ד במכירת משכון דבעינן ל' יום מיום התביעה דשאני התם דהא מעיקרא אתו לידו בתורת משכון ולא בתורת גבייה ע"כ לא ימכרנו עד שימתין לו ל' יום מיום התביעה ויכול לפדותו ועיין בסי' ע"ב סי"ד בסמ"ע שם:
(שם אומרים לו עשה שליח) הוצרך לזה מפני שיאמר המלוה למה חששתם לתקנת הלוה טפי מדידי אמרי' ליה לך יש תקנה דעשה שליח:
(ע"ש שמא יבריח) לפמ"ש בסי' ע"ג דאפילו בתוך הזמן יכול לכופו לתת בטחון על החוב ואף שמלשון רבינו משמע הכא דוקא דקאי על הגיע הזמן פרעון נראה דהיינו אפי' לדעת מאן דס"ל בסי' ע"ב דא"י לכופו מודה כאן דהגיע הזמן
(סעיף ג') כותבין אדרכתא מיד ל"ד לסי' צ"ח דממתינים צ' יום דג' חלוקות בדבר דכשהוא בחזקת כשרות די לנו בזמן ל' יום ואין אנו מצריכים כלל צ' יום מטעם שמא לא מצא מעות ואם הוא מסרב אין לו שום זמן ואם הוא אומר אתינא ולא בא אנו צריכים לחקור אח"ז אם הוא עושה כן מטעם שאינו רוצה לציית ודחוי קמדחי ליה או מצד שמבקש מעות וע"כ בזה אין כותבין כלל אדרכתא עכשיו אלא מנדין אותו אם יחוש לנידוי לא ניכתוב אדרכתא ואם לאו דינו כמסרב וע"כ בהא דהכא שאומר תחלה מזויף ונתנו לו ל' יום ולא הביא ראיה הוי כמו שמתחיל השתא לתבוע אותו ע"כ כיון שלא בא ואמר אתינא מנדין אותו ואחר שיתברר שאינו חש בנידוי יהיה דינו כמסרב בזה אמרו שא"א להוודע שאינו חש בנידוי והוא מסרב אלא אחר צ' יום מטעם שמבקש מעות וסברא זו אנן לא פסקינן כן לדעתינו אלא סברא זו מועלת להאי מלתא לחוד שלא נחזקיהו במסרב במה שלא חש בנדוי כיון שיש לו עכ"פ תי' כל צ' יום ולזה מועיל התירוץ דוקא אבל כל שברור לנו שהוא אינו מסרב בהא ודאי סגי ל' יום לחוד והיינו הך דסימן ק' כנלע"ד אף שב"י וסמ"ע לא פירשו כן: