”מוסמך לערוך חיפוש“ – איש משמר הכנסת, סדרן או מי שהוסמך לכך על ידי יושב ראש הכנסת, לאחר שעבר הכשרה מקצועית מתאימה שקבע קצין הכנסת, ובלבד שאין מניעה למינויו מטעמים של שלום הציבור, לרבות עברו הפלילי;

”מוסמך לדרוש הזדהות“ – מי שהוסמך על ידי קצין הכנסת לדרוש הזדהות והצגת מסמכים, לאחר שעבר הכשרה מקצועית מתאימה ובלבד שאין מניעה למינויו מטעמים של שלום הציבור, לרבות עברו הפלילי;

”חפץ אסור“ – כל אחד מאלה:

(1)

כלי יריה – כהגדרתו בחוק כלי היריה, התש״ט–1949;

(2)

חומר נפץ – כהגדרתו בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954;

(3)

סכין או אולר – כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, וכל נשק קר אחר;

(4)

חומר מסוכן – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;

(5)

חפץ שהחזקתו או השימוש בו מהווה עבירה;

(6)

כל חפץ, לרבות בעל חיים, למעט כלב נחיה אשר לדעת קצין הכנסת או מי שהוא הסמיכו לכך, יש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בשלום הציבור, בבטיחות או בסדר במשכן הכנסת, ברחבה או במתחם נוסף, והודעה על כך נמסרה למחזיק בו;

”כלב נחיה“ – כהגדרתו בחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחיה, התשנ״ג–1993;

”מתחם נוסף“ – מקום הנמצא מחוץ למשכן הכנסת או רחבתו, לרבות באזור כהגדרתו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל״ח–1977, שתחומו הוגדר על ידי יושב ראש הכנסת כאמור בסעיף 15א, בעת שמתקיימים בו ישיבה של הכנסת או של ועדה מועדותיה או אירוע מטעם הכנסת.

פרק ב׳: חסינות משכן הכנסת והרחבה וקיום הסדר בהם

2.

הוראות יושב־ראש הכנסת

יושב ראש הכנסת רשאי לתת כל הוראה ולנקוט כל אמצעי הנראים לו דרושים לקיום הסדר והבטחון במשכן הכנסת וברחבה.

3.

כניסה לכנסת [תיקון: תשמ״ז, תשנ״ו, תשע״ו]

(א)

יושב־ראש הכנסת, לאחר התייעצות עם הסגנים, רשאי לקבוע שטחים בתוך משכן הכנסת והרחבה שהכניסה אליהם מותרת ושטחים האסורים בכניסה.

פורסמו תקנות משכן הכנסת ורחבתו (שטחים מותרים ואסורים בכניסה), התשכ״ח–1968.

(ב)

אדם רשאי להיכנס לשטח במשכן הכנסת או ברחבה שהכניסה אליו נאסרה לפי סעיף קטן (א) אם יש בידו היתר שניתן מאת יושב־ראש הכנסת או מטעמו, ויושב־ראש הכנסת רשאי לתת היתרים מסוגים שונים, בין כלליים ובין מיוחדים.

(ג)

יושב ראש הכנסת או מי שהוא הסמיך לענין היתרים לפי סעיף קטן (ב) רשאי להביא בחשבון את עברו הפלילי של מבקש ההיתר לגבי עבירות לפי –

(1)

פרק ז׳, סימנים א׳, א׳1, ב׳, ז׳ ו־ט׳ לפרק ח׳, סימן ג׳ לפרק ט׳ וסימנים א׳, ד׳, ה׳, ז׳, ו־ח׳ לפרק י׳ של חוק העונשין, התשל״ז–1977;

(2)

תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;

(3)

פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948;

(4)

חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954;

(5)

חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור.

4.

ייחוד אולם ישיבות הכנסת

לא ייכנס אדם לאולם ישיבות המליאה בשעות עבודתה אלא על פי היתר מיוחד מאת יושב־ראש הכנסת או מטעמו, ובהתאם להוראות ההיתר.

5.

איסור לשאת חפץ אסור [תיקון: תשס״ד]

לא יכניס אדם חפץ אסור ולא יחזיקנו בתוך משכן הכנסת או ברחבה אלא בהיתר מאת יושב־ראש הכנסת.

6.

פעולה שעובד ציבורי אינו רשאי לבצעה [תיקון: תשס״ד]

כל אדם או גוף הממלא תפקיד על פי דין (בסעיף זה – עובד הציבור) אינו רשאי לעשות במשכן הכנסת או ברחבה כל פעולה שהוא חייב או רשאי לבצעה במילוי תפקידו, אלא בהיתר מאת יושב־ראש הכנסת, והעובדה שעובד הציבור פעל כאמור לפי הוראות הממונה עליו לא תשמש לו הגנה.

7.

הסדר במשכן הכנסת וברחבה

(א)

לא ינהג אדם במשכן הכנסת או ברחבה בדרך או בצורה שיש בה כדי להפריע לעבודה התקינה בכנסת או להפריע לבאי משכן הכנסת.

(ב)

במשכן הכנסת וברחבה לא תיערך כל אסיפה וכל תהלוכה אלא בהיתר, בין כללי ובין מיוחד, מאת יושב־ראש הכנסת.

(ג)

במשכן הכנסת וברחבה לא יעמיד אדם שלט, מודעה או כרזה אלא בהיתר מאת יושב־ראש הכנסת.

(ד)

בסעיף זה –

”אסיפה“ – עשרה אנשים או יותר שנאספו לפעול במשותף;

”תהלוכה“ – עשרה אנשים או יותר ההולכים יחד, או מתקהלים לשם הליכה יחד, ממקום למקום לשם מטרה משותפת, בין שהסתדרו בסך ובין שלא הסתדרו כך.

[תיקון: תשס״ד]

פרק ג׳: הבטחת החסינות והסדר במשכן הכנסת, ברחבה ובמתחם נוסף

8.

קצין הכנסת [תיקון: תשס״ד, תשנ״ה, תשנ״ז]

(א)

יושב־ראש הכנסת, בהתייעצות עם הסגנים ובאישורה של ועדת הכנסת, ימנה את קצין הכנסת.

(ב)

קצין הכנסת יהיה ממונה על שמירת הביטחון ועל קיום הסדר במשכן הכנסת וברחבה, על אבטחת מידע מסווג של הכנסת או מידע מסווג המצוי ברשותה, ובקשר לכל אלה על אכיפת הוראות חוק זה והוראות שניתנו לפיו.

(ג)

לקצין הכנסת יהיו כל הסמכויות הדרושות לו לביצוע תפקידיו ולשם כך נתונות לו גם הסמכויות הנתונות בכל דין אחר למפקד משטרת מחוז.

(ג1)

קצין הכנסת יכהן גם כמפקד משמר הכנסת.

(ד)

קצין הכנסת יהיה אחראי לפני יושב־ראש הכנסת למילוי תפקידו לפי חוק זה.

(ה)

בהעדרו של קצין הכנסת יהיו לסגן מפקד משמר הכנסת סמכויות קצין הכנסת.

9.

קצין הכנסת, מפקד הסדרנים ואנשי משמר הכנסת [תיקון: תשנ״ה, תשס״ד]

(א)

קצין הכנסת יפקד על הסדרנים ועל אנשי משמר הכנסת.

(ב)

(בוטל).

10.

הוראות סדרן ואיש משמר הכנסת [תיקון: תשנ״ה]

סדרן או איש משמר הכנסת רשאים להורות לכל אדם לעשות מעשה או להימנע מעשותו כדי למלא אחר הוראות חוק זה או הוראות שניתנו לפיו.

11.

הרחקת משיג גבול [תיקון: תשנ״ה]

סדרן או איש משמר הכנסת רשאים להרחיק ממשכן הכנסת ומהרחבה כל אדם שנכנס, או מתכוון להיכנס, למשכן הכנסת או לרחבה ללא היתר.

12.

הרחקת מפר הוראות [תיקון: תשס״ד]

קצין הכנסת, איש משמר הכנסת או סדרן רשאים להרחיק אדם ממשכן הכנסת והרחבה אם לא ציית להוראות שניתנו כדין, או הפר את הסדר במשכן או ברחבה, או שקיים יסוד סביר לחשוד שהוא עלול להפר את הסדר בהם, או שנכנס למקום שהכניסה אליו לא הותרה לו.

12א.

סמכות לדרוש הזדהות והצגת מסמכים [תיקון: תשס״ד]

אדם מוסמך רשאי לדרוש מכל מי שמבקש להיכנס למשכן הכנסת או לרחבה או הנמצא בהם, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, וכן היתר כניסה לפי הוראות חוק זה.

12ב.

סמכות עיכוב [תיקון: תשס״ד]

היה לאיש משמר הכנסת או לסדרן יסוד סביר לחשד כי אדם עבר עבירה במשכן הכנסת או ברחבה, או כי הוא עומד לעבור בהם עבירה העלולה לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, או את שלום הציבור, את הסדר הציבורי, או את ביטחון המדינה, רשאי הוא לעכבו ולדרוש ממנו להילוות עמו לתחנת המשטרה או למסור אותו לידי שוטר; על עיכוב כאמור יחולו הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 (להלן – חוק המעצרים), בשינויים המחויבים.

13.

סמכות מעצר [תיקון: תשנ״ה, תשס״ד]

(א)

לא ציית אדם להוראות שניתנו על פי סמכויות העיכוב האמורות בסעיף 12ב או הפריע לאיש משמר הכנסת או לסדרן להשתמש בסמכויות העיכוב, רשאי איש משמר הכנסת לעצרו ולמסור אותו לידי שוטר, בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר מארבע שעות לאחר שנעצר.

(ב)

הוראות סעיפים 24 עד 26 לחוק המעצרים יחולו על מבצע מעצר לפי הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים.

14.

סמכות חיפוש [תיקון: תשנ״ה, תשס״ד]

(א)

בסעיף זה –

”חיפוש“ – חיפוש בלא צו של שופט;

”חיפוש על גוף“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו.

(ב)

לשם שמירה על ביטחון המדינה, על הסדר הציבורי, או על שלומו או ביטחונו של אדם או של הציבור, רשאי המוסמך לערוך חיפוש, במסגרת מילוי תפקידו, לערוך חיפוש על גוף, בכלי רכב, במטען או בטובין אחרים, לפי הענין, בכל אחד מאלה:

(1)

בעת כניסתם למשכן הכנסת או לרחבה;

(2)

בעת הימצאם במשכן הכנסת או ברחבה, אם היה לו חשד שאדם מחזיק בהם חפץ אסור או דבר שנלקח שלא כדין ממשכן הכנסת או מהרחבה, או שחפץ אסור או דבר כאמור נמצא בכלי הרכב, במטען או בטובין האחרים.

(ג)

חיפוש על גוף הכרוך במגע גופני, ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן בנסיבות הענין ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לביטחון הציבור.

14א.

סמכות לדרוש הפקדת חפצים [תיקון: תשס״ד]

המוסמך לערוך חיפוש רשאי לדרוש שחפץ אסור יופקד במקום שיורה עליו, כל עוד נושאו נמצא במשכן הכנסת או ברחבה.

14ב.

סמכות תפיסה [תיקון: תשס״ד]

(א)

המוסמך לערוך חיפוש רשאי לתפוס חפץ אסור שלא הופקד כאמור בסעיף 14א, או כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה.

(ב)

מי שביצע תפיסת חפצים לפי סעיף קטן (א) יערוך רשימה שלהם, והוא רשאי להעבירם ידי המשטרה או להחזירם לאדם שממנו נתפסו.

14ג.

סמכויות נלוות [תיקון: תשס״ד]

(א)

סירב אדם לדרישת הזדהות, לדרישת הפקדת חפץ, לחיפוש או לתפיסה לפי הוראות חוק זה, רשאי מי שמוסמך להפעיל את הסמכויות האמורות, לפעול בדרכים אלה:

(1)

למנוע מאותו אדם כניסה למשכן הכנסת או לרחבה או למנוע את הכנסתם של כלי רכב, מטען או טובין אחרים, למשכן הכנסת או לרחבה, הכל לפי הענין; הוראות סעיף 12ב יחולו על פעולה לפי פסקה זו;

(2)

להוציא ממשכן הכנסת או מהרחבה את האדם, כלי הרכב, המטען או הטובין האחרים, הכל לפי הענין.

(ב)

אין בהפעלת הסמכויות לפי סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהסמכות לבצע את החיפוש או התפיסה על אף הסירוב, או משאר הסמכויות לפי חוק זה.

15.

סמכות להשתמש בכוח [תיקון: תשנ״ה]

סדרן או איש משמר הכנסת יהיו רשאים להשתמש בכוח במידה הדרושה למילוי תפקידיהם.

15א.

מתחם נוסף – הגדרתו והחלת הוראות עליו [תיקון: תשס״ד]

(א)

לא תתקיים ישיבה של הכנסת או של ועדה מועדותיה או אירוע מטעם הכנסת במתחם נוסף, אלא אם כן הוגדר המתחם הנוסף לפי הוראות סעיף קטן (ב), הוחלו עליו הוראות סעיף קטן (ג) ונקבע בו שילוט מתאים.

(ב)

יושב ראש הכנסת, בהתייעצות עם הסגנים ועם קצין הכנסת, ובתיאום עם משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי וצבא הגנה לישראל, יגדיר מתחם נוסף באופן שיכלול את השטח המצומצם ביותר ההכרחי לשם שמירה על הסדר והביטחון בו.

(ג)

לשם שמירה על הסדר והביטחון במתחם הנוסף, רשאי יושב ראש הכנסת, בהתייעצות עם קצין הכנסת ובתיאום עם הגופים האמורים בסעיף קטן (ב), להחיל את הוראות סעיפים 3 עד 5, 10 עד 12, 12א, 12ב, 14, 14א, 14ב, 14ג ו־15, כולן או חלקן, על מתחם נוסף; החליט יושב ראש הכנסת כאמור, יחולו אותן הוראות על המתחם הנוסף כאילו היה חלק ממשכן הכנסת, בשינויים המחויבים.

(ד)

על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הכנסת לקבוע, במקרים מיוחדים, כי ישיבה של הכנסת או של ועדה מועדותיה תתקיים מחוץ למשכן הכנסת ורחבתו, במקום שקבע, אף אם אינו מתחם נוסף.

15ב.

הזדהות אדם מוסמך [תיקון: תשס״ד]

(א)

אדם מוסמך יענוד, בעת מילוי תפקידו, תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו, שם משפחתו ותפקידו, ואם אינו לבוש מדים ומשתמש בסמכויות לפי חוק זה כלפי אדם, יזהה עצמו לפניו, בציון פרטי זהות ובהצגת תעודת המינוי שלו או תעודה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו.

(ב)

אדם מוסמך ימסור את פרטי הזהות לבקשת כל אדם, בכל ענין הקשור לתפקידו לפי חוק זה, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו.

(ג)

בסעיף זה, ”פרטי זהות“ – שם, שם משפחה ותפקיד.

15ג.

סייג לאחריות [תיקון: תשס״ד]

אדם מוסמך לא יישא באחריות פלילית או אזרחית למעשה או למחדל שעשה בתום לב ובאופן סביר במסגרת תפקידו ולשם מילויו; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות משמעתית לפי כל דין.

16.

תקיפת אדם מוסמך [תיקון: תשנ״ה, תשס״ד, תשס״ו]

התוקף אדם מוסמך כשהוא ממלא תפקידו כדין או המפריע לאדם מוסמך במילוי תפקידו או מכשילו בכך, רואים אותו כאילו עשה כאמור כלפי שוטר (כמשמעותו בפקודת המשטרה), ויחול עליו החוק לתיקון דיני העונשין (תקיפת שוטרים), תשי״ב–1952.

[תיקון: תשנ״ט]

פרק ג׳1: הסדרת התנועה

16א.

הגדרות [תיקון: תשנ״ט]

בפרק זה –

”ברירת משפט“, ”הודעת תשלום קנס“ – כמשמעותם בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי);

”גורר מורשה“, ”רכב מנועי“ – כמשמעותם בפקודת התעבורה (להלן – פקודת התעבורה);

”עבירת תעבורה“ – כהגדרתה בפקודת התעבורה, ובלבד שענינה אי ציות לתמרור או אי ציות להוראות בדבר הכוונה של תנועת רכב, חנייתו או עצירתו.

16ב.

הסדרת התנועה [תיקון: תשנ״ט]

קצין הכנסת, או מי שיושב ראש הכנסת הסמיכו לכך, רשאי לקבוע את הסדרי התנועה והחניה ברחבת הכנסת לפי פקודת התעבורה, ולשם כך יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לפי הפקודה האמורה למפקח על התעבורה, לקצין משטרה ולרשויות התימרור.

16ג.

סמכות לצורך הכוונת תנועת רכב [תיקון: תשנ״ט]

לצורך הכוונת תנועת רכב, חנייתו או עצירתו ברחבת הכנסת, תהיה לקצין הכנסת או לאיש משמר הכנסת שקצין הכנסת הסמיכו לכך לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, כל סמכות הנתונה לפי כל דין לשוטר.

16ד.

סמכות למסור הודעות תשלום קנס [תיקון: תשנ״ט]

(א)

קצין הכנסת, או איש משמר הכנסת שקצין הכנסת הסמיכו לפי סעיף 16ג, שיש לו יסוד להניח כי אדם פלוני עבר ברחבת הכנסת עבירת תעבורה ברכב מנועי שהיא עבירה של ברירת משפט, רשאי למסור לו הודעת תשלום קנס.

(ב)

דין הודעת תשלום קנס שנמסרה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), כדין הודעת תשלום קנס שנמסרה על ידי שוטר והוראות לפי סעיפים 228 עד 230 לחוק סדר הדין הפלילי יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.

16ה.

אחריות לחניה [תיקון: תשנ״ט]

(א)

קצין הכנסת רשאי להורות על גרירתו או על העברתו של רכב מנועי, העומד ברחבת הכנסת במקום שהעמדתו אסורה, או בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי התנועה או בטיחותה, או שההרחקה דרושה לשם הסדרת התנועה או לבטיחותה או לבטיחות הציבור ברחבת הכנסת.

(ב)

גרירת הרכב או העברתו תיעשה על ידי איש משמר הכנסת או על ידי גורר מורשה, למקום אחר, בין בתחום רחבת הכנסת ובין מחוצה לה; הגרירה או ההעברה תיעשה תוך נקיטת אמצעי זהירות סבירים הדרושים כדי להבטיח את בטיחות הרכב.

(ג)

הוראות סעיף 70א(ד), (ו) ו־(ז) לפקודת התעבורה יחולו, בשינויים המחויבים, על גרירת רכב או על העברתו לפי סעיף זה.

16ו.

דרך בתחום רחבת הכנסת [תיקון: תשנ״ט]

לענין פרק זה, דין כל מקום בתחום רחבת הכנסת שבו יכול לנוע רכב מנועי, כדין ”דרך“ כהגדרתה בפקודת התעבורה.

[תיקון: תשנ״ה]

פרק ד׳: אנשי משמר הכנסת

17.

תנאי שירות [תיקון: תשנ״ה]

קבלת אנשי משמר הכנסת לשירות ותנאי שירותם יהיו כקבלת שוטרים לשירות וכתנאי שירותם, בתיאומים שקבע יושב־ראש הכנסת.

18.

שעות עבודה ומנוחה [תיקון: תשנ״ה]

חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951, לא יחול על העבדתם של אנשי משמר הכנסת.

19.

שיפוט משמעתי [תיקון: תשנ״ה, תשס״ד, תשס״ו, תשע״א, תשע״ב]

לענין חובת משמעת ושיפוט משמעתי דין איש משמר הכנסת כדין שוטר לפי חוק המשטרה, התשס״ו–2005 (בסעיף זה – חוק המשטרה) ובפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971 (בסעיף זה – פקודת המשטרה), אולם סמכויות שר המשטרה יהיו נתונות ליושב־ראש הכנסת וסמכויות המפקח הכללי – לקצין הכנסת, והכל בשינויים המחוייבים לפי הענין ובתיאומים שיקבע יושב ראש הכנסת וכן בשינויים אלה בחוק המשטרה ולעניין פסקה (10) – בפקודת המשטרה:

(1)

בסעיף 1, בהגדרה ”קצין שיפוט בכיר“, במקום ”ניצב משנה“ יבוא ”סגן גונן“;

(2)

בסעיף 27, במקום ”קצין משטרה שדרגתו תיקבע בפקודות משטרת ישראל,“ יבוא ”קצין שיפוט בכיר או עורך דין אחר שאינו עובד הלשכה המשפטית של הכנסת,“;

(3)

בסעיף 42, במקום ”המפקח הכללי“ יבוא ”יושב ראש הכנסת“;

(4)

במקום האמור בסעיף 43 יבוא ”יושב ראש הכנסת ימנה נשיא לבית הדין למשמעת שהוא עורך דין עובד הלשכה המשפטית של הכנסת.“;

(5)

בסעיף 44 –

(א)

בסעיף קטן (א), במקום ”שהם קציני משטרה בכירים, מהם שניים לפחות משפטנים“ יבוא ”שהם עורך דין שהוא עובד הלשכה המשפטית של הכנסת ושני קציני שיפוט בכירים“;

(ב)

בסעיף קטן (ב) –

(1)

במקום האמור בפסקה (1) יבוא ”עורך דין שהוא עובד הלשכה המשפטית של הכנסת וקצין שיפוט בכיר“;

(2)

בפסקה (2), המילים ”בהסכמת שר המשפטים“ – יימחקו;

(6)

לענין סעיף 55, היועץ המשפטי לכנסת יהיה נשיא בית הדין לערעורים;

(7)

לענין סעיף 56, הרכב מותב בית הדין לערעורים יהיה נשיא בית הדין, קצין הכנסת ועורך דין שהוא עובד הכנסת או גמלאי הכנסת;

(8)

בסעיף 67(א), ברישה, במקום ”שקבע המפקח הכללי“ יבוא ”שקבע קצין הכנסת, בהסכמת המפקח הכללי“;

(9)

בסעיף 71(ב), במקום ”לקרן הכללית של משטרת ישראל“ יבוא ”לקרן התרבות של משמר הכנסת“;

(10)

בסעיף 77י לפקודת המשטרה, במקום ”קצין משטרה בכיר“ יבוא ”סגן גונן ומעלה“.

20.

גימלאות לאנשי משמר [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ו־2]

לענין הזכות לגימלה לפי חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955, דין איש משמר הכנסת כדין שוטר, בשינויים המחוייבים על פי הענין ובתיאומים שקבע יושב־ראש הכנסת, והסמכויות הניתנות בחוק האמור למפקח הכללי של המשטרה ולשר לבטחון הפנים, יהיו נתונות ליושב־ראש הכנסת.

21.

תגמולים לאנשי משמר [תיקון: תשמ״א, תשנ״ה, תשע״ז, תשפ״ד]

(א)

אירעה לאיש משמר הכנסת פגיעה המזכה לפי חוקי השיקום, יהיה דין איש משמר הכנסת, לעניין חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981, כדין שוטר ודין בני משפחתו, לרבות ארוסתו כהגדרתה בסעיף 35ב(א) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950, של איש משמר הכנסת שנפטר כדין בני משפחתו ודין ארוסתו של שוטר שנפטר, בשינויים המחויבים לפי העניין ובתיאומים שקבע יושב ראש הכנסת, וסמכות הניתנת בחוק האמור לשר הפנים תהיה נתונה ליושב ראש הכנסת.

(ב)

אירעה לאיש משמר הכנסת, תוך כדי השירות ועקב השירות, פגיעה שאינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה פגיעת איבה, יחולו לעניין זה הוראות פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי וכן יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 295א(ה) עד (ח) ו־295ב לחוק האמור.

(ג)

בסעיף זה –

”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

”פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום“ – כהגדרתה בסעיף 295א(א) לחוק הביטוח הלאומי;

”פגיעת איבה“ – כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970.

22.

זכויות יתר [תיקון: תשנ״ה]

אנשי משמר הכנסת זכאי לכל זכות יתר המוענקת כדין לשוטר, והוא הדין לכל פטור או הנחה ממס, מאגרה, מארנונה או מהיטל אשר שוטר זכאי להם על פי הדין.

פרק ה׳: עונשין

23.

דרך החזקת חפץ אסור ללא היתר ועשיית מהומה [תיקון: תשס״ד]

ואלה דינם מאסר שנתיים:

(1)

העובר על הוראות סעיף 5;

(2)

משתתף באסיפה או בתהלוכה ברחבת הכנסת בניגוד לסעיף 7(ב), המתפרץ או החודר או המסתנן למשכן הכנסת;

(3)

הנכנס בין כדין ובין שלא כדין, למשכן הכנסת או לרחבה ועשה בתוכם מעשה כדי לאפשר למשתתפים באסיפה או בתהלוכה להתפרץ, להיכנס או להסתנן למשכן הכנסת או לרחבה, בין שהוא עצמו השתתף באסיפה או בתהלוכה ובין שלא השתתף בהן.

24.

דין מבצע תפקיד ציבורי ללא רשות והשתתפות באסיפה או בתהלוכה

ואלה דינם מאסר שנה:

(1)

העובר על הוראות סעיף 6;

(2)

המשתתף באסיפה או בתהלוכה במשכן הכנסת או ברחבה בניגוד לסעיף 7(ב).

25.

דין המפר הוראות אחרות [תיקון: תשנ״ה]

ואלה דינם מאסר חודש ימים או קנס 500 לירות:

(1)

הנכנס למשכן הכנסת, לרחבה או לאולם ישיבות המליאה ללא היתר לפי סעיפים 3 או 4;

(2)

העובר על הוראות הסעיפים 7(א), 7(ג);

(3)

המפר הוראות שניתנו כדין מאת קצין הכנסת או מאת סדרן או איש משמר הכנסת;

(4)

המפר הוראות יושב־ראש הכנסת לפי סעיף 2 ולא נקבע בחוק זה עונש אחר לאותה עבירה.

פרק ו׳: שונות

26.

הגשת תביעה פלילית

לא תוגש תביעה פלילית נגד אדם בשל עבירה על חוק זה, ולא יהא היועץ המשפטי לממשלה רשאי לצוות על הפסקת הליכים שנפתחו – אלא על דעת יושב־ראש הכנסת.

27.

תחולת החוק [תיקון: תשמ״ז־2, תש״ף]

(א)

הוראות חוק זה, פרט לסעיף 5, אינן חלות על –

(1)

נשיא המדינה;

(2)

חברי הכנסת.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 7 גם על חברי הכנסת, אולם לענין זה לא יחולו עליהם הוראות פרק ה׳; עבר חבר הכנסת על הוראות סעיף 7, יובא העניין בידי יושב ראש הכנסת לוועדת האתיקה של חברי הכנסת.

(ג)

הוראות סעיף זה יחולו גם על שרים וסגני שרים שאינם חברי הכנסת.

28.

תנאי שירות של סדרנים

דין הסדרנים, בין שנתקבלו לשירות לפני תחילת חוק זה ובין לאחר מכן, לענין קבלה לשירות ותנאי שירות לרבות הזכות לגימלה ולענין חובת משמעת ושיפוט משמעתי, כדין עובדי המדינה.

29.

מילוי מקומו של יושב־ראש הכנסת

בזמן ישיבות הכנסת בהעדר יושב־ראש הכנסת ימלא יושב־ראש הישיבה את מקום יושב־ראש הכנסת לענין חוק זה.

29א.

ועדת הבחירות המרכזית [תיקון: תשל״ז]

יושב ראש הכנסת יכול להרשות, בתנאים שיקבע, לועדת הבחירות המרכזית לכנסת לנהל פעולותיה, כולן או מקצתן, במשכן הכנסת וברחבתו.

29ב.

[תיקון: תשנ״ג, תשס״ח]

(בוטל).

30.

אצילת סמכויות [תיקון: תשנ״ה, תשס״ד]

(א)

יושב־ראש הכנסת רשאי לאצול בכתב לסגן יושב־ראש הכנסת את סמכויותיו לפי סעיפים 3(ב), 4, 6 ו־7 אם דרך כלל ואם לענין מסויים ואם לשעה.

(ב)

(בוטל).

31.

ביצוע ותקנות

יושב־ראש הכנסת ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישורה של ועדת הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

פורסמו תקנות משכן הכנסת ורחבתו (הפגנות ותהלוכות), תשכ״ח–1968.

פורסמו תקנות משכן הכנסת ורחבתו (שטחים מותרים ואסורים בכניסה), התשכ״ח–1968.

פורסמו תקנות משכן הכנסת ורחבתו (היתרי כניסה), תשל״א–1971.

פורסמו תקנות משכן הכנסת ורחבתו (פעולות ועדת הבחירות המרכזית), תשל״ז–1977.

32.

ביטול

חוק חסינות בניני הכנסת, תשי״ב–1952 – בטל.

33.

הוראות מעבר [תיקון: תשנ״ה]

מי שנתמנה להיות איש משמר הכנסת על פי חוק חסינות בניני הכנסת, תשי״ב–1952, והוא עודנו בשירות, רואים אותו כאילו נתמנה להיות איש משמר הכנסת על פי חוק זה, ותקופת שירותו כשומר תובא בחשבון לענין זכותו לגימלאות לפי חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955.

[תיקון: תשנ״ט]

תוספת

(סעיף 1)

גבולות רחבת הכנסת

(המפה הושמטה)

נתקבל בכנסת ביום ו׳ באב תשכ״ח (31 ביולי 1968).

שניאור זלמן שזר
נשיא המדינה
לוי אשכול
ראש הממשלה

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.