ט"ז על אורח חיים תרה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכהוכן נוהגים בכל מדינות אלו. בטור כתוב הפסוקים שקוראים ונזכר שם פסוק זה נפש תחת נפש:
ובוחרי' בלבנים. כתב מו"ח ז"ל שיש בזה קצת דרכי האמורי ואע"פ שיש זה במהרי"ל אפשר שלא שאל אחריו בכוונה אלא אם אירע לפניו כן בחר בו אבל לשאול אחריו ולקנותו ביוקר הוא מדרכי האמורי וכן קבלתי מא"מ ז"ל עכ"ל. מ"כ שי"נ זה חליפתך זה תמורתך זה כפרתך ר"ת חת"ך שהוא שם חתך חיים לכל חי:
וסמך ידיו כו'. אף שדבר זה איתא בטור בשם הגאונים תמוה הוא מאוד בעיני דזה נראה כמקדיש קדשים ושוחטן בחוץ ואע"פ שהתרנגול לא ראוי לקרבן מ"מ מצינו איסור בסי' תס"ט לענין בשר זה לפסח דאסר מהרי"ל אפי' בתרנגול וכ"ש כאן שבפי' עושה עניני קרבן דיש חשש זה ע"כ יש למנוע דבר זה ושב ואל תעש' עדיף כנלע"ד:
וזורקים בני מעיהם כו'. בטור כתוב יש קצת ראיי' מההיא דחולין רמי בר תמרי איקלע למערבא מעלי יומא דכפורי חזא דקאשדו כבד' וכוליא אזל שקלינהו משום דהאידנא דהיתרא שכיח טפי ובמרדכי סוף יומא השיב ע"ז דאין ראי' דשמא עורבי' לקחוהו בבית ישראל ולא על הגגו' וכ' מו"ח ז"ל ע"ז דאלו לקחוהו מהבית הוה ליה קבוע וכל קבוע כמחצה ע"מ דמי ולא מהני רוב' דהיתר' אלא ודאי על הגג נטלוהו העורבים ומרובא קא פריש ע"כ ובאמת אין כאן איסור קבוע דהא א"א כל קבוע כו' אלא אם יש איסור ודאי שם משא"כ כאן דליכא איסור בבירור. ומה שדחו המרדכי דשמא מהבית לקחוהו הא לאו דחיה הוא דהא אמרינן דהוה שדי כולייתא וכל שהוא דרך השלכה ודאי היה סברא לומר דשל איסור הוא כדאיתא בי"ד לענין מצא בהמה באשפה מ"מ כאן היו מתירים כיון שרוב הוא ההיתר ומ"ש על הגג הוא נראה הטעם דאם ישליכה ברה"ר יש לחוש שמא באמת נבילה שכן דרך להשליך שם נבילות ושמא יזדמן לא' נבילה וישליך שם ושמא יאכלנו ישראל ולא יעשה כן לכתחלה משא"כ בגג שאין דרך להשליך שם נבילות רוב פעמים כנ"ל. והטעם הוא כי ראוי לרחם על הבריות שירחמו עליו מן השמים: