ט"ז על אורח חיים תקע


סעיף א עריכה

לשון נדר צריך התרת חכם. דנדר חל על דבר מצוה. דאסר החפץ עליו, ואין שום ציווי על החפץ. אבל בשבועה - דאסר נפשיה על חפצא - והוא כבר מצווה מהר סיני שלא לעשות כך. ועיין בדברינו בי"ד סי' רט"ו מה שהק' מזה על התם והיאך קי"ל להלכה ונתבאר שם כל הסימן הזה בס"ד.