”יום עסקים“ – יום מימי השבוע, למעט כל אלה: יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;

”כביש“ – כהגדרתו לפי פקודת התעבורה, לרבות שולי הדרך;

”מוקד הגודש“ – כמשמעותו בסעיף 6;

”מנהל רשות המסים“ – המנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;

”מס“ – מס גודש כמשמעותו לפי חוק זה;

”מערכת הגבייה“ – כמשמעותה בסעיף 29;

”מפעיל פרטי“ – כמשמעותו בסעיף 25(ב);

”סכום החיוב היומי המרבי“ – כמשמעותו בסעיף 16;

”רכב מנועי“ – כהגדרתו בפקודת התעבורה, המצוי בנסיעה;

”רכב ביטחון“ – כהגדרתו לפי פקודת התעבורה, המשמש בפעילות מבצעית או ביטחונית בלבד, גם כשאינו מפיץ בפנס מיוחד אור מהבהב או משמיע אות אזעקה בסירנה, אשר נרשם טרם מועד החיוב במס;

”שעות הגודש“ – טווח שעות הנסיעה כאמור בטור א׳ לתוספת השנייה;

”שער“ – מעבר ובו מצלמה שבאמצעותה תתועד חציית רכב את גבול טבעת החיוב, וכל מיתקן אחר שיוקם לשם הצבתה והפעלתה וכן כל חיבור נלווה אליה;

”שר התחבורה“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים;

”השרים“ – שר האוצר ושר התחבורה.

(החל מיום 1.3.2025): מטרתו של חוק זה היא להפחית את גודש התנועה בכבישים, כדי לצמצם את העלות המשקית הגבוהה ואת הפגיעה באיכות החיים ובאיכות הסביבה שכרוכות בו, באמצעות הטלת מס ייעודי בעד כניסה ברכב לאזור גוש דן ויציאה ממנו, בשעות הגודש בימי עסקים.

3.

הטלת מס גודש

(החל מיום 1.3.2025):

(א)

חצה רכב מנועי את אחד מגבולות טבעות החיוב בשעות הגודש ביום עסקים, דרך אחד השערים, יחויב בעל הרכב במס לפי הוראות חוק זה, באופן מצטבר ועד לסכום החיוב היומי המרבי; המס ייגבה בידי רשות המסים, לרבות באמצעות החברה הממונה.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), חציית שערים סמוכים בכיוונים מנוגדים, כפי שיקבע שר האוצר, בשעות הגודש, בתוך פרק זמן של 30 דקות לא תחויב במס, ובלבד שלא נקבע בתוספת השלישית לגבי סוג הרכב כי מגבלת סכום החיוב היומי המרבי לא תחול לגביו.

פרק ג׳: טבעות חיוב ושערים

4.

טבעות חיוב

טבעות החיוב יהיו שלושה תחומים טבעתיים באזור גוש דן, שגבולותיהם מסומנים בתוספת הראשונה, בהתאם למידת קרבתם אל מרכז העיר תל־אביב–יפו: טבעת חיוב פנימית, טבעת חיוב אמצעית וטבעת חיוב חיצונית.

5.

שינוי גבול טבעות החיוב

(א)

שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה ועם ועדת היישום ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות בתוספת הראשונה גבול של טבעת חיוב, בכפוף להוראות אלה:

(1)

גבול טבעת החיוב הפנימית – יהיה רציף, ככל הניתן על גבי כבישים, ויכלול את מוקד הגודש שיקבע שר האוצר לפי הוראות סעיף 6;

(2)

גבול טבעת החיוב האמצעית – יהיה רציף, ככל הניתן על גבי כבישים ראשיים, ומרחקו בקו אווירי מהנקודה הקרובה ביותר על גבי הטבעת הפנימית לא יחרוג מטווח של בין 2 ל־7 קילומטרים;

(3)

גבול טבעת החיוב החיצונית – יהיה רציף, ככל הניתן על גבי כבישים ראשיים, ומרחקו בקו אווירי מהנקודה הקרובה ביותר על גבי הטבעת הפנימית לא יחרוג מטווח של בין 5 ל־13 קילומטרים.

(ב)

בסעיף זה, ”כביש ראשי“ – כביש שיש בו שני נתיבים לפחות.

6.

מוקד הגודש

(א)

מוקד הגודש ייקבע כאמור בסעיף 5(א)(1) כאזור שמתקיימים בו כל אלה:

(1)

האזור מוכל ברובו בגבולות גלעין מטרופולין תל־אביב, כמשמעותו בהודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(2)

האזור כולל שטח רציף של 8 קילומטר מרובע לפחות שבו מספר מקומות העבודה עולה על 15,000 לקילומטר מרובע;

(3)

האזור כולל 20% לפחות ממספר מקומות העבודה באזור טבעות החיוב.

(ב)

בסעיף זה –

”הודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה“ – הודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המגדירה את המטרופולינים בישראל בעקבות מפקד האוכלוסין של שנת 2008, שפורסמה באתר האינטרנט של הלשכה;

”מספר מקומות העבודה“ – בהתאם לנתוני הודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שמתעדכנים מעת לעת.

7.

השערים

לשם חיוב במס לפי הוראות חוק זה, יוצבו על תוואי גבולות טבעות החיוב שערים שיתעדו את נסיעת כלי הרכב החוצים את גבולות טבעות החיוב.

8.

מיקומי השערים

(א)

שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה, יקבע, בצו, על גבי גבולות טבעות החיוב המסומנים בתוספת הראשונה, את המקומות שבהם יוצבו השערים.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה, רשאי, מטעמים תפעוליים בלבד, לקבוע מיקום שער בסטייה מגבול טבעת החיוב, ובלבד שמיקום השער לא ירחק מ־700 מטרים בקו אווירי מהנקודה הקרובה ביותר על תוואי טבעת החיוב שאת חצייתה הוא נועד לתעד.

9.

פטור בשל חציית שערים

שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע, בצו, רשימה של קבוצות שערים שחצייתם, בתוך פרק זמן נתון שיקבע, בשעות הגודש, לא תחויב במס או שתחויב רק בעד חציית חלקם.

פרק ד׳: קביעת סכום המס ושעות הגודש

10.

הגדרות – פרק ד׳

(החל מיום 1.3.2025):

בפרק זה –

”מהירות נסיעה ממוצעת“ – מהירות נסיעתם הממוצעת של כלי רכב בשעות הגודש, כפי שתימדד מיום 1 ביוני בשנה מסוימת עד יום 31 במאי בשנה שאחריה, בהתאם להוראות לפי סעיף 14;

”שינוי במהירות הנסיעה הממוצעת“ – השינוי שחל במהירות הנסיעה הממוצעת בשנת הבדיקה לעומת מהירות הנסיעה הממוצעת בשנת הבסיס;

”שנת הבדיקה“ – השנה שהסתיימה ביום 31 במאי שקדם למועד פרסום מדדי המהירות כאמור בסעיף 14;

”שנת הבסיס“ – השנה שהסתיימה ביום 31 במאי שקדם ליום הקובע כמשמעותו בסעיף 56(ב).

11.

סכום המס ושעות הגודש

(החל מיום 1.3.2025): סכום המס יהיה כאמור בטור ד׳ שבתוספת השנייה, בהתאם לשעות הגודש כאמור בטור א׳ שלצידו, לכיוון הנסיעה כאמור בטור ב׳ שלצידו ולטבעת החיוב שגבולה נחצה כאמור בטור ג׳ שלצידו.

12.

תיקון סכומי המס ושעות הגודש

(א)

(החל מיום 1.3.2025): שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקן עד יום 1 באוקטובר של כל שנה את התוספת השנייה, לעניין שינוי סכומי המס בהתאם לשינוי במהירות הנסיעה הממוצעת כאמור בסעיף 13.

(ב)

(החל מיום 1.3.2030): על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 13, מצא שר האוצר כי מתקיימים שיקולים כלכליים או תחבורתיים, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר התחבורה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לתקן את התוספת השנייה ולשנות את שעות הגודש או את סכומי המס הקבועים בה.

(ג)

(החל מיום 1.3.2025): על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ובסעיף 13, עלו סכומי המס חמש פעמים ברציפות למעט אם עלו בשל הצמדה למדד לפי סעיף 15, לא יועלו שוב; שר האוצר יבצע בחינה של הוראות חוק זה, ובכלל זה של הפטורים לפיו, וידווח על מסקנותיו לוועדת הכספים של הכנסת; במסקנותיו יכלול השר הצעת מודל חדש ויצרף אליהן נתונים הנוגעים לעניין.

(ד)

(החל מיום 1.3.2025): צו כאמור בסעיף קטן (א) ייכנס לתוקפו ביום 1 בינואר של השנה העוקבת.

(ה)

(החל מיום 1.3.2025): מנהל רשות המסים יפרסם באתר האינטרנט של רשות המסים את שעות הגודש וסכומי המס כפי שתוקנו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), וכן את עדכונם בהתאם להוראות סעיף 15.

13.

שינוי סכומי המס בהתאם לשינוי מהירות הנסיעה הממוצעת

(החל מיום 1.3.2025):

סכומי המס ישתנו, בהתאם להוראות סעיף 12, בשיעורים שלהלן בהתאם לשינוי במהירות הנסיעה הממוצעת המפורט לצידם:

(1)

הייתה המהירות הממוצעת בשנת הבדיקה נמוכה ב־5 קמ״ש לכל היותר מהמהירות הממוצעת בשנת הבסיס – יעלו סכומי המס בשיעור של 7.5%;

(2)

הייתה המהירות הממוצעת בשנת הבדיקה נמוכה ביותר מ־5 קמ״ש מהמהירות הממוצעת בשנת הבסיס – יעלו סכומי המס בשיעור של 15%;

(3)

הייתה המהירות הממוצעת בשנת הבדיקה גבוהה ב־5 קמ״ש לכל היותר מהמהירות הממוצעת בשנת הבסיס – יעלו סכומי המס בשיעור של 7.5%;

(4)

הייתה המהירות הממוצעת בשנת הבדיקה גבוהה ביותר מ־5 קמ״ש ולא יותר מ־10 קמ״ש לעומת המהירות הממוצעת בשנת הבסיס – לא יחול שינוי בסכומי המס;

(5)

הייתה המהירות הממוצעת בשנת הבדיקה גבוהה ביותר מ־10 קמ״ש ולא יותר מ־15 קמ״ש לעומת המהירות הממוצעת בשנת הבסיס – יופחתו סכומי המס בשיעור 7.5%;

(6)

הייתה המהירות הממוצעת בשנת הבדיקה גבוהה ביותר מ־15 קמ״ש לעומת המהירות הממוצעת בשנת הבסיס – יופחתו סכומי המס בשיעור 15%.

14.

מדידת מהירות הנסיעה הממוצעת

(א)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם אחת לשנה, עד יום 1 בספטמבר, את מדדי מהירות הנסיעה הממוצעת שהפקתם נדרשת לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – מדדי המהירות), כפי שנמדדו בתקופה שמיום 1 ביוני עד יום 31 במאי שקדמה למועד הפרסום, בהתאם לשיטת המדידה שיקבע הסטטיסטיקן הלאומי וכפי שיעדכנה מעת לעת.

(ב)

לשם קיום הוראות סעיף קטן (א), הסטטיסטיקן הלאומי יקבע את שיטת המדידה, ובעניינים הנוגעים לתחום התחבורה – לאחר התייעצות עם המפקח על התעבורה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ובין היתר הוראות בעניינים אלה:

(1)

סוג ומספר האמצעים הטכנולוגיים שישמשו להפקת מדדי המהירות;

(2)

מיקומם הגאוגרפי של האמצעים הטכנולוגיים שישמשו להפקת מדדי המהירות;

(3)

סוג ומבנה של הנתונים הדרושים לשם קביעת מדדי המהירות;

(4)

ניתוח ממוצעי המהירות.

(ג)

(1)

הוראות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יבטיחו כי הפקת מדדי המהירות –

(א)

לא תהיה כרוכה בזיהוי כלי רכב מסוימים, אלא אם כן מדובר באמצעי טכנולוגי שהותקן בכלי רכב בהסכמה כאמור בסעיף זה;

(ב)

לא תאפשר את זיהוי הנוסעים בכלי רכב או עוברי דרך אחרים, ואת איתור מיקומו של כלי רכב מזוהה שלא בעת חציית טבעת חיוב;

(ג)

תיעשה באופן שמצמצם העברת נתונים בין גורמים שונים ואת משך שמירתם.

(2)

על אף האמור בסעיף 37, הסטטיסטיקן הלאומי רשאי להשתמש בנתונים שהועברו לו לפי סעיף זה לביצוע פעולות סטטיסטיות, ובלבד שנתונים הניתנים לזיהוי לא יישמרו לפרק זמן העולה על הנדרש לביצוע תפקידיו לפי סעיף זה.

(ד)

נתונים הדרושים ליישום סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יועברו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ידי רשות המסים או משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, באמצעות החברה הממונה.

(ה)

החברה הממונה תתקין ותתפעל את האמצעים הטכנולוגיים שישמשו להפקת מדדי המהירות בהתאם להוראות סעיף זה.

(ו)

רשות המסים או משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, באמצעות החברה הממונה, ימסרו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אחת לשנה, עד ליום ה־1 ביוני, את הנתונים הדרושים לקביעת מדדי המהירות.

(ז)

בסעיף זה, ”אמצעי טכנולוגי“ – אמצעי למדידת מהירות כלי רכב, ובכלל זה מצלמות, ובלבד שלא יותקן על כלי רכב, למעט אמצעי המותקן על כלי רכב בהסכמה שלא ניתן תמורתה דבר בעל ערך כספי משמעותי, ובמספר כלי רכב שלא יעלה על הנדרש לשם מילוי תפקידה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי סעיף זה.

15.

הצמדה למדד

(א)

סכומי המס יעודכנו לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד הבסיסי.

(ב)

בסעיף זה –

”המדד“ – השכר הממוצע כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני היום הקובע כמשמעותו בסעיף 56(ב).

(ג)

סכום שעודכן כאמור בסעיף זה יעוגל לחצי השקל החדש הקרוב וסכום של 25 אגורות או 75 אגורות יעוגלו כלפי מטה.

(ד)

עדכון הסכום כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה על בסיס הסכום שנקבע ליום העדכון הקודם, לפני שעוגל לפי סעיף קטן (ג).

פרק ה׳: סכום החיוב במס

16.

סכום החיוב היומי המרבי

(החל מיום 1.3.2025):

החיוב במס החל על חייב לפי הוראות חוק זה יחול באופן מצטבר, אולם סכום החיוב היומי המרבי במס לא יעלה על סך סכומי החיוב במס החלים על חייב, בשל שתי נסיעות אלה:

(1)

נסיעה מגבול הטבעת החיצונית לכיוון מוקד הגודש, בשעות הגודש כאמור בפרט 1 לתוספת השנייה, אשר בה נחצה פעם אחת בלבד כל אחד מגבולות טבעות החיוב;

(2)

נסיעה ממוקד הגודש לכיוון גבול הטבעת החיצונית, בשעות הגודש כאמור בפרט 3 לתוספת השנייה, אשר בה נחצה פעם אחת בלבד כל אחד מגבולות טבעות החיוב.

17.

חיוב מס שונה לרכב מסוג מסוים

(החל מיום 1.3.2025): על אף האמור בסעיף 11, רכב מסוג המנוי בתוספת השלישית יחויב במס, לפי הוראת חוק זה, בהתאם לקבוע לצידו בתוספת.

18.

פטור מחיוב במס לרכב מסוג מסוים ולרכב רב־תפוסה

(א)

שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יהיה רשאי, בצו המתקן את התוספת השלישית, לפטור מתשלום מס, כולו או חלקו, סוג רכב שיקבע.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפטור השר מתשלום מס רכב רב־תפוסה, אלא לאחר שיוסדר בדין אמצעי המאפשר למנות את מספר הנוסעים ברכב; לעניין זה, ”רכב רב־תפוסה“ – רכב שנוסעים בו לכל הפחות מספר אנשים כפי שיקבע שר האוצר בהסכמת שר התחבורה.

פרק ו׳: ועדת יישום

19.

הקמת ועדת

היישום תוקם ועדת יישום אשר תמלא את התפקידים שנקבעו לה לפי חוק זה.

20.

הרכב ועדת היישום

(א)

הוועדה תהיה בת ארבעה חברים, והם:

(1)

הממונה על התקציבים במשרד האוצר, או עובד אגף התקציבים במשרד האוצר שהוא ימנה, והוא יהיה יושב הראש;

(2)

המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או עובד המשרד שהוא ימנה;

(3)

עובד רשות המסים שימנה מנהל רשות המסים;

(4)

עובד הרשות הארצית לתחבורה ציבורית שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים שימנה שר התחבורה.

(ב)

נציג החברה הממונה ישמש משקיף בוועדה.

21.

תפקידי ועדת היישום

תפקידי ועדת היישום יהיו אלה:

(1)

לייעץ לשרים בדבר שינוי גבול טבעות החיוב לפי סעיף 5;

(2)

לייעץ לשרים בדבר דחיית היום הקובע לפי סעיף 56(ג);

(3)

לבחון נתונים בדבר השפעות המס ולייעץ לשרים, לפי הצורך, על שינויים וצעדים משלימים, לרבות בחינת האפשרות לתשלום לפי מרחק הנסיעה;

(5)

[ספרור שגוי במקור]: לפרסם לציבור, באמצעות מנהל רשות המסים, אחת לשנה לפחות, נתונים בדבר השפעת גביית המס על מהירות הנסיעה הממוצעת כהגדרתה בסעיף 10, מספר כלי הרכב העוברים בשערים וכן נתונים בדבר הכנסות המדינה השנתיות מהמס.

22.

סדרי עבודתה ודיוניה של ועדת היישום

ועדת היישום תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה.

פרק ז׳: החברה הממונה

23.

מינוי החברה הממונה

(א)

השרים, באישור הממשלה, ימנו חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, אשר תמלא את התפקידים שנקבעו לה לפי חוק זה.

(ב)

הודעה על מינוי החברה הממונה תפורסם ברשומות.

(ג)

החברה הממונה תפעל לפי הנחיות מנהל רשות המסים לעניין חוק זה, אולם הנחיות מנהל רשות המסים לעניין תכנון והקמת השערים כאמור בסעיף 24(1) ייקבעו לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.

24.

תפקידי החברה הממונה

תפקידי החברה הממונה הם:

(1)

תכנון, הקמה, תפעול ואחזקה של אמצעים הנדרשים לגביית המס, לרבות של מערך השערים; לעניין זה, ”מערך שערים“ – כלל השערים הפרוסים לאורך שלוש טבעות החיוב, לרבות כל שילוט, מצלמה, תמרור או מיתקן אחר שיוקם לשם תפעול המערך וכן כל חיבור נלווה אליהם;

(2)

תכנון, הקמה, תפעול ואחזקה של מערכת הגבייה בעבור רשות המסים, לרבות הפקה ומסירה של הודעות חיוב לפי חוק זה;

(3)

תכנון, הקמה ותפעול של מוקד שירות לקוחות לעניין גביית המס;

(4)

מתן הנחיות למפעילים פרטיים ובקרה על פעילותם כאמור בסעיף 25(ב);

(5)

פרסום מידע לציבור בעניין המס; לעניין זה, ”מידע“ – למעט ידיעות הנוגעות לענייניו הפרטיים של אדם, כמשמעותם בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;

(6)

כל תפקיד אחר שיוטל עליה לפי הוראות חוק זה.

25.

התקשרות לשם ביצוע תפקידים

(א)

החברה הממונה רשאית להתקשר עם גורמים שונים, ובכלל זה רשויות ממשלתיות, רשויות מקומיות וגורמים פרטיים, לשם ביצוע תפקידיה לפי חוק זה, ובין השאר לשם אלה:

(1)

רכישה ותפעול של אמצעים הנדרשים למילוי תפקידי החברה לפי סעיף 24(1) עד (3);

(2)

הפקת הודעות חיוב מטעם רשות המסים;

(3)

הפעלת מוקד שירות לקוחות.

(ב)

התקשרה החברה הממונה לשם ביצוע תפקידה עם גורם פרטי (בחוק זה – מפעיל פרטי), יהיו פעולותיו טכניות באופיין ולא תופקד בידי החברה או בידי המפעיל הפרטי סמכות המצריכה הפעלת שיקול דעת.

26.

התקשרות עם חייב

(א)

חייב יהיה רשאי להתקשר בהסכם בכתב עם החברה הממונה שלפיו רשאית החברה לגבות את המס באמצעות חיוב אמצעי תשלום או הרשאה לחיוב, כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019.

(ב)

אדם יהיה רשאי להתקשר בהסכם בכתב עם החברה הממונה שלפיו יישא בתשלום עבור בעל רכב, דרך קבע או עבור נסיעה מסוימת.

(ג)

שר האוצר יקבע בתקנות הוראות לעניין סעיף זה.

27.

סמכות של רשות תמרור מקומית

(א)

לשם מילוי תפקידיה לפי סעיף 24(1) ולשם מדידת המהירויות לפי סעיף 14(ה) תהיה לחברה הממונה סמכות של רשות תימרור מקומית, לעניין קביעת הסדר תנועה הנדרש לשם גביית המס בלבד.

(ב)

החברה הממונה תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו ואחזקתו של כל הסדר תנועה שנקבע בסעיף קטן (א), בלבד.

(ג)

בעניינים שבהם יש לחברה הממונה סמכות של רשות תמרור מקומית לפי סעיף קטן (א), לא תהיה סמכות מקבילה לכל רשות תימרור מקומית אחרת.

(ד)

בסעיף זה, ”רשות תימרור מקומית“, ו”הסדר תנועה“ – כמשמעותם לפי פקודת התעבורה.

28.

אישור רשות מקומית לחברה הממונה

רשות מקומית לא תתנה, במישרין או בעקיפין, מתן אישור הנדרש לחברה הממונה לשם ביצוע תפקידיה לפי חוק זה, בעניין שאינו נוגע במישרין לאישור האמור; שר התחבורה יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין קציבת התקופה למתן אישור כאמור.

פרק ח׳: מערכת הגבייה והמידע בה

29.

מערכת הגבייה

רשות המסים תגבה את המס, לרבות על ידי החברה הממונה, באמצעות מערכת המופעלת באופן אלקטרוני או באופן אחר (בחוק זה – מערכת הגבייה).

30.

ניהול מערכת הגבייה ותכנונה

(א)

החברה הממונה תנהל את מערכת הגבייה בעבור רשות המסים, בהנחייתה ובפיקוחה.

(ב)

מערכת הגבייה תתוכנן באופן שימנע ככל הניתן את הסיכון לפגיעה בפרטיות החייבים.

(ג)

מערכת הגבייה לא תקושר לכל מאגר מידע אחר אלא במידה הנדרשת ליישום הוראות חוק זה.

31.

הרשאות גישה למערכת הגבייה

(א)

רשות המסים תיתן הרשאות גישה למערכת הגבייה לבעל תפקיד בחברה הממונה או במפעיל הפרטי בלבד, בהתאם למדיניות שתגבש, ובאופן שימזער, ככל האפשר, את הסיכון לפגיעה בפרטיותו של החייב, בשים לב לחלופות טכנולוגיות אפשריות למתן הרשאות גישה כאמור.

(ב)

לא תותר גישה למידע במערכת הגבייה אלא למי שקיבל הרשאה כאמור בסעיף קטן (א).

32.

המידע שמועבר למערכת הגבייה

מצלמות השערים יעבירו למערכת הגבייה, ואליה בלבד, את המידע המפורט להלן בנוגע לחצייה של רכב את אחת מטבעות החיוב:

(1)

תאריך החצייה;

(2)

כיוון נסיעת הרכב בעת החצייה;

(3)

שעת החצייה;

(4)

מקום החצייה;

(5)

מספר לוחית הרישוי של הרכב החוצה;

(6)

צילום הרכב החוצה.

33.

הודעת חיוב והמידע הבסיסי

(החל מיום 1.3.2025):

(א)

הודעת חיוב בדבר סכום החיוב במס בתקופת החיוב החודשית, תישלח לחייב, ויכול שתישלח באופן מקוון.

(ב)

הודעת החיוב תכיל את מספר הפעמים שרכבו של החייב חצה כל טבעת חיוב, בשעות הגודש, לפי חלוקה של תאריכי החצייה וכיווני נסיעת רכבו בעת החצייה כאמור בסעיף 32(1) ו־(2) (בפרק זה – המידע הבסיסי).

(ג)

המס ישולם בתוך 45 ימים מיום משלוח הודעת החיוב.

34.

הרשאת גישה למידע המפורט

רשות המסים תיתן הרשאת גישה לפי הוראות סעיף 31, למידע האמור בסעיף 32(3) עד (6) (בפרק זה – המידע המפורט) לבעל התפקיד המתאים ברשות המסים, בחברה הממונה או במפעיל הפרטי שאיתו התקשרה החברה הממונה לשם כך, בכל אחד ממקרים אלה:

(1)

הוגש ערר מטעם החייב כאמור בסעיף 44;

(2)

הוגשה פנייה מטעם החייב כאמור בסעיפים 35 או 36 שטיפול בה מצריך גישה למידע המפורט;

(3)

מקרים אחרים שהשרים רשאים לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

35.

קבלת מידע מפורט במסגרת פנייה

(א)

חייב המבקש לקבל מידע מפורט, יפנה לחברה הממונה או למפעיל הפרטי, לפי העניין, אשר יעבירו אליו בכתב את המידע בתוך 30 ימים מיום הפנייה; ביקש החייב לקבל את המידע המפורט באופן קבוע – יעבירו לו את המידע בהודעות החיוב; חייב לא יחויב בתשלום בעד קבלת מידע מפורט כאמור.

(ב)

בקשה כאמור מטעם החייב תקנה לחברה הממונה או למפעיל הפרטי הרשאת גישה למידע המפורט, ללא הרשאת צפייה.

36.

קבלת מידע מפורט במסגרת בירור

(א)

חייב המבקש לערוך בירור בנוגע להודעת חיוב יפנה לחברה הממונה או למפעיל הפרטי, לפי העניין, אשר יקיימו בדיקה לגבי בקשתו ויעבירו אליו בכתב את המידע המפורט הנוגע להודעת החיוב בתוך 30 ימים מיום הפנייה; חייב לא יחויב בתשלום בעד עריכת בירור לגבי הודעת חיוב כאמור.

(ב)

החברה הממונה או המפעיל הפרטי, לפי העניין, יידעו את החייב כי הטיפול בבקשתו לערוך בירור יהיה כרוך במתן הרשאת גישה למידע המפורט הנוגע להודעת החיוב, הכוללת הרשאת צפייה, של בעל התפקיד המתאים לטיפול בבקשה בחברה הממונה או במפעיל הפרטי.

37.

השימוש במידע שבמערכת הגבייה

(א)

המידע שייאסף במערכת הגבייה כאמור בסעיף 32 ישמש לקביעת החיוב במס ואכיפתו בלבד, ולא ייעשה בו כל שימוש לתכלית אחרת.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), שימוש במידע שלא לתכלית האמורה באותו סעיף קטן, יתאפשר בכפוף לכך שהמידע עובד כך שלא יהווה מידע מזוהה ובכפוף לאחד מאלה:

(1)

נעשה שימוש במידע באופן מצטבר לגבי יותר מ־500 כלי רכב (בפרק זה – מידע מותמם);

(2)

השימוש במידע נעשה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחר שהועבר אליה לשם מילוי תפקידה לפי פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972.

(ג)

בסעיף זה –

”מידע מזוהה“ – מידע הכולל פרט מזהה של חייב, או מידע שפרטים מזהים של חייב הופרדו ממנו אך ניתן במאמץ סביר לזהות את החייב שאליו מתייחס המידע;

”פרט מזהה“ – שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות, מספר רישוי של כלי רכב וכל מידע אחר שיש בו כדי להביא, במישרין או בעקיפין, לזיהוי חייב מסוים.

38.

הוראות הגנת הפרטיות לעניין צילומי רכב ומצלמות

(א)

צילומי רכבים כאמור בסעיף 32(6) לא יהיו ניתנים לצפייה ולא יישמרו, אלא באופן שלא יאפשר את זיהוי הנוסעים ברכב המצולם או עוברי דרך אחרים.

(ב)

שמירת הצילומים והמידע שיופק מהם תיעשה בדרך שתבטיח הגנה מפני שימוש לא מורשה במידע המופיע בצילומים, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין.

(ג)

תפעול המצלמות, שמירת המידע המתועד בצילומים והפקת הצילומים והודעות החיוב לפי פרק זה ייעשו באופן שימזער את הפגיעה בפרטיות ואת סיכוני אבטחת המידע.

39.

מחיקת מידע מהמצלמות

בסמוך לאחר שמירת המידע הבסיסי והמידע המפורט במערכת הגבייה ולא יאוחר משלושה ימים ממועד החצייה של רכב את גבול טבעת החיוב, יימחק המידע לעניין חציית הרכב כאמור מזיכרון המצלמות, אם נשמר בו.

40.

מחיקת מידע ממערכת הגבייה

(א)

המידע המפורט השמור במערכת הגבייה לגבי כל רכב, למעט מידע מותמם כמשמעותו בסעיף 37(ב), יימחק בחלוף שנתיים ושלושה חודשים מיום שמירתו במערכת, למעט הודעת החיוב שתישמר במערכת עד תום שבע שנים מיום הנפקתה.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), מידע כאמור לא יימחק אם הוא דרוש להליך משפטי או להליך גבייה שהחל לפני תום התקופה האמורה באותו סעיף קטן, לתקופה שבה הוא דרוש.

41.

סודיות והגבלת העברת המידע

(א)

אדם שהגיע אליו מידע לפי פרק זה, לרבות צילום והמידע שהופק ממנו, ישמור אותו בסוד ולא יגלה אותו לאחר אלא לפי הוראות פרק זה או לפי צו בית משפט.

(ב)

רשות המסים, החברה הממונה והמפעיל הפרטי לא יעבירו מידע שהתקבל או נוצר לפי פרק זה, לרבות צילום והמידע שהופק ממנו, אלא לפי הוראות פרק זה.

42.

יידוע הציבור

רשות המסים תיידע את הציבור באמצעות החברה הממונה על הצבת מצלמות ושמירת צילום הנוסעים ברכב באופן שלא יאפשר את זיהוי הנוסעים או עוברי דרך אחרים.

43.

תקנות לעניין הגנת הפרטיות

שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת ולאחר התייעצות עם השרים, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:

(1)

שיקולי הגנה על פרטיות לגבי אופן הצבת המצלמות ותפעולן;

(2)

מניעת יכולת זיהוי הנוסעים ברכב או עוברי דרך אחרים; הוראות אלה ייקבעו לאחר התייעצות עם הממונה על יישומים ביומטריים כהגדרתו בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש״ע–2009;

(3)

אופן שמירת הצילומים והמידע המתועד בהם ומשך שמירתם;

(4)

אופן העברת המידע שהופק מהצילומים לחייב, לפי בקשתו או אגב הגשת ערר מטעמו, וכן אופן הגשתו לוועדת הערר או לבית המשפט;

(5)

אופן יידוע הציבור על הצילום.

פרק ט׳: ערר ואכיפת תשלום

44.

הגשת ערר

(החל מיום 1.3.2025):

(א)

חייב רשאי להגיש ערר על הודעת החיוב לוועדת ערר, בתוך 45 ימים מיום שנשלחה לו הודעת החיוב.

(ב)

אין בהגשת ערר כדי לדחות את מועד התשלום לפי הודעת החיוב, אלא אם כן קבעה ועדת הערר אחרת.

(ג)

ערר יוגש בכתב ויכלול את הטענות ואת העתקי המסמכים הנוגעים לעניין, לרבות הודעת החיוב והמידע המפורט שהועבר לחייב לפי סעיף 32, או לפי סעיף 33 אם נעשה הליך בירור לפי סעיף זה.

45.

ועדת ערר

(החל מיום 1.3.2025): שר האוצר ימנה ועדת ערר, אחת או יותר, של דן יחיד הכשיר להיות שופט שלום, מתוך רשימה שיגיש שר המשפטים, שתפקידה לדון בעררים על הודעות חיוב לפי הוראות פרק זה (בחוק זה – ועדת ערר).

46.

סמכות בערר

(החל מיום 1.3.2025): ועדת הערר מוסמכת לאשר את הודעת החיוב שעליה עוררים, לבטלה או להחזירה לרשות המסים עם הוראות.

47.

אופן הדיון בוועדת ערר

(החל מיום 1.3.2025):

(א)

ועדת הערר תדון ותחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, אלא אם כן מצאה שיש בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינם של הצדדים.

(ב)

החליטה ועדת הערר לקיים דיון בהשתתפות הצדדים, רשאית היא לקיים את הדיון באמצעים טכנולוגיים אם קבע שר המשפטים סדרי דין לעניין קיום דיון כאמור; לעניין זה, ”אמצעים טכנולוגיים“ – אמצעים המאפשרים העברת תמונה וקול בזמן אמת, שבהם ניתן לשמוע ולראות את המשתתפים בדיון וכן להישמע במהלכו.

48.

ערעור

(החל מיום 1.3.2025): החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור בזכות לפני בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה הסופית.

49.

החלת הוראות חוק בתי דין מינהליים

ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992, למעט סעיפים 22(א), 26(ג), 37 ו־45 לחוק האמור, יחולו על ערר ועל ועדת ערר, בשינויים המחויבים.

50.

רשומה אלקטרונית – ראיה קבילה

הוראות סעיף 4ט לחוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000, לרבות התקנות שהותקנו לפיו, יחולו לעניין חוק זה, בשינויים המחויבים, אם לא נקבע אחרת בחוק זה.

51.

תקנות

שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לעניין סדרי דין ודיני הראיות ולעניין סדרי המינהל בוועדת הערר.

52.

דין חיוב לעניין סרבן תשלום [תיקון: תשפ״ד]

(החל מיום 1.3.2025):

(א)

בסעיף זה –

”הפרשי הצמדה“ – הפרשי הצמדה כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.1.2025): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”חוב חלוט“ – חיוב בתשלום מס שלא שולם וחלף המועד לתשלומו;

”המועד הקובע“ – המועד שבו הפך חיוב לחוב חלוט;

”ריבית פיגורים“ – (תימחק ביום 1.1.2025): כמשמעותה בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961.

(ב)

חוב חלוט שלא שולם, כולו או חלקו, בתוך 15 ימים מהמועד הקובע, יתווספו עליו הפרשי הצמדה, מהמועד הקובע ועד לתשלום בפועל.

(החל מיום 1.1.2025): חוב חלוט שלא שולם, כולו או חלקו, בתוך 15 ימים מהמועד הקובע, יתווספו עליו הפרשי הצמדה, מהמועד הקובע ועד לתום שלושה חודשים מהמועד הקובע.

(ג)

בתום שלושה חודשים מהמועד הקובע תיווסף לחוב חלוט שלא שולם, כולו או חלקו, ולהפרשי ההצמדה שחושבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) תוספת פיגור בשיעור של 25% מהחוב החלוט או מחלקו ומהפרשי ההצמדה, שלא שולמו, לפי העניין (בחוק זה – תוספת פיגור), ומהמועד האמור ואילך תיווסף לחוב החלוט, להפרשי ההצמדה ולתוספת הפיגור, ריבית פיגורים.

(החל מיום 1.1.2025): בתום שלושה חודשים מהמועד הקובע תיווסף לחוב חלוט שלא שולם, כולו או חלקו, ולהפרשי ההצמדה שחושבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) תוספת פיגור בשיעור של 25% מהחוב החלוט או מחלקו ומהפרשי ההצמדה, שלא שולמו, לפי העניין (בחוק זה – תוספת פיגור), ומהמועד האמור ואילך יתווספו ריבית שקלית ודמי פיגורים על החוב החלוט ועל הפרשי ההצמדה, למעט תוספת הפיגור.

(ד)

חוב חלוט, הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת ריבית פיגורים ייגבו באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות כמשמעותו בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995.

(החל מיום 1.1.2025): חוב חלוט, הפרשי הצמדה, תוספת פיגור ותוספת ריבית שקלית ודמי פיגורים ייגבו באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות כמשמעותו בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995.

פרק י׳: הוראות שונות

53.

השקעה בתחבורה ציבורית

בחוק תקציב שנתי כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, ייקבע בתכנית נפרדת סכום בגובה אומדן ההכנסות הצפויות לאותה שנת כספים ממס הגודש, ולא יותר מסכום של 700 מיליון שקלים חדשים לטובת שיפור הפעלת שירותי התחבורה הציבורית.

54.

ביצוע ותקנות

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, לאחר התייעצות עם שר התחבורה, להתקין תקנות לביצועו.

55.

הנוסח שולב בחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992.

56.

תחילה

(א)

תחילתו של חוק זה ביום תחילתו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021 (ביום 1.1.2022) (בפרק זה – יום התחילה).

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של סעיפים 2, 3, 10 עד 13, 16, 17, 33, 44 עד 48 ו־52 ביום א׳ באדר התשפ״ה (1 במרס 2025) (בפרק זה – היום הקובע).

(ג)

השרים, לאחר התייעצות עם ועדת היישום, רשאים לדחות פעם אחת, בצו, את היום הקובע עד יום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרס 2026).

(ד)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), תחילתו של סעיף 12(ב) חמש שנים מהיום הקובע, ואם נדחה לפי סעיף קטן (ג) – מהמועד שאליו נדחה.

57.

תקנות ראשונות

תקנות ראשונות לעניין סעיף 3(ב) יותקנו לא יאוחר משישה חודשים לפני היום הקובע, ואם נדחה לפי סעיף 56(ג) – לפני המועד שאליו נדחה.

58.

פעולות ראשונות

הפעולות לפי חוק זה המפורטות להלן יקוימו לראשונה לאחר יום התחילה, במועדים הנקובים לצידן:

(1)

שר האוצר יקבע לראשונה את מיקומי השערים כאמור בסעיף 8 – עד 15 חודשים לפני היום הקובע;

(2)

השרים ימנו חברה ממונה כאמור בסעיף 23 – בתוך שלושים ימים מיום התחילה.

59.

דיווח לכנסת

(א)

השרים ידווחו לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, החל מחודש מרס 2023, על כל אלה:

(1)

התפתחות טכנולוגית לניטור רציף של כלי רכב ולקביעת תעריפי שיווי משקל;

(2)

מחקר השוואתי מעודכן ממדינות העולם לעניין דרכי קביעת תשלומי גודש;

(3)

מדדי יעילות של מס הגודש בישראל ונתונים סטטיסטיים נוספים;

(4)

עמדת ועדת היישום לעניין הצורך בתיקון החקיקה והתאמה לטכנולוגיה עדכנית;

(5)

בחינת יישום מודל תעריפי שיווי משקל וכדאיותו על בסיס מודל טבעות החיוב הקיים בחוק זה;

(6)

ההשקעה בפיתוח התחבורה הציבורית;

(7)

השינוי בתדירות התחבורה הציבורית ובתשתיות התחבורה שהוקמו מיום התחילה.

(ב)

בסעיף זה –

”מקטע דרך“ – תחום שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר התחבורה, בין בהגדרת אורך קבוע של דרך ובין בקביעת דרך התחומה בגבולות ברורים;

”ניטור רציף“ – אמצעי אלקטרוני נייד או המותקן דרך קבע בכלי הרכב, שייחשב את מרחק הנסיעה שעבר כלי הרכב בכל אחת מטבעות החיוב או מקטעי הדרך; הניטור הרציף ייעשה בשים לב, ככל הניתן, לשמירה על הפרטיות ובאופן שבו הרכיב האלקטרוני המנטר ישדר למערכת הגבייה את סכום המס המוטל בעד הנסיעה; יתר הנתונים הכוללים את מיקום כלי הרכב ושעת נסיעתו ייקלטו באמצעי הניטור ולא יועברו; רכיב הניטור יבצע באופן אוטומטי את ההתחשבנות ויעביר את סכום המס בלבד;

”תעריפי שיווי משקל“ – סכום מס שייצור, ככל הניתן, מיטוב בכל מקטע דרך בין מספר הנסיעות המבקשות לעבור בו בפרק זמן נתון לקיבולת קטע הדרך באותו מסלול; ככל שמספר כלי הרכב הנעים בכל מקטע דרך בשעה נתונה קטן יותר מקיבולת קטע הדרך, יוטל מס בשיעור נמוך יותר או שלא יוטל מס; ככל שמספר כלי הרכב הנעים בכל מקטע דרך בשעה נתונה גדול יותר מקיבולת קטע הדרך, יוטל מס בשיעור גבוה יותר.

תוספת ראשונה

(סעיפים 4 ו־8)

גבול טבעות החיוב ומיקומי השערים

תוספת שנייה

(סעיף 11)

סכומי המס

	טור א׳ טווח שעות הנסיעה	טור ב׳ כיוון הנסיעה	טור ג׳ טבעת החיוב שגבולה נחצה	טור ד׳ סכום המס (בשקלים חדשים)
1.	6:30 עד 10:00	לכיוון מוקד הגודש	טבעת חיצונית	5
			טבעת אמצעית	10
			טבעת פנימית	10
2.	15:00 עד 19:00	לכיוון מוקד הגודש	טבעת חיצונית	2.5
			טבעת אמצעית	5
			טבעת פנימית	5
3.	15:00 עד 19:00	ממוקד הגודש לכיוון הטבעת החיצונית	טבעת חיצונית	2.5
			טבעת אמצעית	5
			טבעת פנימית	5

תוספת שלישית

(סעיף 17)

אופן החיוב לעניין סוגי רכב מסוימים

	סוג הרכב	אופן החיוב במס
1.	אוטובוס כהגדרתו לפי פקודת התעבורה, למעט אוטובוס זעיר פרטי, כמשמעותו לפי פקודת התעבורה	פטור מתשלום מס
2.	מונית כהגדרתה בפקודת התעבורה, שניתן עליה רישיון לנסיעת שירות, בעת שהיא מבצעת נסיעת שירות בקו השירות למוניות שנקבע ברישיון הנסיעה; לעניין זה – ”רישיון לנסיעת שירות“, ”קו שירות למוניות“ – כהגדרתם בסעיף 14ז לפקודת התעבורה; ”נסיעת שירות“ – כמשמעותה לפי סעיף 14יא לפקודת התעבורה	פטור מתשלום מס
3.	נכה הנוסע ברכב הנושא תג נכה יהיה פטור מתשלום המס; לעניין זה, ”נכה“ ו”תג נכה“ – כהגדרתם בחוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993	פטור מתשלום מס
4.	מונית נגישה כהגדרתה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998	פטור מתשלום מס
5.	אופנוע או תלת־אופנוע כהגדרתם לפי פקודת התעבורה, וכן אופנוע עם רכב צדי או עם גרור או בלעדיהם	פטור מתשלום מס
6.	רכב מסחרי כהגדרתו בפקודת התעבורה שמשקלו המותר עולה על 12,000 ק״ג	יחויב בכפל סכום המס הקבוע בתוספת השנייה וכן לא תחול לגביו מגבלת סכום החיוב היומי המרבי
7.	מונית כהגדרתה בפקודת התעבורה, שאינה מונית שירות כמשמעותה בפרט 2	תחויב במחצית סכום המס הקבוע בתוספת השנייה ולא תחול לגביה מגבלת סכום החיוב היומי המרבי
8.	אופניים עם מנוע עזר או גלגינוע כהגדרתם לפי פקודת התעבורה, ותלת־אופן כמשמעותו לפי פקודת התעבורה	פטור מתשלום מס
9.	רכב ביטחון	פטור מתשלום מס
10.	רכב חילוץ כהגדרתו לפי פקודת התעבורה	פטור מתשלום מס

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.