ט"ז על אורח חיים תרסה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א עריכה
שהרי הוקצו לכל ז'. נראה פשוט שאפי' ביום הראשון קודם שנטלו למיפק ביה יש איסור מוקצ' ול"ד למ"ש ב"י בססי' זה בשם הג"א עבדי' להושענא ולא אגדי' למיפק ביה שרי בהנא' דהזמנה לאו מלתא היא דשם כ"ז שלא עביד המעשה שיש לו לעשות דהיינו האגודה לא אקצי דעתיה ממנה ואפשר שיברור לו אחרת ע"כ אין שייך מוקצה בזה אבל באתרוג אשר הכין לו בין השמשות לצאת בו למחר תכף אסחי דעתיה מיני' וכן ל"ד למ"ש רמ"א בסי' תרל"ח הזמין לסוכה ולא ישב בה כו' דשם הי' ראוי לישב בה ולא ישב גילה דעתו שאין רוצה בה באותה שעה ב"ה ממילא לא אתקצאי לכל אותו יום כנ"ל:
ואפי' נפסל כו'. בב"י הביא א"ח בשם ירוש' דנפסל ביום א' מותר לאכלו עכ"ל ויש לתמוה אמאי לא מתסר משום דכיון דאתקצאי לב"ה אתקצאי לכולי יומ' עכ"ל ב"י נראה דתמיהת ב"י על א"ח דאלו על הירושלמי גופיה ל"ק דאיהו ס"ל כר"ל בגמ' דאמר אתרוג בז' מותר דלא הוקצה אלא למצותו ולא לכולא יומא מ"ה ס"ל לירוש' אם נפסל אפי' ביום הא' אזלא מצותו ושרי אלא דתמה ב"י למה הביא א"ח זה הירוש' דהא אנן קי"ל כר"י דאמר אתקצאי לכול' יומא אפי' אחר שעשה המצוה ונלע"ד לישב דלהכי מביא א"ח את הירוש' ללמוד ממנה לדידן דאם נפסל אז מותר בח' דמן הדין הי' לנו להתיר בח' אפי' בלא נפסל דל"ש ביה אתקצאי ב"ה של יום השמיני כמ"ש התו' בדף י' אלא דמ"ה אתרוג אסור לדידן אף בח' גזירה משום סוכה דאתקצאי ב"ה של השמיני דאלו אתרמי ליה סעודה הי' צריך לאוכל' בסוכה מכח ספק שמא עדיין יום הוא ומ"ה באם נפסל האתרוג שייך לומר לא גזרינן בשמיני אטו סוכה דגם בסוכה יש להתיר בנפלה ליהנות ממנה אחר יום הז' דהא בנפלה אפי' בתוך הז' אינו אסור אלא מדרבנן וע"כ בח' שאין כאן אלא מוקצה מספק אוקמי' אדאורייתא ושרי אף לפמ"ש ב"י בשם הר"ן סי' תרל"ח דבנפילה אין קולא בח' רק שמהני תנאי מ"מ ל"ש למיסר באתרוג בח' בנפסל כיון שבסוכה גופה יש קולא בח' בנפל וע"ז יש לנו סיוע מהירושלמי שמיקל בנפסל אפילו תוך ז' לכל הפחות לסמוך עליו בח' מ"ה הביא א"ח את הירושלמי כנלע"ד:
ויש אוסרין. דשבת שלפניה אינה מכינה לי"ט שאחריה: