חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018) מתוך 
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016
תוכן עניינים
פרק א׳: מטרת החוק
מטרה
חוק זה בא לתקן חוקים שונים במטרה לחזק את הצמיחה במשק, להגדיל את רמת התחרות בו, להוזיל את יוקר המחיה בישראל ולצמצם את אי השוויון הכלכלי הקיים במשק, והכול בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנים 2017 ו־2018.
פרק ב׳: אסדרת ענף התמרוקים
הנוסח שולב בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981.
פרק ב׳ – תחילה תקנות ראשונות, תחולה והוראת שעה
(א)
תחילתו של פרק זה שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה; שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים.
(ב)
תקנות ראשונות לפי סעיפים 55א1(ב)(7), 55א5(ב)(6), 55א6(ז), 55א10, 55א11 ו־55ב לפקודת הרוקחים, כנוסחם בסעיף 2(2) לחוק זה, ולפי סעיף 55ג1(ז) לפקודת הרוקחים, כנוסחו בסעיף 2(4) לחוק זה, יובאו לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בתוך שלושה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
(ג)
הוראות סעיפים 55א5, 55א10 ו־55א11 לפקודת הרוקחים, כנוסחם בסעיף 2(2) לחוק זה, והוראות סעיף 55ג1 לפקודה כנוסחו בסעיף 2(4) לחוק זה, לא יחולו על תמרוק שערב יום תחילתו של פרק זה היה לגביו רישיון לתמרוק פלוני לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תמרוקים), התשל״ג–1973 (בסעיף זה – צו הפיקוח), וזאת עד תום תקופת תוקפו של הרישיון האמור.
(ד)
הוראות סעיף 55א1 לפקודת הרוקחים, כנוסחו בסעיף 2(2) לחוק זה, לא יחולו על מי שמייצר, מייבא, מייצא, עוסק באחסון סיטונאי של תמרוק או מפיצו, שערב יום תחילתו של פרק זה היה לו רישיון תמרוקים כללי לפי צו הפיקוח, וזאת עד תום תקופת תוקפו של הרישיון האמור.
(ה)
בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של פרק זה הוראות סעיף 66(א1) לפקודת הרוקחים, כנוסחו בסעיף 2(10) לחוק זה, לא יחולו על תמרוקים מסוג בושם וסבון מוצק.
דיווח לכנסת – הוראת שעה
פרק ג׳: רשויות מקומיות
הנוסח שולב בחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955.
פרק ד׳: שירות נסיעות שיתופיות
הנוסח שולב בפקודת התעבורה.
פרק ד׳ – תחילה
תחילתו של פרק זה ביום ג׳ באדר התשע״ז (1 במרס 2017).
דיווח לכנסת – הוראת שעה
בתום שנה מיום תחילתו של פרק זה, שר התחבורה והבטיחות בדרכים ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת בדבר יישומו של סימן ג׳2 לפרק השני לפקודת התעבורה, כנוסחו בסעיף 6 לחוק זה.
פרק ה׳: אנרגיה
הנוסח שולב בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989.
הנוסח שולב בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969.
הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים.
פרק ו׳: רישוי עסקים
הנוסח שולב בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968.
חוק רישוי עסקים – הוראת מעבר
בחמש השנים שמיום תחילתו של חוק זה –
(1)
הוראות פסקה (1) שבסעיף 6א2(א) לחוק רישוי עסקים, כפי שהוחלו על אישור על יסוד תצהיר בסעיף 6(ג)(3)(א) לחוק רישוי עסקים, כנוסחו בחוק זה, לא יחולו.
(2)
הוראות פסקה (4) שבסעיף 6א2(א) לחוק רישוי עסקים, כפי שהוחלו על אישור על יסוד תצהיר בסעיף 6(ג)(3)(א) לחוק רישוי עסקים, כנוסחו בחוק זה, יחולו רק על הרשעה בשל עיסוק בלא רישיון או היתר זמני בעסק טעון רישוי.
הנוסח שולב בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965.
חוק התכנון והבנייה – תחילה ותקנות ראשונות
(א)
תחילתו של סעיף 145ה לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו בסעיף 16(1) לחוק זה, ארבעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
(ב)
תקנות ראשונות לפי סעיף 145ה(ה) לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו בסעיף 16(1) לחוק זה, יותקנו בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
[תיקון: תשע״ח, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב]
הנוסח שולב בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 כהוראת שעה עד 31 בדצמבר 2025.
פרק ז׳: מים וביוב
הנוסח שולב בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001.
תיקון חוק תאגידי מים וביוב – תחילה, תקנות ראשונות וכללים ראשונים
(א)
תחילתם של סעיפים 14(ב), 15(א), 21א(ג) ו־149ב לחוק תאגידי מים וביוב כנוסחם בסעיף 19(4), (5)(א), (10)(ב) ו־(37) לחוק זה, לעניין ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב, ביום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) (להלן – יום התחילה המאוחר).
(ב)
תקנות ראשונות לפי סעיף 13ט(ה)(2) לחוק תאגידי מים וביוב כנוסחו בסעיף 19(3) לחוק זה, יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת עד יום ו׳ בתמוז התשע״ז (30 ביוני 2017).
(ג)
מועצת הרשות כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב תקבע כללים ראשונים –
(1)
לפי סעיף 21א(ב) לחוק תאגידי מים וביוב כנוסחו בסעיף 19(10)(ב) לחוק זה – עד יום ד׳ בניסן התשע״ז (31 במרס 2017);
(2)
לפי סעיפים 13ז(ב)(1), 13ט(א) ו־(ה)(1), ו־21א(ג) לחוק תאגידי מים וביוב כנוסחם בסעיפים 19(3), ו־(10)(ב) לחוק זה – עד יום ו׳ בתמוז התשע״ז (30 ביוני 2017).
תיקון חוק תאגידי מים וביוב – הוראת מעבר
(א)
הנחיות, הוראות וכללים שנקבעו לפי חוק תאגידי מים וביוב ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה, לא יחולו על ספק שירותי ביוב, לעניין מתן שירותי הולכה וטיפול, אלא אם כן שונו לאחר יום תחילתו של חוק זה ונקבע בהם אחרת.
(ב)
הממונה ייתן רישיון הולכה וטיפול למי שסיפק שירותי הולכה וטיפול ערב יום התחילה המאוחר והוא חייב ברישיון כאמור לפי סעיף 14(ב) לחוק תאגידי מים וביוב כנוסחו בסעיף 19(4) לחוק זה; רישיון כאמור יינתן לא יאוחר מיום התחילה המאוחר.
(ג)
בסעיף זה, ”ספק שירותי ביוב“, ”רישיון הולכה וטיפול“ ו”שירותי הולכה וטיפול“ – כהגדרתם בחוק תאגידי מים וביוב כנוסחו בחוק זה.
פרק ח׳: תקשורת
חוק הפצת שידורים – תחילה
על אף האמור בסעיף 55 –
(1)
לא הותקנו תקנות לפי סעיף 13כ(ב) לחוק הפצת שידורים, כנוסחו בסעיף 23(16) לחוק זה, תידחה תחילתו של פרק ד׳4 לחוק הפצת שידורים, כנוסחו בסעיף 23(16) לחוק זה, לעניין הטלת עיצומים כספיים על גורם מפעיל, עד להתקנת תקנות כאמור;
(2)
לא הותקנו תקנות לפי סעיף 13כ(ג) לחוק הפצת שידורים, כנוסחו בסעיף 23(16) לחוק זה, תידחה תחילתו של פרק ד׳4 לחוק הפצת שידורים, כנוסחו בסעיף 23(16) לחוק זה, לעניין הטלת עיצומים כספיים על משדר בלא רישיון, בעל רישיון לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות וערוץ נושאי, עד להתקנת תקנות כאמור.
חוק הפצת שידורים – הוראות מעבר [תיקון: תשפ״ב־2]
(א)
נחתם הסכם ערב יום תחילתו של חוק זה בין בעל זכות יוצרים או בעל זכות מבצעים בשידורים הפתוחים וביצירות הכלולות בהם לבין גוף מהגופים ששידוריהם מופצים לפי סעיף 6(א)(1) עד (6) ו־(8) לחוק הפצת שידורים, לעניין שימוש בזכות כאמור, אין בהוראות ההסכם כדי לגרוע מזכותו של בעל זכות היוצרים או בעל זכות המבצעים לקבל תשלום מהגוף האמור, לפי כל דין, בעד הפצת השידורים הפתוחים בידי ספק תכנים רשום לפי סעיף 13ג לחוק הפצת שידורים, כנוסחו בסעיף 23(16) לחוק זה, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת באותו הסכם.
(ב)
מפקח שמונה לפי סעיף 37יא לחוק התקשורת, יראו אותו כמי שהוסמך לפי סעיף 13ו לחוק הפצת שידורים, כנוסחו בסעיף 23(16) לחוק זה, עד תום שנה מהיום שבו מונה גורם מפעיל פרטי לפי סעיף 2 לחוק הפצת שידורים, כנוסחו בסעיף 23(3) לחוק זה.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 13ג לחוק הפצת שידורים, כנוסחו בסעיף 23(16) לחוק זה, בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ו׳ בתשרי התשפ״ג (1 באוקטובר 2022), לא יחולו הוראות סעיף 13ג האמור על הפצה ברשת האינטרנט של שידורי גוף המנוי בסעיף 6(א)(1), (2) או (4) לחוק הפצת שידורים (בסעיף קטן זה – הגוף המשדר) או מתן גישה לשידורים כאמור, בידי ספק תכנים, אם הגוף המשדר נתן רישיון לשידור של שידוריו ברשת האינטרנט לפני תחילתו של חוק זה, ויחולו בתקופה האמורה הוראות אלה:
(1)
הגוף המשדר ייתן רישיון לשידור של שידוריו ברשת האינטרנט לכל ספק תכנים רשום שביקש זאת, במחיר ובתנאים המיטיבים ביותר שנתן לספק תכנים אחר על פי רישיון לשידור אחר שעומד בתוקפו במועד מתן הרישיון;
(2)
באין הסכמה בין הגוף המשדר לבין ספק התכנים הרשום בעניין המחיר או התנאים לפי פסקה (1), תכריע המועצה בעניין; יושב ראש המועצה רשאי לדרוש מהגוף המשדר ומספקי תכנים שקיבלו רישיונות לשידור מהגוף המשדר, למסור לו במועד, במתכונת ובאופן שיורה, את המידע הנחוץ למועצה לצורך הכרעה לפי פסקה זו;
(3)
ספק תכנים רשום שרכש רישיון לשידור לפי סעיף קטן זה, ינקוט אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים למניעת ההפצה של שידורי הגוף המשדר שלגביהם נרכש הרישיון, ולמניעת הגישה אליהם מחוץ לישראל, אלא אם כן הגוף המשדר נותן הרישיון וספק התכנים הרשום, הסכימו אחרת;
(4)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכות בעלי זכויות היוצרים והמבצעים בשידורי הגוף המשדר וביצירות הכלולות בהם לפי כל דין;
(5)
בסעיף זה –
”אמצעים טכנולוגיים“, ”המועצה“, ”ספק תכנים“, ”ספק תכנים רשום“ ו”השידורים הפתוחים“ – כהגדרתם בסעיף 13ב לחוק הפצת שידורים, כנוסחו בסעיף 23(16) לחוק זה;
”גורם מפעיל פרטי“ ו”חוק זכות יוצרים“ – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק הפצת שידורים, כנוסחו בסעיף 23(1) לחוק זה;
”רישיון לשידור“ – רישיון לפי סעיף 37 לחוק זכות יוצרים, לגבי זכות היוצרים לשידור כמשמעותה בסעיף 11(4) לחוק האמור, לרבות רישיון משנה.
(ד)
שר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בסעיף קטן (ג) בתקופה אחת של שישה חודשים.
הנוסח שולב בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990.
הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.
הנוסח שולב בחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס״ד–2003.
הנוסח שולב בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982.
חוק התקשורת – הוראת שעה ותקנות ראשונות
(א)
על אף האמור בסעיף 5(י)(1) לחוק התקשורת, כנוסחו בסעיף 33(1) לחוק זה, עד יום י״א בתשרי התשע״ח (1 באוקטובר 2017) –
(1)
לא תהיה למפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רישיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ״א תשתית זכות שימוש בתשתית פסיבית של מפעיל פנים־ארצי אחר;
(2)
לא תהיה לבעל רישיון כללי ייחודי זכות שימוש בתשתית הפסיבית של בעל רישיון כללי ייחודי אחר ושל בעל רישיון מפ״א תשתית;
(3)
לא תהיה לבעל רישיון מפ״א תשתית זכות שימוש בתשתית הפסיבית של בעל רישיון כללי ייחודי.
(ב)
תקנות ראשונות לפי סעיף 5(י)(2) לחוק התקשורת, כנוסחו בסעיף 33(1) לחוק זה, יותקנו עד יום ט״ז בניסן התשע״ח (1 באפריל 2018); לא הותקנו תקנות עד המועד האמור, ידווחו שר התקשורת ושר האוצר, מידי ארבעה חודשים החל מאותו המועד, בדיון שיתקיים בפני ועדת הכלכלה של הכנסת בהשתתפותם, על ההתקדמות בהליכי התקנת התקנות והסיבה לאי התקנתן במועד שנקבע.
(ג)
בסעיף זה –
”בעל רישיון מפ״א תשתית“, ”מפעיל פנים ארצי“ ו”תשתית פסיבית“ – כהגדרתם בסעיף 5(י)(7) לחוק התקשורת, כנוסחו בסעיף 33(1) לחוק זה;
”בעל רישיון כללי ייחודי“ – מי שקיבל רישיון כללי ייחודי, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק התקשורת.
הנוסח שולב בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965.
פרק ט׳: הגברת התחרות באשראי קמעונאי
פרק י׳: הסרת חסמים לביצוע מיזמי תשתית לאומית
סימן א׳: תיקון חוק התכנון והבנייה
הנוסח שולב בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965.
סימן ב׳: הרחבת סמכויות הוועדה לתיאום תשתיות
הגדרות – סימן ב׳ [תיקון: תשע״ז, תשפ״ב־3]
בסימן זה –
”בעל רישיון חלוקה“ – כמשמעותו בחוק משק הגז הטבעי;
”בעל תשתית“ – כל אחד מאלה:
(1)
בעל תשתית כהגדרתו בסעיף 55א לחוק משק הגז הטבעי;
(2)
בעל רישיון חלוקה;
(3)
בעל תשתית תקשורת;
(4)
גורם מפעיל;
”בעל תשתית תקשורת“ – בעל רישיון בזק שהוענקו לו סמכויות על פי סעיף 4(ו) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982, או מי שרשום במרשם כהגדרתו באותו חוק שהוענקו לו סמכויות על פי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 4א1(ח) לחוק האמור;
”גוף תשתית שאינו ציבורי“ –
(א)
כל אחד מאלה, שאינו חברה ממשלתית:
(1)
מקים תשתית, למעט מקים מיזם תשתית לאומית כהגדרתו בפסקה (2) להגדרה ”מקים מיזם תשתית לאומית“;
(2)
בעל תשתית תקשורת;
(3)
בעל רישיון חלוקה;
(ב)
גורם מפעיל שאינו חברה בשליטת המדינה;
”גורם מפעיל“ – כהגדרתו בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017;
”חוק משק הגז הטבעי“ – חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002;
”מיזם תשתית לאומית“ – מיזם שהממשלה החליטה כי הוא מיזם תשתית לאומית ובלבד שאומדן עלות המיזם עולה על 2 מיליארד שקלים חדשים;
”מקים מיזם תשתית לאומית“ – כל אחד מאלה:
(1)
בעל זיכיון לבניית מיזם תשתית לאומית;
(2)
רשות שהוקמה בחוק, חברה ממשלתית או חברה עירונית, שהממשלה התקשרה עמה לשם בניית מיזם תשתית לאומית;
”מקים מסילת ברזל“ – כהגדרתו בסעיף 14א לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972;
”מקים תשתית“ – כל אחד מאלה:
(1)
מקים מסילת ברזל;
(2)
מקים מיזם תשתית לאומית;
”שליטה“ – כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי.
הרחבת סמכויות הוועדה לתיאום תשתיות [תיקון: תשע״ז, תשפ״ד]
(א)
הוועדה לתיאום תשתיות שהוקמה לפי סעיף 55ב לחוק משק הגז הטבעי (בסעיף זה – הוועדה), תהיה מוסמכת, נוסף על סמכותה לפי סימן ד׳ בפרק ה׳ לחוק משק הגז הטבעי, לפסוק בסכסוכים בין מקים תשתית לבין בעל תשתית וכן בסכסוכים בין מקימי תשתית או בסכסוכים בין בעלי תשתית, והכל בעניינים המפורטים בסעיף 59כב(א) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, בהתאם להוראות לפי סימן זה, ובלבד שאם צד לסכסוך הוא גוף תשתית שאינו ציבורי, ניתנה הסכמתו בכתב להבאת הסכסוך להכרעת הוועדה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
סמכויות הוועדה כאמור באותו סעיף קטן לעניין סכסוך בין מקים מיזם תשתית לאומית כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”מקים מיזם תשתית לאומית“, לבין בעל תשתית או מקים תשתית אחר, יהיו רק ככל שהסכסוך נוגע למיזם התשתית הלאומית;
(2)
סמכויות הוועדה כאמור באותו סעיף קטן לעניין סכסוך בין מקים מסילת ברזל שהוא גוף תשתית שאינו ציבורי לבין בעל תשתית או מקים תשתית אחר, יהיו רק ככל שהסכסוך נוגע למסילת הברזל;
(3)
סמכויות הוועדה כאמור באותו סעיף קטן לעניין סכסוך בין גורם מפעיל לבין בעל תשתית אחר או מקים תשתית יהיו רק ככל שהסכסוך נוגע לפעילותו של הגורם המפעיל; לעניין זה, ””פעילות“, של גורם מפעיל“ – כהגדרתה בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017;
(4)
סמכויות הוועדה כאמור באותו סעיף קטן לעניין סכסוך הנוגע למיזם המטרו כהגדרתו בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021, יהיו בהתאם להוראות פרק ו׳ לחוק האמור;
(5)
היו כל הצדדים לסכסוך חברות תשתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, יחולו על הסכסוך ההוראות לפי פרק ח׳3 לחוק האמור.
(ג)
הוראות סעיפים 55ב(ד) ו־55ג עד 55ו לחוק משק הגז הטבעי יחולו על הוועדה בהפעלת סמכויותיה בקשר לסכסוכים כאמור בסעיף קטן (א), על הסכסוכים כאמור ועל הצדדים לסכסוך, לפי העניין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
(א)
(נמחקה);
(ב)
בסעיף קטן (ד), במקום ”בעל רישיון חלוקה שאינו חברה ממשלתית“ יקראו ”גוף תשתית שאינו ציבורי“, במקום ”שבעל רישיון חלוקה“ יקראו ”שגוף תשתית שאינו ציבורי“, במקום ”בעל תשתית כאמור בסעיף קטן (א)“ יקראו ”בעל תשתית“ ובכל מקום, במקום ”בעל רישיון החלוקה“ יקראו ”גוף התשתית שאינו ציבורי“;
(2)
(נמחקה);
(3)
(א)
בפסקה (1), במקום פסקת משנה (ב) יקראו:
”(ב)
”חברת תשתית“ – בעל תשתית כהגדרתו בסעיף 38 לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016, או מקים תשתית כהגדרתו בסעיף האמור, לפי העניין;“;
(ב)
בפסקה (3), במקום ””או של בעל רישיון חלוקה““ יקראו ””או של מקים תשתית שהוא צד לסכסוך““;
(ג)
בפסקה (4), במקום ””או על בעל רישיון חלוקה שהוא צד לסכסוך““ יקראו ””או על מקים תשתית שהוא צד לסכסוך““;
(ד)
במקום פסקה (5) יקראו:
"(5)
(א)
בסעיף קטן (ג), במקום ”החברים בה“ יקראו ”הנוכחים בישיבה“;
(ב)
בסעיף קטן (ד), בסופו יקראו ”ואולם אין באמור כדי לגרוע מחובת סודיות לפי כל דין“.";
(4)
(א)
בסעיף קטן (א), במקום ”השר רשאי“ יקראו ”שר האוצר רשאי“ ובמקום ”רשאי השר“ יקראו ”רשאי שר האוצר“;
(ב)
בסעיף קטן (ב), המילים ”בהסכמת שר האוצר“ – לא ייקראו ובמקום ”מיום שפנה אליו השר“ יקראו ”מיום שפנה אליו שר האוצר“.
שמירת דינים [תיקון: תשע״ז]
אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין; סכסוכים שבתחום סמכותה של הוועדה לפי הוראות סימן ד׳ שבפרק ה׳ לחוק משק הגז הטבעי לא יידונו לפי הוראות חוק זה אלא לפי הוראות הסימן האמור; ואולם אם צד לסכסוך הוא חברת תשתית כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי, שהיא גם גורם מפעיל, יחולו על הסכסוך הוראות אלה:
(1)
סמכויות הוועדה יהיו רק אם הסכסוך נוגע לפעילותו של הגורם המפעיל; לעניין זה, ””פעילות“, של גורם מפעיל“ – כהגדרתה בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017;
(2)
לחברי הוועדה ייווסף חבר שהוא עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר, ומשקיף שהוא נציג שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים;
(3)
יקראו את סעיף 55ה(5) לחוק משק הגז הטבעי בהתאם להוראות סעיף 39(ג)(3)(ד), כנוסחו בסעיף 27 לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017.
פרק י׳ – הוראת מעבר
על אף הוראות סעיף 55ב(ד) לחוק משק הגז הטבעי כפי שהוא מוחל בסעיף 39(ג)(1)(ב) לחוק זה, בעל רישיון חלוקה שאינו חברה ממשלתית שערב יום תחילתו של חוק זה פנה לוועדה לגבי סכסוך שהוא צד לו לשם הכרעה במחלוקת עם בעל תשתית שהוועדה מוסמכת לפסוק בה לפי חוק משק הגז הטבעי או הסכים להביא כל סכסוך עם בעל תשתית להכרעת הוועדה, ימשיכו לחול לגבי פנייתו לוועדה או הסכמתו האמורה, לפי העניין, הוראות סעיף 55ב(ד) לחוק משק הגז הטבעי ולא יראו אותו כמי שהסכים להביא כל סכסוך עם בעל תשתית או מקים תשתית לוועדה בהתאם לסמכותה לפי סימן זה.
חוק התכנון והבנייה – הוראת שעה
(א)
בתקופה של שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, יקראו את ההגדרה ”מיתקני דרך“ שבסעיף 1 לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, כך שבסופה יבוא ”ומבנה המיועד לשליטה ובקרה במיזם שמטרתו החלפת איתות בתוואי מסילת הברזל בין נהריה לשפיים, בתחום מסילת ברזל ארצית כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972 (בסעיף זה – המבנה החדש)“, ובלבד שיחולו הוראות אלה:
(1)
המבנה החדש ייבנה במקום מבנה קיים המשמש לשליטה ובקרה (בסעיף זה – המבנה הקיים) ובסמוך למיקומו של המבנה הקיים;
(2)
המבנה הקיים ייהרס ושטחו ישוקם, בהקדם האפשרי לאחר השלמת המבנה החדש;
(3)
השטח הכולל המותר לבנייה של המבנה החדש לא יעלה על 200 מטרים רבועים וגובהו לא יעלה על 4.2 מטרים;
(4)
המבנה החדש לא יהיה בתחום הסביבה החופית כהגדרתה בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004.
(ב)
מפעיל מסילת ברזל ארצית כמשמעותו בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972, ימסור לוועדת הכלכלה של הכנסת, בתקופה הקבועה בסעיף קטן (א), מדי שישה חודשים, דיווח בדבר מיקומם, גודלם וגובהם של כל המבנים החדשים שהוקמו והמבנים הקיימים שנהרסו בתקופת הדיווח לפי הוראות חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, כנוסחן בסעיף הקטן האמור; דיווח ראשון לוועדת הכלכלה של הכנסת יימסר בתום שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
פרק י״א: תכנון ובנייה
הנוסח שולב בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965.
פרק י״ב: תקינה
הנוסח שולב בחוק התקנים, התשי״ג–1953.
תיקון חוק התקנים – הוראות מעבר
(א)
(1)
יושב ראש המכון והמנהל הכללי של מכון התקנים הישראלי (בסעיף זה – המכון) שכיהנו ערב תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה), יהיו רשאים להמשיך לכהן בתפקידם לאחר יום התחילה, ויחולו בעניינם ההוראות הנוגעות לעניין כהונתם בהתאם להוראות חוק התקנים, כנוסחו בסעיף 44 לחוק זה, למשך יתרת תקופת כהונתם, ואולם, במניין תקופת הכהונה תובא בחשבון התקופה שבה כיהנו בתפקידיהם עד ליום התחילה.
(2)
בתוך שבעה ימים מיום התחילה ישלח המכון הודעה לגורמים הממנים חברים לוועד הפועל לפי סעיף 3ו לחוק התקנים כנוסחו בסעיף 44(5) לחוק זה, כי עליהם למנות נציג או נציגים לוועד הפועל; בהודעה כאמור יצוין כי הוועד הפועל החדש יחל לכהן בתוך 45 ימים מיום משלוח ההודעה, בכפוף להוראות פסקה (3)(א).
(3)
בתום התקופה האמורה בפסקת משנה (2) –
(א)
יחל הוועד הפועל החדש לכהן, ובלבד שמונו רוב חבריו;
(ב)
יפרסם המכון באתר האינטרנט של המכון את הרכב הוועד הפועל החדש.
(4)
כהונתם של חברי הוועד הפועל שכיהנו ערב תחילתו של חוק זה תסתיים עם תחילת כהונתו של הוועד הפועל החדש כאמור בפסקת משנה (3).
(ב)
הוועד הפועל יפעל להתאמת הרכב ועדות התקינה וועדת התיאום שכיהנו ערב תחילתו של חוק זה, בהתאם להוראות סעיפים 3יג, 3טז ו־3יח לחוק התקנים כנוסחם בסעיף 44(5) לחוק זה, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה; שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה רשאים להאריך את המועד האמור בשתי תקופות של שלושה חודשים כל אחת.
(ג)
כהונתו של נציג מכון התקנים כחבר ועדת האימוץ לפי סעיף 8ב(ב)(2) לחוק התקנים כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, תסתיים בתום 45 ימים מיום תחילתו של חוק זה, ועד תום התקופה האמורה יפעל שר הכלכלה והתעשייה למינוי שני חברי ועדת האימוץ המנויים בסעיף 8ב(ב)(2) ו־(3א) לחוק התקנים כנוסחו בסעיף 44(13) לחוק זה.
(ד)
אין בהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) כדי לפגוע בפעולה –
(1)
שביצע הוועד הפועל שכיהן ערב תחילתו של חוק זה, לפני שהסתיימה כהונתו כאמור בסעיף קטן (א);
(2)
שביצעו ועדת התיאום, ועדת תקינה או ועדת האימוץ שכיהנו ערב תחילתו של חוק זה, לפני השינוי בהרכבם כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין.
(ה)
על אף הוראות חוק התקנים כנוסחו בסעיף 44 לחוק זה –
(1)
בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד תום שישה חודשים מהמועד האמור (בסעיף קטן זה – תקופת המעבר), רשאי הממונה על התקינה כמשמעותו בסעיף 5 לחוק התקנים (בסעיף קטן זה – הממונה) לתת אישור למעבדות לשמש מעבדות מאושרות בהתאם להוראות לפי סעיף 12 לחוק התקנים, לרבות הנחיות הממונה שהיו בתוקף ערב יום התחילה;
(2)
מעבדות שהממונה נתן להן אישור לפי סעיף 12 לחוק התקנים לפני יום התחילה או בהתאם להוראות פסקה (1), יחולו לגביהן ההוראות לפי חוק התקנים, לרבות הנחיות הממונה, שחלו על מעבדות מאושרות יום התחילה, וזאת עד תום תקופת המעבר, אלא אם כן קבע הממונה הנחיות אחרות שיחולו עליהן בתקופת המעבר; הממונה יפרסם את ההנחיות האמורות באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה.
הנוסח שולב בפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979.
תיקון פקודת היבוא והיצוא – תחילה ותחולה
(א)
תחילתו של סעיף 46 בתום תשעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה), ואולם רשאי שר הכלכלה והתעשייה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לדחות, בצו, את מועד התחילה האמור בשתי תקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת.
השר דחה את מועד התחילה ליום 1.4.2018 (ק״ת תשע״ח, 90, 848).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של סעיפים 14א עד 14יז לפקודת היבוא והיצוא, כנוסחם בסעיף 46(6) לחוק זה, יהיה ביום התחילה, ובלבד שעד לאותו מועד הותקנו תקנות לפי סעיף 14ו לפקודת היבוא והיצוא, כנוסחו בסעיף 46(6) לחוק זה; לא הותקנו תקנות כאמור עד יום התחילה, ידחה שר הכלכלה והתעשייה בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את מועד התחילה של הסעיפים האמורים לתקופות נוספות, שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם.
השר דחה את מועד התחילה ליום 15.5.2018 (ק״ת תשע״ח, 1870).
(ג)
שר הכלכלה והתעשייה ושר האוצר, לאחר התייעצות עם הממונה על התקינה, יפרסמו בהודעה ברשומות את המועד שבו הושלמו הפעולות המתחייבות לשם תחילת ההכרה במעבדות בהתאם לסמכותו של הממונה על התקינה לפי סעיף 2י לפקודת היבוא והיצוא, כנוסחו בסעיף 46(4) לחוק זה.
השרים פרסמו הודעה על מועד השלמת הפעולות המתחייבות לשם תחילת ההכרה במעבדות (י״פ תשע״ח, 6638), לפיה ביום י״א בניסן התשע״ח (27 במרס 2018) הושלמו הפעולות המתחייבות לשם תחילת ההכרה במעבדות, בהתאם לסמכותו של הממונה על התקינה, לפי סעיף 2י לפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979.
(ד)
בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיף 46 יוחלו באופן הדרגתי, לגבי סוגים מסוימים של טובין, ובלבד שעד יום ט״ז באדר התשפ״א (28 בפברואר 2021), יחולו הוראות אותו סעיף על כל סוגי הטובין המיובאים שחל עליהם תקן רשמי ונקבעו בצו פיקוח לפי סעיף 2 לפקודת היבוא והיצוא, וטעונים אישור בדיקת מעבדה לשם קבלת אישור עמידה בדרישות הממונה בהתאם להוראות סעיף 2ז לפקודה האמורה כנוסחו בסעיף 46(4) לחוק זה; החלה הדרגתית כאמור תיעשה לפי סוגי הטובין ובהתאם למועדים המפורטים להלן, והכול בהתאם לקביעת השרים לפי סעיף קטן (ה):
(1)
המועד שפורסם לפי סעיף קטן (ג);
(2)
ט״ו באייר התשע״ח (30 באפריל 2018);
(3)
ג׳ בכסלו התש״פ (1 בדצמבר 2019);
(4)
י״ז באדר התשפ״א (1 במרס 2021).
(ה)
עד יום התחילה, יקבעו שר הכלכלה והתעשייה ושר האוצר, בצו, את סוגי הטובין השונים ואת מועדי ההחלה ההדרגתית לגביהם כאמור בסעיף קטן (ד).
תיקון פקודת היבוא והיצוא – הוראות מעבר
הוראות נוהל מת״י מספר: 401 בנושא: בדיקת טובין מיובאים (מתן אישור ת״ר), שפורסם ביום כ״ט בתשרי התשע״ג (15 באוקטובר 2012) באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי, וכן תנאים מיוחדים לבדיקת טובין מיובאים שנקבעו על ידי מכון התקנים הישראלי בהתאם לנוהל האמור, כנוסחם ערב יום התחילה, יראו אותם כהנחיות שקבע הממונה על התקינה לפי סעיף 2ז לפקודת היבוא והיצוא כנוסחו בסעיף 46(4) לחוק זה, כל עוד לא שונו או בוטלו על ידי הממונה על התקינה; הוראות הנוהל והתנאים המיוחדים לבדיקת טובין מיובאים שנקבעו על ידי מכון התקנים הישראלי כאמור, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הכלכלה והתעשייה.
פרק י״ג: שונות
הנוסח שולב בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע״ד–2014.
חוק קידום התחרות בענף המזון – תחילה
תחילתם של סעיפים 29 ו־30א לחוק קידום התחרות בענף המזון, כנוסחם בסעיף 49 לחוק זה, שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
הנוסח שולב בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963.
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) – תחילה ותחולה
(א)
תחילתו של סעיף 15(ט)(1) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף 51(1) לחוק זה, ביום ו׳ באייר התש״ף (30 באפריל 2020), והוא יחול על מכירת זכות במקרקעין שנעשתה ביום זה ואילך.
(ב)
תחילתו של סעיף 16(א)(2א) לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בסעיף 51(2) לחוק זה, 180 ימים מיום תחילתן של תקנות לפי סעיף 76א לחוק מיסוי מקרקעין (בסעיף זה ובסעיף 53 – היום הקובע), והוא יחול על מכירת זכות במקרקעין שנעשתה ביום זה ואילך.
הנוסח שולב כהוראת שעה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963.
הנוסח שולב בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967.
פרק י״ד: תחילה
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) אלא אם כן נקבע בו אחרת.
התקבל בכנסת ביום כ״ב בכסלו התשע״ז (22 בדצמבר 2016).
- בנימין נתניהו
ראש הממשלה - משה כחלון
שר האוצר - ראובן ריבלין
נשיא המדינה - יולי יואל אדלשטיין
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.