פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה

(א) טלית מצוייצת כו' — הא דלא נקט ציצית בלא טלית מן העכו"ם, נראה לי דבזה הוה פסול אפילו מתגר עכו"ם שמוכר ציצית, כיון שעיקר ריוח שלו לעשות מצמר ציצית, חיישינן שמא לא נתן לישראל לעשות אלא הוא בעצמו עשאן, ולא מהני בזה סברא דלא מרע נפשיה אלא דוקא כשעיקר סחורתו עם הטלית עצמו, אלא שיקפצו טפי קונים על הטלית כשיראו שהוא מוכן עם הציצית, על כן עושה על ידי ישראל בו ציצית, ולא בשביל הריוח של ציצית, בזה מהני סברא דלא מרע נפשיה. ולא דמי למה שכתוב בסימן ל"ט: נמצאו תפילין ביד עכו"ם כשרים, דבאקראי בעלמא ודאי גם בציצית שנמצאו אצלו כשירים, דתלינן במלתא דשכיחא דמישראל באו. מה שאין כן בתגר שעוסק במכירת ציצית, פסול לקנות ממנו אם לא בטלית מצויץ כמו שכתבנו. נמצא דתגר יש לו מעלה וגריעותא, דהיינו אם הוא מוכר טליתות, אז יש לו מעלה כמו שכתבנו, ובמוכר ציצית לחוד גרע טפי. ואם אינו תגר אלא מוכר באקראי בעלמא, אז מותר גם בציצית לחוד כמו בתפילין, ואם מוכר טלית באקראי – פסולים הציצית, דאימר הוא עשאן כדי שימהרו לקנות ממנו הטלית, דאין כאן לא מרע נפשיה כנזכר לעיל. והך תגר עכו"ם פירש נימוקי יוסף, אפילו אינו מוחזק לקנות טליתות, רק מוחזק לקנות שאר סחורות מישראל, נאמן, ששוב לא יאמינוהו: