”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולגבי בעל זכות נפט שבחר לדווח בדולרים לפי הוראות סעיף 13(ב) – מדד המחירים לצרכן המפורסם מטעם ממשלת ארצות הברית (Consumer Price Index – CPI);

”מועד תחילת ההפקה המסחרית“ – המועד המוקדם מבין אלה:

(1)

המועד שבו הופק נפט בשווי מצטבר של 250 מיליון שקלים חדשים;

(2)

המועד שבו הופק נפט בשווי מצטבר השווה לשיעור של 5% מסכום השקעות החיפוש והשקעות ההקמה כהגדרתן בסעיף 4 שהוצאו עד לאותו מועד, ובלבד ששווי זה הוא לפחות 10 מיליון שקלים חדשים;

”מיזם נפט“ – מיזם לצורך הפקת נפט במסגרת זכות נפט אחת בלבד;

”מכירה“, של נפט – לרבות כל אחד מאלה:

(1)

העברת נפט למיתקן לצורך עיבודו או שימוש בו כמפורט להלן:

(א)

זיקוק או שינוי הרכב כימי של נפט, למעט טיפול ראשוני הנדרש לצורך הזרמתו למערכת ההולכה כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002;

(ב)

הפקת אנרגיה;

(ג)

לעניין גז טבעי – הנזלתו של הגז;

(ד)

עיבוד או שימוש אחר שקבע השר באישור הוועדה;

(2)

העברת הנפט לצינור או לכלי שיט אשר נועדו לייצאו למדינה אחרת;

”המנהל“, ”פקיד שומה“ ו”שנת מס“ – כהגדרתם בפקודה;

”מקדם ההיטל“ – כמשמעותו בסעיף 4;

”מקדם היטל יחסי“ – כמשמעותו בסעיף 5;

”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;

”הפרשי הצמדה“ – תוספת לסכום שבו מדובר השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד בתקופה נדונה;

”הפרשי הצמדה וריבית“ – כהגדרתם בסעיף 159א(א) לפקודה;

”רווחי נפט“ – כמשמעותם בסעיף 3;

”שותף מנהל“ – אחד מבעלי זכות נפט של מיזם נפט בבעלות משותפת, שהמנהל אישר כשותף המנהל של המיזם, לבקשת בעלי זכות הנפט שתוגש בתוך 90 ימים ממועד קבלת זכות הנפט;

”שיעור עליית המדד“, בתקופה פלונית – ההפרש שבין המדד שפורסם לאחרונה לפני סוף התקופה לבין המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה, מחולק במדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה;

”תקבול“ – תקבול, בכסף או בשווה כסף, מכל אחד מאלה:

(1)

מכירה של נפט שהופק בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט; לעניין מכירה של נפט כאמור בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”מכירה“, יראו כתקבול שהתקבל בפועל את הסכום שהיה מתקבל במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון אילו היה הנפט נמכר במועד ההעברה, בצורתו עובר לאותו מועד (בהגדרה זו – מחיר השוק), ולא פחות ממחיר הממוצע המקומי; ואולם פקיד השומה רשאי לקבוע לעניין זה מחיר נמוך ממחיר הממוצע המקומי אם בעל זכות הנפט הוכיח להנחת דעתו כי התקיים אחד מאלה:

(א)

הוא ביצע עסקה למכירת נפט כאמור בישראל באותה שנת מס בכמות שלא תפחת ממחצית הכמות שהועברה כאמור במחיר נמוך ממחיר הממוצע המקומי;

(ב)

הוא פעל בשקידה ראויה למכור נפט בישראל במחיר נמוך ממחיר הממוצע המקומי ולא הצליח למכור נפט בישראל במחיר האמור;

לעניין הגדרה זו –

”מועד ההעברה“ – המועד שבו הועבר הנפט למיתקן, לצינור או לכלי השיט כאמור בפסקאות (1) או (2) להגדרה ”מכירה“, לפי העניין, ואם המיתקן, הצינור או כלי השיט נמצאים מחוץ לשטח זכות הנפט של המיזם – המועד שבו הנפט הוצא משטח זכות הנפט, לצורך העברתו למיתקן, לצינור או לכלי שיט כאמור;

”מחיר הממוצע המקומי“ – המחיר הממוצע של נפט מהסוג שלגביו מחושב מחיר השוק בצורתו עובר למועד ההעברה בהתאם לנתוני עסקאות למכירת נפט כאמור שנעשו בישראל בשנתיים שקדמו למועד ההעברה;

(2)

מכירה של נכס שהתשלום בעדו מובא בחשבון לצורך חישוב מקדם ההיטל של מיזם הנפט עד גובה התשלום שהובא בחשבון כאמור בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה שולם התשלום ועד לתום שנת המס שבה שולם התקבול;

(3)

מתן זכות שימוש בנכס כאמור בפסקה (2), לרבות אחסון בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט, עד גובה התשלום שהובא בחשבון כאמור בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה שולם התשלום ועד לתום שנת המס שבה שולם התקבול;

(4)

תקבול נוסף שקבע שר האוצר באישור הוועדה;

”תקופת ההקמה“ – תקופה שתחילתה ביום שלאחר תום תקופת החיפוש וסופה ביום שקדם למועד תחילת ההפקה המסחרית;

”תקופת ההרצה“ – תקופה של 24 חודשים שתחילתה ביום שלאחר תום תקופת ההקמה;

”תקופת החיפוש“ – התקופה שמיום קבלת ההיתר המוקדם עד היום שקדם למועד שבו הגיש בעל זכות נפט של מיזם בקשה לחזקה; ואולם שוכנע המנהל, בהתייעצות עם הממונה, כי בעל זכות הנפט דחה את הגשת בקשתו מטעמים של הימנעות מתשלום ההיטל או הפחתת היטל בלתי נאותה, רשאי הוא, בהתייעצות עם הממונה, לקבוע מועד מוקדם יותר שלא יקדם מהמועד שבו יכול היה בעל זכות הנפט להגיש את הבקשה כאמור;

”תשלום“ – תשלום, בכסף או בשווה כסף, למעט אלה:

(1)

תשלום המשולם לבעלים, במישרין או בעקיפין, של זכות הנפט של מיזם הנפט, למעט תשלום לשותף המנהל בעבור ניהול פעולות חיפוש והפקה של נפט במסגרת המיזם בניכוי תשלומים שהם שיפוי בעבור הוצאות השותף המנהל שהוכרו לצורך ההיטל (בהגדרה זו – תשלום לשותף המנהל);

(2)

תשלום שאינו משמש במישרין לצורך מיזם הנפט;

(3)

תשלום, המחושב, במישרין או בעקיפין, כשיעור מהנפט שהופק בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט, מהתקבולים של המיזם, כולם או חלקם, או מרווחי הנפט של המיזם, למעט תשלום לשותף המנהל;

(4)

תשלום בעד רכישת זכות נפט או בעד רכישת זכות לקבל תשלום כאמור בפסקה (3);

(5)

תשלום בעד הוצאות מימון;

”השר“ – שר האוצר.

פרק ב׳: היטל רווחי נפט ושיעורו

2.

היטל רווחי נפט [תיקון: תשע״ו]

(א)

על רווחי נפט ממיזם נפט, בשנת מס, ישולם היטל לפי הוראות חלק זה; ההיטל יהיה בשיעור כאמור בסעיף קטן (ב), מתוך רווחי הנפט.

(ב)

שיעור ההיטל יהיה בגובה סכום כל שיעורי ההיטל היחסיים בשנת המס מחולק ב־12.

(ג)

בסעיף זה –

”שיעור היטל יחסי“ – שיעור כמפורט להלן, המחושב לגבי כל חודש בשנת המס, בהתאם למקדם ההיטל היחסי באותו חודש;

(1)

היה מקדם ההיטל היחסי נמוך מ־1.5 – 0%;

(2)

היה מקדם ההיטל היחסי בגובה 1.5 או יותר, אך נמוך מ־2.3 – 20% בתוספת 37.5% מההפרש שבין מקדם ההיטל היחסי לבין 1.5, ובכל מקרה לא יעלה על 50% פחות המכפלה של 0.64 בהפרש שבין שיעור מס החברות הקבוע בסעיף 126 לפקודה לגבי שנת המס שלגביה מחושב ההיטל לבין 18% (בהגדרה זו – ההפרש ממס החברות);

(3)

היה מקדם ההיטל היחסי בגובה 2.3 או יותר – 50% פחות המכפלה של 0.64 בהפרש ממס החברות.

3.

חישוב רווחי הנפט של מיזם נפט

(א)

רווחי הנפט ממיזם נפט יחושבו, לגבי כל שנת מס, בסוף אותה שנה, כסכום ההפרש שבין סך התקבולים השוטפים בשנת המס, לבין סך התשלומים השוטפים בשנה האמורה.

(ב)

בסעיף זה –

”תקבולים שוטפים“ – תקבולים שהתקבלו בפועל בשנת המס, למעט תקבולי חיפוש ותקבולי הקמה כהגדרתם בסעיף 4(ב)(2);

”תשלומים שוטפים“ – תשלומים כמפורט להלן, ששולמו בפועל בשנת המס:

(1)

תשלומים ששולמו במישרין לצורך יצירת תקבולים;

(2)

השקעות ההקמה, כהגדרתן בסעיף 4(ב)(2), לאחר תקופת ההרצה;

(3)

תמלוג לפי סעיף 32 לחוק הנפט בעד נפט שהופק בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט;

(4)

תשלום ששימש במישרין לצורך פעילות חיפוש של שדה נפט אחר בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט, למעט תשלום שנכלל בהשקעות חיפוש, כהגדרתן בסעיף 4(ב)(2), בתקופת החיפוש, ובלבד שבעל זכות הנפט ביקש מפקיד השומה, בתוך שנתיים ממועד התשלום, לכלול אותו במסגרת התשלומים השוטפים ופקיד השומה לא ייחס תשלום כאמור למיזם נפט אחר; יראו תשלום כאמור כאילו שולם בפועל במועד שבו הוגשה בקשת בעל זכות הנפט לפקיד השומה.

4.

חישוב מקדם ההיטל של מיזם נפט [תיקון: תשע״ו, [י״פ הודעות]]

(א)

מקדם ההיטל של מיזם נפט יחושב לגבי כל שנת מס, בתום אותה שנה, כסכום המתקבל מחלוקת ההכנסות המצטברות בהשקעות המצטברות.

(ב)

בסעיף זה –

(1)

”הכנסות מצטברות“ – ההפרש שבין התקבולים המצטברים לבין התשלומים המצטברים; לעניין הגדרה זו –

”תקבולים מצטברים“ – הסכום הכולל של אלה:

(א)

סך התקבולים השוטפים כהגדרתם בסעיף 3(ב) מתום תקופת ההקמה עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל, בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה התקבל כל תקבול עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל;

(ב)

עלו תקבולי החיפוש כהגדרתם בפסקה (2) על השקעות החיפוש כהגדרתן באותה פסקה, בתקופת החיפוש – סכום ההפרש שבין תקבולי החיפוש לבין השקעות החיפוש כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל;

(ג)

עלו תקבולי ההקמה כהגדרתם בפסקה (2) על השקעות ההקמה כהגדרתן באותה פסקה, בתקופת ההקמה – סכום ההפרש שבין תקבולי ההקמה לבין השקעות ההקמה כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה מתום תקופת ההקמה עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל;

”תשלומים מצטברים“ – הסכום הכולל של אלה, בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה שולמו עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל:

(א)

סך התשלומים השוטפים כהגדרתם בסעיף 3(ב) מתום תקופת ההקמה עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל;

(ב)

סך ההיטלים ששולמו לפי חלק זה בשל אותו מיזם בעבור התקופה שקדמה לשנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל;

(ג)

תשלום ששולם בפועל ושימש במישרין לצורך פעילות חיפוש של שדה נפט אחר בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט, בתקופת ההקמה, ובלבד שבעל זכות הנפט ביקש מפקיד השומה, בתוך שנתיים ממועד התשלום, לכלול אותו במסגרת התשלומים המצטברים ופקיד השומה לא ייחס את התשלום האמור למיזם נפט אחר; יראו תשלום כאמור כאילו שולם בפועל במועד שבו הוגשה בקשת בעל זכות הנפט לפקיד השומה;

(2)

”השקעות מצטברות“ – הסכום הכולל של כל אלה:

(א)

השקעות חיפוש נטו בתקופת החיפוש בתוספת מקדם החיפוש, והכל בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל;

(ב)

השקעות הקמה נטו בתקופת ההקמה בתוספת מקדם ההקמה, והכל בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל;

(ג)

השקעות ההקמה בתקופת ההרצה בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה שולמו עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל;

לעניין הגדרה זו –

”השקעות חיפוש נטו בתקופת החיפוש“ – סכום ההפרש שבין השקעות החיפוש בתקופת החיפוש לבין תקבולי החיפוש, ואם היה סכום ההפרש שלילי – סכום השווה אפס;

”השקעות החיפוש“ – תשלומים ששולמו בפועל ושימשו במישרין לצורך פעילות חיפוש נפט בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט, בתוספת הפרשי הצמדה לגבי כל תשלום כאמור מתום שנת המס שבה שולם עד תום שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית;

”תקבולי החיפוש“ – תקבולים שהתקבלו בפועל בתקופת החיפוש, בתוספת הפרשי הצמדה לגבי כל תקבול מתום שנת המס שבה התקבל עד תום שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית;

”מקדם החיפוש“ – הסכום הנמוך מבין אלה בתום שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית:

(1)

השקעות חיפוש נטו בתקופת החיפוש;

(2)

הגבוה מבין אלה:

(א)

370 מיליון שקלים חדשים (מתואם לשנת 2011; בשנת 2024, 436,554,000 ש״ח);

(ב)

15% מהסכום הכולל של השקעות החיפוש נטו בתקופת החיפוש בתוספת השקעות ההקמה נטו בתקופת ההקמה;

”השקעות הקמה נטו בתקופת ההקמה“ – סכום ההפרש שבין השקעות ההקמה בתקופת ההקמה לבין תקבולי ההקמה, ואם היה סכום ההפרש שלילי – סכום השווה אפס;

”השקעות ההקמה“ – תשלומים ששולמו בפועל ושימשו במישרין לצורך תכנונה, יצירתה והקמתה של התשתית הנדרשת להפקת נפט בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט או של התשתית הנדרשת לצורך אחסונו של הנפט או לצורך הובלתו משטח הים לשטח היבשה בישראל, לרבות קידוח ומיתקן קבלה, ובלבד שהתשתיות כאמור נמצאות בשלמותן בשטח מדינת ישראל, לרבות השטחים התת־ימיים כמשמעותם בחוק השטחים התת־ימיים, התשי״ג–1953, והמים שמעליהם;

”תקבולי הקמה“ – תקבולים שהתקבלו בפועל בתקופת ההקמה;

”מקדם ההקמה“ – הסכום הגבוה מבין אלה בתום שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית:

(א)

370 מיליון שקלים חדשים (מתואם לשנת 2011; בשנת 2024, 436,554,000 ש״ח) בניכוי מקדם הקמה שהוכר למיזם אחר באותו שטח רישיון;

(ב)

ההפרש שבין סך כל השקעות ההקמה המתואמות לבין סך כל תקבולי ההקמה המתואמים; לעניין זה –

”השקעת הקמה מתואמת“ – המכפלה של סכום כל תשלום הנכלל בהשקעות ההקמה בתקופת ההקמה, בגובה הריבית המתואמת;

”תקבול הקמה מתואם“ – המכפלה של סכום כל תקבול הנכלל בתקבולי ההקמה, בגובה הריבית המתואמת;

”הריבית המתואמת“ – סכום ההפרש בין הסכום הכולל של ריבית הליבור בתוספת 1.03, כשהוא מועלה בחזקה בגובה הפרש השנים, ל־1;

”ריבית ליבור“ – ממוצע שנתי לשנת המס שבה שולם התשלום או התקבל התקבול, לפי העניין, של ריבית סמן יומית דולרית להלוואות בין־בנקאיות לפרק זמן של שנה בין הבנקים בלונדון (London Inter-bank Offered Rate) המתפרסמת לידיעת הציבור באמצעות מפיץ המידע ”רויטרס“, או ריבית אחרת שקבע השר;

”הפרש השנים“ – מספר השנים שחלפו מתום שנת המס שבה שולם התשלום או התקבל התקבול, לפי העניין, עד תום שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית.

5.

חישוב מקדמי ההיטל היחסיים של מיזם נפט

(א)

בתום שנת המס יחושבו מקדמי ההיטל היחסיים של מיזם נפט.

(ב)

מקדם היטל יחסי, לגבי כל חודש בשנת המס, יהיה בסכום השווה למקדם ההיטל של מיזם הנפט בתום שנת המס הקודמת, בתוספת מקדם ההפרש כשהוא מוכפל במספר החודשים שחלפו מתום שנת המס הקודמת עד תום החודש שלגביו מחושב מקדם ההיטל היחסי; לעניין זה, ”מקדם ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין מקדם ההיטל של מיזם הנפט בתום שנת המס לבין מקדם ההיטל של מיזם הנפט בתום שנת המס הקודמת, כשהוא מחולק ב־12.

6.

העברת רווחי נפט לשנות מס עוקבות

(א)

היו רווחי הנפט של מיזם נפט בשנת מס כלשהי נמוכים מאפס, יופחת סכומם מרווחי הנפט של המיזם בשנות המס הבאות, בזו אחר זו, ובלבד שאם ניתן להפחית את הסכום האמור באחת השנים הבאות כאמור, לא תותר הפחתה בשנה שלאחריה.

(ב)

הועבר סכום כאמור בסעיף קטן (א) משנה לשנה תיווסף לו ריבית ליבור בתוספת 3%; בסעיף זה, ”ריבית ליבור“ – ממוצע שנתי לשנת המס שבה הועבר הסכום, של ריבית סמן יומית דולרית להלוואות בין־בנקאיות לפרק זמן של שנה בין הבנקים בלונדון (London Inter-bank Offered Rate), המתפרסמת לידיעת הציבור באמצעות מפיץ המידע ”רויטרס“.

7.

ייחוס רכיבי מקדם ההיטל

(א)

ניתן רישיון בשטח של היתר מוקדם מסוים, יובאו בחשבון במסגרת מקדם ההיטל של מיזם הנפט שבשטח הרישיון רכיבי המקדם שהתקבלו או שהוצאו, לפי העניין, בשטח אותו היתר מוקדם בטרם ניתן הרישיון (בסעיף קטן זה – רכיבי ההיתר המוקדם) ולא יובאו בחשבון רכיבים כאמור שהתקבלו או שהוצאו, לפי העניין, בשטח של היתר מוקדם אחר; ניתנו כמה רישיונות בשטח היתר מוקדם אחד, רשאי המנהל, בהתייעצות עם הממונה, לקבוע את אופן ייחוס רכיבי ההיתר המוקדם לכל אחד ממיזמי הנפט שבשטחי הרישיונות כאמור.

(ב)

ניתנה חזקה בשטח רישיון מסוים, יובאו בחשבון במסגרת מקדם ההיטל של מיזם הנפט שבשטח החזקה רכיבי מקדם שהתקבלו או שהוצאו בשטח אותו רישיון בטרם ניתנה החזקה, ולא יובאו בחשבון רכיבים כאמור שהתקבלו או שהוצאו, לפי העניין, בשטח רישיון אחר.

8.

כללים לאיחוד או להפרדה של מיזמי נפט [תיקון: תשע״ו]

(א)

המנהל רשאי להורות, בהתייעצות עם הממונה, במסגרת קביעת שומה לפי מיטב השפיטה לפי סעיף 14(ב), או במסגרת החלטת מיסוי לפי סעיף 44 שניתנה לבקשת בעל זכות נפט של מיזם נפט, כי כמה מיזמי נפט ייחשבו לעניין חלק זה כמיזם נפט אחד, ובלבד שטרם הגיע מועד תחילת ההפקה המסחרית ושמתקיימים, בין השאר, כל אלה:

(1)

זכויות הנפט של מיזמי הנפט נמצאות בתחומי אותו שדה נפט;

(2)

זכויות הנפט של מיזמי הנפט הן בבעלות אותם גורמים ובאותם שיעורי החזקה;

(3)

מרבית המיתקנים שישמשו כל אחד ממיזמי הנפט הם משותפים;

(4)

המנהל שוכנע כי הטעם העיקרי להגשת הבקשה אינו הימנעות מתשלום ההיטל או הפחתת היטל בלתי נאותה.

(ב)

המנהל רשאי להורות, בהתייעצות עם הממונה, במסגרת קביעת שומה לפי מיטב השפיטה לפי סעיף 14(ב), או במסגרת החלטת מיסוי לפי סעיף 44 שניתנה לבקשת בעל זכות נפט של מיזם נפט, כי מיזם נפט אחד ייחשב לעניין חלק זה לכמה מיזמי נפט, בהתאם לחלוקת שדות הנפט שבשטח זכות הנפט של אותו מיזם או בהתאם לחלוקת השכבות הגאולוגיות שבהן מצויים סוגי נפט שונים באותו שטח, לפי העניין, ובלבד שמתקיימים, בין השאר, כל אלה:

(1)

בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט מצויים כמה שדות נפט, או קיימים כמה סוגי נפט בשכבות גאולוגיות נפרדות, הניתנים להפקה בכמויות מסחריות;

(2)

מרבית המיתקנים שישמשו כל אחד ממיזמי הנפט לאחר ההפרדה, הם נפרדים;

(3)

מכירת הנפט מכל שדה נפט או של כל סוג מסוגי הנפט, לפי העניין, מתבצעת בנפרד;

(4)

המנהל שוכנע כי הטעם העיקרי להגשת הבקשה אינו הימנעות מתשלום ההיטל או הפחתת היטל בלתי נאותה.

פרק ג׳: תשלום ההיטל

9.

חיוב בתשלום ההיטל

(א)

כל אחד מבעלי זכות נפט של מיזם נפט חייב בתשלום ההיטל בהתאם לחלקו היחסי בזכות הנפט.

(ב)

(1)

על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם בעל זכות נפט של מיזם נפט תשלום המחושב, במישרין או בעקיפין, כשיעור מהנפט שהופק בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט, מהתקבולים של המיזם, כולם או חלקם, או מרווחי הנפט של המיזם (בסעיף קטן זה – התשלום הנגזר), יהיה חייב מקבל התשלום הנגזר בתשלום היטל בסכום השווה למכפלת התשלום הנגזר בשיעור ההיטל החל לגבי מיזם הנפט באותה שנת מס שבה התקבל התשלום ולא יותר מסכום ההיטל שבעל זכות הנפט ששילם את התשלום הנגזר היה חייב בו אילולא הוראות פסקה זו (בסעיף קטן זה – סכום ההשתתפות); סכום ההשתתפות יופחת מסכום ההיטל שבעל זכות הנפט ששילם את התשלום הנגזר חב בו; לעניין זה, ”תשלום“ – לרבות תשלום כאמור בפסקאות (1) עד (5) להגדרה ”תשלום“.

(2)

היה מקדם ההיטל של מיזם נפט, בשנת המס שקדמה לתשלום התשלום הנגזר, בגובה 1 או יותר, ינכה בעל זכות הנפט המשלם את התשלום הנגזר כאמור בפסקה (1), מהתשלום כאמור, לפני העברתו, סכום המהווה 50% ממנו, על חשבון ההיטל שמקבל התשלום חייב בו, ויעבירו לפקיד השומה בתוך שבעה ימים מיום הניכוי, בצירוף דוח כפי שקבע המנהל; פקיד השומה רשאי להפחית את השיעור האמור בפסקה זו אם שוכנע כי שיעור ההיטל שיחול לגבי מיזם הנפט באותה שנת מס יהיה נמוך מ־50%.

(3)

היה שיעור ההיטל החל לגבי מיזם הנפט בשנת המס שבה התקבל התשלום הנגזר נמוך מ־50%, ואם קבע פקיד השומה שיעור אחר לפי הוראות פסקה (2) – נמוך מהשיעור שקבע, או שהסכום שנוכה לפי פסקה (2) היה גבוה מסכום ההיטל שמשלם התשלום הנגזר היה חייב בו, יוחזר עודף סכום ההשתתפות שנוכה למקבל התשלום לפי פסקה (2), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הניכוי ועד למועד ההשבה.

(4)

לא ניכה בעל זכות נפט סכום כאמור בפסקה (2), כולו או חלקו, ולא שילם מקבל התשלום הנגזר את סכום ההשתתפות שהוא חב בו לפי פסקה (1) עד המועד הקבוע בסעיף 10(א), לא יופחת סכום ההשתתפות לפי הוראות פסקה (1) מסכום ההיטל שבעל זכות הנפט ששילם את התשלום הנגזר חב בו.

(5)

המנהל רשאי לקבוע כללים לעניין ניכוי לפי סעיף קטן זה.

(ג)

בחר בעל זכות נפט של מיזם נפט, לפי הוראות סעיף 13(ב), לדווח בדולרים, ישולם ההיטל בשקלים חדשים לפי השער היציג של הדולר שקבע בנק ישראל, הידוע ביום האחרון של שנת המס שלגביה מחושב ההיטל.

10.

מועד התשלום ומקדמות

(א)

ההיטל ישולם עד תום 30 ימים שלאחר המועד להגשת דוח מקדם ההיטל ודוח רווחי הנפט לפי סעיף 13.

(ב)

השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תשלום מקדמות על חשבון ההיטל.

פורסמו תקנות מיסוי רווחים ממשאבי טבע (מקדמות בשל היטל רווחי נפט), התשפ״א–2020.

11.

תשלום היטל לאחר שומה, השגה, וערעור [תיקון: תשפ״ב]

(א)

נמסרה לחייב בתשלום היטל הודעת שומה לפי סעיף 14(ב)(2), חייב הוא, בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה, לשלם את יתרת ההיטל הנובעת ממנה, ואם הוגשה השגה לפי הוראות סעיף 15 – את יתרת ההיטל שאינה שנויה במחלוקת.

(ב)

נמסרה לחייב בתשלום היטל החלטת פקיד השומה לפי הוראות סעיף 15(ד), חייב הוא, בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה, לשלם את יתרת ההיטל הנובעת ממנה, ואם הוגש ערעור לפי הוראות סעיף 153 לפקודה – לשלם 75% מיתרת ההיטל הנובעת ממנה.

(ג)

נמסרה לחייב בתשלום היטל החלטת בית המשפט בערעור לפי סעיפים 156 או 157 לפקודה, יחולו לגביו הוראות סעיף 185 לפקודה כאילו היה הנישום.

12.

דחיית תשלום והפרשי הצמדה וריבית

הוראות סעיפים 186 ו־187 לפקודה יחולו על תשלום היטל לפי פרק זה בשינויים המחויבים.

פרק ד׳: חובות דיווח ושומת ההיטל

13.

חובת דיווח [תיקון: תשפ״ב]

(א)

בעל זכות נפט של מיזם נפט יגיש, לגבי כל שנת מס החל בשנת המס הראשונה שבתקופת החיפוש, דיווח לגבי רכיבי מקדם ההיטל של המיזם בשנת המס שלגביה מוגש הדיווח (בחוק זה – דוח מקדם היטל) ודיווח לגבי רווחי הנפט של המיזם באותה שנה (בחוק זה – דוח רווחי נפט), מאושרים בידי רואה חשבון, כהגדרתו בחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955 (בסעיף זה – רואה חשבון).

(א1)

לדוח מקדם היטל ולדוח רווחי נפט שהוא מגיש לפי סעיף קטן (א), יצרף בעל זכות נפט של מיזם נפט את שני אלה:

(1)

דוח המשמש בסיס להכנת דוח מקדם ההיטל ודוח רווחי הנפט, המפרט את נתוניו הכספיים של מיזם הנפט והכולל דוח על המצב הכספי, דוח על רווח או הפסד, דוח על שינויים בהון העצמי, דוח על תזרימי מזומנים וכן ביאורים; דוח כאמור יהיה דוח כספי נפרד (סולו) הערוך לפי כללי החשבונאות המקובלים ומבוקר בידי רואה חשבון (בסעיף זה – דוח כספי נפרד);

(2)

דוח התאמה בין הנתונים הכספיים הנכללים בדוח כאמור בפסקה (1) ובין הנתונים הנכללים בדוח מקדם היטל ובדוח רווחי נפט (בסעיף זה – דוח התאמה).

(ב)

בעל זכות נפט של מיזם נפט יודיע לפקיד השומה, עד תום תקופת החיפוש, במסגרת דוח מקדם ההיטל שיגיש ולא יאוחר ממועד הגשת דוח מקדם ההיטל שעליו להגיש לגבי שנת המס שבה חל היום האחרון של תקופת החיפוש, אם ברצונו לדווח בשקלים חדשים או בדולרים; הודעה כאמור תחייב את בעל זכות הנפט לגבי כל דוחות מקדם ההיטל ודוחות רווחי נפט שעליו להגיש במסגרת מיזם הנפט, לרבות הדוח הכספי הנפרד ודוח ההתאמה שעליו לצרף לדוחות האמורים; לא הודיע בעל זכות הנפט כאמור, יראוהו כמי שבחר לדווח בשקלים חדשים.

(ג)

דוח מקדם ההיטל ודוח רווחי הנפט יוגשו לפקיד השומה בתוך 120 ימים מתום שנת המס שלגביה הם מוגשים, בטופס שקבע המנהל; פקיד השומה רשאי, אם הוכח להנחת דעתו שקיימת סיבה מספקת לכך, לדחות את הגשת הדוחות, כולם או חלקם, למועד שיקבע, ובלבד שמי שקיבל דחייה כאמור יגיש במועד הקבוע בסעיף זה דוחות משוערים על מקדם ההיטל ורווחי הנפט כאמור, שייערכו לפי מיטב אומדנו.

(ג1)

לא צירף בעל זכות נפט של מיזם נפט את הדוח הכספי הנפרד או את דוח ההתאמה לדוח מקדם ההיטל ולדוח רווחי הנפט, כאמור בסעיף קטן (א1), יראו אותו כמי שלא הגיש את דוח מקדם ההיטל או את דוח רווחי הנפט, לפי העניין.

(ד)

המנהל רשאי לקבוע כללים לעניין ניהול פנקסים וכללי המרה לגבי מי שבחר לדווח בדולרים.

(ה)

ביקש בעל זכות של מיזם נפט לדווח בדולרים כאמור בסעיף קטן (ב) במסגרת דוח מקדם היטל שאינו הדוח הראשון שהגיש, יקבע פקיד השומה הוראות לתיאום ולהמרה של הדוחות שהוגשו לפני המועד האמור.

(ו)

לעניין סעיף זה יראו את כללי החשבונאות המקובלים כהגדרתם בסעיף 20א, בשינויים המחויבים, ככללי חשבונאות מקובלים, ולעניין בעל זכות נפט שהיא זכות נפט של מיזם נפט בבעלות משותפת – את כללי החשבונאות המקובלים החלים על השותף המדווח כאמור בסעיף 17, ואם ביקש השותף המדווח כי יראו לעניין סעיף זה את כללי החשבונאות המקובלים החלים על בעלי זכות הנפט שסך שיעור הזכויות שבהחזקתם הוא הגדול ביותר ככללי חשבונאות מקובלים – את הכללים האמורים; ביקש שותף מדווח כאמור, לא יוכל לחזור מבחירתו.

14.

שומת ההיטל [תיקון: תשפ״ב]

(א)

מסר בעל זכות נפט של מיזם נפט דוח מקדם היטל ודוח רווחי נפט לפי הוראות סעיף 13, יראו את הדוחות כשומה עצמית לעניין מקדם ההיטל של המיזם, רווחי הנפט של המיזם וההיטל החל לגביו.

(ב)

בתוך 24 חודשים מתום שנת המס שבה נמסרו לו דוח מקדם ההיטל ודוח רווחי הנפט רשאי פקיד השומה לעשות אחת מאלה:

(1)

לאשר את השומה העצמית;

(2)

לקבוע לפי מיטב שפיטתו את רכיבי מקדם ההיטל של מיזם הנפט בשנת המס, את רווחי הנפט של המיזם באותה שנה או את ההיטל החל לגביו, אם יש לו טעמים סבירים להניח שהדוחות אינם נכונים.

(ג)

לא הוגש דוח רווחי נפט לגבי שנת מס כלשהי, רשאי פקיד השומה לקבוע את רווחי הנפט של מיזם הנפט באותה שנה לפי מיטב שפיטתו ולהטיל לגבי המיזם היטל בהתאם.

(ד)

לא הוגש דוח מקדם היטל לגבי שנת מס כלשהי בתקופת החיפוש, בתקופת ההקמה או בתקופת ההרצה – יראו את השקעות החיפוש בתקופת החיפוש, את השקעות ההקמה בתקופת ההקמה או את השקעות ההקמה בתקופת ההרצה, לפי העניין, כאילו היו בסכום אפס באותה שנה; בסעיף קטן זה, ”השקעות ההקמה“ ו”השקעות החיפוש“ – כהגדרתן בסעיף 4(ב)(2).

(ה)

לא הוגש דוח מקדם היטל לגבי שנת מס כלשהי מתום תקופת ההקמה, יראו את כל מקדמי ההיטל היחסיים לגבי אותה שנת מס, כאילו היו בגובה 2.3.

15.

השגה לפני פקיד שומה [תיקון: תשפ״ב]

(א)

קבע פקיד שומה, לפי מיטב שפיטתו, את רכיבי מקדם ההיטל של מיזם נפט בשנת המס, את רווחי הנפט של המיזם באותה שנה או את ההיטל החל לגביו, לפי הוראות סעיף 14(ב)(2) או (ג) (בפרק זה – הודעת שומה לפי מיטב השפיטה), רשאי בעל זכות הנפט של מיזם הנפט לבקש מפקיד השומה, בהודעת השגה מנומקת בכתב, לחזור ולשנות את השומה, בתוך 30 ימים מיום המצאת הודעת השומה לפי מיטב השפיטה; לעניין זה יראו כהשגה על שומה לפי מיטב השפיטה לפי סעיף 14(ג), רק דוח מקדם היטל או דוח רווחי נפט, לפי העניין, שיוגש לגביה.

(ב)

מי שערך את שומת ההיטל לא ידון בהשגה עליה.

(ג)

קיבל פקיד השומה הודעת השגה לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לדרוש מהמשיג למסור לו את כל הפרטים הנראים לו דרושים לעניין מקדם ההיטל של מיזם הנפט, רווחי הנפט של המיזם וההיטל החל לגביו, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 151 לפקודה, בשינויים המחויבים.

(ד)

בתוך 12 חודשים ממועד קבלת הודעת השגה לפי הוראות סעיף קטן (א), יחליט פקיד השומה על קבלת ההשגה או על דחייתה, כולה או חלקה, בהודעה מנומקת, ורשאי הוא לערוך הסכם לעניין זה עם בעל זכות הנפט של מיזם הנפט; דחה פקיד השומה את ההשגה, כולה או חלקה, יקבע בכתב את רכיבי מקדם ההיטל של מיזם הנפט בשנת המס, את רווחי הנפט של המיזם באותה שנה או את ההיטל החל לגביו, לפי העניין, ורשאי הוא להגדיל את הרכיבים, הרווחים או ההיטל כאמור מעבר לסכומים שקבע בהודעת השומה לפי מיטב השפיטה.

(ה)

לא השתמש פקיד השומה בסמכויותיו לפי סעיף זה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ד), יראו את ההשגה כאילו התקבלה.

(ו)

על החלטת פקיד השומה בהשגה לפי הוראות סעיף קטן (ד), רשאי בעל זכות הנפט של מיזם הנפט לערער, ויחולו לעניין ערעור כאמור הוראות סעיפים 153 עד 158 לפקודה, בשינויים המחויבים.

16.

קביעת מחיר שוק בידי פקיד השומה [תיקון: תשע״ו]

(א)

פקיד השומה רשאי, לצורך קביעת מקדם ההיטל של מיזם נפט או רווחי הנפט של מיזם נפט, בשנת מס, במסגרת הודעת שומה לפי מיטב השפיטה –

(1)

לקבוע כי סכום תשלום ששולם או סכום תקבול שהתקבל אינו משקף את מחיר השוק וכי סכום התקבול או התשלום כאמור, לפי העניין, יחושב בהתאם למחיר השוק, אלא אם כן שוכנע פקיד השומה כי סכום התשלום או התקבול, לפי העניין, נקבע בתום לב ובלי שהושפע, במישרין או בעקיפין, מקיום יחסים מיוחדים;

(2)

לקבוע כי תשלום שהיה צריך להיות משולם או תקבול שהיה צריך להתקבל, ולא שולם או התקבל, לפי העניין, יראו אותו כאילו שולם או התקבל לפי מחיר השוק, אלא אם כן שוכנע פקיד השומה כי אי־התשלום או אי־התקבול, לפי העניין, היה בתום לב ולא הושפע, במישרין או בעקיפין, מקיום יחסים מיוחדים.

(ב)

בסעיף זה –

”יחסים מיוחדים“ – (נמחקה);

”מחיר השוק“ – מחיר שיש לצפות לו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון.

16א.

סמכות המנהל לעיין בשומה ולתקנה [תיקון: תשפ״ב]

הוראות סעיף 147 לפקודה יחולו, בשינויים המחויבים, על שומה לפי פרק זה.

16ב.

סמכות להתעלם מעסקאות מסוימות [תיקון: תשפ״ב]

הוראות סעיף 86 לפקודה יחולו, בשינויים המחויבים, על עסקאות שהוראות חלק זה חלות עליהן.

17.

שותף מדווח

(א)

היתה זכות נפט של מיזם נפט בבעלות משותפת, יבקשו בעלי זכות הנפט מפקיד השומה, בתוך 30 ימים ממועד קבלת הזכות, להכיר באחד מהם כשותף המדווח לעניין פרק זה, ובלבד שהוא תושב ישראל כהגדרתו בפקודה, ואולם רשאי פקיד השומה להכיר בבעל זכות נפט שאינו תושב ישראל כשותף מדווח, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ב)

לא הוגשה בקשה לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי פקיד השומה להודיע לבעלי זכות הנפט על זהות השותף המדווח.

(ג)

הכיר פקיד השומה בשותף מדווח על פי בקשה שהוגשה לו לפי סעיף קטן (א) או קבע שותף מדווח לפי סעיף קטן (ב), ייחשב השותף המדווח לעניין פרק זה, כבעל זכות הנפט היחיד של מיזם הנפט לצורך פרק זה, ויראו בדיווחיו של השותף המדווח, בהשגתו על השומה או בערעור שיגיש, לפי העניין, כאילו היו דיווחיו, השגתו או ערעורו של כל אחד מבעלי זכות הנפט של מיזם הנפט.

פרק ה׳: מכירת נפט בנפרד במיזמים בבעלות משותפת

18.

מכירת נפט בנפרד במיזמים בבעלות משותפת

נוכח פקיד השומה, כי מכירת נפט שהופק בשטח זכות נפט של מיזם נפט בבעלות משותפת, מתבצעת בנפרד על ידי השותפים, כולם או חלקם, בתנאי עסקה שונים, לרבות מחירי מכירה שונים (בסעיף זה – מכירה בנפרד), יחולו הוראות אלה:

(1)

מקדם ההיטל יחושב בעבור כל שותף בנפרד, וההיטל שיוטל על כל שותף לפי סעיף 2, יחושב בהתאם למקדמי ההיטל היחסיים של אותו שותף;

(2)

על אף הוראות סעיף 17, כל אחד מהשותפים יגיש דוח מקדם היטל ודוח רווחי נפט כאמור בסעיף 13, בשינויים הקבועים בפסקה (3), ויחולו לגבי כל שותף כאמור הוראות פרק ד׳ החלות על בעל זכות נפט.

(3)

דוח מקדם היטל ודוח רווחי היטל של כל אחד מהשותפים כאמור בפסקה (2) יכלול את חלקו בדוח מקדם ההיטל ודוח רווחי הנפט שהגיש השותף המדווח כאמור בפסקה (4) בהתאם לחלקו היחסי בזכות הנפט, בתוספת התקבולים מהמכירה בנפרד והתשלומים שנדרש היה לשלמם במישרין לצורך המכירה בנפרד (בסעיף זה – תשלומי המכירה בנפרד);

(4)

על אף האמור בפסקה (2) –

(א)

השותף המדווח יגיש דוח מקדם היטל ודוח רווחי נפט; דוחות כאמור לא יכללו את התקבולים של כל אחד מהשותפים מהמכירה בנפרד ואת תשלומי המכירה בנפרד;

(ב)

השותף המפעיל יצרף לדוחות האמורים בפסקת משנה (א) דיווח בנוגע לכמויות הנפט שיוחסו לכל אחד מהשותפים לצורך המכירה הנפרדת;

(ג)

הודעה כאמור בסעיף 13(ב) תוגש רק על ידי השותף המדווח ותחייב את כל אחד מהשותפים;

(5)

על אף האמור בסעיף 9(א), כל אחד מבעלי זכות הנפט של מיזם הנפט יהיה חייב בתשלום בהתאם לשומת רווחי הנפט כפי שנקבעה לו.

פרק ו׳: מיסוי שותפות נפט

19.

מיסוי שותפות נפט

(א)

על שותפות נפט יחולו הוראות הפקודה, בשינויים אלה:

(1)

לעניין סעיף 63(א)(1) לפקודה יחושב חלקו של כל שותף בשנת המס מההכנסה החייבת של שותפות הנפט או מהפסדיה, שעליהם דווח לפי הוראות פסקה (2);

(2)

על אף הוראות סעיף 63(א)(2) ו־(3) לפקודה, השותף הכללי יהיה חייב בהגשת דוח על הכנסתה החייבת של שותפות הנפט או הפסדיה, בהתאם להוראות שקבע המנהל, ובכלל זה הוראות לעניין הגשת דוח מאושר בידי רואה חשבון ומתואם בידיו לצורכי מס; יראו דוח לפי פסקה זו כדוח לפי סעיף 131 לפקודה בשינויים המחויבים;

(3)

הוגש דוח כאמור בפסקה (2) יחולו, לעניין קביעת הכנסתה החייבת של שותפות הנפט או הפסדיה, הוראות חלק ט׳ לפקודה, בכפוף לאמור בפסקה (5) ובשינויים המחויבים;

(4)

לא הוגש דוח כאמור בפסקה (2) רשאי פקיד השומה לקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הכנסתה החייבת של שותפות הנפט או הפסדיה, ויחולו הוראות חלק ט׳ לפקודה, בכפוף לאמור בפסקה (5) ובשינויים המחויבים;

(5)

השותף הכללי, והוא בלבד, רשאי להשיג או לערער על שומת ההכנסה החייבת של שותפות הנפט או הפסדיה, שקבע פקיד השומה, לפי הוראות סעיפים 150, 153 ו־157 לפקודה; השותפים האחרים רשאים להשיג או לערער על השפעת השומה האמורה על הכנסתם, אך לא על השומה עצמה;

(6)

השותף הכללי ישלם בעת הגשת הדוח לפי הוראות פסקה (2) את המס הנובע ממנו, על חשבון המס שחייבים בו השותפים בשותפות הנפט בשנת המס שלגביה הוגש הדוח, לפי שיעור חלקם של השותפים שהם חבר בני אדם, בשותפות הנפט, ושיעור חלקם של השותפים שהם יחידים, באותה שותפות, בתום שנת המס שלגביה הוגש הדוח, ובלבד שלעניין זה יראו את הכנסתם החייבת של היחידים מהשותפות כאילו חל עליה שיעור המס המרבי לפי הוראות סעיף 121 לפקודה, למעט אם הוכח לפקיד השומה כי שיעור המס החל על אותו יחיד נמוך מהשיעור האמור; לעניין פסקה זו יחולו הוראות סעיף 187(א) לפקודה, בשינויים המחויבים;

(7)

(א)

פקיד השומה ימסור לשותף הכללי את הודעות השומה על ההכנסה החייבת של שותפות הנפט או הפסדיה, לפי הוראות הפקודה;

(ב)

נמסרה לשותף הכללי הודעת שומה לפי סעיף 149 לפקודה, חייב הוא, בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה, לשלם את יתרת המס הנובעת ממנה, ואם הגיש השגה לפי הוראות סעיף 150 לפקודה – את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת;

(ג)

נמסרה לשותף הכללי הודעת שומה מתוקנת לפי סעיף 152(א) לפקודה, או צו לפי סעיף 152(ב) לפקודה, חייב הוא בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה או הצו לשלם את יתרת המס הנובעת מהם, ואם הגיש ערעור לפי הוראות סעיף 153 לפקודה – את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת;

(ד)

נמסרה לשותף הכללי החלטת בית המשפט בערעור לפי סעיפים 156 או 157 לפקודה, יחולו לגביו הוראות סעיף 185 לפקודה כאילו היה הנישום;

(8)

(א)

פקיד השומה רשאי לקבוע מקדמות על חשבון המס שהשותפים בשותפות נפט יהיו חייבים בו באותה שנת מס; שיעור המקדמות יהיה בשיעור מס החברות הקבוע בסעיף 126 לפקודה; מקדמות כאמור ישולמו על ידי השותף הכללי; מקדמות לפי פסקת משנה זו יראו אותן כמקדמות שנקבעו לפי סעיף 175 לפקודה, בשינויים המחויבים.

(ב)

שולם מס לפי הוראות פסקת משנה (א) יתר על סכום המס הנובע מהדוח לפי פסקה (6), תוחזר היתרה לשותף הכללי, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 159א לפקודה, בשינויים המחויבים.

(ב)

(1)

בסעיף זה –

”שותפות נפט“ – שותפות כהגדרתה בתקנות מס הכנסה (כללים לחישוב המס בשל החזקה ומכירה של יחידות השתתפות בשותפות לחיפושי נפט), תשמ״ט–1988;

”שותף כללי“ – כהגדרתו בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975.

(2)

לכל מונח בסעיף זה תהיה המשמעות הנודעת לו בפקודה, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

פרק ז׳: ניכוי מיוחד חלף פחת

20.

ניכוי מיוחד חלף פחת

(א)

לשם בירור ההכנסה החייבת של בעל זכות נפט של מיזם נפט, על פי הפקודה, בכל שנת מס החל בשנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית, יוכר לבעל זכות הנפט ניכוי בשיעור כאמור בסעיף קטן (ב), לפי בחירתו מראש כאמור בסעיף קטן (ג), מהמחיר המקורי של נכס בר ניכוי שבבעלותו, ובלבד שסך הניכוי שיותר בשל כל נכס כאמור לא יעלה על המחיר המקורי שלו.

(ב)

שיעור הניכוי יהיה אחד מאלה לפי בחירת בעל זכות הנפט:

(1)

שיעור קבוע שלא יעלה על 10% (בסעיף זה – ניכוי בשיעור קבוע);

(2)

שיעור משתנה, כך שבכל שנת מס גובה הניכוי הכולל בעד כל נכס בר ניכוי שלגביו נבחר ניכוי בשיעור לפי פסקה זו, יהיה בגובה ההכנסה החייבת של בעל זכות הנפט לפני הניכויים לפי פסקה זו ואחרי הניכויים לפי פסקה (1), ובלבד שהניכוי לפי פסקה זו המיוחס לכל נכס בר ניכוי לא יעלה על 10% ממחירו המקורי; המנהל רשאי לקבוע הוראות לעניין ייחוס הניכוי כאמור לכל נכס בר ניכוי.

(ג)

בעל זכות נפט של מיזם הנפט יודיע למנהל, בטופס שקבע המנהל, על סוג הניכוי כאמור בסעיף קטן (ב) שהוא בוחר בו לגבי כל נכס בר ניכוי, ואם בחר בניכוי בשיעור קבוע – על שיעור הניכוי, והכל במועד כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)

לגבי נכס בר ניכוי שנרכש עד תום שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית – עם הגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודה לגבי שנת המס שבה חל המועד האמור;

(2)

לגבי נכס בר ניכוי שנרכש בשנת מס כלשהי אחרי שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית – עם הגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודה לגבי אותה שנת מס.

(ד)

הודיע בעל זכות נפט של מיזם נפט על בחירתו כאמור בסעיף קטן (ג), לא יוכל לחזור ממנה.

(ה)

היה בעל זכות נפט של מיזם נפט, שותפות נפט כהגדרתה בסעיף 19(ב), יודיע השותף הכללי כהגדרתו באותו סעיף על בחירת השותפות כאמור בסעיף קטן (ג), ובחירתו תחייב את כל השותפים; לעניין זה, בפסקה (2) של סעיף קטן (ב), במקום ”ההכנסה החייבת של בעל זכות הנפט“ יקראו ”ההכנסה החייבת של שותפות הנפט שעליה דווח לפי סעיף 19(א)(2)“.

(ו)

ניכוי לפי סעיף זה יבוא במקום פחת לפי סעיף 21 לפקודה ובעל זכות נפט של מיזם נפט לא יהיה זכאי לפחת על פי הפקודה; ההוראות לעניין פחת לפי הפקודה יחולו על ניכוי כאמור כאילו היה פחת, בשינויים המחויבים.

(ז)

(1)

בסעיף זה –

”נכס בר ניכוי“ – מכונה או ציוד שבבעלותו של בעל זכות נפט של מיזם נפט, המשמשים לצורכי ייצור הכנסתו מהפקת נפט בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט וכן הוצאות חיפוש ופיתוח, והכל בלבד שלא נחשבו כהוצאה המותרת בניכוי לפי תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסת בעלי זכות נפט), התשט״ז–1956;

”הוצאות חיפוש ופיתוח“ – כל ההוצאות שהוצאו בחיפוש ובפיתוח נכס נפט, כולו או מקצתו, לרבות הוצאות לבדיקות ולניסויים גאולוגיים, גאופיסיים, גאוכימיים וכיוצא באלה, למעט מקרקעין;

”נכס נפט“ – מצבר נפט נפרד, המצוי מתחת לשטח שעליו ניתנה זכות נפט, והשטח שעל פני הקרקע הדרוש להפקת הנפט, ובלבד שבעל זכות נפט רשאי לבחור שמספר מצברי נפט נפרדים יחושבו כנכס נפט אחד, אם הם מצויים מתחת לשטח שעליו ניתנה אותה זכות נפט, או שעליו ניתנו זכויות נפט אחדות רצופות, או שאינן רצופות אך מופעלות כיחידה אחת.

(2)

לכל מונח בסעיף זה תהיה המשמעות הנודעת לו בפקודה, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

[תיקון: תשע״ו]

חלק ב׳: מיסוי רווחים ממשאבי טבע נוספים

[תיקון: תשע״ו]

פרק א׳: הגדרות

20א.

הגדרות [תיקון: תשע״ו, תשפ״ב]

בחלק זה, וכן בחלקים ג׳ עד ו׳ בהוראות שעניינן מיסוי רווחים ממשאבי טבע שאינם נפט –

”בעל זכות לניצול משאב טבע“ – כל אחד מאלה:

(1)

בעל זכות כרייה לפי פקודת המכרות;

(2)

בעל זיכיון, זיכיון משנה או חכירת משנה לפי חוק זיכיון ים המלח, ואולם אם ניתנו זיכיון משנה או חכירת משנה כאמור, יראו את בעל זיכיון המשנה או חוכר המשנה בלבד כבעל הזכות לניצול משאב הטבע;

(3)

בעל זכות לניצול משאב טבע שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2), לפי כל דין או הסכם;

”דולר“, ”נפט“, ”הוועדה“, ”יחסים מיוחדים“, ””המנהל“, ”פקיד שומה“ ו”שנת מס““, ”הפקודה“ ו”השר“ – כהגדרתם בסעיף 1;

”היטל רווחי יתר“ – היטל על רווחי יתר, כמשמעותו בסעיף 20ב;

”הפקה“, של משאב טבע – כל פעולה הנעשית לשם הפקת משאב טבע משלב הפקת המחצב הגולמי שממנו מעובד משאב הטבע עד להשלמת עיבודו של משאב הטבע;

”חוק זיכיון ים המלח“ – חוק זיכיון ים המלח, התשכ״א–1961;

”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”כללי החשבונאות המקובלים“ – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)

לעניין תאגיד מדווח כהגדרתו בחוק ניירות ערך – כללי החשבונאות החלים עליו בהתאם לתקנות לפי סעיפים 17 ו־36 לחוק ניירות ערך (בהגדרה זו – תקנות הדיווח);

(2)

לעניין חברה מוחזקת בידי תאגיד מדווח, כמשמעותה בתקנות הדיווח – כללי החשבונאות החלים על התאגיד המדווח, כאמור בפסקה (1);

(3)

לעניין תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל, שהוראות פסקאות (1) ו־(2) אינן חלות עליו, והוא חייב, לפי כללי אותה בורסה, בדיווח בהתאם לתקני דיווח כספי בין־לאומיים או בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בארצות הברית, כמשמעותם בתקנות הדיווח (בהגדרה זו – תאגיד מדווח בבורסה בחו״ל) – תקני הדיווח או כללי החשבונאות כאמור, החלים עליו;

(4)

לעניין תאגיד שדוחותיו מאוחדים עם דוחות תאגיד מדווח בבורסה בחו״ל או שנתוניו הכספיים כלולים בדוח של תאגיד מדווח כאמור, והוראות פסקאות (1) ו־(2) אינן חלות עליו – תקני הדיווח או כללי החשבונאות החלים על התאגיד המדווח, כאמור בפסקה (3);

(5)

לעניין בעל זכות לניצול משאב טבע שפסקאות (1) עד (4) אינן חלות עליו – תקני חשבונאות שקבע המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות;

”מחצב“ – מחצבים כהגדרתם בפקודת המכרות או מחצב שחוק זיכיון ים המלח חל לגביו, למעט נפט שאינו מופק מפצלי שמן;

”מחצב גולמי“ – כל מחצב עד להפיכתו למשאב טבע;

”משאב טבע“ – מחצב שהוא המוצר הסחיר הראשון, המפורט בתוספת הראשונה;

”נכסים בלתי מוחשיים“ – נכסים בלתי מוחשיים המנויים בפסקאות (1) עד (3) להלן:

(1)

תוכנות מחשב;

(2)

ידע וטכנולוגיה;

(3)

נכסים בלתי מוחשיים הנובעים מפיתוח;

”העלות המופחתת של הרכוש הקבוע“ – כמשמעותה בסעיף 20ה;

”רווחי יתר“ – כמשמעותם בסעיף 20ג;

”רווח תפעולי מתואם“ – כמשמעותו בסעיף 20ד;

”רכוש קבוע“ – רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים המשמשים לפעילות של מכירה או הפקה של משאב הטבע.

[תיקון: תשע״ו]

פרק ב׳: היטל רווחי יתר ושיעורו

20ב.

היטל רווחי יתר [תיקון: תשע״ו]

(א)

בעל זכות לניצול משאב טבע חייב בתשלום היטל על רווחי יתר ממכירה של משאב הטבע, בהתאם להוראות חלק זה.

(ב)

ההיטל יהיה בשיעור מרווחי היתר כמפורט להלן:

(1)

על רווחי היתר עד לסכום השווה ל־6% מהעלות המופחתת של הרכוש הקבוע – 25%;

(2)

על רווחי היתר העולים על הסכום האמור בפסקה (1) – 42%.

(ג)

היטל רווחי יתר יחושב בעד כל זכות לניצול משאב טבע, בנפרד, ואם היתה הזכות לניצול כמה משאבי טבע – בעד כל משאב טבע בנפרד.

20ג.

חישוב רווחי יתר ממכירה של משאב טבע [תיקון: תשע״ו]

רווחי יתר ממכירה של משאב טבע יחושבו, לגבי כל שנת מס, בסוף אותה שנה, כסכום ההפרש בין הרווח התפעולי המתואם באותה שנה לבין 14% מהעלות המופחתת של הרכוש הקבוע באותה שנה.

20ד.

חישוב הרווח התפעולי המתואם [תיקון: תשע״ו]

(א)

הרווח התפעולי המתואם יחושב, לגבי כל שנת מס, בתום אותה שנה, כרווח התפעולי באותה שנת מס ממכירת משאב הטבע, בניכוי הוצאות הפחת באותה שנה ובניכוי 5% מההון החוזר הממוצע בשנה האמורה.

(ב)

בסעיף זה –

”רווח תפעולי“ – מחזור המכירות של משאב הטבע בהפחתת כל ההוצאות להפקה ולמכירה של משאב הטבע, המפורטות להלן, למעט פחת והפחתות ולמעט הוצאות בשל הפחתה הנובעת מירידת ערך הרכוש הקבוע שאינה הפחתה כאמור בסעיף 20ה(ב):

(1)

עלות המכר, לרבות תמלוגים, ושכר;

(2)

עלויות הובלה ושיווק;

(3)

הוצאות מכירה והוצאות הנהלה וכלליות;

(4)

הוצאות מחקר ופיתוח בניכוי מענקים שניתנו בקשר אליהן;

(5)

הוצאות לפירוק ופינוי הרכוש הקבוע ושיקום האתר שבו הוא ממוקם, בשנת המס שבה שולמו בפועל, למעט אם שולמו אגב מכירת הרכוש הקבוע האמור (להלן – הוצאות פירוק ופינוי), ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ג);

”הוצאות פחת“ – הוצאות הפחת וההפחתה בשל הרכוש הקבוע המחושבות על בסיס עלות הרכוש הקבוע כהגדרתה בסעיף 20ה(א);

”הון חוזר“ – סך הנכסים השוטפים שיש לכלול בסעיפי ”מלאי“, ”לקוחות“ ו”חייבים ויתרות חובה“, המתייחסים לפעילות הפקה או מכירה של משאב הטבע, בניכוי סך ההתחייבויות השוטפות שיש לכלול בסעיפי ”ספקים“, ”נותני שירותים“ ו”זכאים ויתרות זכות“, המתייחסים לפעילות כאמור;

”הון חוזר ממוצע“ – סכום השווה להון החוזר בשנת המס בתוספת ההון החוזר בשנת המס שקדמה לה, כשהוא מחולק לשניים.

(ג)

(1)

הוצאו הוצאות הפירוק והפינוי כאמור בסעיף (ב)(5) [צ״ל: בפסקה (5) להגדרה ”רווח תפעולי“ בסעיף קטן (ב)] בשנת המס האחרונה שבה היו לבעל הזכות לניצו למשאב הטבע הכנסות הנובעות מזכות אחת להפקת משאב טבע, ואם אוחדו זיכיונות לפי סעיף 20ט, הכנסות מהזיכיונות שאוחדו, בשל סיומם של זכות הכרייה, הזיכיון או זיכיון המשנה, או בשל סיום עתודות ההפקה של המשאב, והיה לבעל הזכות לניצול משאב הטבע רווח יתר שלילי כהגדרתו בסעיף 20ח ממשאב הטבע באותה שנת מס, יופחת רווחה יתר השלילי עד לגובה הוצאות הפירוק והפינוי (בסעיף קטן זה – הפרש לקיזוז) מהרווח התפעולי המתואם ממכירת אותו משאב טבע בשנות המס הקודמות עד לאיפוס רווחי היתר באותן שנות מס, ויראו את השומות לשנים האמורות כמתוקנות בהתאם לכך, ואולם לא תחול בשל כך חובת תשלום ריבית והפרשי הצמדה על פי סעיף 159א לפקודה.

(2)

היה ניתן להפחית את ההפרש לקיזוז בשנה המאוחרת יותר – לא תותר הפחתה בשנה שקדמה לה.

20ה.

חישוב העלות המופחתת של הרכוש הקבוע [תיקון: תשע״ו]

(א)

העלות המופחתת של הרכוש הקבוע תחושב, בכל שנת מס, בסוף אותה שנה, כעלות הרכוש הקבוע שהחל לשמש לפעילות של מכירה או הפקה של משאב הטבע במהלך שנת המס, בתוספת עלות הרכוש הקבוע בשנת המס הקודמת ובניכוי הוצאות הפחת, כהגדרתן בסעיף 20ד(ב), שנצברו בשל אותו רכוש עד תום שנת המס; לעניין זה, ”עלות הרכוש הקבוע“ – למעט אומדן עלויות פירוק ופינוי הרכוש הקבוע ושיקום האתר שבו הוא ממוקם, ובניכוי מענקים המתייחסים לרכוש הקבוע.

(ב)

כלל הרכוש הקבוע נכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים בלתי מוגדר, תחושב העלות המופחתת שלהם כאמור בסעיף קטן (א), ובניכוי הפסדים מירידת ערך שנצברו בשלהם.

(ג)

שימש רכוש קבוע לפעילות של הפקה או מכירה של משאב הטבע בחלק משנת המס, תובא בחשבון, לצורך חישוב העלות המופחתת של הרכוש הקבוע, רק העלות המופחתת היחסית של אותו רכוש; לעניין זה, ”העלות המופחתת היחסית“, של רכוש קבוע – עלות הרכוש הקבוע האמור, בניכוי הוצאות הפחת, כהגדרתן בסעיף 20ד(ב), שנצברו בשלו עד תום שנת המס, כשהתוצאה מוכפלת בחלק היחסי משנת המס שבמהלכו שימש הרכוש הקבוע האמור להפקה או למכירה של משאב הטבע.

20ו.

ייחוס נכסים, הוצאות והתחייבויות הקשורים לפעילויות משותפות [תיקון: תשע״ו]

(א)

עשה בעל זכות לניצול משאב טבע שימוש ברכוש קבוע או בנכסים שוטפים כאמור בהגדרה ”הון חוזר“ שבסעיף 20ד(ב), להפקה או למכירה של משאב הטבע וכן לפעילות נוספת (בסעיף קטן זה – פעילויות משותפות), או היו לו הוצאות בשל פעילויות משותפות או התחייבויות שוטפות הנובעות מפעילויות כאמור, ייוחסו הנכסים, ההוצאות או ההתחייבויות האמורות להפקה או למכירה של משאב הטבע לצורך חישוב רווחי היתר, בהתאם ליחס שבין מחזור המכירות הכלול בחישוב הרווח התפעולי המתואם של משאב הטבע בשנת המס לבין מחזור ההכנסות של בעל הזכות לניצול משאב הטבע באותה שנה מהפעילויות המשותפות (בסעיף זה – מחזור ההוצאות המשותפות), ויחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).

(ב)

כללה הפעילות הנוספת כאמור בסעיף קטן (א) פעילות להפקה ומכירה של משאב טבע נוסף (בסעיף זה – המשאב הנוסף), יחושב מחזור ההכנסות המשותפות לגבי המשאב הנוסף בהתאם למחזור המכירות הכולל בחישוב הרווח התפעולי המתואם של המשאב הנוסף.

(ג)

כלל חישוב הרווח התפעולי של משאב הטבע או של משאב הטבע הנוסף מכירות לפי סעיף 20כ(ב)(2), יחושבו ההכנסות מאותן מכירות לפי מחירן בפועל, בכפוף להוראות סעיף 20כא.

(ד)

על אף האמור בסעיף קטן (א), שימש רכוש קבוע להפקה או למכירה של משאבי טבע בידי כמה בעלי זכות לניצול משאב טבע, שמתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים, ייוחס הרכוש הקבוע להפקה או למכירה של כל משאב טבע, לצורך חישוב רווחי היתר, בהתאם ליחס שבין מחזור המכירות הכלול בחישוב הרווח התפעולי המתואם של כל אחד ממשאבי הטבע בשנת המס לבין סך כל מחזורי המכירות הכלולים בחישוב הרווח התפעולי המתואם של משאבי הטבע יחד באותה שנה; כלל חישוב הרווח התפעולי של משאב טבע מכירות לפי סעיף 20כ(ב)(2), יחושבו ההכנסות מאותן מכירות לפי מחירן בפועל, בכפוף להוראות סעיף 20כא.

(ה)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), יראו רכוש קבוע ששימש להפקה או למכירה של כלוריד האשלג וכן להפקה או למכירה של כלוריד המגנזיום, כרכוש קבוע ששימש להפקה או למכירה של כלוריד האשלג, בלבד.

20ז.

חישוב בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים [תיקון: תשע״ו]

חישוב רכיבי רווחי היתר והיטל רווחי היתר לפי פרק זה יהיה בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה, ובכפוף להוראות פרק ה׳.

20ח.

העברת רווחי יתר שליליים לשנות מס עוקבות [תיקון: תשע״ו]

היה הרווח התפעולי המתואם של בעל זכות לניצול משאב טבע ממכירת משאב הטבע נמוך מ־14% מהעלות המופחתת של הרכוש הקבוע בשנת המס, יופחת ההפרש ביניהם (להלן – רווח יתר שלילי) מהרווח התפעולי המתואם ממכירת אותו משאב טבע בשנות המס הבאות, בזו אחר זו, ובלבד שאם היה ניתן להפחיתו באחת השנים הבאות כאמור, לא תותר הפחתה בשנה שלאחריה.

20ט.

כללים לאיחוד זכויות לניצול משאב טבע [תיקון: תשע״ו]

המנהל רשאי להורות, במסגרת קביעת שומה לפי מיטב השפיטה לפי סעיף 20טו(ב)(2), או במסגרת החלטת מיסוי לפי סעיף 44 שניתנה לבקשת בעל זכות לניצול משאב טבע, כי כמה זכויות לניצול אותו משאב טבע שבידי אותו בעל זכות, ייחשבו לעניין חלק זה כזכות אחת לניצול משאב טבע, ובלבד שמתקיימים, בין השאר, כל אלה:

(1)

מרבית הרכוש הקבוע המשמש להפקה של משאב הטבע ומרבית העובדים העוסקים בהפקת משאב הטבע משותפים לכל הזכויות;

(2)

המנהל שוכנע כי הטעם העיקרי להגשת הבקשה אינו הימנעות מתשלום ההיטל או הפחתת היטל בלתי נאותה.

[תיקון: תשע״ו]

פרק ג׳: תשלום ההיטל

20י.

מועד התשלום [תיקון: תשע״ו]

בעל זכות לניצול משאב טבע ישלם את היטל רווחי היתר במועד הגשת דוח רווחי היתר.

20יא.

מקדמות [תיקון: תשע״ו]

השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תשלום מקדמות על חשבון היטל רווחי יתר; הוראות סעיפים 180 ו־190 לפקודה, יחולו על מקדמות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.

20יב.

תשלום היטל לאחר שומה, השגה וערעור [תיקון: תשע״ו, תשפ״ב]

(א)

נמסרה לחייב בתשלום היטל רווחי יתר החלטת פקיד השומה לפי הוראות סעיף 20טו(ב)(2), חייב הוא, בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה, לשלם את יתרת היטל רווחי היתר הנובעת ממנה, ואם הוגשה השגה לפי סעיף 20טז – את יתרת ההיטל שאינה שנויה במחלוקת.

(ב)

נמסרה לחייב בתשלום היטל רווחי יתר החלטת פקיד השומה לפי הוראות סעיף 20טז(ד), חייב הוא, בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה, לשלם את יתרת היטל רווחי היתר הנובעת ממנה, ואם הוגש ערעור לפי הוראות סעיף 20טז(ו) – לשלם 75% מיתרת היטל רווחי היתר הנובעת ממנה.

(ג)

נמסרה לחייב בתשלום היטל רווחי יתר החלטת בית המשפט בערעור לפי סעיפים 156 או 157 לפקודה, יחולו לגביו הוראות סעיף 185 לפקודה כאילו היה הנישום.

20יג.

דחיית תשלום והפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשע״ו]

הוראות סעיפים 186 ו־187 לפקודה יחולו על תשלום היטל רווחי יתר לפי פרק זה, בשינויים המחויבים.

[תיקון: תשע״ו]

פרק ד׳: חובות דיווח ושומה

20יד.

דוח רווחי יתר [תיקון: תשע״ו, תשפ״ב]

(א)

בעל זכות לניצול משאב טבע יגיש לפקיד השומה, לגבי כל שנת מס, דיווח לגבי רווחי היתר ממכירת משאב הטבע בשנת המס שלגביה מוגש הדיווח (בחוק זה – דוח רווחי יתר); דוח רווחי יתר יפרט את כל הרכיבים לחישוב רווחי היתר כאמור בפרק ב׳, ויאושר בידי רואה חשבון כהגדרתו בחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955 (בסעיף זה – רואה חשבון).

(ב)

לדוח רווחי יתר יצרף בעל הזכות לניצול משאב טבע את שני אלה:

(1)

דוח המשמש בסיס להכנת דוח רווחי היתר, המפרט את נתוניו הכספיים והכולל דוח על המצב הכספי, דוח על רווח או הפסד, דוח על שינויים בהון העצמי, דוח על תזרימי מזומנים וכן ביאורים; דוח כאמור יהיה דוח כספי נפרד (סולו) הערוך לפי כללי החשבונאות המקובלים ומבוקר בידי רואה חשבון;

(2)

דוח התאמה בין הנתונים הכספיים הנכללים בדוח כאמור בפסקה (1) ובין הנתונים הנכללים בדוח רווחי היתר (בסעיף זה – דוח התאמה).

(ג)

היה הדוח הכספי הנפרד כאמור בסעיף קטן (ב)(1) מוצג במטבע חוץ בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים, יוצג דוח רווחי היתר באותו מטבע, ואולם הסך המתקבל במטבע חוץ של רווחי היתר, יתורגם לשקלים חדשים לפי השער היציג של אותו מטבע ביום האחרון של שנת המס.

(ד)

דוח רווחי יתר יוגש לפקיד השומה בתוך 120 ימים מתום שנת המס שלגביה הוא מוגש, בטופס שקבע המנהל; פקיד השומה רשאי, אם הוכח להנחת דעתו שקיימת סיבה מספקת לכך, לדחות את הגשת הדוח, למועד שיקבע, ובלבד שמי שקיבל דחייה כאמור יגיש במועד הקבוע בסעיף קטן זה דוח משוער על רווחי היתר, שייערך לפי מיטב אומדנו.

(ה)

לא צירף בעל זכות לניצול משאב טבע את הדוח הכספי הנפרד או את דוח ההתאמה, כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2) לדוח רווחי היתר, יראו אותו כמי שלא הגיש את דוח רווחי היתר.

20טו.

שומת ההיטל [תיקון: תשע״ו]

(א)

מסר בעל זכות לניצול משאב טבע דוח רווחי יתר לפי הוראות סעיף 20יד, יראו את הדוח כשומה עצמית לעניין רווחי היתר; פקיד השומה ישלח לבעל הזכות הודעה בדבר סכום ההיטל שהוא חייב בו על פי השומה העצמית.

(ב)

בתוך התקופה הקבועה בסעיף 145(א)(2) לפקודה מתום שנת המס שבה נמסר לו דוח רווחי יתר, רשאי פקיד השומה לעשות אחת מאלה:

(1)

לאשר את השומה העצמית;

(2)

לקבוע לפי מיטב שפיטתו את רווחי היתר של בעל הזכות לניצול משאב הטבע בשנת המס ואת היטל רווחי היתר החל לגביו, אם יש לו טעמים סבירים להניח שהדוח אינו נכון; שומה לפי פסקה זו יכול שתיעשה בהתאם להסכם שנערך עם בעל הזכות.

(ג)

לא הוגש דוח רווחי יתר לגבי שנת מס כלשהי, רשאי פקיד השומה לקבוע את רווחי היתר של בעל זכות לניצול משאב טבע באותה שנה לפי מיטב שפיטתו ולקבוע את היטל רווחי היתר החל לגביו, בהתאם.

20טז.

השגה לפני פקיד שומה [תיקון: תשע״ו]

(א)

קבע פקיד שומה, לפי מיטב שפיטתו, את רווחי היתר של בעל זכות לניצול משאב טבע בשנת המס או את היטל רווחי היתר החל לגביו, לפי הוראות סעיף 20טו(ב)(2) או (ג) (בפרק זה – הודעת שומה לפי מיטב השפיטה), רשאי בעל הזכות לבקש מפקיד השומה, בהודעת השגה מנומקת בכתב, לחזור ולשנות את השומה, בתוך 30 ימים מיום המצאת הודעת השומה לפי מיטב השפיטה; לעניין זה יראו כהשגה על שומה לפי מיטב השפיטה לפי סעיף 20טו(ג), רק דוח רווחי יתר שיוגש לגביה.

(ב)

מי שערך את שומת היטל רווחי היתר לא ידון בהשגה עליה.

(ג)

קיבל פקיד השומה הודעת השגה לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לדרוש מהמשיג למסור לו את כל הפרטים הנראים לו דרושים לעניין רווחי היתר של בעל הזכות לניצול משאב טבע והיטל רווחי יתר החל לגביו, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 151 לפקודה, בשינויים המחויבים.

(ד)

בתוך התקופה האמורה בסעיף 152(ג) לפקודה יחליט פקיד השומה על קבלת ההשגה או על דחייתה, כולה או חלקה, בהודעה מנומקת, ורשאי הוא לערוך הסכם לעניין זה עם בעל הזכות לניצול משאב הטבע; דחה פקיד השומה את ההשגה, כולה או חלקה, יקבע בצו שבכתב את רווחי היתר של בעל הזכות לניצול משאב הטבע בשנת המס, או את היטל רווחי היתר החל לגביו, ורשאי הוא להגדיל את הרכיבים, הרווחים או ההיטל מעבר לסכומים שקבע בהודעת השומה לפי מיטב השפיטה.

(ה)

לא השתמש פקיד השומה בסמכויותיו לפי סעיף זה בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (ד), יראו את ההשגה כאילו התקבלה.

(ו)

על החלטת פקיד השומה בהשגה לפי הוראות סעיף קטן (ד), רשאי בעל זכות לניצול משאב טבע לערער, ויחולו לעניין ערעור כאמור הוראות סעיפים 153 עד 158 לפקודה, בשינויים המחויבים.

20יז.

סמכות המנהל לעיין בשומה ולתקנה [תיקון: תשע״ו]

הוראות סעיף 147 לפקודה יחולו, בשינויים המחויבים, על שומה לפי פרק זה.

20יח.

שמיעת טענות ומתן נימוקים [תיקון: תשע״ו]

(א)

לא תיעשה שומה לפי מיטב השפיטה על פי סעיף 20טו ולא יינתן צו לפי סעיף 20טז(ד), בלי שניתנה לבעל זכות לניצול משאב טבע הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו.

(ב)

בהודעה על שומה או בצו כאמור בסעיף קטן (א), יפרט פקיד השומה, נוסף על הנימוקים לאי־קבלת הדוח או ההשגה, גם את הדרך שלפיה נעשתה השומה.

(ג)

האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחול אם בעל הזכות לניצול משאב טבע לא הגיש דוח רווחי יתר.

20יט.

החזר היטל רווחי יתר בעקבות דוח [תיקון: תשע״ו]

שולם היטל רווחי יתר, יתר על הסכום הנובע מהדוח לפי סעיף 20יד, תוחזר היתרה לבעל הזכות לניצול משאב טבע ששילם את ההיטל, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 159א לפקודה, בשינויים המחויבים.

[תיקון: תשע״ו]

פרק ה׳: עסקאות מיוחדות

20כ.

פעולות שרואים אותן כמכירה של משאב טבע [תיקון: תשע״ו]

(א)

לעניין חלק זה יראו גם את הפעולות האלה כמכירה של משאב הטבע:

(1)

העברת משאב הטבע למיתקן לצורך שימוש בו לאחר השלמת הפקת המשאב;

(2)

מכירת מחצב גולמי המשמש להפקת משאב הטבע לפני השלמת הפקת משאב הטבע.

(ב)

בחישוב הרווח התפעולי המתואם מפעולה המנויה בסעיף קטן (א), יובאו בחשבון, לצורך חישוב מחזור המכירות, הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)

לעניין העברה כאמור בסעיף קטן (א)(1) – הסכום שהיה מתקבל אם משאב הטבע היה נמכר במועד ההעברה בהתאם לתנאי השוק;

(2)

לעניין מכירת מחצב גולמי כאמור בסעיף קטן (א)(2) – הסכום שהיה מתקבל אם משאב הטבע המופק מאותו מחצב גולמי היה נמכר לאחר השלמת הפקתו, במועד מכירת המחצב הגולמי, בניכוי הוצאות רעיוניות שהיו נדרשות לשם השלמת ההפקה של משאב הטבע מאותו מחצב גולמי, והכול בהתאם לתנאי השוק; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חישוב ההוצאות הרעיוניות לפי פסקה זו.

(ג)

לעניין חישוב הסכומים לפי סעיף קטן (ב) יחולו הוראות סעיף 20כא, גם אם אין בין הצדדים לעסקה יחסים מיוחדים.

20כא.

עסקאות בין צדדים שמתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים [תיקון: תשע״ו]

(א)

בעסקאות בין צדדים שמתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים יחולו, לעניין קביעת רווחי יתר של בעל זכות לניצול משאב טבע ולעניין חישוב כל רכיב בהם כאמור בפרק ב׳ והיטל רווחי היתר, ההוראות לפי סעיף 85א לפקודה, בשינויים המחויבים, והכול בין שהן עסקאות בין־לאומיות ובין שאינן עסקאות כאמור, ובין שהן עסקאות למכירת משאב טבע ובין שהן עסקאות אחרות המשפיעות על רכיב מרכיבי רווחי היתר.

(ב)

מכר בעל זכות לניצול משאב טבע רכוש קבוע לבעל זכות אחר והתקיימו ביניהם יחסים מיוחדים, תחושב עלות הרכוש הקבוע האמור בידי בעל הזכות הרוכש, כאמור בסעיף 20ה, לצורך חישוב רווחי היתר שלו והיטל רווחי היתר, לפי המחיר שבו רכש את הרכוש הקבוע כאמור או לפי העלות המופחתת של הרכוש הקבוע ביום המכירה בידי בעל הזכות המוכר, לפי הנמוך.

20כב.

הוראות מיוחדות לעניין משאב טבע מסוג ברום [תיקון: תשע״ו]

(א)

בסעיף זה –

”יחידת ברום“ – טון ברום או יחידה אחרת שקבע המנהל;

”מוצרי המשך“ – מוצרים שהברום הוא מרכיב בהם;

”פעילות המשך“ – פעילות שבמסגרתה נעשה שימוש בברום לייצור מוצרי המשך.

(ב)

על אף האמור בסעיפים 20כ(ב) ו־(ג) ו־20כא, במכירת משאב טבע מסוג ברום לשם פעילות המשך, בעסקה שבה מתקיימים בין הצדדים יחסים מיוחדים או בייצור מוצרי המשך על ידי בעל הזכות לניצול משאב הטבע מסוג ברום, יובא בחשבון, לצורך חישוב מחזור המכירות של משאב הברום שנמכר לשם פעילות ההמשך וקביעת רווחי היתר, בכל שנת מס, המחיר הגבוה מבין אלה:

(1)

המחיר ליחידת ברום שנקבע בעסקה;

(2)

המחיר הנורמטיבי המשוקלל של יחידת ברום, בישראל או מחוץ לישראל, לפי העניין, שיחושב בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) ולפי כללי החשבונאות המקובלים.

(ג)

המחיר הנורמטיבי המשוקלל של יחידת ברום יחושב כממוצע המשוקלל של המחיר הנורמטיבי של כל יחידות הברום שנמכרו לשם פעילות המשך בכל שנת מס; לעניין זה, ”המחיר הנורמטיבי“, של יחידת ברום – מחזור המכירות של מוצרי המשך המיוצרים במסגרת פעילות ההמשך, בניכוי ההוצאות והסכום המפורטים להלן, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במספר יחידות הברום ששימשו לייצור מוצרי ההמשך שנמכרו:

(1)

הוצאות המיוחסות לפעילות ההמשך כאמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”רווח תפעולי“ שבסעיף 20ד(ב), לרבות פחת, לשם מכירת מוצרי המשך, למעט עלות רכישת ברום;

(2)

סכום השווה ל־12% ממחזור המכירות של מוצרי ההמשך המיוצרים במסגרת פעילות ההמשך.

(ד)

המחיר הנורמטיבי המשוקלל יחושב בנפרד, לפי הוראות סעיף קטן (ג), לעניין יחידות הברום הנמכרות לשם פעילות המשך בישראל (בסעיף זה – מחיר נורמטיבי משוקלל בישראל) ולעניין יחידות הברום הנמכרות לשם פעילות המשך מחוץ לישראל (בסעיף זה – מחיר נורמטיבי משוקלל מחוץ לישראל).

(ה)

המחיר הנורמטיבי של יחידת ברום יהיה מחזור המכירות של מוצרי המשך המיוצרים במסגרת פעילות ההמשך, בניכוי ההוצאות והסכום המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) שבסעיף קטן (ג), כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במספר יחידות הברום ששימשו לייצור מוצרי ההמשך שנמכרו.

20כג.

הוראות מיוחדות לעניין משאב טבע מסוג סלע פוספט [תיקון: תשע״ו]

(א)

בסעיף זה –

”יחידת פוספט“ – טון סלע פוספט;

”מוצרי המשך“ – מוצרים שסלע פוספט הוא מרכיב בהם;

”פעילות המשך“ – פעילות בישראל שבמסגרתה נעשה שימוש בסלע פוספט לייצור מוצרי המשך.

(ב)

על אף האמור בסעיפים 20כ(ב) ו־(ג) ו־20כא, במכירת משאב טבע מסוג סלע פוספט לשם פעילות המשך, בעסקה שבה מתקיימים בין הצדדים יחסים מיוחדים, או בייצור מוצרי המשך על ידי בעל הזכות לניצול משאב הטבע מסוג סלע פוספט, יובא בחשבון, לצורך חישוב מחזור המכירות של משאב סלע הפוספט שנמכר לשם פעילות ההמשך וקביעת רווחי היתר, בכל שנת מס, המחיר הגבוה מבין אלה:

(1)

המחיר ליחידת פוספט שנקבע בעסקה;

(2)

המחיר הנורמטיבי של יחידת פוספט שיחושב בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) ולפי כללי החשבונאות המקובלים;

(3)

עלויות ההפקה והתפעול המיוחסות ליחידת פוספט.

(ג)

המחיר הנורמטיבי של יחידת פוספט יהיה מחזור המכירות של מוצרי המשך המיוצרים במסגרת פעילות ההמשך, בניכוי ההוצאות והסכום המפורטים להלן, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במספר יחידות הפוספט ששימשו לייצור מוצרי ההמשך שנמכרו:

(1)

הוצאות המיוחסות לפעילות ההמשך כאמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”רווח תפעולי“ שבסעיף 20ד(ב), לרבות פחת, לשם מכירת מוצרי המשך, למעט עלות רכישת סלע הפוספט;

(2)

סכום השווה ל־12% ממחזור המכירות של מוצרי ההמשך המיוצרים במסגרת פעילות ההמשך.

20כד.

הוראות מיוחדות לעניין סילבניט [תיקון: תשע״ו]

(א)

על אף האמור בסעיפים 20כ(ב) ו־(ג) ו־20כא, מכר בעל זכות לניצול משאב טבע מסוג כלוריד האשלג (בסעיף זה – בעל זכות לאשלג) קרנליט לבעל זכות לניצול משאב טבע מסוג כלוריד המגנזיום (בסעיף זה – בעל זכות למגנזיום), ורכש ממנו חזרה תוצר לוואי מסוג סילבניט למטרת הפיכתו לכלוריד האשלג, ומתקיימים בין הצדדים לעסקה יחסים מיוחדים, יחולו לעניין העסקאות האמורות הוראות אלה:

(1)

לעניין בעל הזכות לאשלג – יראו, לצורך חישוב הרווח התפעולי המתואם של בעל הזכות, את הערך המוסף המחושב לפי הוראות סעיף קטן (ב) כהוצאות להפקה ולמכירה של משאב טבע כאמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”רווח תפעולי“ שבסעיף 20ד;

(2)

לעניין בעל הזכות למגנזיום – יופחת מעלות המכר כאמור בהגדרה ”רווח תפעולי“ שבסעיף 20ד(ב), לצורך חישוב הרווח התפעולי המתואם של בעל הזכות, הערך המוסף המחושב לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב)

הערך המוסף לשנת 2017 יהיה 100 דולר לטון כלוריד האשלג שמקורו מסילבניט שהוא תוצר לוואי מהפקת כלוריד המגנזיום; הסכום האמור יתואם ב־1 בינואר בכל שנה החל בשנת 2018 לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

20כה.

סמכות להתעלם מעסקאות מסוימות [תיקון: תשע״ו]

הוראות סעיף 86 לפקודה יחולו, בשינויים המחויבים, על עסקאות שהוראות חלק זה חלות עליהן.

[תיקון: תשע״ו]

חלק ג׳: עונשין

21.

אי־הגשת דוח, אי־ניהול פנקסי חשבונות והשמדה או הסתרה של מסמכים [תיקון: תשע״ו]

מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, (בחוק זה – חוק העונשין):

(1)

לא הגיש במועדו דוח מקדם היטל או דוח רווחי נפט לפי הוראות סעיף 13 או דוח רווחי יתר לפי הוראות סעיף 20יד;

(2)

לא ניהל פנקסי חשבונות בהתאם להוראות המנהל שניתנו לפי סעיף 42;

(3)

השמיד או הסתיר מסמכים הדרושים או העשויים להיות דרושים לצורך שומה לפי חוק זה.

22.

העברת נכסים בכוונה למנוע גביית מס

(א)

אדם שהעביר את נכסיו לאחר בלא שהעביר את השליטה בהם, מתוך כוונה למנוע גביית היטל שהיה חייב בו או שהוא עתיד להתחייב בו לגבי תקופה שקדמה להעברה או בשנת ההעברה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ב)

חילק אדם מנכסי חברה, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה, בין חבריה, מתוך כוונה למנוע גביית היטל שהחברה חייבת בו או שהיא עתידה להתחייב בו לגבי תקופה שקדמה להעברה או בשנת ההעברה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ובלבד שלא יעלה סכום הקנס על סכום החוב.

23.

ייצוג שלא כדין [תיקון: תשע״ו]

המייצג בעל זכות נפט של מיזם נפט או בעל זכות לניצול משאב טבע, לצורך הוראות חוק זה, והוא אינו אחד מהמנויים בסעיף 236 לפקודה, כפי שהוחל בסעיף 45, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

24.

דוח וידיעות לא נכונים [תיקון: תשע״ו]

(א)

אדם, אשר בלא הצדק סביר, ערך דוח מקדם רווחי נפט או דוח מקדם היטל לא נכון, מתוך שהשמיט רכיב מרכיבי מקדם ההיטל או מרווחי הנפט של מיזם נפט, או מתוך שרשם אותו בחסר, או אדם שמסר ידיעות לא נכונות בנוגע לכל עניין או דבר המשפיעים על חיובו בהיטל או על חיובו של אדם אחר, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין וסכום החסר ברווחי הנפט של מיזם הנפט או בהיטל, לפי הגבוה, שנקבע מחמת אותם דוח או ידיעות לא נכונים או שעלול היה להיקבע אילו נתקבלו הדוח או הידיעות כנכונים.

(ב)

אדם, אשר בלא הצדק סביר, ערך דוח רווחי יתר לא נכון, מתוך שהשמיט רכיב מרכיבי רווחי היתר של בעל זכות לניצול משאב טבע, או מתוך שרשם אותו בחסר, או אדם שמסר ידיעות לא נכונות בנוגע לכל עניין או דבר המשפיעים על חיובו בהיטל רווחי יתר או על חיובו של אדם אחר, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין וסכום החסר ברווחי היתר של בעל זכות לניצול משאב הטבע שנקבע מחמת אותם דוח או ידיעות לא נכונים או שעלול היה להיקבע אילו התקבלו הדוח או הידיעות כנכונים.

25.

אי־ניכוי

מי שלא ניכה סכום שהיה עליו לנכות לפי סעיף 9(ב), דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין ופי שניים מסך כל הסכומים שלא נוכו.

26.

אי־העברת סכום שנוכה

מי שניכה סכום לפי סעיף 9(ב), ולא העבירו לפקיד השומה כאמור באותו סעיף, בלא הצדק סביר, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין ופי שניים מסך כל הניכויים האמורים.

27.

מרמה [תיקון: תשע״ו]

העושה אחד מאלה במזיד, בכוונה להימנע מתשלום היטל לפי חוק זה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין וכן פי שניים מהסכום מרווחי הנפט של מיזם הנפט או מהיטל רווחי הנפט, לפי הגבוה, שהעלים או שהתכוון להעלים, או פי שניים מהסכום מרווחי היתר שהעלים או שהתכוון להעלים –

(1)

השמיט מתוך דוח מקדם היטל או דוח רווחי נפט לפי חוק זה רכיב מרכיבי מקדם היטל או מרווחי הנפט של מיזם נפט, שיש לכללו בדוח, או השמיט מתוך דוח רווחי יתר לפי חוק זה רכיב מרווחי היתר של בעל זכות לניצול משאב טבע שיש לכללו בדוח;

(2)

מסר בדוח מקדם היטל בדוח רווחי נפט או בדוח רווחי יתר לפי חוק זה אמרה או תרשומת כוזבות;

(3)

השיב תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה אליו לפי חוק זה;

(4)

הכין או קיים פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף פנקסי חשבונות או רשומות;

(5)

עשה מעשה מרמה כהגדרתו בסעיף 414 לחוק העונשין.

28.

אחריות נושא משרה בתאגיד [תיקון: תשע״ו]

(א)

נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חלק זה על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

(ב)

נעברה עבירה לפי חלק זה על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

29.

הצמדת הסכום שעליו מוטל הקנס [תיקון: תשע״ו]

לעניין קנס לפי חלק זה, שבסיסו הוא סכום מרווחי הנפט של מיזם הנפט או מהיטל רווחי הנפט, או שבסיסו הוא סכום מרווחי היתר של בעל זכות לניצול משאב טבע, יוגדל הבסיס לפי שיעור העלייה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בין המדד האחרון שהתפרסם לפני תום שנת המס שאותו בסיס מתייחס אליה לבין המדד האחרון שהתפרסם לפני הטלת הקנס.

30.

כופר כסף

(א)

סמכות המנהל לקחת כופר כסף לפי סעיף 221 לפקודה תחול גם לגבי אדם שעבר עבירה לפי סעיפים 21 עד 27.

(ב)

הוראות סעיף 252א(א) לחוק העונשין יחולו גם לגבי כופר שהוטל לפי סעיף קטן (א).

[תיקון: תשע״ו]

חלק ד׳: עיצום כספי

31.

עיצום כספי [תיקון: תשע״ו, תשפ״ב, [י״פ הודעות]]

היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל זכות נפט של מיזם נפט לא הגיש דוח מקדם היטל או דוח רווחי נפט עד למועד האמור בסעיף 13, כי בעל זכות לניצול משאב טבע לא הגיש דוח רווחי יתר עד למועד האמור בסעיף 20יד או כי בעל זכות נפט של מיזם נפט או בעל זכות לניצול משאב טבע הפר הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי סעיפים 10(ב), 20יא או 51, כמפורט בתוספת השנייה (בחלק זה – הפרה), רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 50,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2011; בשת 2024, 59,000 ש״ח), בשל כל חודש מלא של פיגור בהגשת הדוח.

32.

דרישת עיצום כספי ותשלומו [תיקון: תשע״ו]

עיצום כספי בשל הפרה לפי סעיף 31 ישולם לפי דרישה בכתב של המנהל בטופס שקבע (בחלק זה – הודעת החיוב), בתוך 30 ימים מיום משלוח הודעת החיוב; בהודעת החיוב יפורטו, בין השאר, פרטי ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ושיעורו, וכן ייכלל בה מידע בדבר הזכות לטעון טענות לפני המנהל, כאמור בסעיף 33.

33.

כתב טענות [תיקון: תשע״ו]

(א)

בעל זכות נפט של מיזם נפט או בעל זכות לניצול משאב טבע, שנשלחה לו הודעת חיוב רשאי, בתוך 30 ימים מיום משלוח ההודעה כאמור, להגיש למנהל, בכתב, את טענותיו לעניין הטלת העיצום הכספי ושיעורו (בסעיף זה – כתב טענות); לכתב הטענות יצורף תצהיר המאמת את העובדות המפורטות בו.

(ב)

הגיש בעל זכות נפט של מיזם נפט או בעל זכות לניצול משאב טבע, כתב טענות למנהל, יחליט המנהל על יסוד כתב הטענות והתצהיר אם להשאיר את הודעת החיוב על כנה, או לבטלה, ורשאי הוא, לשם קבלת החלטה כאמור, לזמן את מגיש כתב הטענות, לדיון לפניו; הודעה על החלטת המנהל לפי סעיף קטן זה תישלח למגיש כתב הטענות.

(ג)

אין בהגשת כתב טענות לפי סעיף זה כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי במועד האמור בסעיף 32.

(ד)

שולם העיצום הכספי והחליט המנהל לפי סעיף זה לבטל את הודעת החיוב, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

33א.

סכומים מופחתים [תיקון: תשפ״ב]

(א)

המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בסעיף 31, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב)

שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום נמוך מהסכום הקבוע בסעיף 31, ובשיעורים שיקבע.

34.

עדכון סכום העיצום הכספי

(א)

עיצום כספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום משלוח הודעת החיוב, ואם הוגש ערעור, ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

(ב)

סכום העיצום הכספי יתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר 2011; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים.

(ג)

המנהל יפרסם, בהודעה ברשומות, את סכום העיצום הכספי המעודכן.

35.

הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשע״ו]

לא שולם עיצום כספי במועד ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית, עד לתשלומו (בחלק זה – תוספת פיגורים).

36.

גבייה

על גביית העיצום הכספי ותוספת הפיגורים תחול פקודת המסים (גבייה).

37.

ערעור לבית משפט שלום [תיקון: תשע״ו]

(א)

על החלטת המנהל לפי חלק זה ניתן לערער לבית משפט שלום בתוך 30 ימים מיום מסירת ההחלטה.

(ב)

אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא בהסכמת המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.

(ג)

החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות חלק זה, יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

38.

שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשע״ו]

(א)

תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של בעל זכות נפט של מיזם נפט או בעל זכות לניצול משאב טבע בשל ההפרה.

(ב)

הוגש נגד בעל זכות נפט של מיזם נפט או בעל זכות לניצול משאב טבע, כתב אישום, בשל הפרת הוראה לפי סעיף 31, לא יחויב בשלה בתשלום העיצום הכספי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

[תיקון: תשע״ו]

חלק ה׳: סמכויות אכיפה

39.

מינוי פקידי שומה מפקחים [תיקון: תשע״ו]

(א)

השר רשאי למנות, מבין פקידי השומה, פקידי שומה שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 40, כולן או חלקן, לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה (בחלק זה – פקיד שומה מפקח).

(ב)

לא ימונה פקיד שומה מפקח, אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:

(1)

משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי פקיד השומה כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2)

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף 40, כפי שהורה השר;

(3)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

40.

סמכויות אכיפה

התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי פקיד שומה מפקח –

(1)

לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים;

(2)

לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו־45 לפקודה האמורה, בשינויים המחויבים.

[תיקון: תשע״ו]

חלק ו׳: הוראות שונות

41.

קנס על פיגור [תיקון: תשע״ו]

(א)

פיגר אדם יותר משבעה ימים בתשלום היטל רווחי נפט שהוא חייב בו לפי סעיף 9 או בתשלום היטל רווחי יתר שהוא חייב בו לפי חלק ב׳, או בתשלום חלק מהיטל כאמור, ייווסף לסכום שבפיגור קנס בגובה הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלום ועד לתשלום הסכום שבפיגור (בסעיף זה – תום תקופת הקנס).

(ב)

לקנס כאמור בסעיף קטן (א) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מתום תקופת הקנס ועד למועד תשלום הקנס, ויראו את הקנס כחוב מס לעניין סעיף 195א לפקודה.

41א.

קנס על גירעון [תיקון: תשפ״ב]

(א)

בסעיף זה –

”בעל זכות“ – בעל זכות נפט של מיזם נפט או בעל זכות לניצול משאב טבע;

”גירעון“ – הסכום שבו עודף ההיטל שבעל זכות חייב בו לפי סעיפים 14(ב)(2), 15(ד), 20טו(ב)(2) או 20טז(ד), על ההיטל שהוא חייב בו על פי הדוחות שהגיש לפי סעיפים 13 או 20יד(א) (בסעיף זה – הדוח), או סכום ההיטל שנקבע לפי סעיפים 14(ג) או 20טו(ג) אם לא הוגש דוח כאמור, לפי העניין.

(ב)

בעל זכות שלגביו נקבע גירעון בסכום העולה על 500,000 שקלים חדשים לשנה, ולא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד השומה, שלא התרשל בעריכת הדוח שמסר או באי- מסירת הדוח, רשאי פקיד השומה להטיל עליו קנס בשיעור של 15% מסכום הגירעון.

(ג)

הוראות סעיף 191(ג), (ד) ו־(ה) לפקודה יחולו, בשינויים המחויבים, על קנס לפי סעיף זה.

42.

סמכות לחייב בניהול פנקסים

סמכויות המנהל לפי סעיף 130 לפקודה יוקנו לו לעניין חוק זה, בשינויים המחויבים.

43.

סמכויות להשיג ידיעות

סמכויות פקיד השומה לפי פרק שני לחלק ח׳ לפקודה, יהיו נתונות לו ככל הנדרש לצורך ביצוע ההוראות לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.

44.

החלטת מיסוי

לעניין פרק שני־ב׳ בחלק ט׳ לפקודה, יראו את הוראות חוק זה כאילו היו דיני מס כאמור בפסקה (1) להגדרה ”דיני המס“ שבסעיף 158ב לפקודה.

45.

ייצוג בעל זכות נפט או בעל זכות לניצול משאב טבע [תיקון: תשע״ו]

סעיף 236 לפקודה יחול על ייצוג בעל זכות נפט של מיזם נפט או בעל זכות לניצול משאב טבע לעניין ההוראות לפי חוק זה, בשינויים המחויבים.

46.

המצאת הודעות

על המצאת הודעות לפי חוק זה יחולו הוראות סעיף 238 לפקודה.

47.

גבייה [תיקון: תשע״ו]

על גביית היטל לפי חוק זה יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה).

48.

עדכון סכומים

הסכום הקבוע בהגדרות ”מקדם החיפוש“ ו”מקדם ההקמה“ שבסעיף 4(ב)(2), יתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר 2011; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים; המנהל יפרסם, בהודעה ברשומות, את הסכומים המעודכנים.

49.

סמכויות המנהל

סמכויות פקיד השומה לפי חוק זה יהיו נתונות גם למנהל.

50.

חובת סודיות

הוראות סעיפים 231 עד 235ד לפקודה יחולו בביצוע הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים.

51.

ביצוע ותקנות

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, בין השאר לעניין טפסים, דוחות, הצהרות והודעות שיידרשו לפי הוראות חוק זה.

51א.

שינוי התוספות [תיקון: תשע״ו, תשפ״ב]

(א)

שר האוצר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, להוסיף משאבי טבע לתוספת הראשונה.

(ב)

שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה.

52.

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.

[תיקון: תשע״ו]

חלק ז׳: קרן לניהול כספי היטל על רווחי נפט

53.

ניהול כספי היטל על רווחים ממשאבי טבע [תיקון: תשע״ד, תשע״ו־2]

הכספים שהתקבלו מהיטל על רווחי ממשאבי טבע ינוהלו בהתאם להוראות חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע״ד–2014.

53א.

קרן לתקופת ביניים [תיקון: תשפ״ב]

(א)

על אף הוראות סעיף 53, כספים כאמור באותו סעיף שלא מתקיימים לגביהם התנאים שלהלן, ובכלל זה מקדמות ששולמו על חשבון ההיטל, ינוהלו לפי הוראות סעיף זה בידי החשב הכללי במשרד האוצר (בסעיף זה – החשב הכללי), עד שיתקיים לגביהם תנאי מאותם תנאים:

(1)

הם שולמו בהתאם לדוח שהוגש לפי סעיפים 13 או 20יד לחוק;

(2)

הם כלולים בחוב מס סופי, כהגדרתו בסעיף 119א(ד) לפקודה, בשינויים המחויבים.

(ב)

החשב הכללי יקים קרן לניהול הכספים האמורים בסעיף קטן (א) רישה (בסעיף זה – קרן לתקופת ביניים); החשב הכללי ינהל את הכספים האמורים לשם השאתם.

(ג)

התקיים לגבי כספים המנוהלים בקרן לתקופת ביניים תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1) או (2), יועברו אותם כספים, בצירוף רווחי ההשקעות או בניכוי ההפסדים מהן, לקרן שתוקם לפי סעיף 53(א).

(ד)

כספים המנוהלים בקרן לתקופת ביניים, אשר יש להשיבם לבעל זכות נפט של מיזם נפט או לבעל זכות לניצול משאב טבע בשל זכאותו להחזר היטל ששולם ביתר, יועברו לאוצר המדינה בצירוף רווחי ההשקעות או בניכוי ההפסדים מהן.

(ה)

כספים שיש להשיבם לבעל זכות נפט של מיזם נפט או לבעל זכות לניצול משאב טבע, לפי העניין, בשל זכאותו להחזר היטל ששולם ביתר, יושבו לו ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 159א לפקודה, בשינויים המחויבים.

(ו)

(1)

החשב הכללי ידווח לוועדה, אחת לשנה, החל ממועד הקמת קרן לתקופת ביניים, על אלה:

(א)

סך הכספים שהועברו לקרן לתקופת ביניים עד מועד הדיווח לוועדה;

(ב)

סך רווחי ההשקעות וסך ההפסדים שנוכו מכספים כאמור בפסקה (1);

(ג)

יתרת הכספים בקרן לתקופת ביניים במועד הדיווח.

(2)

עד להקמת קרן לאזרחי ישראל לפי חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע״ד–2014, ידווח החשב הכללי לוועדה, אחת לשנה, על סך הכספים שנצברו בקרן עד מועד הדיווח.

[תיקון: תשע״ו]

חלק ח׳: תחולה והוראות מעבר לעניין מיסוי רווחי נפט

54.

תחולה והוראות מעבר

(א)

בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה) ועד יום י״ט בטבת התשע״ו (31 בדצמבר 2015), יקראו את ההגדרה ”שיעור היטל יחסי“ בסעיף 2(ג) כך:

"”שיעור היטל יחסי“ – שיעור כמפורט להלן, המחושב לגבי כל חודש בשנת המס, בהתאם למקדם ההיטל היחסי באותו חודש;

(1)

היה מקדם ההיטל היחסי נמוך מ־1.5 – 0%;

(2)

היה מקדם ההיטל היחסי בגובה 1.5 או יותר, אך נמוך מ־2.3 – 20% בתוספת 37.5% מההפרש שבין מקדם ההיטל היחסי לבין 1.5;

(3)

היה מקדם ההיטל היחסי בגובה 2.3 או יותר – 50%."

(ב)

לצורך חישוב רווחי נפט של מיזם נפט לשנת המס שבה חל יום התחילה, יובאו בחשבון תקבולים שוטפים ותשלומים שוטפים, כהגדרתם בסעיף 3(ב), שהתקבלו או ששולמו, לפי העניין, ביום התחילה או לאחריו.

(ג)

על מיזם נפט שמועד תחילת ההפקה המסחרית חל לגביו לפני יום התחילה, יחולו הוראות חוק זה בשינויים אלה:

(1)

חלה לגבי מיזם כאמור חובת תשלום היטל בשנת המס שבה חל יום התחילה, יהיה שיעור ההיטל באותה שנת מס מחצית משיעור ההיטל שהיה מוטל על רווחי הנפט אילולא הוראות פסקה זו, ולא יותר מ־10%;

(2)

עלה מקדם ההיטל בשנת המס שבה חל יום התחילה על 1.5, יופחת, לצורך חישוב מקדם ההיטל בכל שנת מס שלאחריה, מסכום ההכנסות המצטברות של המיזם, בשנת המס שבה חל יום התחילה ובכל שנת מס שלאחריה, סכום ההפחתה בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה חל יום התחילה עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל; בפסקה זו –

”הכנסות מצטברות“ – כהגדרתן בסעיף 4(ב)(1);

”סכום ההפחתה“ – הסכום שיש להפחיתו מההכנסות המצטברות בשנת המס שבה חל יום התחילה, כדי שמקדם ההיטל באותה שנה יהיה בגובה 1.5;

(3)

שיעור ההיטל שיוטל על רווחי הנפט של המיזם בכל אחת משנות המס 2012 עד 2015 יהיה שווה למחצית משיעור ההיטל שהיה מוטל על רווחי הנפט כאמור אילולא הוראות פסקה זו, לפי הוראות סעיפים 2 עד 5, בשינוי הקבוע בפסקה (2);

(4)

על אף הוראות סעיף 20(ג), בעל זכות נפט של המיזם יודיע על בחירתו כאמור באותו סעיף, עם הגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודה לגבי שנת המס שבה חל יום התחילה;

(5)

על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), מיזם נפט כאמור בסעיף קטן זה רשאי לבחור שיחולו לגביו הוראות פסקאות (1) עד (4) בסעיף קטן זה או הוראות פסקאות (1) עד (3) בסעיף קטן (ד); המיזם יודיע למנהל על בחירתו בתוך 120 ימים מיום התחילה.

(ד)

על מיזם שמועד תחילת ההפקה המסחרית חל לגביו בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) יחולו הוראות אלה:

(1)

בהגדרה ”תקופת הרצה“, במקום ”24“ יקראו ”48“;

(2)

בהגדרה ”שיעור ההיטל היחסי“ שבסעיף 2, בכל מקום, במקום ”1.5“ יקראו ”2“ ובמקום ”2.3“ יקראו ”2.8“;

(3)

בסעיף 20(ב), לגבי נכס בר ניכוי כהגדרתו באותו סעיף שנרכש בתקופה שמיום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013), במקום ”10%“ יקראו ”15%“.

(ה)

שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ובאישור הוועדה, רשאי להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ד) רישה (להלן – המועד המקורי) לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, אם נוכח כי עד המועד המקורי לא החלה ההפקה המסחרית מנסיבות שאינן תלויות בבעל זכות הנפט ואף שבעל זכות הנפט עשה כמיטב יכולתו שההפקה המסחרית תתחיל במועד המקורי.

(ו)

על אף הוראות סעיף 13, לגבי בעל זכות נפט של מיזם נפט שקיבל את זכות הנפט לפני יום התחילה –

(1)

יכלול דוח מקדם ההיטל שעליו להגיש לפי הסעיף האמור, דיווח לגבי סך רכיבי מקדם ההיטל של המיזם בתקופה שממועד קבלת זכות הנפט עד תום שנת המס שבה חל יום התחילה;

(2)

יכלול דוח רווחי הנפט שעליו להגיש לפי הסעיף האמור, דיווח לגבי סך רווחי הנפט של המיזם בתקופה שממועד קבלת זכות הנפט עד תום שנת המס שקדמה לשנת המס שבה חל יום התחילה, וכן דיווח לגבי רווחי הנפט של המיזם בשנת המס שבה חל יום התחילה.

(ז)

הוראות פרק ו׳ יחולו על הכנסה חייבת או הפסדים של שותפות נפט בשנת המס 2011 ואילך.

[תיקון: תשע״ו, תשפ״ב]