ט"ז על חושן משפט קא

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

מחרימין כתב בשם ב"י ומיהו יקבל בחרם שאין לו מעות משמע דלא סגי בחרם סתם אלא הוא עצמו מקבל עליו בחרם:

(סעיף ד) מופקדות ביד אחר פי' אע"פ שיש לו קרקעות ומטלטלין ב"ח:

(בהלואה) הסמ"ע סק"ח כתב מכח אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש ב"ח משמע במקום שאין ב"ח היה יכול לגבות מן הלוה ותמוה הוא דהא מסיק הרמ"א קודם הזמן ובזה אין חילוק דאפי' בלא ימצא ביד הלוה כלום אינו יכול לטרוף מהלוה קודם זמן וזה פשוט בסימן פ"ו ס"ט ובת' הרשב"א סי' אלף קכ"ב ליתא שם להאי קודם זמן שזכר רמ"א ושם הוי שפיר טעם דאין נפרעין ממשעבדים כשיש בעל חוב דהיינו שיש ביד הלוה לשלם מקרקע והלוה דלוה יש לו מעות אין מוציאין מזה לזה מדרבי נתן כיון שעכ"פ אפשר להשלים מהלוה קרקע וזה פי' אחר הז"פ של לוה דלוה אבל בדברי הרמ"א שכתב קודם הזמן א"א לומר כן אבל צ"ע על הרמ"א ג"כ למה כתב קודם הזמן שהוא דין פשוט ואינו נזכר בדברי הרשב"א והי"ל לכתוב כדברי הרשב"א ושם אין חילוק בין קודם זמן אלא לחלק בין יש ב"ח או לא וצ"ע ומ"מ לדינא נראה פשוט כמ"ש:

(סעיף ה) יכול להגבותם ק"ל דלמא ימחול ללוה כמ"ש סי' ס"ו ושמא לא יהיה לו אח"כ לשלם וג"כ א"ל דא"א לו למחול דמשועבד מדר"נ כמ"ש סימן ס"ו דהא כתב רמ"א אפי' יש לו שאר מטלטלין ובכה"ג לא הוי דינא דר' נתן ונרא' דמיירי במעמד שלשתן שאז אינו יכול למחול כמ"ש סי' צ"ו או ביש לו קרקע ואז אם ימחול יגבה קרקעותיו:

(סעיף ו) דבמוכר סחורה לפי הטעם שכ' הריטב"א דאנן סהדי וכו' כמ"ש סמ"ע ס"י דמהני קשה דהא בהדיא כתבו התוס' בריש המוכר פירות ד' נ"ב בב"ח דאדעתיה דזוזי אוזפיה וא"כ מנ"ל לחלק בין מכר להלואה:

(סעיף ט) למכרה מיד מ"ש הסמ"ע סקי"ב שעכשיו אין קונה מ"מ שמין אלו בא א' לקנותו כמה היה נותן לא עמדתי על דעתו דא"כ יהי' נעילת דלת בפני לוין דמה יעשה המלוה במידי דלית ביה קונה שצריך לזה ותו דהרא"ש כתב בכלל ח' ד"ח שלא יהא שום דיחוי בדמים דא"כ נעילת דלת בפני לוין ואפי' בהקדש אמרי' אין להקדש אלא מקומו ושעתו וזו היא שומא דב"ד שמין את הנכסים כמה הם שוין למכור מיד שברור שימצא המלוה קונה במעות ועוד ק"ל במ"ש רמ"א בסי' ק"ט ס"ב בשעת מגפה כו' ויש חולקין וכו' מטעם דאז אין שעת מכירה ולדברי הסמ"ע הא שמין כאלו בא א' לקנות גם לא הרגשתי בראייתו מסי' ק"ג דהתם בודאי עושים השומא בזול כפי הקונים הנמצאים שם מ"מ אפשר שאפי' באותו זול לא ימצא מי שיקנה אז יקבלנה המלוה ע' דברינו סי' ק"ט תמצא לענין הלכה הנלע"ד:

(בטור ס"א) כיצד ראובן ק"ל ל"ל האי גוונא הל"ל בקיצור היינו שראובן ושמעון חייבים זל"ז ומת א' מהם ובאים היתומים לגבות החוב מהלוה שלהן במטלטלין והם א"צ לשלם ע"כ יגבה אותם קרקע כי היכי דלהדר ולגבי מנייהו דהכי אמרי' בהדיא בגמ' פ"ב דכתובות דף ק"י ואע"ג דהך גווני דנקיט רבינו הוא בגמ' פ' מי שהיה נשוי מ"מ קשה דהתם מעשה שהיה כך היה אבל רבינו דאתי לדינא ל"ל כולי האי וכ"ת (ונראה) דקמ"ל רבותא אע"ג דהחוב של הלוה ליתמי בא מכח מכירת קרקע א"כ האי ודאי אדעתי' דזוזי נחית תחלה בשעת מכירה דאי אדעתי' שקיל קרקע היה מחזיק קרקע שלו כמ"ש ב"י בשם הריטב"א מחודש ס"ג כיו"ב קמ"ל דאפ"ה יוכל להגבותה קרקע מכח פסידא ובזה מתורץ ל"ל שפייס בזוזי הא אפי' בטרף קרקע הוי הדין כן אלא דגם בזה קמ"ל רבותא דאע"ג דאיהו שילם חוב היתומים בדמים וגילה דעתו שרוצה להחזיק לעצמו ארעא וליתן להיתומים מעות אפ"ה יכול לתת להם אח"כ קרקע ובתוס' תירצו קצת בענין אחר ל"ל לפייסם: