חוק זכיון צינורות הנפט
חוק זכיון צינורות הנפט מתוך 
חוק זכיון צינורות הנפט, תשי״ט–1959
הזכיון
שטר הזכיון שבתוספת א לחוק זה, שנעשה בין המדינה לבין בעל הזכיון הנקוב בו רואים אותו כבר־תוקף לכל מטרותיו.
זכיון־
שטר זכיון־המשנה המובא בתוספת ב לחוק זה, שנעשה בין בעל הזכיון לבין בעל זכיון־המשנה הנקוב בו, רואים אותו כבר־תוקף לכל מטרותיו.
הסמכה לכרות הסכמים
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מוסמך לעשות בשם המדינה הסכמים בין המדינה, בין בעל הזכיון ובין בעל זכיון־המשנה, שיכילו את ההוראות, התנאים וההתחייבויות שייראו בעיניו ואשר יסכימו להם בעלי ההסכמים האמורים.
ואלה ההסכמים:
(1)
הסכם התזרומת והתעריפים המאוזכר בסעיף 22 לשטר הזכיון;
(2)
הסכם המיתקנים והשירותים הימיים המאוזכר בסעיף 23 לשטר הזכיון;
(3)
הסכם שירותי שדה המיכלים המאוזכר בסעיף 24 לשטר הזכיון,
ומשעשה הסכמים כאמור, רואים אותם כבני־תוקף לכל מטרותיהם.
תוקף הוראות הזכיון, זכיון־
כל הוראה מהוראות הזכיון, זכיון־המשנה וההסכמים האמורים, בין מפורשת ובין משתמעת, תהא בת־תוקף על אף האמור בכל דין.
שינויים בזכיון
שר האוצר יפרסם ברשומות כל שינוי בשטר הזכיון שייעשה על־פי סעיף 49 שבו.
תרגומים
שר המשפטים רשאי להוציא תרגומים של חוק זה, של שטר הזכיון, של שטר זכיון־המשנה ושל כל הסכם מההסכמים האמורים לכל שפה זרה, ותעודת השר על נכונות התרגום תהא ראיה חותכת.
ביצוע
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.
תחילה
תקפו של חוק זה הוא מיום קבלתו בכנסת. הוראות סעיף זה אינן באות לפגוע בהוראות שטר הזכיון ושטר זכיון־המשנה בדבר תחילת תקפם של אלה.
פרסום
על אף האמור בסעיף 2(ד) לחוק המעבר, תש״ט–1949, יפורסם חוק זה ברשומות תוך חדשיים מיום קבלתו בכנסת.
תוספת א
יום י״א בתמוז תשי״ט
17 ביולי 1959
17 ביולי 1959
מדינת ישראל
וטרי קונטיננטל פייפ ליינס לטד.
שטר זכיון
שטר זכיון זה נעשה ביום י״א בתמוז תשי״ט (17 ביולי 1959) בין מדינת ישראל, המיוצגת על ידי ממשלת ישראל והפועלת באמצעות שר האוצר (להלן – הממשלה), מצד אחד ובין טרי קונטיננטל פייפ ליינס לטד. (Tri Continental Pipe Lines Ltd.), חברה מאורגנת וקיימת לפי חוקי קנדה אשר משרדה הראשי הוא בקנדה, אלברטה, קלגרי, מערב השדרה השמינית 231 (231 Eighth Avenue West, Calgary, Alberta, Canada) (להלן – בעל הזכיון) מצד שני.
הואיל ובעל הזכיון ביקש מאת הממשלה את הזכיון המובא להלן, עם סמכות להעניק – בהסכמת הממשלה – זכיונות־משנה ורשיונות לאחרים;
והואיל וחברת קו־צינור אילת בע״מ אשר שמה באנגלית הוא – (Eilat Pipeline Company Limited) (להלן – חברת קו־הצינור) נתארגנה על ידי בעל הזכיון למטרות, שאחת מהן היא: רכישתו, החזקתו והפעלתו של קו־הצינור אילת–חיפה (כמוגדר להלן) בתור בעל־זכיון־משנה מכוח בעל הזכיון, ובעל הזכיון ביקש את הסכמת הממשלה להענקת זכיון־המשנה על ידיו לחברת קו־הצינור;
והואיל והממשלה התחילה לבנות, על חשבונה ועל אחריותה, את קו־הצינור אילת–חיפה והיא מוכנה להתקשר עם חברת קו־הצינור בהסכם (להלן – הסכם המכר), שלפיו תתחייב הממשלה להשלים, על חשבונה ועל אחריותה את קו־הצינור אילת–חיפה ולמכרו ולמסרו לחברת קו־הצינור;
והואיל והממשלה מוכנה להתקשר עם בעל הזכיון וחברת קו־הצינור בהסכם תזרומת ותעריפים ובהסכמים אחרים כמובא להלן –
הילכך מעיד שטר זכיון זה לאמור;
1.
משמעותם של מונחים
המונחים שלהלן יהיו להם המשמעויות שבצדם, זולת אם תשתמע מן ההקשר משמעות אחרת:
”אדם“ – לרבות חברה, אגודה שיתופית, וכל התאגדות אחרת, גוף מדיני, אישיות משפטית, שותפות וגוף בני־אדם, אם מואגד ואם לא מואגד.
”בעל הזכיון“ – טרי קונטיננטל פייפ ליינס לטד., נוחליה וקוני זכויותיה.
”דולר“ או ”$“ – דולר במעות או במטבע של ארצות־הברית של אמריקה, שהוא אותה שעה הילך חוקי בארצות־הברית של אמריקה לפרעון חובות ציבוריים ופרטיים.
”טען בין־לאומי“ – נפט המובל דרך קווי־הצינור של המפעל, למעט טען פנים.
”טען פנים“ – נפט המובל דרך קווי־הצינור של המפעל לתצרוכת פנים או שרואים אותו בהתאם לסעיף 18(ב), כמובל כאמור לתצרוכת פנים.
”המפעל“ – העסק של הובלת נפט דרך קווי־צינור על פי זכיון זה וכל נכסי בעל הזכיון בישראל המתייחסים לעסק זה, לרבות קווי־צינור, תחנות־שאיבה, בתי־מלאכה, מחסנים וכל ציודם של תחנות, בתי־מלאכה ומחסנים אלה, מיכלי החסנה לנפט ולמים, גשרים, נמלים שנבנו על פי סעיף 27 שלהלן, מיתקנים ימיים לטעינתו של נפט ולפריקתו, משרדים, בתי־מגורים לעובדים הנמצאים מחוץ לאזורי עיריות או לאזורי מועצות מקומיות, מסילות דיקוביל, כבישים, רכבי־פסים, מיכליות־כביש, כבלים עליים וכבלים תת־קרקעיים וכבלי חשמל, מיונקני אלחוט ורדיוטלפון, כלי־טיס ושדות תעופה וכל עבודות, מיתקנים וציוד אחרים השייכים לכך, וכן בנייתם, הקמתם, רכישתם, החזקתם והפעלתם של דברים אלה, והבעלות עליהם.
”זכיון“ – הזכיון המוענק בשטר זכיון זה.
”חודש“ – חודש לפי הלוח הגריגוריני.
”טון“ – טון מטרי בן 1000 (אלף) קילוגראם. כל מקום שמדובר בו על ”טון“ יוכל בעל הזכיון להפכו, לפי בחירתו, לחביות או ליחידות מדידה אחרות שיתאימו לתקני מנ״א, או לתקנים מקובלים אחרים של מדידה והיפוך.
”כושר התזרומת“ – כמות הנפט הגלמי התקני שניתן להובילה במשך שנה מאילת לחיפה דרך קו־הצינור אילת–חיפה והיא מחושבת על בסיס של 8000 (שמונת אלפים) שעות־עבודה לשנה.
”מנ״א“ (A.P.I.) – מכון הנפט האמריקאי (American Petroleum Institute).
”נפט“ – נפט ניגר, בין נוזלי ובין אדי, לרבות שמן, גז טבעי, גזולין טבעי, קונדנסאטים ופחמימנים (הידרוקרבונים) ניגרים קרובים להם, וכן אספלט ופחמימנים מוצקים אחרים כשהם מומסים בתוך נפט ניגר וניתנים להפקה יחד אתו, וכן כל צאצאיו של נפט.
”נפט גלמי“ – נפט גלמי כפי שהוא מופק במצבו הטבעי בלי עיבוד, ונפט גלמי אחרי עיבודו בשדה־הנפט לשם הפרדתם וסילוקם של גאזים, נוזלים פחמימניים ופסולת.
”נפט גלמי תקני“ – נפט גלמי שמשקלו הסגולי ב־60° פרנהייט אינו עולה על 0.9 ושצמיגותו ב־60° פרנהייט אינה עולה על 16 סנטיסטוק, וזה על בסיס של מדידות תקניות שנעשו בהתאם לנוהל התקנים של מנ״א, אולם חישובי תזרומת המתייחסים לנפט גלמי תקני שבזכיון ובמסמכי הזכיון נעשים על בסיס של נפט גלמי תקני שמשקלו הסגולי הוא 0.853 ושצמיגותו היא 8.8 סנטיסטוק.
”נפט מקומי“ – נפט גלמי המופק בישראל.
”קו־צינור אילת–חיפה“ – הצינור בעל קוטר של 16 אינצ׳ים הנמשך מחופה של אילת עד אגנו (פלאנז׳) בשדה המיכלים בחיפה, אשר יושלם ויצויין על ידי הממשלה, בהתאם להסכם המכר, וכל המיתקנים לשאיבה, להחסנה ומיתקני טרמינוס ומיתקני לוואי אחרים, זכויות־דרך, קרקעות ובניינים הקשורים בו, ואשר יימכר על ידי הממשלה לחברת קו־הצינור בהתאם להסכם המכר, וכל ההרחבות וההסתעפויות של קו־הצינור, חילופים ושינויים בו והוספות עליו.
”שנה“ – תקופה של 12 (שנים־עשר) חדשים רצופים.
”שר“ – שר האוצר.
”תאריך ההתחלה“ – התאריך בו נכנס זכיון זה לתקפו לפי סעיף 58 שלהלן.
”תאריך הממסר הראשון“ – התאריך בו קיבלה חברת קו־הצינור מהממשלה את קו־הצינור אילת–חיפה בשלבו הראשון כאמור בהסכם המכר.
”תאריך הממסר השני“ – התאריך בו קיבלה חברת קו־הצינור מהממשלה את קו־הצינור אילת–חיפה בשלבו השני כאמור בהסכם המכר.
”תזרומת“ – כמות הנפט בטונים לכל יחידת זמן המורקת בטרמינוס שלתוכו מורק הצינור, תוך התחשבות בשינויי־מלאי במיכלי־ביניים להחסנה.
”תקנים ומיפרטים של מנ״א“ – תקנים ומיפרטים שנקבעו על ידי מנ״א לציוד־נפט ולמיתקני נפט שונים או תקנים ומיפרטים שווי איכות.
כל איזכור של חוק, תקנה או חיקוק בשטר־זכיון זה כולל שינויים או חיקוקם מחדש, כפי שהם עומדים בתקפם אותה שעה, או כל חוק או תקנה או חיקוק שיבואו במקומם.
2.
זכויות המוענקות לבעל הזכיון
הממשלה מעניקה בזה לבעל הזכיון את הזכיון הייחודי הבא, היינו:
(א)
להוביל בצינור, דרך שטח ישראל אל כל נקודה או נקודות בישראל ואל כל נקודה או נקודות על חוף ים התיכון דרומית לגבול שבראש הניקרה, נפט המיובא דרך ים סוף או נפט שמקורו בכל מקום בתחום שטח הנמצא בין חוף ים סוף ובין קו מדומה העובר במקביל לחוף זה במרחק 50 (חמישים) קילומטר הימנו, ויתר על כן, שום אדם זולת בעל הזכיון לא תהיה לו הזכות להוביל דרך שטח ישראל מים־סוף אל כל נקודה או נקודות בישראל, או אל כל נקודה או נקודות על חוף ים התיכון דרומית לגבול שבראש הניקרה, בקו צינור או חלקו בקו־צינור וחלקו באמצעים אחרים, נפט המיובא דרך ים־סוף או נפט שמקורו בכל מקום בתחום שטח הנמצא כמתואר לעיל; וכן
(ב)
לבנות או לרכוש, להחזיק ולהפעיל לצורך הובלת נפט קו־צינור אחד או יותר מאחד החוצים את שטח ישראל מנקודה או מנקודות בחופו של מפרץ אילת (להלן – חוף אילת) עד לנקודה או לנקודות בישראל ועד לנקודה או לנקודות על חוף ים התיכון דרומית לגבול שבראש הניקרה, ככל שיוסכם בין הצדדים, וכל מיתקנים לשאיבה, להחסנה ולטרמינוסים וכל מיתקני לוואי אחרים, ולעשות את כל הדברים הנחוצים בקשר לכך.
3.
משך־
משך־זמן הזכיון הזה יהיה תקופה המתחילה בתאריך ההתחלה וגומרת עם תום 49 (ארבעים ותשע) שנים למן תאריך הממסר הראשון.
4.
זכיינות־
(א)
הזכות לבעל הזכיון להעניק, בהסכמת הממשלה, זכיונות־משנה ורשיונות מכוח זכיון זה.
(ב)
הממשלה מסכימה בזה להענקת זכיון־משנה על־ידי בעל הזכיון לחברת קו־הצינור בנוסח המובא בתוספת ב.
(ג)
העניק בעל־הזכיון, בהתאם לאמור בזה, זכיון־משנה או רשיון, יהיו לבעל זכיון־המשנה או לבעל הרשיון, הכל לפי הענין – בכפוף להוראות זכיון־המשנה או להוראות הרשיון – כל הזכויות, זכויות־היתר, הסמכויות והחסינויות של בעל הזכיון במידה שהוענקו לו באותו זכיון־משנה או באותו רשיון ויהיה כפוף לחבויותיו ולהתחייבויותיו של בעל הזכיון במידה שהן מתייחסות לנושא הנדון בזכיון־המשנה או ברשיון, והכוונה בזה היא שיהיו רואים את בעל זכיון־המשנה או את בעל הרשיון, במסגרת זכיון־המשנה או הרשיון, כבא במקומו של בעל הזכיון.
5.
אישור תווי ותרשימים
(א)
כל קו־צינור שייבנה על ידי בעל הזכיון מכוח שטר זכיון זה יהיה עוקב אחרי אותו תווי ומסתיים באותם טרמינוסים ככל שיאושרו על ידי השר, ולשם קבלת אישור זה (שלא יעוכב ולא יושהה מטעמים בלתי סבירים) יגיש בעל הזכיון לשר תרשימים מתאימים המראים את הקו שלארכו אומר בעל הזכיון להניח קו־צינור זה.
(ב)
בטרם יתחיל בעל הזכיון בבנייתם. בהרחבתם או בשינויים של כל קו־צינור, תחנת שאיבה או של כל עבודות אחרות, הקשורים במפעל ואשר יצריכו רכישתן של קרקעות או טובת־הנאה בקרקעות או זכויות־דרך מהממשלה או מרשות הפיתוח, או הפקעתן מכל אדם אחר, על בעל הזכיון לקבל את אישור השר (שלא יעוכב ולא יושהה מטעמים בלתי סבירים) גם לתרשימים הסופיים המראים את התווי המוסכם של קו־הצינור, את עומק הטמנתו, את מיקומן של תחנות השאיבה ושל העבודות האחרות האמורות לעיל, ובעל הזכיון יבצע את הבניה בהתאם לתרשימים המאושרים.
(ג)
אישור השר כאמור לעיל יהיו רואים אותו, בין השאר, בהרשאה ואישור בני־תוקף, לפי פקודת תכנון ערים לביצועם של התרשימים המאושרים.
6.
זכות־
(א)
מזמן לזמן, וכל אימת שיידרש הדבר, תעניק הממשלה לבעל הזכיון למשך שארית תקופת־הזכיון זכותי־דרך על כל רצועת אדמה שבתוכה או שעליה יניחו את קו־הצינור או קווי־הצינור של המפעל. זכות־דרך זו תזכה את בעל הזכיון לעלות על כל רצועת אדמה כזאת עם פועלים, סוכנים, קבלנים ועובדים אחרים, ולבנות, להחזיק ולהפעיל עליה את קו־הצינור או קווי־הצינור האמורים ולעשות כל עבודות אחרות הקשורות במפעל. כל אדם, לרבות בעל רצועת האדמה, חוכרה או מחזיקה, אך למעט בעל הזכיון, ייאסר עליו להשתמש ברצועה האמורה לשם הנחת צינורות, בניה, שתילת עצים או לשם כל שימוש אחר העלול להפריע או להזיק להפעלת קו־הצינור או קווי־הצינור האמורים.
(ב)
רחבה של רצועת האדמה שעליה תוענק זכות־דרך יהיה הולם את הצרכים האמורים, אך כל אימת שיידרש הדבר על ידי בעל הזכיון תרחיב הממשלה את הרצועה לסיפוק צרכים אלה, ובלבד שכלל־רחבה של כל רצועת אדמה כזאת לא יעלה על 30 (שלושים) מטרים.
(ג)
קרקע הדרושה למפעל והמוקנית בידי הממשלה או בידי רשות הפיתוח, תוחכר לבעל הזכיון וזכויות־דרך עליה יוענקו לבעל הזכיון לשארית תקופת הזכיון בדמי חכירה או בתמורה סמליים. אולם אם היו קיימות חכירות או זכויות־דרך על קרקע ששימשה ערב הענקת החכירה וזכויות־הדרך האמורות, למטרות מסויימות, ייקבעו דמי־החכירה או התמורה בהתאם להוראות סעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943.
(ד)
קרקע הדרושה למפעל ואינה מוקנית בידי הממשלה או בידי רשות הפיתוח, וזכויות־חכירה בה וזכויות־דרך עליה, יירכשו בדרך משא ומתן בין בעל הזכיון ובין בני־האדם הזכאים לאותה קרקע, ואם לא יגיעו לידי הסכם ביניהם יפקיע השר את הקרקע האמורה, זכות־החכירה בה או זכויות־הדרך עליה בהתאם להוראות פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943.
(ה)
נרכשה בעלות על קרקע בדרך משא־ומתן או בדרך הפקעה כאמור בסעיף־קטן (ד) לסעיף זה, ישולם מחירה על ידי בעל הזכיון ואילו זכות־הקנין עליה תהיה מוקנית בידי הממשלה, והממשלה תעניק לבעל הזכיון חכירה עליה למשך שארית תקופת הזכיון.
(ו)
נרכשה זכות־חכירה בקרקע בדרך משא־ומתן או בדרך הפקעה, כאמור בסעיף־קטן (ד) לסעיף זה, תילקח החכירה על ידי הממשלה לתקופה העולה בשנה אחת על שארית תקופת הזכיון והממשלה תעניק לבעל הזכיון את החכירה הזאת למשך שארית תקופת הזכיון. דמי החכירה לממשלה כאמור ישולמו על־ידי בעל הזכיון.
(ז)
נרכשה זכות־דרך בדרך משא־ומתן או בדרך הפקעה, כאמור בסעיף־קטן (ד) לסעיף זה, תוקנה זכות־דרך זו לממשלה בתור מקבל־זכות ולבעל הזכיון בתור מקבל־זכות משני, והמחיר בעד זכות־הדרך ישולם לממשלה על ידי בעל הזכיון
(ח)
דמי־החכירה בעד חכירה לפי סעיף־קטן (ה) ובעד חכירת־משנה לפי סעיף־קטן (ו), והתמורה בעד קבלת־זכות־משנית לפי סעיף־קטן (ז) לסעיף זה, יהיו סמליים בלבד.
(ט)
האמור בזה לא יהיו רואים אותו כאילו הוא מונע את האפשרות מבעל הזכיון להעביר או להחכיר בחכירת־משנה קרקע שאינה דרושה למטרה שלשמה נרכשה או שלשמה היא משמשת.
(י)
שימוש הציבור בכבישים, בחציות, בגשרים. בקמרונים, בתעלות תת־כבישיות, בצינורות, בכבלים תת־קרקעיים, בכבלים עליים ובמעברים – הקיימים – לא יופרע על ידי בעל הזכיון תוך כדי הנאתו מזכות־דרך על־פי שטר־זכיון זה, אלא במידה שההפרעה היא בעלת אופי ארעי בלבד ובמידה שהיא הכרחית לבנייתם או להחזקתם של כל קו־צינור או כל עבודות הכלולים במפעל. אולם כל אימת שהפרעה כזאת גורמת היזק לכבישים, לחציות, לגשרים, לקמרונים. לתעלות תת־כבישיות, לצינורות. לכבלים תת־קרקעיים ולכבלים עליים ולמעברים, ינקוט מיד בעל הזכיון בכל האמצעים הדרושים לסילוקו של היזק זה.
(יא)
בעל הזכיון לא יפריע למסילת־ברזל בלי הסכמה קודמת בכתב מאת הממשלה.
(יב)
האמור בזה לא ימנע את הממשלה או כל רשות עירונית או מקומית מלבצע בהתאם לתרשימים שאושרו על ידי בעל הזכיון (והאישור לא יעוכב ולא יושהה מטעמים בלתי סבירים), עבודות ציבוריות כגון כבישים, מסילות־ברזל, חציות, גשרים, קמרונים, תעלות תת־כבישיות, צינורות, כבלים תת־קרקעיים וכבלים עליים ומעברים על כל רצועת אדמה שעליה יש לבעל הזכיון זכות־דרך כאמור לעיל, ובלבד שתמיד יקויימו התנאים הבאים:
(1)
שהעבודות הציבוריות המבוצעות כך לא יפריעו לתפעולו התקין של כל קו־צינור שהונח באותה רצועת אדמה או עליה או לכל עבודות אחרות המבוצעות באותה רצועת אדמה או מעליה;
(2)
שכל אמצעי הזהירות הדרושים ינקטו על ידי הממשלה או על ידי הרשות העירונית או המקומית – הכל לפי הענין – על מנת למנוע היזק לקו־הצינור או לקווי־הצינור או לעבודות אחרות של בעל הזכיון כאמור לעיל;
(3)
שהממשלה, הרשות העירונית או המקומית – הכל לפי הענין – תשפה את בעל הזכיון על כל הפסד או הוצאה כספית שיסבול או ישא בהם עקב ביצוע עבודות ציבוריות כאלה או בקשר לכך.
7.
רישום קרקעות
הממשלה תרשום, בכל ההקדם האפשרי, במשרדי ספרי האחוזה המוסמכים. על שמו של בעל הזכיון את כל החכירות, חכירות־המשנה וזכויות־הדרך שהוענקו לבעל הזכיון או שקבלן בקבלת־זכות־משנית על פי שטר־זכיון זה. הרישום האמור ומתן תעודת־רישום על כך לבעל הזכיון יבוצעו בלי תשלום אגרת רישום קרקעות ובלי תשלום כל היטל אחר.
אולם מוצהר בזה שהענקת כל חכירה או חכירת־משנה כאמור או הענקה או הענקות־משנה של כל זכות־דרך תהיה בת־תוקף אף אם לא בוצע רישומן.
8.
מים
לפי בקשת בעל הזכיון תספק הממשלה מזמן לזמן, במחיר הקרן, מים בכמויות הדרושות באורח סביר למפעל, במחירים הקיימים אותה שעה בעד הספקת מים לאניות, לגבי מים הנדרשים על ידי בעל הזכיון לשם הספקתם לאניות. כל הספקת מים לפי סעיף זה תבוצע לאחר שבעל הזכיון ישלם את ההוצאות המיוחסות במישרין להתקנתם של מיתקני הספקת המים למפעל, או את החלק היחסי של הוצאות אלה מקום שבני־אדם אחרים ייהנו גם הם מהתקנתה של הספקת מים זו.
9.
קו־
(א)
קו־הצינור הראשון להובלת נפט גלמי שיופעל לפי זכיון זה יהיה קו־הצינור אילת–חיפה, ומשיחתום השר על הסכם המכר הרי זה כאילו אישר את התווי והתרשימים של קו הצינור האמור בהתאם לסעיף 5 לשטר־זכיון זה.
(ב)
הפקעת זכות־דרך בהתאם לסעיף 6(א) לזכיון זה על רצועת אדמה שבה או עליה הונח או יונח צינור אילת–חיפה, תתפוס את מקום הפקעתן של זכויות־דרך באותה רצועת אדמה או עליה שנעשתה לפני תאריך ההתחלה, ובלבד שכל פיצוי המשתלם לפי סעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, לגבי אותה זכות־דרך, יהא משתלם כאילו אותה זכות־דרך הופקעה בתאריך ההפקעה שמקומה נתפס כאמור.
(ג)
לכשיחתמו השר וחברת קו־הצינור על פרוטוקול של ממסר וקיבול, כמותנה בהסכם המכר, לגבי כל עבודות ונכסים (לרבות חכירות חכירות־משנה וזכויות־דרך) הכלולים בממכר שלפי הסכם המכר, יקומו העבודות והנכסים המפורטים בפרוטוקול לקנין חברת קו־הצינור. פרוטוקול כזה ישמש ראיה חותכת על האמור בו ועל העובדה שהעבודות והנכסים המפורטים בו קמו לקנין חברת קו־הצינור.
(ד)
לכשייחתם פרוטוקול של ממסר וקיבול כאמור לעיל, או בהקדם האפשרי לאחר מכן, יפרסם השר הודעה על כך ברשומות. טופס של רשומות המכיל בו את ההודעה הזאת יקובל בעדות בכל בית משפט או בית־דין ובכל הליכי בוררות, וההודעה האמורה שפורסמה בו תהיה ראיה חותכת שפרוטוקול כזה נחתם כאמור לגבי העבודות והנכסים המפורטים בו.
10.
הובלה באמצעות קווי־
(א)
עד לתאריך הממסר הראשון תהיה הממשלה זכאית להוביל, או להתיר לאחרים להוביל, נפט המיובא מים־סוף דרך קו־הצינור הקיים בן 8 האינצ׳ים הנמשך מאילת לבאר־שבע ודרך קו־הצינור הקיים בן 8 האינצ׳ים מנקודה בקילומטר 8 (שמונה) מזרחית לאשדוד־ים ועד אשדוד־ים, ואילו מתאריך הממסר הראשון ובמשך קיומו של הזכיון לא יובל שום נפט דרך קווי־הצינור האמורים בלי הסכמה קודמת בכתב מאת בעל הזכיון.
(ב)
במשך תקופת הזכיון תחזיק הממשלה את קו־הצינור האמור הנמשך מנקודה בקילומטר 8 (שמונה) מזרחית לאשדוד־ים ועד אשדוד־ים במצב פעולה מתוקן וטוב. במשך תקופות חירום תתיר הממשלה לבעל הזכיון, תמורת דמי שכירות סבירים, להשתמש בקו־צינור זה להובלת נפט.
(ג)
עד לתאריך הממסר הראשון תהיה הממשלה זכאית להוביל, ולהתיר לאחרים להוביל, נפט המיובא מים־סוף דרך כל חלק של קו־הצינור אילת–חיפה.
(ד)
האמור בזכיון זה לא יראו אותו כאוסר להוביל, בקווי־צינור או באמצעי הובלה אחרים מאיזה בית־זיקוק שהוא בישראל לכל נקודה בישראל או בכל מקום אחר, מוצרים מזוקקים שהופקו בכל בית־זיקוק כזה מנפט שיובא דרך ים־סוף, או שמקורו באיזו נקודה שהיא בשטח החוף של ים־סוף המתואר בסעיף 2(א) לזכיון זה, ושהובל אל אותו בית זיקוק דרך קו־צינור של המפעל.
11.
הגדלה בכושר התזרומת של קו־
(א)
כל אימת שהובלת נפט גלמי דרך קו־הצינור אילת–חיפה היתה במשך תקופה של 12 (שנים־עשר) חדשים רצופים בשיעור ממוצע של 83% (שמונים וחמישה אחוזים למאה) מכושר התזרומת של קו־הצינור אותה שעה או למעלה משיעור זה, ולפי אומדן סביר תגדל הובלה זו של נפט גלמי במשך 3 (שלוש) שנים, בסדירות ובהתמדה, לכדי כמות העולה על כושר החזרומת של קו־הצינור אותה שעה, רשאית הממשלה לדרוש מזמן לזמן מבעל הזכיון להתקין ולהפעיל מיתקנים נוספים, ככל שיהיו דרושים באורח סביר, על מנת להגדיל את כושר התזרומת באופן שיתאים להגדלה הנאמדת בהובלת נפט גלמי. כל דרישה כזאת תהיה בכתב ותפרט את הבסיס לכל אומדן של הובלה מוגדלת, את סוגו ומקורו של הנפט הגלמי הנדון באומדן ואת טיבם והיקפם של המיתקנים הנוספים הנדרשים.
המונח ”מיתקנים נוספים“ בסעיף זה ובסעיף הבא אחריו כולל מיתקנים לצרכי שאיבה, החסנה וטרמינוסים, וכן צינורות, בין בנוסף על הצינור הראשון בן 16 האינצ׳ים של קו־הצינור אילת–חיפה ובין במקומו.
(ב)
בעל הזכיון לא יידרש לגשת להתקנת מיתקנים נוספים אלא אם כן –
(1)
ההגדלה הנדרשת בכושר התזרומת והתקנת המיתקנים הנוספים הן מעשיות מבחינה טכנית; וכן
(2)
הממשלה תתחייב לספק, או תביא לידי כך שיסופקו, מיתקני נמל וים נוספים בחיפה, באילת או בכל מקום אחר, ומיתקנים ושירותים של שדה־מיכלים בחיפה, ככל שיידרשו בהתאם להוראות הסכם המיתקנים והשירותים הימיים והסכם שדה־המיכלים והשירותים; וכן
(3)
ההגדלה הנאמדת בהובלת נפט גלמי תביא, לפי התעריפים שיוטלו עליה, לידי אמורטיזציה של ההשקעה הדרושה להתקנת המיתקנים הנוספים תוך תקופת האמורטיזציה המפורטת להלן, בתוספת ריווח נקי על ההשקעה של לא פחות מ־8% (שמונה אחוזים למאה) בשנה, אחר שילום כל המסים. האמורטיזציה של מיתקנים נוספים אלה תתפשט על תקופה של 15 (חמש־עשרה) שנה, אלא שלגבי כל רכיב (קומפוננט) של מיתקנים אלה שאורך־ימיו התועלתי הוא פחות מ־15 (חמש־עשרה) שנה, תתפשט האמורטיזציה שלו על אורך־ימיו התועלתי,
(ג)
סירב בעל הזכיון להתקין מיתקן מהמיתקנים הנוספים או לא התקינו, לא יראו את הסירוב או את אי־ההתקנה כהפרה או אי־מילוי של התחייבות מהתחייבויותיו על פי זכיון זה, ואף לא יפסלו, ולא יביאו לידי קץ ולא יגבילו זכיון זה או זכות מזכויותיו של בעל הזכיון על פי זכיון זה, מאיזו בחינה שהיא, ואף לא יפטרו את הממשלה משום התחייבות מהתחייבויותיה כלפי בעל הזכיון על פי הסכם החזרומת והתעריפים. אולם אם בעל הזכיון אינו מתחיל בהתקנת מיתקנים נוספים אלה תוך תקופה של 12 (שנים־עשר) חדשים מתאריך דרישתה האמורה של הממשלה, או אם לאחר מכן אין בעל הזכיון ניגש בשקידה הראויה להתקנתם או הפעלתם של מיתקנים נוספים אלה, תהיה הממשלה זכאית – בכפוף להוראות פסקאות (i) ו־(ii) לסעיף־קטן (ג) זה להביא לידי קץ, על ידי מסירת הודעה לבעל הזכיון, את זכות הייחודיות של בעל הזכיון להובלת נפט גלמי, ואז תהיה הממשלה זכאית להוביל, ולהתיר לאחרים להוביל, דרך שטח ישראל נפט גלמי המיובא דרך ים סוף או שמקורו בשטח החוף של ים־סוף כמתואר בסעיף 2(א) לעיל, ולהתקין, להחזיק ולהפעיל בעצמה, או להתיר לאחרים להתקין, להחזיק ולהפעיל, קו־צינור או קווי־צינור להובלת נפט גלמי כזה.
(i)
לא יהיו רואים את בעל הזכיון כמי שלא התחיל בהתקנת מיתקנים נוספים אלה אם מסר, תוך התקופה האמורה של 12 (שנים־עשר) חדשים. הודעה על רצונו לקבל עליו את העבודה, והדיחוי בהתקנתה או בהשלמתה נגרם מפאת היקפה או טיבה של העבודה שיש לבצעה.
(ii)
כמו כן לא יהיו רואים את בעל הזכיון כמי שלא התחיל בהתקנת מיתקנים נוספים אלה תוך התקופה האמורה של 12 (שנים־עשר) חרשים, אם, תוך 6 (ששה) חרשים מתאריך הודעת השר כאמור לעיל, מסר בעל הזכיון לשר הודעה בכתב ובה הביע התנגדות לדרישת השר בנימוק שהיא אינה מוצדקת ודרש בה מאת השר להביא את המחלוקת לבוררות על פי הוראות זכיון זה. ואולם יהיו רואים את בעל הזכיין כמי שלא התחיל כאמור אם הוחלט בהליכי הבוררות שדרישת השר היתה מוצדקת ולא התחיל בעל הזכיון בהתקנת המיתקנים הנוספים תוך 12 (שנים־עשר) חדשים מתאריך דרישת השר או תוך 6 (ששה) חדשים מתאריך החלטתו של הבורר, הכל לפי התאריך המאוחר יותר.
12.
קווי־
(א)
כתום 2 (שתי) שנים מתאריך הממסר השני רשאית הממשלה, במסירת הודעה על ידי השר לבעל הזכיון, לדרוש מזמן לזמן מבעל הזכיון להתקין ולהפעיל קו־צינור מכל נקודה בחוף אילת אל כל נקודה בישראל, או אל כל נקודה בחוף ים התיכון דרומית לגבול שבראש הניקרה להובלת נפט שאיננו נפט גלמי. בכל הודעה כזאת יפרט השר את סוגו ומקורו של הנפט שיובל בקו־הצינור המוצע, את אומדן כמות ההובלה ואת הבסיס לאומדן זה, את התווי של קו־הצינור המוצע ואת טיבם והיקפם של המיתקנים הנדרשים, את התנאים המוצעים על ידי הממשלה בקשר להתקנתו והפעלתו של קו־הצינור הנדון ואת התעריפים שיותר לבעל הזכיון להטיל על הובלת נפט כזה דרך קו צינור זה, תעריפים אלה יחושבו על בסיס אומדן סביר של נפח טען הפנים, שיבטיח לבעל הזכיון ריווח הוגן על ההשקעה הדרושה ואמורטיזציה של השקעה זו תוך תקופת האמורטיזציה הנזכרת בסעיף 11(ב)(3) לעיל.
(ב)
אם תוך 12 (שנים־עשר) חדשים מתאריך הודעה של השר כאמור לעיל הביע בעל הזכיון, בהודעה לשר את הסכמתו למלא אחרי הדרישה הכלולה בהודעת השר, יגש בעל הזכיון במהירות האפשרית להתקנתו, השלמתו והפעלתו של קו־הצינור המפורט בהודעת השר בתנאים האמורים בה או כפי שיוסכם אחרת בין הצדדים.
משהשלים בעל הזכיון את התקנתו של קו־צינור כאמור, יפרסם השר – אם בעל הזכיון יבקש זאת – הודעה ברשומות האומרת שבעל הזכיון התקין את קו־הצינור הנדון וכי הוא בעליו. טופס של רשומות המכיל הודעה זו יקובל בעדות בכל בית משפט או בית דין ובכל הליכי בוררות, וההודעה האמורה שפורסמה בו תשמש ראיה חותכת על האמור בה ועל העובדה שהצינור הנדון קם לקנינו ולבעלותו של בעל הזכיון.
(ג)
אם תוך 3 (שלושה) חדשים מתאריך הודעת השר לפי סעיף־קטן (א) לסעיף זה, מוסר בעל הזכיון לשר הודעה ובה הוא מודיע שברצונו להתקין קו־צינור כזה אלא שהתעריפים או התנאים האחרים המפורטים בהצעה אינם מבטיחים לו ריווח הוגן על ההשקעה הדרושה והוא מבקש בה מאת השר להביא את המחלוקת לפני בוררות לפי הוראות זכיון זה, הרי המועד שנקבע בסעיף־קטן (ב) לסעיף זה למסירת הודעה על־ידי בעל הזכיון יהיה 12 (שנים־עשר) חדשים מתאריך הודעת השר לפי סעיף־קטן (א) לסעיף זה או 3 (שלושה) חדשים מתאריך החלטת הבוררות בעניין המחלוקת, הכל לפי התאריך המאוחר יותר.
(ד)
אם תוך התקופות שנקבעו בסעיף־קטן (ב) או בסעיף־קטן (ג) לסעיף זה, הכל לפי הענין, מוסר בעל הזכיון לשר הודעה על סירובו למלא אחרי הדרישה הכלולה בהודעה האמורה של השר, או אם בתום התקופות האלה לא מסר בעל הזכיון לשר את ההודעות האמורות באותם סעיפים־קטנים, תהיה הממשלה זכאית להתקין ולהפעיל בעצמה, או להתיר לאחרים להתקין ולהפעיל קו־צינור להובלת נפט מהסוג המפורט בהודעת השר לפי סעיף־קטן (א) לסעיף זה מכל נקודה בחוף אילת אל כל נקודה בישראל או אל כל נקודה בחוף ים התיכון, דרומית לגבול שבראש הניקרה, ובלבד שהממשלה לא תתיר לאחרים להתקין או להפעיל קו־צינור כאמור לעיל אלא לפי תנאים הדומים – בשינויים המחוייבים לפי הענין – לאותם שפורטו בהודעת השר או בתנאים פחות נוחים מהם. האמור בסעיף זה לא יהיו רואים אותו כאילו הוא מרשה לממשלה להוביל בעצמה, או להתיר לאחרים להוביל, דרך שטח ישראל באמצעות קו־צינור, או חלקו בקו־צינור וחלקו באמצעים אחרים, נפט גלמי המיובא דרך ים סוף או שמקורו בשטח החוף של ים סוף המתואר בסעיף 2(א) לזכיון זה.
13.
הנאה שלווה
במשך תקופת הזכיון יהיה המפעל בבעלותו הייחודית של בעל הזכיון והוא ייהנה מחזקה מוחלטת ובלתי מופרעת בו. המפעל או כל חלק הימנו לא יופקע, לא יעוחק ולא יירכש ולא ייתפס בדרך כפיה אחרת ולא תיתפס החזקה בו בדרך־כפיה אחרת.
14.
החובה שעל בעל הזכיון למלא
(א)
חובת בעל הזכיון להחזיק ולהפעיל את קו־הצינור אילת–חיפה תהיה כפי שתיקבע בהסכם התזרומת והתעיריפים.
(ב)
בכל עת במשך תקופת זכיון זה ישתדל בעל הזכיון במיטב מאמציו להחזיק את כל יתר קווי־הצינור הכלולים אותה שעה במפעל ואת עבודות הלוואי שלו במצב מתוקן היטב, כשהם מוכנים וראויים להובלה יעילה של סוגי הנפט השונים שבעל הזכיון נוהג להובילם דרכו, ולהגיש שירות הולם.
(ג)
לא יראו את בעל הזכיון כעובר על חובות ההחזקה שלו לפי סעיף זה לגבי כל קו־צינור של המפעל, אם החזקה זו גוררת השקעת הון שלפי הוראות זכיון זה או לפי כל הסכם אחר בין הממשלה ובין בעל הזכיון אי־אפשר לבצעה בלי הסכמת הממשלה, והממשלה מסרבת ליתן את הסכמתה לכך, או אם בעל הזכיון נטש קו־צינור כזה בהתאם להוראות סעיף 42(ג) לזכיון זה.
15.
העמדת שירותים לשימוש
(א)
בעל הזכיון יעמיד את שירותיו לשימושם של כל משלחי אותו סוג טען בתנאים שווים בעיקרם, ללא עדיפויות ויתרונות בלתי מוצדקים או בלתי־סבירים, בכפוף לתנאים כללים ותקנות סבירים שיקבע בעל הזכיון מזמן לזמן בנדון הובלתו של נפט והתקבלותו של נפט להובלה, לרבות דרישות בנוגע לכמויות, לאיכויות ולטפוסים של נפט שיובלו דרך כל קו־צינור.
(ב)
על אף הוראות סעיף־קטן (א), ינהג בעל הזכיון דין עדיפות לגבי הובלת נפט מקומי, כאמור בסעיף 20 להלן, ולגבי טען־פנים אחר, בכפוף לגבולות הכושר המצוי של קו־הצינור שדרכו תבוקש ההובלה. כל עדיפות שתינתן מכוח סעיף־קטן זה לא יהיו רואים אותה כעדיפות או כיתרון בלתי־מוצדקים או בלתי־סבירים.
(ג)
אדם הרואה עצמו מקופח עקב סירוב שלא כדין מצד בעל הזכיון לקבל ממנו נפט להובלה דרך כל קו־צינור של המפעל לא תישלל ממנו, מפאת זה בלבד שהוא איננו צד לשטר־זכיון זה, האפשרות לתבוע ולקבל סעד משפטי נאות נגד בעל הזכיון בכל בית משפט בישראל.
(ד)
כדי להסיר כל ספק, מוצהר בזה שלא יהיו רואים את בעל הזכיון כמוביל ציבורי לפי החוק המקובל או אחרת לגבי כל קו־צינור של המפעל.
16.
תעריפים לטען־
התעריפים שישולמו בעד טען־פנים של נפט גלמי דרך כל קו־צינור של המפעל ייקבעו מזמן לזמן בהתאם להוראות הסכם התזרומת והתעריפים.
17.
תעריפים לטען־
תעריפים לטען־פנים של נפט, זולת נפט גלמי, דרך כל קו־צינור של המפעל ייקבעו, לפני התקנתו, באופן שיוסכם עליו בין הממשלה ובין בעל הזכיון, ובאין הסכם כזה, ייקבעו בדרך בוררות.
18.
תעריפים לטען בין־
(א)
במשך תקופת הזכיון ייקבעו התעריפים לטען בין־לאומי של נפט על ידי בעל הזכיון באופן שייראה בעיניו מזמן לזמן לנאות לפי שיקול דעתו היחיד.
(ב)
כל נפט המובל דרך קווי־הצינור של המפעל יהיו רואים אותו כנפט לתצרוכת פנימית אלא אם כן בעל הזכיון מקבל מהמשלח ראיות מניחות את הדעת –
(1)
שהנפט הוא במעבר בין־לאומי לארץ אחרת זולת ישראל; או
(2)
שהנפט נשלח לישראל לצרכי זיקוק וכי המוצרים המזוקקים המתקבלים ממנו ייוצאו מישראל; או
(3)
לגבי נפט מקומי – שהוא מובל דרך קו־צינור כזה לשם ייצואו אל מחוץ לישראל.
כל אימת שראיות מניחות את הדעת כאמור מוגשות לפני ייבואו של הנפט ישולמו התעריפים החלים על טען בין־לאומי, וכל אימת שראיות מניחות את הדעת מוגשות אחרי ייבואו של הנפט יתן בעל הזכיון למשלח אשראי מתאים לגבי ההפרש שבין התעריף לטען־פנים ששולם ובין התעריף לטען בין־לאומי שתשלומו יהיה מגיע. לשם חישוב סכומו של כל תשלום או כל אשראי כאמור, כשנפט גלמי נשלח לישראל לצורך זיקוק והמוצרים המזוקקים המתקבלים ממנו מיוצאים, יומרו המוצרים המזוקקים המיוצאים כאמור בשקולתם (אקויואלנט) בנפט גלמי הדרוש לייצורם, תוך התחשבות בהפסדי זיקוק.
19.
נוהל תעריפים
בעל הזכיון יהיה זכאי –
(א)
לקבוע תעריפים שונים במידה סבירה לסוגי טען שונים ולדרגות, איכויות וכמויות שונות של נפט המוגל דרן כל קו־צינור, ולעשות הבדלה נאותה בתעריפים לגבי ההפרשים בהוצאות ההובלה, בכושר קו־הצינור ובמהירות הזרימה וגורמים אחרים המצדיקים באורח סביר הבדלה בתעריפים;
(ב)
בעל הזכיון יהיה זכאי, באישורו הקודם של השר (ואישור כזה לא יעוכב ולא יושהה מטעמים בלתי־סבירים) –
(i)
לקבוע הסדרים סבירים לפיצוי בעל הזכיון על הפסדי־קו, התאדות, דליחה וזיהום; וכן
(ii)
לקבוע סדרי נוהל לתעריפי עידוד המיועדים להגדיל את כמות הנפט שיובל דרך קווי־צינור של המפעל; וכן
(iii)
לבדוק מחדש, לתקן או לשנות את סדרי הנוהל לקביעת תעריפים כמפורט בזה או בהסכם התזרומת והתעריפים.
(ג)
בעל הזכיון זכאי להגיש לשר מזמן לזמן את לוחות־תעריפים, הכללים והתקנות שלו לשם אישורם מראש, ואישור השר שניתן בקשר לכל לוחות־תעריפים או כללים או תקנות שהוגשו כך יהיה חותך בנוגע לסבירותם של התעריפים ונוהל התעריפים המובאים או המשמשים בהם או בנוגע לסבירות של הכללים התקנות שהוגשו כך, ויהיה מחייב את הצדדים לזכיון זה וכל בני־אדם אחרים. אולם האמור בזה לא יהיו רואים אותו כאילו הוא דורש מאת בעל הזכיון להגיש בכל זמן שהוא את לוחות התעריפים או את הכללים או את התקנות שלו לאישור מראש, וכן לא יהיו רואים את אי־אישורו של השר לכל לוח תעריפים, או כלל או תקנה שהוגשו כך כראיה על אי־סבירותם של לוח תעריפים או כלל או תקנה כאלה.
20.
הובלת נפט מקומי
בכפוף להוראות הסעיפים 13 עד 19, ועד בכלל, לזכיון זה ולכל כללים ותקנות שיותקנו לפיו, יתיר בעל הזכיון לכל בעל־חזקה שעל פי חוק הנפט לחבר כל קו־צינור המוביל נפט משדות הנפט שלו או משדות הנפט של בעלי־חזקה אחרים אל קו־צינור של המפעל המוביל טיפוס דומה של נפט; חיבור זה, לרבות מיתקני שאיבה, החסנה וכל מיתקנים אחרים שיהיו דרושים מזמן לזמן, ייעשו על חשבון בעל החזקה.
בעל הזכיון יוביל נפט זה דרך כל קו־צינור של המפעל בתעריפים ובכפוף לכללים, לתקנות ולתנאים הנוהגים בשעת המשלוח והחלים עליו. בתנאי שבעל החזקה ימסור לבעל הזכיון, לא פחות מששה חדשים מראש, הודעה שבה יציין את הכמות והתדירות של המשלוחים שברצונו לשלוח במשך ששת החדשים המתחילים אחרי תקופת ההודעה האמורה, וימציא כל פרטים אחרים בקשר למשלוחים אלה, ככל שידרוש ממנו בעל הזכיון; ובתנאי נוסף שבעל החזקה יביא נפט זה, על חשבונו והוצאותיו, אל קו־הצינור באותו לחץ וימלא אחרי אותם תנאים שיהיה צורך בהם כדי להבטיח סדר סביר של זרימה.
21.
תיוק העתקים
העתקים של כללים, תקנות, טפסי־הסכם סטנדרטים ולוחות תעריפים של בעל הזכיון יוגשו, בהקדם האפשרי לאחר עריכתם, למפקח על הדלק ויישמרו אצלו.
כל אדם רשאי לבדוק כל מסמך מן המסמכים האמורים השמורים אצל המפקח על הדלק, בשלמו את האגרה שיקבע השר בתקנות שיפורסמו ברשומות, וכל אדם רשאי לדרוש שהעתק או נסח של כל מסמך כזה יאומת על ידי המפקח על הדלק, לאחר תשלום אותה אגרה שיקבע השר בתקנות שיפורסמו ברשומות.
22.
הסכם תזרומת ותעריפים
(א)
ביום 31 באוקטובר 1959 או לפני כן יהיה השר רשאי להתקשר בהסכם בכתב בין הממשלה, בין בעל הזכיון ובין חברת קו־הצינור (להלן – הסכם תזרומת ותעריפים), שיקבע, בין שאר דברים, הוראות בדבר התעריפים שישולמו בעד הובלת נפט גלמי דרך כל קו־צינור של המפעל ובדבר דרכי קביעתם במשך תקופת הזכיון ובדבר ערבות הממשלה לבעל הזכיון ולחברת קו־הצינור, ערבות ללא תנאי ובלתי חוזרת, לתקופה של 15 (חמש־עשרה) שנה למן תאריך הממסר הראשון, על תרומת שנתית מינימאלית של נפט גלמי דרך קו־הצינור אילת–חיפה ועל הכנסה שנתית מינימאלית ועל ריווח נקי שנתי מינימאלי לחברת קו־הצינור מתזרומת זו.
(ב)
הסכם התזרומת והתעריפים יכלול הוראות, תנאים והתחייבויות מצד הממשלה, בעל הזכיון וחברת קו־הצינור, ככל שייראו לנאותים בעיני השר וככל שיסכימו להם בעל הזכיון וחברת קו־הצינור.
(ג)
מבלי להגביל במשהו את כלליות האמור לעיל, אפשר לקבוע בהסכם התזרומת והתעריפים –
(1)
שההסכם לא יובא לקצו מכל סיבה וטעם שהם למשך 15 (חמש־עשרה) שנה וכי ערבות הממשלה על פיו תהיה ללא תנאי והחלטית;
(2)
שהערבות האמורה של הממשלה והתחייבותה לשלם תשלומים על פיה לא תסוכל, לא תבוטל ולא תושהה על ידי כל מעשה או מחדל מצד הממשלה, בעל הזכיון או חברת קו־הצינור, לרבות נטישת הזכיון על־ידי בעל הזכיון – אם כדין ואם שלא כדין – או נטישת זכיון־המשנה על ידי חברת קו־הצינור – אם כדין ואם שלא כדין – או על ידי סיכול הזכיון או זכיון־המשנה כתוצאה מכל סיבה או גורם לרבות – אך לאו דוקא – מעשים בידי שמים, מעשים בידי מושלים או עמים זרים, מעשי הסתננות, מלחמה, מבצעים מעין־מלחמתיים, הסגר, אמבארגו, התקוממות, מרי, מהומות ובלבולים אזרחיים, שביתות והשבתות או סכסוכים אחרים עם פקידים או עובדים, שריפה, סערה, סופה, התפוצצות, רעש, שטפונות, דליפות, קלקולים, או כתוצאה מכל סיבות או גורמים אחרים מאיזה מין וטיב שהם ואפילו נגרמו עקב רשלנות או אי־מילוי חובה על ידי בעל הזכיון או חברת קו־הצינור, בין שהסיבות או הגורמים נמנו במפורט ובין שלא נמנו במפורט, לרבות שיבוש זמני או תמידי של פעולת קו־הצינור אילת–חיפה, ואפילו נגרם עקב רשלנות או אי־מילוי חובה על ידי בעל הזכיון או חברת קו־הצינור;
(3)
התחייבות הממשלה לשלם תשלומים לפי ההסכם והערבות האמורים לא תהיה נתונה לשום זכות־קיזוז, תביעה שכנגד או הגנה בגלל זה שבעל הזכיון או חברת קו־הצינור הפרו התחייבות מהתחייבויותיהן לפי הזכיון, לפי מסמכי הזכיון או לפי כל הסכם אחר, או בגלל כל תביעה נגד בעל הזכיון או חברת קו־הצינור הנובעת מאחד ההסכמים האמורים או הבאה כתוצאה מעסקאות מסחר אחרות על ידי הממשלה בעל הזכיון, חברת קו־הצינור, או בגלל כל דבר אחר;
(4)
תשלום כספים שהממשלה תהיה רשאית לגבותם כדין מבעל הזכיון או מחברת קו־הצינור יידחה או יושהה באותו אופן ולאותו מועד שייקבעו בהסכם התזרומת והתעריפים;
(5)
כל מחלוקת בין הצדדים להסכם התזרומת והתעריפים תובא לבוררות או לקביעה של מומחה (אקספרטיזה) כפי שייקבע בהסכם האמור.
(ד)
כן אפשר לקבוע בהסכם האמור הוראות לגבי ענינים אחרים, כגון סדרי־נוהל הדנים בתשלומי־ביניים על ידי הממשלה על חשבון ערבותה ותשלום תמלוגים לממשלה על ידי חברת קו־הצינור לפי תנאים נקובים; זכויות וברירות של הצדדים במקרה הרס חלקי או שלם של קו־הצינור או במקרה נטישתו; חישוב הוצאות הפעלה וצרכי הכנסה של חברת קו־הצינור והפריטים שיכללו בהם; שיעור הפחת של נכסים מסויימים ויצירת קרנות־פחת־שמורות והשימוש בהן; ניכוי קרנות־פחת־שמורות אלה והוצאות אחרות לצרכי מס; ניצולן של קרנות־פחת־שמורות אלה לשם אמורטיזציה של איגרות־חוב ולשם פדיון הון המניות הניתן לפדיון של חברת קו־הצינור, ולגבי כל עניין אחר, בין דומה ובין שאינו דומה לענינים המפורטים לעיל, ככל שייראה לדרוש או למועיל לשם מימוש הוראות סעיף זה והסכם התזרומת והתעריפים.
(ה)
חתימת השר על הסכם התזרומת והתעריפים תהיה ראיה חותכת על תקפו של אותו הסכם לפי הוראות סעיף זה.
23.
הסכם מיתקנים ושירותים ימיים
(א)
ביום 31 באוקטובר 1959, או לפני כן, יתקשר השר בהסכם בכתב בין הממשלה, בין בעל הזכיון ובין חברת קו־הצינור (להלן – הסכם המיתקנים והשירותים הימיים) שלפיו –
(1)
יסופקו על ידי הממשלה מיתקנים ימיים הולמים ויעילים למיכליות לשם טעינתו של נפט לתוך קווי־הצינור של המפעל ופריקתו מתוכם; וכן
(2)
יסופקו בנמל אילת ובנמל חיפה ובכל נמלים אחרים בישראל, פרט לנמלים שייבנו לפי סעיף 27 להלן, שירותים הולמים ויעילים לכל המיכליות הסרות אל אותם הנמלים לשם פריקתו של נפט לתוך קווי־הצינור של המפעל או לשם טעינתו מתוכם; שירותים אלה יכללו, בין השאר, מספנה (מקום שמצויות מספנות לסוג הנפט הנטען או נפרק באותו זמן), קשירה, הדרכה, ניתוב וכל שירותים אחרים שנהוג לספקם, למיכליות בנמלים;
(3)
יסופקו שירותי המכס, ההסגר, העליה והשגחת המשטרה הדרושים בכל נמל כזה.
(ב)
הסכם המיתקנים והשירותים הימיים יכיל הוראות, תנאים והתחייבויות מצד הממשלה, בעל הזכיון וחברת קו־הצינור ככל שייראו לנאותים בעיני השר וככל שיסכימו להם בעל הזכיון וחברת קו־הצינור.
(ג)
מבלי להגביל במשהו את כלליות האמור לעיל אפשר לקבוע בהסכם המיתקנים והשירותים הימיים שבמשך תקופת הזכיון –
(1)
תוכל הממשלה לספק בעצמה מיתקנים ושירותים ימיים או לגרום לכך שאחרים יספקו אותן;
(2)
ההיטלים בעד כל מיתקנים ושירותים ימיים יהיו אותם ההיטלים הנוהגים אותה שעה, אך בשום זמן לא יעלו על ההיטלים המכסימאליים שייקבעו בהסכם המיתקנים והשירותים הימיים;
(3)
כל ענינים משלימים או נלווים אפשר יהיה לטפל בהם לפי ההתניות שייכללו בהסכם המיתקנים והשירותים הימיים ובאופן שייקבע בו.
(ד)
חתימת השר על הסכם המיתקנים והשירותים הימיים תהיה ראיה חותכת על תקפו.
24.
הסכם שירותי שדה מיכלים
(א)
ביום 31 באוקטובר 1959, או לפני כן, יהיה השר רשאי להתקשר בהסכם בכתב בין הממשלה, בין בעל הזכיון ובין חברת קו־הצינור (להלן – הסכם שירותי שדה המיכלים), שלפיו התחייב הממשלה לגרום לכך ששירותי נפט בערבון מוגבל (פטרוליום סרוויסס לימיטר), כעת הבעלים של שדה המיכלים בחיפה, נוחליהם וקוני זכויותיהם, יספקו, למשך תקופת הזכיון, לבעל הזכיון ולכל בעל זכיון־משנה מכוח בעל הזכיון מיתקני החסנה ושירותים אחרים, ככל שיהיו דרושים כדי להריק מקו־הצינור אילת–חיפה דרך שדה המיכלים שבחיפה כל נפט גלמי לטען־פנים ולטען בין־לאומי.
(ב)
הסכם שירותי שדה המיכלים יכיל הוראות תנאים והתחייבויות מצד הממשלה, בעל הזכיון וחברת קו־הצינור, ככל שייראו לנאותים בעיני השר וככל שיסכימו להם בעל הזכיון בחברת קו־הצינור.
(ג)
מבלי להגביל במשהו את כלליות האמור לעיל, אפשר לקבוע בהסכם שירותי שדה המיכלים –
(1)
שההיטלים בעד כל שירות משירותי שדה־המיכלים יהיו אותם ההיטלים השונים הנוהגים אותה שעה, ובלבד שלא יעלו בשום זמן על ההיטלים המכסימאליים שייקבעו בהסכם שירותי שדה המיכלים;
(2)
שכל ענינים משלימים או נלווים אפשר יהיה לטפל בהם לפי ההתניות שייכללו בהסכם שירותי שדה המיכלים ובאופן שייקבע בו.
(ד)
חתימת השר על הסכם שירותי שדה המיכלים תהיה ראיה חותכת על תקפו של ההסכם.
25.
גישה אל הטרמינוסים
הממשלה תרשה גישה חופשית אל הטרמינוסים של קווי־הצינור של המפעל לאניות של כל הדגלים לשם טעינה ופריקה של נפט באילת, בחיפה ובכל מקום אחר בחוף אילת ובחוף ים התיכון שבהם יסתיים כל קו־צינור מקווי־הצינור של החברה.
26.
השימוש בנמלים
(א)
מבלי לגרוע מהוראות הסעיפים 23 ו־27 לזכיון זה, תגרום הממשלה לכך שיינקטו צעדים במגמה להבטיח שכל נמל או נמלים בישראל שישתמש בהם בעל הזכיון לצרכי מפעלו יספקו לבעל הזכיון ולקבלניו כל מיתקנים ושירותים סבירים לשם טעינתם ופריקתם של חמרים (כפי שיוגדרו להלן) ושל מטען אחר והטיפול בהם תמורת היטלי־שירות סבירים.
(ב)
בעל הזכיון יהיה זכאי להשתמש בפורקותיו ובארבותיו שלו ובכלי־שיט אחרים שלו בכל נמל כאמור לעיל לצרכי המפעל ולהסדיר הסדרים עם רשויות המכס להחסנת חמרים כאמור לעיל בקרפיפיו וסככותיו של בעל הזכיון.
27.
זכות לבנות נמלים
(א)
בעל הזכיון יהיה זכאי לבנות נמל או נמלים שיהיו דרושים למפעל (אך לא לצרכי סחר כללי) באותה נקודה או באותן נקודות על חוף ים התיכון דרומית לגבול שבראש הניקרה, ככל שייקבע על ידי בעל הזכיון באישור הממשלה (והאישור לא יעוכב ולא יושהה מטעמים בלתי־סבירים) ואז יחולו הוראות הסעיפים 5 ו־6 לזכיון זה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ב)
בעל הזכיון בלבד תהיה לו הזכות להטיל אגרות נמל, מגדלור, מצוף, עגינה, גרירה, קשירה, ניתוב, רציף, מנוף או אגרות אחרות על אניות הנכנסות לכל נמל כזה או יוצאות ממנו, ולגבותן מהן ואגרות אלה ייקבעו על ידי בעל הזכיון בהסכמה עם הממשלה.
המשרדים הנוגעים בדבר יבצעו לפי הסדר עם בעל הזכיון, את שירותי המכס, ההסגר, העליה והשגחת המשטרה הדרושים בכל נמל כזה. בעד שירותים אלה ובעד כל שירות מיוחד אחר שיינתן ישלמו בעל הזכיון או כלי־השיט המשתמשים בכל נמל כזה לפי סולם שיוסכם עליו עם הממשלה.
עגינה סמוך לדולפינים או לקווי־טעינה מוטבלים או תת־ימיים של בעל הזכיון בכל נמל כזה, תהיה אסורה.
(ג)
בעל הזכיון רשאי, בתחומי כל נמל או נמלים כאלה, ובהסכמת הממשלה, להניח מצופי קשירה, מצופי הדרכה ומצופים מוארים, להתקין סימנים ואורות חופיים, שוברי־גלים, מזחים, רציפים וקווי טעינה תת־ימיים, ולקבל עליו בדרך כלל עבודות חפירה ימית ועבודות סידור, שימור, תברואה והחזקה ככל שייראה לדרוש בעיני בעל הזכיון לצרכי פעולתם היעילה של כל נמל או נמלים כאלה.
(ד)
בכפוף להוראות סעיף זה, יחזיק ויפעיל בעל הזכיון כל נמל כזה בהתאם לכל חוק, כלל או תקנה העומדים בתקפם אותה שעה.
28.
מיתקני הפחמה
בעל הזכיון יחזיק, או יגרום לכך שיחזיקו, באילת מיכלי החסנה לדלק הפחמה ויספק, או יגרום לכך שיסופקו שירותי הפחמה לאניות של כל דגל שהוא ללא הפליה ובהיטלי־שירות סבירים.
29.
קשר
בעל הזכיון תהיה לו הזכות להקים, להחזיק ולהפעיל, על חשבונו, מערכת טלגרף וטלפון (בין עילית ובין תת־קרקעית), מיתקני טלפרינטר, טלקומוניקציה ואלחוט, המספקים קשר בין תחנות השאיבה השונות, המשרדים ושאר מוסדות של המפעל, ואולם מערכת כזאת של טלגרף או טלפון או מיתקנים כאלה של טלפרינטר, טלקומוניקציה ואלחוט ישמשו אך ורק למפעל ויעמדו לפיקוח הממשלה ולא ייבנו ולא יופעלו כך שיפריעו לפעולת כל מערכת של טלגרף או טלפון או לפעולת כל מיתקני טלפרינטר, טלקומוניקציה או אלחוט של רשויות הדואר והצבא או של כל אדם המפעיל באותה שעה זכיון מהממשלה לטלגרף או לטלפון או למיתקני טלפרינטר, טלקומוניקציה או אלחוט.
30.
אמצעי בטחון
(א)
הממשלה מעריכה שבשים לב לטיבו ומקומו של המפעל ולהגנה המיוחדת שהוא מחייב, יהיה צורך לנקוט באמצעי בטחון נאותים לשם כך.
(ב)
אם תבנה הממשלה או אם תדרוש מבעל הזכיון לבנות קירות־מגן של ביטון סביב לכל מיכל מהמיכלים או סביב לכל עבודות או נכסים אחרים המהווים חלק של קו־הצינור אילת–חיפה או של כל קו־צינור אחר לפי זכיון זה או אם תדרוש לנקוט בקשר לכך באמצעים אחרים בטחוניים, צבאיים או אמצעי זהירות בפני התקפות־אויר, תישא הממשלה בהוצאות הכרוכות בכך.
31.
מומחים מאושרים
האנשים שיכהנו אותה שעה במשרות המפורטות להלן יהיו זכאים, אם אינם תושבי ישראל, לזכויות־היתר הנוגעות לתשלום מסים והמוענקות למומחים מאושרים לפי חוק עידוד השקעות הון, תש״י–1950, למשך התקופות המפורטות להלן בצדן של המשרות השונות, כאילו היו בעלי המשרות האלה מומחים שנתמנו במשמעות החוק האמור, היינו:
(א)
כל המכהן אותה שעה כפקיד מינהלי ראשי של בעל הזכיון, וכן כל המכהן אותה שעה כפקיד מינהלי ראשי של מפעיל (כמוגדר בסעיף 33 שלהלן) – כל זמן שהם מכהנים איש איש במשרתו האמורה;
(ב)
כל המכהן אותה שעה כפקיד הטכני הראשי של כל מפעיל כאמור – כל זמן שהוא מכהן באותה משרה;
(ג)
כל המכהן אותה שעה כמומחה של בעל הזכיון או של מפעיל כאמור, אם נתמנה באישור המפקח על הדלק – לתקופה של שלוש שנים כאמור בחוק הנזכר לעיל.
32.
מסים
שום מסים, היטלים, מכס, אגרות, ארנונות, מילוות־חובה והיטלים פיסקאליים ותשלומי־חובה אחרים כלשהם לא ישולמו לממשלה או לכל רשות אחרת בישראל על ידי בעל הזכיון או על ידי בעלי־מניותיו או על ידי בעלי איגרות־החוב שלו, או על ידי כל בעל־זכיון־משנה או בעל רשיון של בעל הזכיון או על ידי בעלי־המניות או בעלי איגרות־החוב של בעלי זכיון־המשנה או של בעל הרשיון, על הזכיון או על המפעל או בקשר להם או על דיבידנדים, ריבית, רווחים או על כל הכנסה אחרת המתקבלת מהם, או על כל תמלוגים, שכר, אגרה וכל תשלומים אחרים שכל בעל זכיון־משנה או כל בעל רשיון משלם לבעל הזכיון חוץ מכפי שנקבע אחרת בזכיון זה.
33.
מס הכנסה
(א)
בעלי איגרות־חוב של חברה החייבת במס לפי סעיף־קטן (ג) לסעיף זה יהיו חייבים כל שנה במס הכנסה של 25% (עשרים וחמישה אחוזים למאה) מן הריבית המשולמת להם במשך אותה שנה על איגרות־חוב אלה.
(ב)
בעלי מניות של חברה החייבת במס לפי סעיף־קטן (ג) לסעיף זה יהיו חייבים כל שנה במס הכנסה השווה ל־25% (עשרים וחמישה אחוזים למאה) מסכום הדיבידנדים שהחברה משלמת להם לגבי אותה שנה. המונח ”דיבידנדים“ אינו כולל חלוקת מניות של החברה עצמה לבעלי המניות שלה.
(ג)
בעל הזכיון – אם הוא מפעיל קו־צינור לפי זכיון זה במדינת ישראל – וכל בעל־זכיון־משנה או בעל רשיון של בעל הזכיון, המפעיל קו־צינור בישראל בהתאם לזכיון־משנה או רשיון מכוח זכיון זה (לכל אחד מהם במקרה כזה יקרא להלן – מפעיל) יהיה חייב, לגבי כל תקופה שבה מפעיל המפעיל קו־צינור כזה או שבה הוא מפיק הכנסה כתוצאה מהפעלת קו־צינור כזה, במס הכנסה בשיעור של 25% (עשרים וחמישה אחוזים למאה) מהכנסתו החייבת במס בעד כל אחת מעשר השנים הראשונות של זכיון זה, החל מתאריך הממסר הראשון, ולאחר מכן יהיה חייב במס הכנסה של 25% (עשרים וחמישה אחוזים למאה) ובמס רווחי חברות של 25% (עשרים וחמישה אחוזים למאה) מהכנסתו, החייבת במס. אולם מסים ששולמו על דיבידנדים בהתאם לסעיף־קטן (ב) לסעיף זה, ייזקפו כזכות נגד מס ההכנסה של המפעיל, וינוכו מאותו מס הכנסה, בעד השנה שלגביה שולם דיבידנד כזה.
בחישוב ההכנסה החייבת במס של המפעיל יחולו הוראות פקודת מס ההכנסה, 1947, בכפוף לשינויים אלה:
(1)
למשך תקופה של שבע שנים מתאריך הממסר הראשון לא יובאו בחשבון כל הכנסה המופקת מטען בין־לאומי וכל ההוצאות המיוחסות לטען זה. ההוצאות המיוחסות לטען בין־לאומי יהיו היציאות השוליות של טען כזה כמוגדר בהסכם החזרומת והתעריפים וכפי שיחושבו על פיו מזמן לזמן;
(2)
כל תמלוג, אנונה או אגרה המשתלמים על ידי המפעיל לממשלה או לבעל הזכיון וכל תשלום לממשלה או לכל אדם אחר וכל הוצאה המסווגת כהוצאת הפעלה לפי הוראות הסכם התזרומת והתעריפים יהיה דינם כדין הוצאה שהוצאה כולה אך ורק ביצירת ההכנסה של המפעיל בשנה שלגביה שולמר התמלוג, האנונה, האגרה או התשלום או הוצאה ההוצאה;
(3)
ריבית ששולמה על ידי מפעיל, בין שהיא כלולה ובין שאינה כלולה כהוצאת הפעלה לפי הסכם התזרומת והתעריפים יהיה דינה כדין הוצאה שהוצאה כולה אך ורק ביצירת ההכנסה החייבת־במס של המפעיל;
(4)
רווחי־הון לפי סעיף 3א לפקודת מס ההכנסה, 1947, או לפי כל דין אחר לא יובאו בחשבון;
(5)
יתירו ניכויי־פחת בשיעור שנקבע בתקנות מס הכנסה (פחת), 1941, אבל ניכויים אלה לא יהיו פחותים מאותם שהורשו בזכיון זה או בהסכם התזרומת והתעריפים;
(6)
מס רווחי חברות ששולם כאמור לא יהיה ניתן לנכיון כהוצאה. דיבידנדים ששילם המפעיל לבעלי־המניות שלו יהיו רואים אותם כאילו שולמו מתוך ההכנסה של השנה שלגביה הוכרזו הדיבידנדים האלה ושלגביה משתלם המס של המפעיל.
(ד)
מס הכנסה המשתלם על ידי בעלי איגרות־חוב ובעלי מניות של מפעיל לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ייגבה על ידי המפעיל מתוך שינכה אותו מתשלום הריבית או הדיבידנדים, הכל לפי הענין, וישולם על ידי המפעיל לממשלה. לכשישלם המפעיל כל ריבית או דיבידנד ימציא לכל אדם שקיבל תשלום כזה תעודה המציינת את סכום הריבית או הדיבידנדים ששולמו ואת סכום המס שהמפעיל ניכה מתשלום אותה ריבית או אותם דיבידנדים.
(ה)
אדם שאיננו תושב ישראל לא יידרש ממנו להמציא כל דין וחשבון לפי פקודת מס ההכנסה, 1947, לגבי כל ריבית או דיבידנדים ששולמו לאותו אדם על איגרות החוב או המניות של בעל הזכיון או של המפעיל, והוא לא יהיה חייב עליהם בשום מס זולת אותו המס שנוכה כאמור לעיל; ואם יש לאותו אדם הכנסה אחרת החייבת במס, תיעשה השומה של ההכנסה האחרת בנפרד מהריבית או הדיבידנדים האמורים לעיל כאילו היתה זו הכנסה של אדם נפרד.
(ו)
ריבית ששולמה לתושב ישראל (להלן – תושב) על איגרת־חוב של בעל הזכיון או של מפעיל לגבי כל שנה מחמש השנים המתחילות בתאריך הממסר הראשון לא תהיה חייבת בשום מס זולת אותו המס שנוכה כאמור לעיל, ואם יש לאדם כזה איזו הכנסה אחרת החייבת במס, תיעשה השומה של ההכנסה האחרת בנפרד מהריבית האמורה לעיל, כאילו היתה זו הכנסה של אדם נפרד.
(ז)
במשך התקופה של 10 (עשר) שנים המתחילות בתאריך הממסר הראשון, דיבידנדים ששולמו לחברה־תושב על מניה של בעל הזכיון או של מפעיל, יהיו רואים אותם לענין סעיף 30(ג)(1) לפקודת מס ההכנסה, 1947, לתקופה של 5 (חמש) שנים רצופות המתחילות בשנה הראשונה שלגביה הכריז בעל הזכיון או המפעיל, הכל לפי הענין, בפעם הראשונה על אילו דיבידנדים שהם, כאילו הם דיבידנדים שנתקבלו מחברה החייבת במס רווחי חברות והחברה־התושב המקבלת לא תהיה חייבת עליהם בכל מס זולת אותו המס שנוכה כאמור לעיל,
(ח)
ריבית ששולמה לתושב על איגרות־חוב של בעל הזכיון או של מפעיל לגבי כל שנה המתחילה מהשנה הששית שלאחר תאריך הממסר הראשון וכן, בכפוף להוראות סעיף־קטן (ז) לסעיף זה, דיבידנדים ששולמו לתושב על מניות של בעל הזכיון או של מפעיל לגבי כל שנה שלאחר תאריך הממסר הראשון, לרבות סכום המס שנוכה לגבי אותה ריבית או אותם דיבידנדים, יהיו כלולים בהכנסה־החייבת־במס של אותו חושב וסכום המס שנוכה כך יקוזז מן המס המוטל על ההכנסה־החייבת־במס של אותו תושב.
(ט)
סכום המס שנוכה מתשלום כל ריבית או דיבידנדים כאמור לעיל, לא יהיה ניתן להחזרה.
(י)
הוראות פקודת מס ההכנסה, 1947, יחולו על רווחי הון של מפעיל.
(יא)
הוראות זכיון זה המתייחסות ליישוב סכסוכים לא יחולו על סעיף זה.
(יב)
לפי בקשת המפעיל ובעל הזכיון, יהיה השר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לבדוק מחדש או לתקן את הוראות הסעיף הזה בכל עת ומזמן לזמן, ולהחליפן בהוראות חדשות בנוסח המבוקש על ידי המפעיל ובעל הזכיון. אולם סכומם הכולל של המסים השנתיים שיהיו משתלמים על פי אותן הוראות חדשות על ידי המפעיל, בעלי המניות שלו ובעלי איגרות־החוב שלו יהיה בעיקרו שווה לסכומם הכולל של המסים השנתיים שהיה משתלם על ידיהם ביחד לפי ההוראות הקודמות של סעיף זה.
34.
מסי מכס, מסי יבוא וכו׳
(א)
בעל הזכיון יהיה זכאי לייבא לישראל, בעצמו או באמצעות כל סוכן, בלי תשלום מסי מכס, מס קניות, תשלומי חובה או כל היטלים אחרים מכל מין שהוא (להלן ייקרא לכל אלה ”מסי יבוא“), צידה. ציוד (למעט ציוד משרדי), חמרים, בתים, אמצעי־הובלה (לרבות מכוניות דו־שימושיות בעלות הינע של ארבעה גלגלים וג׳יפים, אך למעט מכוניות נוסעים אחרות) ושאר דברים שיהיו דרושים לבעל הזכיון לשם בנייתו, החזקתו והפעלתו של המפעל (להלן – ייקרא לכל אלה ”חמרים“). יתר על כן, שום מסי בלו, מס קניות, תשלומי־חובה או היטלים מכל מין שהוא המוטלים או משתלמים על חמרים מתוצרת מקומית (להלן – מסי בלו) לא יוטלו על בעל הזכיון ולא ישולמו על ידיו לגבי חמרים אלה. אולם פטור זה לא יחול על חמרים שיובאו או נרכשו בארץ על ידי בעל הזכיון לשם מכירתם לעובדיו או לשימושם על ידיהם שלא אגב ביצוע תפקידיהם, ולא על טובי צרכן.
(ב)
הממשלה תתן לבעל, הזכיון, במהירות האפשרית. את כל הרשיונות, ההיתרים או שאר ההרשאות שיהיו דרושים לייבוא החמרים הנדרשים על ידיו לצרכי המפעל.
(ג)
בעל הזכיון יהיה זכאי לקנות חמרים בארץ לצרכי המפעל, בלי תשלום מסי יבוא ובלו, מיצרן, מיבואן או מאדם אחר שעליהם מוטלים מסי יבוא או מסי בלו כאלה, ובלבד שבעל הזכיון ימסור למנהל המכס והבלו הודעה קודמת על קניה כזאת.
(ד)
חמרים שיובאו או שנרכשו בארץ בלי תשלום מסי יבוא או מסי בלו, רשאי בעל הזכיון למכור אותם לשימוש בישראל, לאחר שימסור הודעה על כך למנהל המכס והבלו ולאחר שישלם את מסי היבוא או מסי הבלו, הכל לפי הענין, המוטלים בשעת מכירה כזאת על חמרים דומים.
(ה)
בעל הזכיון יהיה זכאי לייצא בחזרה, בלי תשלום מסי יבוא, חמרים שיובאו לישראל מבלי ששולמו עליהם מסי יבוא.
(ו)
שום מסי יבוא, מס מעבר (טראנזיט), מס יצוא או מסים והיטלים פיסקאליים אחרים מכל מין שהוא לא יוטלו על נפט, בין שהוא במעבר ובין שהוא מיועד לניצול לפעולות המפעל. נפט המשווק בארץ לשם צריכה בישראל או המנוצל לצרכים בישראל, זולת אלה של המפעל, וכן שמן סיכה ודלק המשמשים לכלי רכב מנועיים לצרכי פעולות המפעל, יהיו כפופים לאותם מסים והיטלים פיסקאליים – לרבות מסי יבוא – המוטלים עליהם בישראל. התנאים שלפיהם ייגבו מסים והיטלים פיסקאליים כאלה על נפט המשווק בארץ ישמשו נושא להסדר בין השר ובין בעל הזכיון.
35.
תשלומי ביטוח לאומי, אגרות בית־
הפטורים האמורים לעיל לא יחולו על תשלומים לפי חוק הביטוח הלאומי וחוק הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה על אגרות רשיון לכלי־רכב מנועיים, על אגרות בית משפט ועל מס בולים, אך לא ישולם מס בולים לגבי זכיין זה, תעודות הזכיון ולגבי כל מסמכים אחרים שנערכו ונחתמו על ידי הממשלה בהתאם לזכיון זה או בקשר אתו.
36.
תשלום במקום ארנונות ומסים מקומיים
(א)
חוץ מכפי הנקבע להלן לא תהיה שום עיריה, מועצה מקומית או כל רשות מקומית אחרת (להלן – רשות מקומית) זכאית להטיל על בעל הזכיון או לגבות ממנו ארנונות, מסים, אגרות (לרבות מס עסקים) או כל תשלום־חובה אחר מכל מין שהוא (להלן – ייקרא לכל אלה ”ארנונות מקומיות“).
(ב)
במשך תקופת הזכיון ישלם בעל הזכיון לממשלה ארנונה מורכבת קבועה בסך $7.50 (שבעה דולרים וחמשים סנטים) לשנה על כל דונם מטרי שיהיה מוחזק אותה שעה על ידי בעל הזכיון בדרך חכירה או חכירת־משנה בשטחה של איזו רשות מקומית שהיא, ומוסכם שהממשלה תחלק בין הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, באותו אופן ובאותם שיעורים יחסיים שייראו מזמן לזמן נאותים, את כל הכספים שיתקבלו לפי סעיף־קטן זה במקום כל הארנונות המקומיות המשתלמות לרשות כזאת, לאחר שכספים אלה יומרו במטבע ישראלי.
37.
מטבע
כל זמן שתהיה בישראל הגבלה חוקית על השימוש החפשי בדולרים יחולו ההוראות הבאות:
(א)
הממשלה תעמיד לרשות משלחים שהם תושבי ישראל כל הדולרים שיהיו דרושים לשילום כספים לבעל הזכיון בעד הובלת נפט דרך כל קו־צינור של המפעל לפי שער החליפין הנוהג ביום התשלום;
(ב)
בעל הזכיון יהיה פטור מן החובה שלפי תקנה 6 לתקנות ההגנה (כספים), 1941, להציע למכירה לרשות המוסמכת כל מטבע־חוץ הנובע מן המפעל שיחזיק בישראל בכל עת שהיא, או מטבע־חוץ מכל מקור שהוא שיחזיק בכל עת שהיא מחוץ לישראל;
(ג)
בעל הזכיון יהיה זכאי להעביר כל מטבע־חוץ הנזכר בסעיף־הקטן הקודם לכל אדם שאינו כפוף אותה שעה להגבלה ביחס לאותה העברה לפי התקנות האמורות;
(ד)
כל מטבע ישראלי הנובע בישראל מן המפעל או מהזכיון, וכל מטבע ישראלי שנרכש על־ידי בעל הזכיון מהממשלה, יהיו חפשים מכל הגבלות שהן לגבי השימוש בו בישראל;
(ה)
כל מטבע ישראלי הדרוש לבעל הזכיון לתשלום בישראל לצרכי המפעל יוכל להירכש על ידי בעל הזכיון מהממשלה תמורת דולרים או תמורת כל מטבע־חוץ אחר הניתן להעברה חפשית, לפי שער החליפין הרשמי הנוהג באותה שעה;
(ו)
הממשלה תחליף, לפי בקשת בעל הזכיון, מטבע ישראלי הנובע מן המפעל כמפורט בסעיף־קטן (ד) לסעיף זה, או מטבע ישראלי שרכש בעל הזכיון מהממשלה לפי סעיף־קטן (ה) לסעיף זה, בדולרים לפי שער החליפין הרשמי הנוהג אותה שעה;
(ז)
כל החשבונות המתייחסים למפעל אפשר לעשותם בדולרים ואם לא נעשו בדולרים, יומרו בדולרים לפי שער החליפין הרשמי הנוהג אותה שעה;
(ח)
כל החשבונות וההתחייבויות בין הממשלה ובין בעל הזכיון, לפי הזכיון ולפי מסמכי הזכיון, ייפרעו בדולרים זולת אם הסכימו הצדדים אחרת, וכל פרעון כזה, יבוצע באותו מקום או באותם מקומות בתחום מדינת ישראל או בארצות־הברית של אמריקה, ככל שיקבע הנפרע;
(ט)
חל שינוי בשער החליפין הרשמי, הרי כל מטבע ישראלי שבתאריך השינוי היה שייך או היה מגיע לבעל הזכיון, אם במזומנים בקופה ואם בבנקים, יוחלף על ידי הממשלה – לפי בקשת בעל הזכיון – בדולרים לפי שער החליפין הרשמי שנהג ביום העסקים ערב יום השינוי, בשער החליפין הרשמי;
(י)
חוץ מכפי שהותר בזכיון זה יהיו רואים את בעל הזכיון, לענין תקנות ההגנה (כספים), 1941, כאדם שאינו תושב ישראל, אף־על־פי־כן, כל עסקה בין תושב ישראלי ובין בעל הזכיון שתמורתה שולמה או משתלמת במטבע ישראלי לא תהיה כפופה להגבלות המוטלות על ידי התקנות האמורות;
(יא)
הממשלה תהיה זכאית, בהסכמת בעל הזכיון, לשנות מזמן לזמן את התקנות הכלולות בסעיף זה.
38.
מדיניות בין לאומית גבוהה
אם מטעמים של מדיניות בין־לאומית גבוהה תראה הממשלה את הדבר להכרחי להתיר, ולמעשה היא תתיר, לאדם אחר חוץ מבעל הזכיון להוביל בקו־צינור, או חלקו בקו־צינור וחלקו באמצעים אחרים, דרך שטח ישראל נפט המיובא דרך ים־סוף או שמקורו בכל נקודה באזור החוף של ים־סוף, כמתואר בסעיף 2(א) לזכיון זה, אל כל נקודה בחוף ים התיכון או אל כל נקודה אחרת בישראל, תודיע הממשלה מיד לבעל הזכיון על הכוונה ליתן היתר כזה. משיקבל בעל הזכיון הודעה כזאת –
(א)
יהיה בעל הזכיון זכאי, תוך 6 (ששה) חדשים מתאריך ההודעה, להודיע לממשלה אם ברצונו של בעל הזכיון שהממשלה תרכוש את המפעל, כולו או מקצתו, ולהביא את הזכיון הזה לקצו לגבי כולו או לגבי מקצתו, הכל לפי הענין;
(ב)
אם תוך התקופה האמורה של 6 (ששה) חדשים אין בעל הזכיון מוסר הודעה לממשלה או אם הוא מוסר הודעה שבה הוא משלים עם מתן ההיתר לאדם אחר, שאיננו בעל הזכיון, להוביל נפט כאמור לעיל, ישארו הוראות הזכיון הזה ללא שינוי וללא פגיעה מכל הבחינות, מחוץ לכך שהממשלה תהיה זכאית לגשת מיד לביצוע ההיתר הזה להוביל נפט כאמור לעיל;
(ג)
דרש בעל הזכיון בהודעתו שהממשלה תרכוש את נכסי המפעל, כולם או מקצתם, תהיה הממשלה חייבת, תוך שנה אחת מתאריך ההודעה האמורה, לרכוש מבעל הזכיון את נכסי המפעל, כולם או מקצתם, הכל לפי הענין, ולשלם בעדם מחיר שיוסכם עליו בכתב בין הממשלה ובין בעל הזכיון תוך 3 (שלושה) חדשים מתאריך ההודעה האמורה של בעל הזכיון או, באין הסכם, מחיר שייקבע בהליכי בוררות לפי זכיון זה על בסיס של בנייתם מחדש של נכסים אלה אותה שעה בניכוי הפחת ובתוספת סכום לפיצוי בעל הזכיון בעד הפסד הרווחים הנובע מרכישת נכסים אלה על ידי הממשלה. מקום שעומדים לרכוש את הנכסים כולם, יינתן משקל נאות לרווחי העבר ולאומדן רווחי העתיד של המפעל; מקום שעומדים לרכוש חלקם של הנכסים, יינתן משקל נאות להשפעת הדבר על אומדן רווחי העתיד משארית המפעל וגם להפסד הרווחים מן הנכסים שעומדים לרכשם כך;
(ד)
תוך 90 (תשעים) יום אחרי החלטת הבורר בדבר הפיצוי שישולם לבעל הזכיון לפי סעיף זה רשאית הממשלה, לפי ברירתה, לחזור בה מהודעתה על כוונתה ליתן היתר לאותו אדם אחר להוביל נפט כאמור לעיל ובמקרה זה ישארו הוראות הזכיון הזה ללא שינוי וללא פגיעה מכל הבחינות, פרט לכך שהממשלה לא תהיה זכאית לאחר מכן, למשך תקופה של 5 (חמש) שנים, לשלוח הודעה חדשה לבעל הזכיון על כוונתה לתת היתר לכל אדם שהוא, חוץ מבעל הזכיון להוביל נפט כאמור לעיל על פי זכיון זה. אם תוך התקופה האמורה של 90 (תשעים) יום לא חזרה בה הממשלה מההודעה האמורה על כוונתה לתת היתר, תשלם הממשלה לבעל הזכיון, לא יאוחר מ־75 (שבעים וחמישה) יום אחרי סוף התקופה האמורה, את המחיר שנקבע על ידי הבורר;
(ה)
זכות הקנין בנכסים העומדים להירכש לפי סעיף־קטן (ג) לסעיף זה תישאר מוקנית בידי בעל הזכיון עד שהתשלום בהתאם להוראות סעיף זה שולם ממש לבעל הזכיון ושום מתן היתר לכל אדם אחר להוביל נפט בקו־צינור בהתאם להוראות סעיף זה לא יהיה בר־תוקף עד שישולם התשלום האמור.
39.
עובדים וטובין מקומיים
בעל הזכיון ישתדל במיטב מאמציו לקבל את החמרים והשירותים הדרושים לבנייתו, החזקתו והפעלתו של המפעל מכל מקור שהוא במחיר הטוב ביותר שיוכל להשיגם בו, אך בהתחשב בכך ובדרישות לגבי רמת האיכות ולגבי זמני המסירה, יתן בעל הזכיון, כל אימת שהדבר מעשי, עדיפות לטובין מתוצרת מקומית ולעובדים, ספקים וקבלנים מקומיים כל זמן שהמחירים בעדם בישראל אינם גבוהים מאותם המחירים שניתן להשיגם בכל מקום אחר לצרכי המפעל.
40.
כוח עליון
אי־קיומם או אי־ביצועם – הן מצד בעל הזכיון והן מצד הממשלה – של כל התניה, הסכם או תנאי מההתניות, ההסכמים או התנאים הכלולים בזכיון זה ואשר החובה על צו זה או צו זה לקיימם או לבצעם לא יתנו עילה לשום תביעה או דרישה על ידי צד אחד נגד הצד השני ולא יפעלו בשום דרך שהיא לרעתו של הצד השני ולא יראו אותם כהפרת הזכיון הזה, אם הוכח באופן סביר שאי־הקיום או אי־הביצוע נבעו מאחד הגורמים שלהלן או מכמה מהם: מעשים בידי שמים, מעשים מצד מושלים או עמים זרים, מעשי הסתננות, מלחמה, מבצעים מעין־מלחמתיים, הסגר, אמבארגו, התקוממות, מרי, מהומות ובלבולים אזרחיים, שביתות והשבתות או סכסוכים אחרים עם פקידים או עובדים, שריפה, סערה, סופה, התפוצצות, רעש, שטפונות, דליפות או קלקולים או סיבות או גורמים אחרים שמחוץ לגדר שליטתם של הצדדים.
41.
תרופות
(א)
אם אחד הצדדים לזכיון זה אינו מקיים או אינו מבצע התניה, הסכם או תנאי מההתניות. ההסכמים והתנאים הכלולים בזכיון זה ואשר החובה על אותו צד לקיימם ולבצעם, ישלם הצד הלא־מקיים לצד השני דמי נזק בסכום שיש בו כדי לשפות אותו צד שני על כל הפסד או נזק שנגרם לו עקב אי־קיום זה.
(ב)
אם טוען הצד המקופח, בהודעה בכתב לצד הלא־מקיים, שאי־הקיום או אי־הביצוע על ידי הצד הלא־מקיים הוא כה חמור בטיבו שהוא נוגע ביסודו של זכיון זה או ביסודה של כל זכות מזכויות הצדדים לזכיון זה, רשאי הצד המקופח, באותה הודעה או בהודעה בכתב שלאחר מכן לצד הלא־מקיים, לדרוש ממנו לתקן את אי־הקיום תוך אותו מועד שייראה לסביר בנסיבות המצב.
לא מילא הצד הלא־מקיים אחרי דרישה זו, יהיה הצד המקופח זכאי להביא לפני בורר תביעה לראות את הזכיון הזה כאילו בא לקצו. מצא הבורר שההפרה היתה בטיבה כפי שטען הצד המקופח כאמור לעיל, רשאי הבורר להחליט על הבאת זכיון זה לקצו החל מאותו תאריך שייראה לצודק בעיניו לפי הנסיבות ועל ניתוק היחסים בין הצדדים באותם תנאים שייראו לצודקים בעיניו ועל ענינים הכרוכים בכך. כן רשאי הבורר, נוסף על הבאת הזכיון לקצו או במקום הבאתו לקצו, לפסוק תשלומי נזק או פיצויים או כל תרופה אחרת או תרופות אחרות ככל שייראה בעיניו לצודק לפי הנסיבות. אולם שום החלטה של בורר לפי סעיף־קטן (ב) זה לא תפגע בהוראות הסכם התזרומת והתעריפים ולא תגביל, לא תרע ולא תפגע באופן אחר בשום זכות מזכויות הצדדים על פיו מכל בחינה שהיא. כל אימת שהמפעל מורכב ממספר קווי־צינור ובעל הזכיון ביצע הפרה או אי־קיום חמורים לגבי קו־צינור אחד מהם בלבד או לגבי כמה קווי־צינור מהם בלבד, רשאי הבורר לראות את הזכיון כאילו בא לקצו אך ורק לגבי קו־הצינור או קווי־הצינור שלגביהם בוצעו ההפרה או אי־הקיום האמורים אך לא לגבי קו־צינור או קווי־צינור שלגביהם לא בוצעו ההפרה או אי־הקיום החמורים.
(ג)
כדי להסיר כל ספק, מוצהר בזה שפירוק בעל הזכיון מרצון בלי הסכמתה הקודמת של הממשלה יהיה דינו, פרט למקרה נטישה כמותנה בסעיף 42(ג) להלן, כדין הפרת ההתחייבויות על פי זכיון זה מצד בעל הזכיון והיא תזכה את הממשלה לראות זכיון זה כאילו בא לקצו; פירוק בעל הזכיון שלא מרצון, בתוקף צו סופי של בית משפט בעל שיפוט מוסמך, לא יהיה דינו כדין הפרה מצד בעל הזכיון, אך בכל זאת יזכה את הממשלה לראות זכיון זה כבא לקצו, כאילו חל מעשה נטישה לפי סעיף 42(ג) להלן.
42.
החזרת נכסים בגמר הזכיון; נטישה
(א)
עם תום הזכיון יבואו הזכויות שהוענקו לבעל הזכיון על פי זכיון זה לקצן (זולת אם חודשו או הוארכו בהתאם לסעיף 46 להלן), וכל קווי־הצינור, המוצבות. הבנינים והנמלים וכל הזכויות של בעל הזכיון בנכסי מקרקעים ובקבועות בישראל, המהווים חלק מן המפעל, יקומו חינם לקנין הממשלה; לגבי נכסים וקבועות שלא חלה בהם אמורטיזציה עד אז, תשלם הממשלה לבעל הזכיון סכום השווה למחיר הקרן כפי שהופחת. תקופת האמורטיזציה של כל הנכסים והקבועות האמורים לעיל תהיה 15 (חמש־עשרה) שנה, אלא שלגבי כל רכיב שאורך ימיו התועלתי הוא פחות מ־15 (חמש־עשרה) שנה, יתפשט הפחת שלו על אורך ימיו התועלתי,
(ב)
במשך תקופת שבע השנים שלפני תום תקופת הזכיון לא ישקיע בעל הזכיון בלי הסכמה קודמת בכתב מאת השר, שום השקעת הון במפעל אלא אם כן השקעה זו ניתנת לאמורטיזציה במשך אותה תקופה של שבע השנים. אולם הסכמתו של השר לכל השקעת הון העשויה להיות הכרחית להפעלתם התקינה של קווי־צינור או עבודות של המפעל לא תעוכב בלי טעם סביר,
(ג)
בעל הזכיון יהיה זכאי בכל עת ומזמן לזמן לנטוש לתמיד לטובת הממשלה את זכויותיו לכל קו־צינור או קווי־צינור הכלולים במפעל חוץ מקו־צינור אילת–חיפה, ומשימסור 6 (ששה) חדשים מראש הודעה בכתב על כוונתו לעשות זאת יובאו זכויותיו וחובותיו לגבי קו־הצינור או קווי־הצינור המפורטים בהודעת הנטישה לידי קץ בתאריך שנקבע לכך באותה הודעה. אם הודעה כזאת תינתן לפני תום 25 (עשרים וחמש) שנה מתאריך ההתחלה, יהיה בעל הזכיון זכאי, עם הבאת הזכיון לקצו כאמור, להסיר ולמכור (ואם יימכר לשם ייצוא מישראל – בלי תשלום כל מסים, בלו ומסי־יבוא) את קו־הצינור או קווי־הצינור הנטושים וכל הנכסים הנלווים להם. אולם תוך תקופה של 3 (שלושה) חדשים מתאריך קבלת הודעה כזאת רשאית הממשלה לקנות את קו־הצינור או קווי־הצינור והנכסים הנטושים כאמור, במחיר השווה לערך חילופם באותו תאריך, בניכוי הפחת; המחיר ייקבע תוך הסכמה, ובהעדר הסכמה ייקבע על ידי בוררות לפי הוראות זביון זה. מחיר המקנה ישולם על ידי הממשלה עם הקניה או תוך שנה אחת מתאריך הקניה, ובמקרה האחרון, המסור הממשלה לבעל הזכיון עם הקניה תעודת חוב בצורה סחירה שבה תאשר הממשלה את חבותה לבעל הזכיון בסכום מחיר המקנה, ותקבל עליה ללא תנאי את פרעונו לבעל הזכיון תוך שנה אחת מתאריך הקניה. אם הודעת הנטישה על ידי בעל הזכיון נמסרת אחרי תום 25 (עשרים וחמש) שנים מתאריך ההתחלה לגבי כל קו־צינור או קווי־צינור הכלולים במפעל (חוץ מקו־צינור אילת–חיפה), יקומו חינם לקנין הממשלה הזכויות לכל קו־צינור או קווי־צינור כאלה וכל הנכסים הנלווים אליהם כאמור.
(ד)
על אף האמור בהוראות סעיף זה, יהיו הצדדים זכאים להתקשר בהסדרים אחרים במקום ההוראות המובאות בסעיף זה לגבי כל קו־צינור שייבנה לפי הוראות סעיף 12.
43.
בוררות
(א)
אם בזמן מן הזמנים במשך תקופת הזכיון או לאחר מכן יתעוררו איזה ספק, מחלוקת או סכסוך בין הצדדים בענין פרשנותו או ביצועו של זכיון זה או של כל דבר הקשור בו, או בענין הזכויות והחובות של הצדדים לזכיון זה, הרי אם לא הושגה הסכמה ליישב את הספק, המחלוקת או הסכסוך בדרכים אחרות יובאו אלה לפני בורר יחיד – בין תושב ישראל ובין תושב־חוץ – שיסכימו עליו הצדדים. לא הסכימו ביניהם הצדדים בנוגע לבורר תוך 30 (שלושים) יום אחרי שבאה דרישה על כך מכל צד מהצדדים, רשאי כל צד לבקש מנשיא לשכת המסחר הבין־לאומית בפאריס למנות בורר. החלטת הבורר תהיה סופית ומחייבת את הצדדים. מקום הבוררות ייקבע לפי הסכמת הצדדים ובאין הסכמה יהיה מקום הבוררות בירושלים.
(ב)
הסכימו הצדדים שהספק, המחלוקת או הסכסוך האמורים הם בעניין טכני או בענין חשבונאות או מקום שמסמכי הזכיון קובעים כי ספק, מחלוקת או סכסוך כאלה יובאו לפני מומחה ולא הושגה בין הצדדים הסכמה ליישבם בדרכים אחרות, יובאו הספק, המחלוקת או הסכסוך לפני מומחה – בין תושב ישראל ובין תושב־חוץ – שיסכימו עליו הצדדים. לא הסכימו ביניהם הצדדים בנוגע למומחה תוך 30 (שלושים) יום אחרי שבאה דרישה על כך מכל צד מהצדדים, רשאי כל צד לבקש מנשיא לשכת המסחר הבין־לאומית בפאריס למנות מומחה. מומחה, שנתמנה על ידי הצדדים או על ידי הנשיא האמור לא יהיו רואים אותו בגדר בורר והוראות פקודת הבוררות לא יחולו עליו. הוא לא יהיה כפוף לשום סדרי־דין, ראיות או חוק והחלטתו תהיה סופית.
המונח ”צדדים“ כפי שהוא משמש בסעיף 43 זה, כולל את הממשלה, בעל הזכיון וכל בעל זכיון־משנה או בעל רשיון של בעל הזכיון, שיש לו אינטרס בספק, במחלוקת או בסכסוך האמורים.
כל הבאה לבוררות או למומחה וכל הסכם או הופעה על פי סעיף זה, רשאי בעל הזכיון לבצעם בשם עצמו ובשם כל בעל־זכיון־משנה או כל בעל רשיון של בעל הזכיון שיש לו אינטרס בספק, במחלוקת או בסכסוך האמורים. יהיו רואים את בעל הזכיון כמיופה־כוח לבצע את ההבאה לבוררות או למומחה, את ההסכם או את ההופעה האמורים בשם כל בעל זכיון כזה או כל בעל רשיון כזה בכל הליך לפי סעיף זה, זולת אם תוך 10 (עשרה) ימים אחרי דרישה לפי סעיף־קטן (א) למינוי בורר, או אחרי דרישה לפי סעיף־קטן (ב) למינוי מומחה, מוסר בעל זכיון המשנה או בעל הרשיון הודעה לממשלה ולבעל הזכיון שבה הוא עומד במפגיע על רצונו להיות מיוצג שם באופן נפרד ועצמאי.
44.
תקנים ומפרטים של מג״א
הצינורות, המתאמות, המיכלים וכל ציוד נפט אחר שישמשו במפעל יהיו – זולת אם הוסכם אחרת – לפי התקנים והמפרטים של מנ״א. ציוד שלגביו אין בנמצא תקנים ומפרטים של מנ״א יהיה לפי אותם תקנים ומאותה תוצרת שיבטיחו הפעלה יעילה, ויותקן לפי מיטב הנוהג המקצועי.
45.
העברת הזכיון
בעל הזכיון לא יהיה זכאי להעביר לאחר את הזכיון או כל חלק הימנו או כל זכות, זכות־יתר וטובת־הנאה בו אלא בהסכמה קודמת בכתב מאת השר. אולם בעל הזכיון יהיה זכאי, בלי הסכמה כזאת, להעביר את כל זכויותיו, זכויות־היתר וטובות ההנאה האמורות, בכפוף להתחייבויותיו על פי זכיון זה, לכל חברה אחרת שאורגנה על ידיו לצורך זה ואשר 51% (חמשים ואחד אחוזים) או יותר מכוח ההצבעה שלה מוחזקים בידי בעל הזכיון או בידי בעלי־מניות המחזיקים לא פחות מ־51% (חמשים ואחד אחוזים) מכוח ההצבעה של בעל הזכיון.
46.
חידוש
אם יבקש בעל הזכיון, לא יאוחר משנתיים לפני תום זכיון זה, את האכרתו או חידושו, מתחייבת בזה הממשלה לעיין באהדה בדבר הארכתו או חידושו של הזכיון לתקופה נוספת של 49 (ארבעים ותשע) שנים בתנאים שיוסכם עליהם.
47.
סיוע בתנאי התחרות
הממשלה מסכימה בזה עם בעל הזכיון שאם איזו הוראה מהוראות זכיון זה או מהוראות מסמכי הזכיון או אם איזו סיבה אחרת יקשו על בעל הזכיון לעמוד נוכח תנאי התחרות בסחר הבין־לאומי, רשאי בעל הזכיון לבקש מאת הממשלה סיוע נאות, והממשלה מסכימה ליתן תשומת לב אוהדת לבקשה כזאת.
48.
מעבר בין־
שום רשיונות, היתרים או הרשאות אחרות מאת הממשלה לא יידרשו לטען בין־לאומי של נפט דרך כל קו־צינור של המפעל.
49.
שינויים
השר יהיה מוסמך, מזמן לזמן, באישור קודם של ועדת הכספים של הכנסת, לעשות כל שינויים בזכיון ובמסמכי הזכיון, שיסכימו עליהם הצדדים.
50.
הודעות
כל אימת שיש למסור לפי זכיון זה הודעות, בקשות, דרישות או ידיעות (הקרויות כולן בזה ”הודעות“) יהיו ההודעות בכתב ויראו אותן כאילו נמסרו כדין אם נשלחו בדואר רשום ומשולם מראש אל הצדדים לפי המענים שלהלן:
טרי קונטיננטל – ע״י ש. הורוביץ ושות׳, רחוב יהודה הלוי 20, תל־אביב, ישראל.
הממשלה – שר האוצר, ירושלים, ישראל.
או לפי כל מען אחר במדינת ישראל או בכל ארץ אחרת שיש לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל, שכל צד מן הצדדים יודיע עליו למשנהו בהודעה דומה. כל הודעה שנשלחה כך יהיו רואים אותה כהודעה שנמסרה כתום 10 (עשרה) ימים מתאריך דיוורו של המכתב המכיל את ההודעה כשהוא ממוען כהלכה. כל הודעה שעל הממשלה למסרה לפי זכיון זה יהיו רואים אותה אם נמסרה לבעל הזכיון, כהודעה בת־תוקף לכל בעל זכיון־משנה או לכל בעל־רשיון של בעל הזכיון.
51.
ויתור
ויתר צד אחד למשנהו על הפרת הוראה מהוראות הזכיון הזה לא יראו את הויתור כויתור על כל הפרה שלאחר מכן של אותה הוראה או של כל הוראה אחרת הדומה לה או שונה ממנה בטיבה.
52.
נוחלים וקוני־
זכיון זה יעבור לנוחליהם וקוני זכויותיהם של הצדדים לו על כל חובותיו וטובותיו.
53.
מעמד
לא יראו את בעל הזכיון כעוסק בעסקים במדינת ישראל אך ורק מכוח העובדה שהוענק לו שטר זכיון זה, או שהוא מחזיק משרד בארץ או שנרשם כחברה זרה, אם יבחר להירשם כך.
54.
כותרות או הערות שוליים
הכותרות או הערות השוליים בזכיון זה אינן אלא לנוחות הצדדים ולא יושם אליהן לב כל עיקר כשיבואו לפרש את הוראותיו.
55.
ויתור על הודעה נוטריונית
הצדדים לזכיון זה מוותרים בזה על הצורך בהודעה נוטריונית או בהודעה או מחאה רשמית אחרת לגבי כל הפרה או אי־קיום או אי־מילוי של כל הוראה מהוראותיו.
56.
שינויים בעל־
זכיון זה אי אפשר לשנותו או להביאו לידי קץ בעל־פה.
57.
פעולה ממשלתית
כל דבר שעל פי זכיון זה הותר לממשלה לעשותו או לבצעו או נדרש ממנה לעשותו או לבצעו, וכל הסכמה שצריכה להינתן על ידי הממשלה, יהיה הדבר עשוי ומבוצע כדין וההסכמה תהיה נתונה כדין על ידי שר האוצר או על ידי כל אדם שנתמנה בחתימתו לצורך זה.
58.
תאריך ההתחלה
(א)
שטר זכיון זה ייכנס לתקפו אם הכנסת השלישית תחוקק חוק הנותן תוקף לשטר זכיון זה ולשטר זכיון המשנה המובא בתוספת ב ואם הממשלה, בעל הזכיון וחברון קו־הצינור יתקשרו ביניהם בכתב. ביום 31 באוקטובר, 1959 או לפני כן, בהסכמים הבאים, היינו –
(1)
הסכם התזרומת והתעריפים הנזכר בסעיף 22 לזכיון זה; וכן
(2)
הסכם המיתקנים והשירותים הימיים הנזכר בסעיף 23 לזכיון זה; וכן
(3)
הסכם שירותי שדה המיכלים הנזכר בסעיף 24 לזכיון זה.
לכל ההסכמים האמורים ייקרא להם ביחד בזכיון זה ”מסמכי הזכיון“.
(ב)
משייכנס שטר זכיון זה לתקפו בהתאם להוראות סעיף־קטן (א) לסעיף זה, יפרסם השר ברשומות הודעה על כך וטופס של רשומות המכיל את ההודעה הזאת יקובל בעדות בכל בית משפט או בית דין ובכל הליכי בוררות ויהיה ראיה חותכת ששטר הזכיון ושטר זכיון המשנה נכנסו לתקפם ושהצדדים למסמכי הזכיון נתקשרו בהם.
ולראיה חתמו הצדדים על זכיון זה בידם ביום ובשנה הכתובים בראשית שטר הזכיון הזה.
תוספת ב
יום י״א בתמוז תשי״ט
17 ביולי 1959
17 ביולי 1959
טרי קונטיננטל פייפ ליינס לטד.
וחברת קו־צנור אילת בערבון מוגבל
בהסכמת מדינת ישראל
שטר זכיון־משנה
שטר זכיון־משנה זה שנעשה ביום י״א בתמוז תשי״ט (17 ביולי 1959), בין טרי קונטיננטל פייפ ליינס לטד. – (TRI CONTINENTAL PIPE LINES LTD.), חברה מאורגנת וקיימת לפי חוקי קנדה, אשר משרדה הראשי הוא בקנדה, אלברטה, קלגרי, מערב השדרה השמינית 231, (231 Eighth Avenue West, Calgary, Alberta, Canada) (להלן בעל הזכיון), מצד אחד, ובין חברת קו־צינור אילת בערבון מוגבל, אשר שמה באנגלית הוא (EILAT PIPELINE COMPANY LIMITED). חברה מאורגנת וקיימת לפי חוקי מדינת ישראל, אשר משרדה הרשום הוא ברחוב יהודה הלוי 20, תל־אביב (להלן – חברת קי־הצינור), מצד שני, בהסכמת מדינת ישראל, המיוצגת על ידי ממשלת ישראל והפועלת באמצעות שר האוצר, (להלן – הממשלה),
מעיד:
הואיל ובעל הזכיון ביקש מאת הממשלה, והממשלה נתנה לבעל הזכיון, לפי שטר זכיון הנושא עליו אותו תאריך שלעיל, זכיון להובלת נפט ולבנייתו או רכישתו, החזקתו והפעלתו של קו־צינור או קווי־צינור החוצים את שטח ישראל, כמובא ביתר פירוט באותו שטר זכיון;
והואיל ולפי הסכם הנושא עליו אותו תאריך שלעיל הסכים בעל הזכיון, בהסכמת הממשלה, להעניק לחברת קו־הצינור זכיון־משנה בנוסח ובתנאים של שטר זה,
הילכך מוצהר בזה לאמור:
1.
משמעותם של מונחים
הביטויים המשמשים בזכיון־משנה זה משמעותם כמשמעות שניתנה להם בשטר הזכיון, שנערך ונחתם ביום זה בידי הממשלה ובידי בעל הזכיון, זולת אם תשתמע מן ההקשר משמעות אחרת.
2.
נושא זכיון המשנה
(א)
בעל הזכיון, בהסכמת הממשלה, מעניק בשטר זה לחברת קו־הצינור, וחברת קו־הצינור מקבלת בזה מבעל הזכיון את הזכויות והרשיון הייחודיים ושאינם ניתנים להעברה –
(1)
להוביל בצינור, דרך שטח ישראל אל כל נקודה או נקודות בישראל ואל כל נקודה או נקודות בחוף ים התיכון דרומית לגבול שבראש הניקרה, נפט גלמי המיובא דרך ים־סוף או שמקורו בכל מקום בתחום שטח הנמצא בין חוף ים־סוף ובין קו מדומה הנמשך במקביל לאותו חוף במרחק 50 (חמישים) קילומטר הימנו; ויתר על כן, שום אדם, זולת חברת קו־הצינור, לא תהיה לו הזכות להוביל דרך שטח ישראל מים־סוף אל כל נקודה או נקודות בישראל ואל כל נקודה או נקודות על חוף ים התיכון דרומית לגבול שבראש הניקרה, בקו־צינור או חלקו בקו־צינור וחלקו באמצעים אחרים, נפט גלמי המיובא דרך ים־סוף או שמקורו בכל מקום בתחום שטח הנמצא כמתואר לעיל; וכן
(2)
לבנות או לרכוש, להחזיק ולהפעיל, לצורך הובלת נפט גלמי, את קו־הצינור אילת–חיפה וקו־צינור אחד או יותר מאחד החוצים את שטח ישראל מכל נקודה או נקודות בחופו של מפרץ אילת (להלן – חוף אילת) עד לנקודה או לנקודות בישראל ועד לנקודה או לנקודות על חוף ים התיכון דרומית לגבול שבראש הניקרה, ככל שיוסכם בין הצדדים, וכל מיתקנים לשאיבה, להחסנה ולטרמינוסים וכל מיתקני־לואי אחרים ולעשות את כל הדברים הנחוצים בקשר לכך.
(ב)
הזכויות והרשיון הייחודיים והבלתי ניתנים להעברה האמורים לעיל, ייקרא להם להלן ”נושא זכיון המשנה“.
3.
משך־
משך־זמנו של זכיון־משנה זה יהיה תקופה המתחילה בתאריך ההתחלה וגומרת עם תום 49 (ארבעים ותשע) שנים, פחות חודש אחד, למן תאריך הממסר הראשון, זולת אם יובא לידי קץ בתאריך מוקדם יותר כפי שנקבע להלן.
4.
הענקת זכויות, סמכויות, זכויות־
חברת קו־הצינור יהיו לה, בנושא זכיון המשנה ובקשר אתו, כל הזכויות, הסמכויות, זכויות היתר והחסינויות שהוענקו לבעל הזכיון בשטר הזכיון, בהסכם המיתקנים והשירותים הימיים ובהסכם שירותי שדה המיכלים, ותהיה זכאית להשתמש בהן, באותה מידה מלאה ובאותו תוקף פעולה כאילו זכויות, סמכויות, זכויות־יתר וחסינויות אלה הוענקו במישרין לחברת קו־הצינור במקומו של בעל הזכיון על פיהם, מבלי להגביל במשהו את האמור לעיל, יהיו לחברת קו־הצינור – בין שאר דברים – בנושא זכיון המשנה ובקשר אתו, כל הזכויות, זכויות היתר, הסמכויות והחסינויות של בעל הזכיון לרכוש, לנצל ולהוציא מרשותו קרקע וטובות הנאה בקרקעות, לרבות חכירות. חכירות־משנה וזכויות־דרך, לקבל חספקת מים הולמת, לייבא ולייצא חמרים וציוד, להעסיק מומחים מאושרים ועובדים אחרים, לבנות ולנצל מיתקני קשר, נמל וים. להשתמש במיתקנים ושירותים של שדה מיכלים, להשתמש בשעות חירום בקוויי־הצינור הקיימים, בני 8 אינצ׳ים, הנזכרים בסעיף 10 לזכיון, ליהנות מזכויות־יתר לגבי מטבע מקומי ומטבע־חוץ, ליהנות מפטורים ממס, מסי יבוא ומסי בלו ולהשתמש בכל אותן הזכויות, זכויות היתר, הסמכויות והחסינויות האחרות המוענקות לבעל הזכיון ולבעלי זכיונות־משנה של בעל הזכיון מכוח הזכיון, מכוח הסכם המיתקנים והשירותם הימיים ומכוח הסכם שירותי שדה המיכלים, ולהפיק הנאה מהן.
5.
קבלת עול התחייבויות וחבויות
חברת קו־הצינור מקבלת עליה ומסכימה בזה למלא את כל החבויות וההתחייבויות המוטלות על בעל הזכיון, בנושא זכיון המשנה ובקשר אתו מכוח הזכיון, מכוח הסכם המיתקנים והשירותים הימיים ומכוח הסכם שדה המיכלים, באותה מידה מלאה ובאותו תוקף פעולה כאילו חברת קו־הצינור נטלה על עצמה במישרין את החבויות וההתחייבויות האלה במקום בעל הזכיון על פי הזכיין ועל פי ההסכמים האמורים, ולנכות ולשלם לממשלה כל מסים המשתלמים על ידי מפעיל על פי הזכיון.
6.
אגרה
תמורת הזכויות המוענקות בזה לחברת קו־הצינור, תשלם חברת קו־הצינור לבעל הזכיון לתקופה של 15 (חמש־עשרה) שנה למן תאריך הממסר הראשון, בשיעורים רבע־שנתיים, אגרה שנתית בסך $160,000.- (מאה וששים אלף דולרים) בתוספת כל אגרה אחרת שיוסכם עליה בין שני הצדדים ושתאושר על ידי השר. עם תום התקופה האמורה של 15 (חמש־עשרה) שנה תשלם חברת קו־הצינור לבעל הזכיון אותה אגרה, אם בכלל תשולם אגרה, שיוסכם עליה בין חברת קו־הצינור ובין בעל הזכיון, אך לא יותר מ־$84,000.- (שמונים וארבעה אלף דולרים) לשנה מבלי אישורו הקודם של השר. בהעדר הסכם, תשלם חברת קו־הצינור לבעל הזכיון אותה אגרה שתיקבע לפי בקשת אחד הצדדים בכל זמן שהוא או מזמן לזמן – על ידי הליכי בוררות לפי סעיף 15 לזכיון־משנה זה, אך לא יותר מ־$84,000.- (שמונים וארבעה אלף דולרים), מבלי אישורו הקודם של השר, בשעה שייקבע בבוררות מהי אגרה הוגנת וסבירה יינתן משקל נאות לרווחי העבר של חברת קו־הצינור, לאומדן רווחיה בעתיד, למצב התחרותי שלה ולגורמים אחרים השייכים לגוף הענין.
7.
אכיפה
חברת קו־הצינור תודיע מיד לבעל הזכיון על כל הפרה או איום הפרה מצד הממשלה של התחייבות מהתחייבויותיה לחברת קו הצינור, ובעל הזכיון תהיה לו הזכות בכל זמן שהוא או מזמן לזמן לאכוף, בשם חברת קו־הצינור את התחייבויות הממשלה לחברת קו־הצינור, בכל תובענה, תביעה או הליך שיובאו על ידי בעל הזכיון לתכלית זו, יהיה בעל הזכיון זכאי לגבות את מלוא סכום התשלום שיגיע לחברת קו־הצינור. כל סכום ששולם לבעל הזכיון כתוצאה מתובענה, תביעה או הליך כאמור, יוחזק על ידיו בנאמנות בעל חברת קו־הצינור ובעל הזכיון יעשה באותו סכום אך ורק לפי הוראות חברת קו־הצינור, אולם בעל הזכיון יהיה זכאי לשמור בידיו כל סכום כזה כפרעון סכומים המגיעים לו מחברת קו־הצינור או כבטחון לפרעון סכומים שיגיעו לו בעתיד מחברת קו־הצינור או שבדרך הרגילה היו משתלמים לו על ידי חברת קו־הצינור, אם כדיבידנדים, בריבית, אגרה או בכל צורה אחרת.
האמור בזה לא יראו אותו כפוגע מאיזו בחינה שהיא בזכותה של חברת קו־הצינור לאכוף את התחייבויות הממשלה כלפיה לפי זכיון־משנה זה, אלא שכל סכום ששולם על ידי הממשלה לבעל הזכיון כתוצאה מכל תובענה, תביעה או הליך, שהובאו על ידי בעל הזכיון בשם חברות קו־הצינור, יפטור את הממשלה, עד למידת אותו תשלום, מהתחייבויותיה כלפי חברת קו־הצינור. בקשר לכל עניינים אחרים המתייחסים לנושא זכיון המשנה תהיה חברת קו־הצינור זכאית להביא כל הליך, להגיש ולנהל כל תובענה ולתבוע ולהיתבע בשמה היא.
8.
הרחבת כושר; קווי־
(א)
חברת קו־הצינור תהיה זכאית להתקין ולהפעיל כל מיתקנים נוספים שיהיו דרושים להגדלת כושר התזרומת של קו־צינור אילת–חיפה, בהתאם להוראות סעיף 11 לזכיון.
(ב)
כל אימת שבעל הזכיון בעצמו מקבל עליו לבנות, או מתיר – בהתאם לזכיון – לכל אדם אחר לבנות, קווי־צינור נוספים להובלת נפט שאינו נפט גלמי (או להובלת נפט גלמי מקום שחברת קו־הצינור מסרבת לספק, או אינה מספקת, לפי סעיף־קטן (א), מיתקנים נוספים להובלת נפט גלמי) על כל רצועת אדמה שבה או שעליה יש לחברת קו־הצינור זכות־דרך, מסכימה חברת קו־הצינור לבצע אותן העברות של זכות הדרך שלה, או להתיר אותו שימוש בזכות הדרך האמורה, ככל שיהיה דרוש או רצוי ולשתף פעולה במלוא המידה ומכל הבחינות על מנת להקל על השלמת הבניה האמורה ולהתיר לבעל הזכיון או לאותו אדם אחר להחזיק ולהפעיל אותם קווי־צינור נוספים.
(ג)
כל דרישה שנתקבלה על ידי בעל הזכיון מהממשלה ביחס להרחבת קו־הצינור אילת–חיפה לפי סעיף 11 לזכיון, תועבר מיד על ידי בעל הזכיון לחברת קו־הצינור.
9.
שיפוי
חברת קו־הצינור מסכימה בזה לשפות את בעל הזכיון ולשמרו לבל תיגרם לו רעה בשל כל חבות, הפסד או נזק שבעל הזכיון עלול להתחייב בהם או לסבול מהם עקב עשייתו או אי עשייתו של כל דבר שהוא על ידי חברת קו־הצינור לפי זכיון־משנה זה או לפי כל מסמך ממסמכי הזכיין, או בקשר להפעלת קו־הצינור אילת–חיפה.
10.
מקרים של הבאת זכיון־
על אף כל הוראה בזכיון־משנה זה האומרת את ההיפך, יהוו הדברים האמורים להלן מקרים שכל אחד מהם ישמש לבעל הזכיון נימוק להביא לידי קץ את הזכויות המוענקות לפי זכיון־משנה זה:
(א)
אי־פרעון על ידי חברת קו־הצינור, תוך 30 (שלושים) יום אחרי התאריך שבו חל הפרעון, של האגרה המפורטת בסעיף 6 לעיל, או של ריבית או אמורטיזציה על כל איגרות חוב של חברת קו־הצינור המוחזקות על ידי בעל הזכיון, או של כל חוב שחברת קו־הצינור חייבת לבעל הזכיון;
(ב)
כל הפרה או אי־מילוי מהותיים על ידי חברת קו־הצינור של התחייבויותיה כלפי בעל הזכיון על פי זכיון־משנה זה (זולת אי־פרעון של האגרה המפורטת בסעיף 6 לעיל על ידי חברת קו־הצינור) וההפרה או אי המילוי אינם באים על תיקונם תוך זמן סביר אחרי הודעה בכתב על ידי בעל הזכיון, המפרטת את ההפרה או אי המילוי האמורים; או אם חברת קו־הצינור, אחרי בקשה סבירה מצד בעל הזכיון, אינה עושה מעשה או אינה נוקטת בקו־התנהגות הנדרשים לפי זכיון־משנה זה, לפי הזכיון או לפי מסמכי הזכיון או לפי החוק החל, או אם אינה חדלה או אינה נמנעת מלעשות מעשה או מלנקוט בקו־התנהגות האסורים לפי זכיון־משנה זה, לפי הזכיון או לפי מסמכי הזכיון או לפי החוק החל, הכל לפי הענין;
(ג)
הפירוק־מרצון של חברת קו־הצינור בלי הסכמתו הקודמת של בעל הזכיון או הפירוק־מאונס של חברת קו־הצינור בתוקף צו סופי של בית משפט בעל שיפוט מוסמך;
(ד)
הבאת הזכיון לידי קץ מכל סיבה שהיא.
בהתרחש מקרה מהמקרים המפורטים לעיל תהיה לבעל הזכיון הזכות, לפי ברירתו, להביא לידי קץ זכיון־משנה זה וכל הזכויות וזכויות היתר של חברת קו־הצינור לפי זכיון־משנה זה. האמור בזה לא יראו אותו כאילו הוא מגביל את זכותו של בעל הזכיון לגבות דמי נזק בגלל כל הפרה של זכיון־משנה זה או בגלל הפרת כל התחייבות אחרת של חברת קו־הצינור כלפי בעל הזכיון, שלא פורטו כאן במיוחד, או את זכותו לבקש כל תרופות אחרות שנקבעו בזכיון־משנה זה או בכל הסכם אחר שבין הצדדים או כל תרופה אחרת שנקבעה בחוק.
11.
התחייבויות עם הבאת זכיון־
הובא זכיון־משנה זה לידי קץ בשל כל נימוק אחר (שלא כתוצאה ממקרה המתואר בסעיף 10(ד) לזכיון־משנה זה), יהיה בעל הזכיון זכאי, לפי ברירתו, לקבל לידיו, או להתיר לכל אדם אחר באישורה הקודם של הממשלה לקבל לידיו, את הפעלתם של קווי־צינור לנפט גלמי המופעלים על ידי חברת קו־הצינור, וחברת קו־הצינור תנקוט בכל הפעולות הדרושות כדי להקל על קבלת ההפעלה כאמור, לרבות – מבלי הגבלה – ההעברה לבעל הזכיון, או לאדם שנבחר על ידיו ושאושר על ידי הממשלה, של כל זכויות־דרך, טובות ההנאה בקרקעות וזכויות מים, העברת כל החוזים הקיימים ומסירת תעודות קנין נאותות המקנות בידי בעל הזכיון או בידי אותו אדם אחר כל זכויות, זכויות־קנין וטובות הנאה של חברת קו־הצינור בקווי־הצינור האמורים ובכל מיתקני הלואי שלהם, וכל כלי רכב, מכונות, ציוד, חמרים וחלקי חילוף המשמשים בהפעלתם. עם העברה ומסירה כאמור, ישלם בעל הזכיון, או יגרום לכך שישולם, לחברת קו־הצינור המחיר המקורי שבו עלו לחברת קו־הצינור הנכסים והרכוש שהועברו ונמסרו כך, בניכוי הפחת כפי הרשום בפנקסי חברת קו־הצינור ובניכוי כל סכומים שחברת קו־הצינור תהיה חייבת אז לבעל הזכיון, אם בתור דמי־נזק בשל אי־קיום או בשל כל דבר אחר, ובניכוי כל הוצאות שהוציא בעל הזכיון בקשר להבאת זכיון־משנה זה לידי קץ.
12.
מעמד חברת קו־
זכיון־משנה זה לא יראו אותו כעושה את חברת קו־הצינור לבא כוחו של בעל הזכיון לכל מטרה שהיא. שום זכות או סמכות אינה מוענקת לחברת קו־הצינור ליטול עליה או ליצור כל התחייבות או חבות. במפורש או מכללא, בשם בעל הזכיון או לחייב את בעל הזכיון בכל דרך שהיא.
13.
גישה אל רשומות; קבלת דוחו״ת
חברת קו־הצינור תעמיד בכל עת לרשות בעל הזכיון, לשם בדיקה במשרדי חברת קו־הצינור בשעות סבירות, את כל פנקסיה וחשבונותיה, רשומותיה, רשימותיה ומסמכיה מכל תיאור שהוא, ותמציא לבעל הזכיון, באמצעות פקידיה המתאימים, כל ידיעות שיהיו דרושות לו בכל עניינים המתייחסים או הנוגעים לבנייתם או רכישתם, החזקתם והפעלתם של קווי־הצינור לנפט גלמי או לעסקיה של חברת קו־הצינור. מבלי להגביל במשהו את האמור לעיל, מובן ומוסכם במיוחד שבעל הזכיון יהיה זכאי לקבל. מיד עם השלמתם, כל דוחו״ת ותקציבים שהוגשו על ידי חברת קו־הצינור לממשלה בהתאם להסכם התזרומת והתעריפים.
14.
בוררות
(א)
אם בזמן מן הזמנים במשך תקופת זכיון המשנה או לאחר מכן יתעורר איזה ספק, מחלוקת או סכסוך בין הצדדים בעגין פרשנותו או ביצועו של זכיון־משנה זה או של כל דבר הקשור בו, או בענין הזכויות והחובות של הצדדים לזכיון־משנה זה, הרי אם לא הושגה הסכמה ליישב את הספק, המחלוקת או הסכסוך בדרכים אחרות, יובאו אלה לפני בורר יחיד – בין תושב ישראל ובין תושב־חוץ – שיסכימו עליו הצדדים. לא הסכימו ביניהם הצדדים בנוגע לבורר תוך 30 (שלושים) יום אחרי שבאה דרישה על כך מכל צד מהצדדים, רשאי כל צד לבקש מנשיא לשכת המסחר הבין־לאומית בפאריס למנות בורר. החלטת הבורר תהיה סופית ומחייבת את הצדדים. מקום הבוררות ייקבע לפי הסכמת הצדדים ובאין הסכמה יהיה מקום הבוררות בירושלים.
(ב)
הסכימו הצדדים שהספק. המחלוקת או הסכסוך האמורים הם בענין טכני או בענין חשבונאות, או מקום שמסמכי הזכיון קובעים כי ספק, מחלוקת או סכסוך כאלה יובאו לפני מומחה, ולא הושגה הסכמה בין הצדדים ליישבם בדרכים אחרות, יובאו הספק, המחלוקת או הסכסוך לפני מומחה – בין תושב ישראל ובין תושב־חוץ – שיסכימו עליו הצדדים. לא הסכימו ביניהם הצדדים בנוגע למומחה תוך 30 (שלושים) יום אחרי שבאה דרישה על כך מכל צד מהצדדים, רשאי כל צד לבקש מנשיא לשכת המסחר הבין־לאומית בפאריס למנות מומחה. המומחה, שנתמנה על ידי הצדדים או על ידי הנשיא האמור, לא יהיו רואים אותו בגדר בורר והוראות פקודת הבוררות לא יחולו עליו. הוא לא יהיה כפוף לשום סדרי דין, ראיות או חוק, והחלטתו תהיה סופית.
כל הבאה לבוררות או למומחה וכל הסכם או הופעה על פי סעיף זה או על פי סעיף 43 לזכיון, רשאי בעל הזכיון לבצעם בשם עצמו ובשם חברת קו־הצינור, ויהיו רואים את בעל הזכיון כמיופה־כוח לבצע את ההבאה לבוררות או למומחה, את ההסכם או את ההופעה האמורים בשם חברת קו־הצינור בכל הליך לפי סעיף זה או לפי סעיף 43 לזכיון, זולת אם, תוך 10 (עשרה) ימים אחרי דרישה לפי סעיף־קטן (א) למינוי בורר או אחרי דרישה לפי סעיף־קטן (ב) למינוי מומחה, מוסרת חברת קו־הצינור הודעה לממשלה ולבעל הזכיון שבה היא עומדת במפגיע על רצונה להיות מיוצגת שם באופן נפרד ועצמאי.
15.
מקום התשלום ואופן התשלום
אגרה המשתלמת על ידי חברת קו־הצינור לבעל הזכיון לפי סעיף 6 לעיל וכל דמי־נזק המשתלמים על ידי חברת קו־הצינור לבעל הזכיון עקב כל הפרה, אי־קיום או אי־מילוי של התחייבויות חברת קו־הצינור, יהיו משתלמים בדולרים של ארצות־הברית באותו מקום במדינת ישראל או בכל ארץ אחרת שיש לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל כפי שבעל הזכיון יוכל לפרט בכל עת שהיא או מזמן לזמן.
16.
העברה; זכיונות משנה ורשיונות אחרים
הזכויות המוענקות בזה לחברת קו־הצינור לא יהיו ניתנות להעברה על ידיה בלי הסכמה קודמת בכתב מאת הממשלה ובעל הזכיון. בעל הזכיון שומר לעצמו את הזכות לבנות או לרכוש, להחזיק ולהפעיל קווי־צינור בישראל להובלת נפט זולת נפט גלמי. בעל הזכיון שומר לעצמו את הזכות להעניק בהתאם להוראות הזכיון זכיונות־משנה נוספים ורשיונות נוספים לבנות או לרכוש, להחזיק ולהפעיל קווי־צינור בישראל להובלת נפט, זולת נפט גלמי, ולהעניק לכל בעל זכיון־משנה או בעל רשיון כזה כל זכות וכל זכות יתר מהזכויות ומזכויות היתר שהוענקו לבעל הזכיון על פי הזכיון, במידה שהדבר לא יפגום ולא יפר את הזכויות וזכויות היתר המוענקות בזכיון־משנה זה לחברת קו־הצינור. בעל הזכיון תהיה לו הזכות ההחלטית להעביר את זכויותיו והתחייבויותיו שבזכיון־משנה זה בהתאם לסעיף 45 לזכיון.
17.
נוחלים וקוני זכויות
זכיון־משנה זה יעבור לנוחליהם וקוני זכויותיהם של הצדדים לו על חובותיו וטובותיו.
18.
הודעות
כל אימת שיש למסור לפי זכיון־משנה זה הודעות, בקשות, דרישות או ידיעות (הקרויות כולן בזה ”הודעות“) יהיו ההודעות בכתב ויראו אותן כאילו נמסרו כדין אם נשלחו בדואר רשום ומשולם מראש אל הצדדים לפי המענים שלהלן:
חברת קו צינור אילת בע״מ – ע״י ש. הורוביץ ושות׳, רחוב יהודה הלוי 20, תל־אביב.
טרי קונטיננטל פייפ ליינס לטד – ע״י ש. הורוביץ ושות׳, רחוב יהודה הלוי 20, תל־אביב.
או לפי כל מען אחר שכל צד מן הצדדים יודיע עליו למשנהו בהודעה דומה. כל הודעה שנשלחה כך יהיו רואים אותה בהודעה שנמסרה כתום 10 (עשרה) ימים מתאריך דיווחו של המכתב המכיל את ההודעה כשהוא ממוען כהלכה. כל הודעה שנשלחה לבעל הזכיון על פי הזכיון והמתייחסת לנושא זכיון המשנה תועבר מיד על ידי בעל הזכיון לחברת קו־הצינור, זולת אם נשלחה הודעה דומה לחברת קו־הצינור.
19.
ויתור
ויתר צד אחד למשנהו על הפרת הוראה מהוראות זכיון־משנה זה לא יראו את הויתור כויתור על כל הפרה שלאחר מכן של אותה הוראה או של כל הוראה אחרת הדומה לה או שונה ממנה בטיבה.
20.
חידוש
אם בגמר תקופת הזכיון או לפני כן יקבל בעל הזכיון מהממשלה ארכה לזכיון, תהיה חברת קו־הצינור זכאית לבקש מבעל הזכיון ארכה לזכיון־משנה זה באותם הוראות ותנאים שיהיו סבירים בנסיבות הקיימות אותה שעה, ובעל הזכיון מסכים ליתן תשומת לב אוהדת לבקשה כזאת.
21.
בוחרות או הערות שוליים
הכותרות או הערות השוליים בזכיון־משנה זה אינן אלא לנוחות הצדדים ולא יושם אליהן לב כל עיקר כשיבואו לפרש את הוראותיו.
22.
ויתור על הודעה נוטריונית
הצדדים לזכיון־משנה זה מוותרים בזה על הצורך בהודעה נוטריונית או בהודעה או מחאה רשמית אחרת לגבי כל הפרה או אי־קיום או אי־מילוי של כל הוראה מהוראותיו.
23.
שינויים בעל־
זכיון־משנה זה אי אפשר לשנותו או להביאו לידי קץ בעל־פה.
24.
פעולה ממשלתית
כל דבר שעל פי זכיון־משנה זה מותר לממשלה לעשותו או לבצעו, או נדרש ממנה לעשותו או לבצעו, וכל הסכמה שצריכה להינתן על ידי הממשלה, יהיה הדבר עשוי ומבוצע כדין וההסכמה תהיה נתונה כדין על ידי השר או על ידי כל אדם שנתמנה בחתימתו לצורך זה.
25.
פירוש
שטר זכיון־משנה זה לא יראו אותו כהעברת הזכיון, כולו או מקצתו, וכן לא יראו אותו כאילו הוא משנה או מרחיב איזו שהיא מן הזכויות, הסמכויות, זכויות היתר והחסינויות שהוענקו לבעל הזכיון על פי הזכיון או על פי מסמכי הזכיון.
26.
תאריך ההתחלה
שטר זכיון־משנה זה ייכנס לתקפו בתאריך בו ייכנס לתקפו שטר הזכיון כפי שנקבע בסעיף 58 לזכיון.
ולראיה חתמו הצדדים על שטר זכיון־משנה זה בידם ביום ובשנה הכתובים בראשית שטר זכיון־משנה זה.
נתקבל בכנסת ביום כ״ט בתמוז תשי״ט (4 באוגוסט 1959).
- דוד בן־גוריון
ראש הממשלה - לוי אשכול
שר האוצר - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.