חוק הטבות לניצולי שואה

חוק הטבות לניצולי שואה מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007


סמכויות שר האוצר לפי חוק זה הועברו לשרה לשוויון חברתי (י״פ תש״ף, 7022).


הגדרות [תיקון: תשס״ח, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ח]
בחוק זה –
”ניצול שואה נזקק“ – (נמחקה);
”הטבה“ – (נמחקה);
”ההסכם עם גרמניה“ – ההסכם שנחתם ביום י״ב בתשרי התשנ״ג (9 באוקטובר 1992), בידי שר האוצר הפדרלי של גרמניה ובידי ועידת התביעות החומריות של יהודים נגד גרמניה;
העתק ההסכם מופקד בלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר וכל אדם רשאי לעיין בו.
”השכרה ציבורית“ – כהגדרתה בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ״ט–1998;
”חוק נכי רדיפות הנאצים“ – חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957;
”המועד הקובע“ – יום ג׳ בסיוון התשע״ד (1 ביוני 2014);
”מחוסר דיור“ – (נמחקה);
”מענק שנתי לפי חוק זה“ – מענק הטבות שנתי לפי סעיפים 3א, 4 או 5א(ב)(2);
”מענק שנתי לפי דין אחר“ – (נמחקה);
”ניצול שואה נזקק“ – מי שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
הוא מקבל תגמול לפי הכנסה לפי סעיף 4ג1 לחוק נכי רדיפות הנאצים;
(2)
הוא מקבל גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 (להלן – חוק הבטחת הכנסה), וכן אחד מאלה:
(א)
(ב)
גמלה המשולמת על ידי ממשלת גרמניה בשל רדיפות הנאצים בהתאם לחוק הפדרלי לפיצויים (BEG);
(ג)
קצבה חודשית המשולמת על ידי מדינת חוץ אחרת בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם;
”קצבה בשל רדיפות הנאצים“ – אחת מאלה:
(1)
קצבה חודשית המשולמת על ידי הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בשל רדיפות הנאצים, בהתאם לחוק הפדראלי לפיצויים (BEG);
העתק החוק מופקד בלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר וכל אדם רשאי לעיין בו;
(2)
(נמחקה);
(3)
קצבה חודשית המשולמת על ידי מדינת חוץ אחרת בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם; למעט קצבה שקבע שר האוצר, בצו, בסכום שאינו עולה על הסכום האמור בסעיף 4(א1) לחוק נכי רדיפות הנאצים;
(4)
תגמול חודשי המשולם לפי חוק נכי רדיפות הנאצים;
(5)
(6)
קצבה חודשית אחרת המשולמת בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם, שקבע השר באישור ועדת העליה הקליטה והתפוצות של הכנסת;
”קצבה חודשית לפי ההסכם עם גרמניה“ – לרבות קצבה כאמור המשולמת מראש בעד שלושה חודשים, כשהיא מחולקת ב־3;
”הרשות המוסמכת“ – כמשמעותה בסעיף 2 לחוק נכי רדיפות הנאצים;
”תגמול חד־פעמי לניצולי מחנות וגטאות“ – אחד מאלה:
(1)
תגמול חד־פעמי לפי סעיף 11(1)(1) לחוק הגרמני להקמת קרן ”זיכרון, אחריות ועתיד“ מיום א׳ באב התש״ס (2 באוגוסט 2000) (להלן – החוק הגרמני להקמת הקרן);
(2)
תגמול חד־פעמי לפי סעיף 2(1)(2) לחוק האוסטרי להקמת הקרן ”לפיוס, שלום ושיתוף פעולה“ מיום ט״ז בתמוז התש״ס (19 ביולי 2000) (להלן – החוק האוסטרי להקמת הקרן);
(3)
תגמול חד־פעמי ששולם בידי ועידת התביעות החומריות של יהודים נגד גרמניה, במימון הקרן האמורה בפסקה (2), לניצול שואה שעבד בעבודת פרך;
”הוועדה“ – ועדת העליה, הקליטה והתפוצות של הכנסת;
”השר“ – שר האוצר.
החלטה בדבר זכאות [תיקון: תשס״ח, תשע״ד־2, תשע״ח, תשע״ח־3]
(א)
הוגשה בקשה לרשות המוסמכת לקבלת הטבות לפי סעיפים 3א, , 4 או 5א, תחליט הרשות המוסמכת אם מתקיימים במבקש תנאי הזכאות לקבלת ההטבות לפי אותם סעיפים.
(ב)
לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יצורף טופס ויתור על סודיות לגבי מידע הנוגע להתקיימות תנאי הזכאות לקבלת ההטבות לפי סעיפים 3א, , 4 או 5א, והסכמה לקבלת מידע כאמור המצוי בידי כל גוף הנמצא בישראל או במדינת חוץ, בנוסח שעליו תורה הרשות המוסמכת.
(ב1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), ניצול שואה נזקק כמפורט להלן זכאי למענק שנתי לפי הוראות סעיף 3א בלא צורך בהגשת בקשה לרשות המוסמכת כאמור בסעיף קטן (א):
(1)
מי שמקבל תגמול לפי הכנסה לפי סעיף 4ג1 לחוק נכי רדיפות הנאצים;
(2)
מי שמקבל גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, וכן תגמול חודשי לפי סעיף 4 לחוק נכי רדיפות הנאצים.
(ב2)
לצורך בדיקת זכאותם של מקבלי תשלומים המנויים בפסקאות (2)(א) עד (ג) להגדרה ”ניצול שואה נזקק“ (בסעיף קטן זה – מקבלי הגמלאות) למענק שנתי, ימסור המוסד לביטוח לאומי לרשות המוסמכת חיווי על היותו של מקבל גמלה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה, על בסיס רשימה עדכנית הכוללת את מספר זהותם ושמם של מקבלי גמלאות שהרשות המוסמכת תעביר למוסד לביטוח לאומי אחת לחודש; העברת המידע בין הגופים תיעשה תוך שימוש באמצעי אבטחת מידע בתהליך מסירתו כנדרש לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, כדי לצמצם את הסיכון לפגיעה בשלמות המידע, לחשיפתו, להעתקתו או לשימוש בו בלא רשות כדין.
(ג)
על בקשה לרשות המוסמכת לקבלת הטבות לפי סעיף 3 יחולו ההוראות לפי סעיף 6 לחוק נכי רדיפות הנאצים, בשינויים המחויבים, ויראו את החלטת הרשות המוסמכת בבקשה כאמור כהחלטה לפי סעיף 7 לחוק נכי רדיפות הנאצים, לכל עניין, לרבות לעניין הליכי ערר וערעור.
תגמולים והטבות לנרדפים [תיקון: תשס״ח, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ז]
(א)
בסעיף זה, ”נרדף“ – אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל, שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
הוא קיבל תגמול חד־פעמי לניצולי מחנות וגטאות, או שהתקיים בו אחד מאלה:
(א)
היה זכאי לתגמול כאמור בפסקאות (1) או (2) להגדרה ”תגמול חד־פעמי לניצולי מחנות וגטאות“, אם היה מגיש בקשה לקבלת התגמול עד המועד האחרון שנקבע לכך בחוקים המנויים באותן פסקאות;
(ב)
הוא שהה במחנה או בגטו, שהוכר לפי ההסכם עם גרמניה ולא הוכר לפי סעיף 11(1)(1) לחוק הגרמני להקמת הקרן או לפי סעיף 2(1)(2) לחוק האוסטרי להקמת הקרן;
(2)
הוא מקבל קצבה חודשית לפי ההסכם עם גרמניה;
(3)
(נמחקה);
(4)
(נמחקה).
(ב)
(1)
נרדף שאילולא התקיים בו האמור בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן היה זכאי לקבל תגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, יהיה זכאי לתגמולים ולהטבות כאילו היה נכה הזכאי לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, ובלבד שאינו מקבל קצבה בשל רדיפות הנאצים והוא לא קיבל קצבה כאמור בעד התקופה או חלקה שתחילתה במועד הקובע:
(א)
הוא עלה לישראל ביום כ״ב בתשרי התשי״ד (1 באוקטובר 1953) או לאחריו, או ביום כ״ט באדר ב׳ התשי״ז (1 באפריל 1957) לא היה או לא נשאר לאחריו אזרח ותושב ישראל;
(ב)
ההסכם בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה מיום כ׳ באלול התשי״ב (10 בספטמבר 1952) ומכתב מס׳ 1א שבו, לא שללו את זכותו לתבוע בשל נכותו את הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.
(2)
כל ההוראות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים החלות בעניינו של מי שמבקש לקבל תגמולים לפי החוק האמור יחולו גם בעניינו של נרדף המבקש לקבל תגמולים לפי הוראות פסקה (1), וכל ההוראות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ולפי כל חוק אחר החלות בעניינו של מי שהוכר כזכאי לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים יחולו גם בעניינו של נרדף שהוכר כזכאי לתגמולים לפי הוראות פסקה (1) כאילו היה נכה הזכאי לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
(3)
כל זכות או הטבה הניתנת לנכה הזכאי לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, מכוח כל דין או הסדר או על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג, תינתן, על פי אותם הסדרים ותנאים, גם לנרדף שהוכר כזכאי לתגמולים לפי הוראות פסקה (1); לעניין זה, ”גוף ציבורי“ – הממשלה, וכן גוף מתוקצב או גוף נתמך כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
(ג)
מי שהוכר לפי סעיף זה כזכאי לתגמולים ולהטבות והוא מקבל קצבה חודשית לפי ההסכם עם גרמניה או קצבה שקבע שר האוצר כאמור בפסקה (3) להגדרה ”קצבה בשל רדיפות הנאצים“, או שקיבל קצבה כאמור בעד התקופה או חלקה שתחילתה במועד הקובע, ישולמו לו התגמולים האמורים בניכוי סכום השווה לסכום הקצבה האמורה; לעניין סעיף קטן זה תחושב קצבה המשולמת במטבע זר לפי השער היציג של אותו מטבע הידוע ב־1 בחודש הקלנדרי שבעדו שולמה הקצבה, ואם הקצבה משולמת מראש בעד תקופה העולה על חודש – לפי השער היציג של אותו מטבע הידוע ב־1 בחודש הקלנדרי הראשון באותה תקופה.
(ד)
הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על מי שזכאי לתגמול המשולם לפי הוראות סעיפים 4א או 4ג1 לחוק נכי רדיפות הנאצים.
מענק שנתי לניצול שואה נזקק [תיקון: תשע״ח]
ניצול שואה נזקק זכאי למענק שנתי בסכום של 11,000 שקלים חדשים, שישולם בתשלום אחד בחודש ינואר.
מענק רבעוני לניצול שואה שמקבל קצבה חודשית בהתאם לחוק הפדרלי לפיצויים [תיקון: תשע״ח־3]
(א)
אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל שמקבל קצבה חודשית כאמור בפסקה (1) להגדרה ”קצבה בשל רדיפות הנאצים“ לשם פיצוי בשל נזקי בריאות, ואינו מקבל קצבה חודשית נוספת בשל רדיפתו מכל מקור אחר, זכאי למענק רבעוני בסכום של 2,500 שקלים חדשים (נכון לשנת 2018; בשנת 2024, 2,810 ש״ח) שישולם בחודש ינואר, בחודש אפריל, בחודש יולי ובחודש אוקטובר של כל שנה (להלן – מענק רבעוני).
(ב)
סכום המענק הרבעוני יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018);
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
מענק הטבות שנתי לניצול שואה שאינו מקבל קצבה חודשית [תיקון: תשס״ח, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ז־3, תשפ״ב]
(א)
אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל ומתקיים לגביו האמור בפסקאות (1) ו־(2), זכאי למענק הטבות שנתי כמפורט בסעיף קטן (ג):
(1)
אילולא התקיים בו האמור בפסקאות משנה (א) או (ב) היה זכאי לקבל תגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים:
(א)
הוא עלה לישראל ביום כ״ב בתשרי התשי״ד (1 באוקטובר 1953) או לאחריו, או ביום כ״ט באדר ב׳ התשי״ז (1 באפריל 1957) לא היה או לא נשאר לאחריו אזרח ותושב ישראל;
(ב)
ההסכם בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה מיום כ׳ באלול התשי״ב (10 בספטמבר 1952) ומכתב מס׳ 1א שבו לא שללו את זכותו לתבוע בשל נכותו את הרפובליקה הפדרלית של גרמניה;
(2)
הוא אינו מקבל קצבה בשל רדיפות הנאצים, בסכום חודשי העולה על 1,000 שקלים חדשים, או שאינו מקבל קצבה חודשית לפי ההסכם עם גרמניה או קצבה מכוח סעיף 3.
(ב)
לצורך בדיקת זכאות למענק הטבות שנתי לפי סעיף זה לא תיבדק קיומה של נכות כהגדרתה בחוק נכי רדיפות הנאצים.
(ג)
מענק ההטבות השנתי שלו זכאי מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (א) יהיה בסכום של 6,500 שקלים חדשים (נכון לשנת 2022; בשנת 2024, 7,248 ש״ח), והוא ישולם מאוצר המדינה עד 10 בפברואר של כל שנה.
(ד)
הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב־1 בדצמבר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום ט׳ בכסלו התשע״ה (1 בדצמבר 2014);
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
[תיקון: תשס״ח, תשע״ד, תשע״ד־2]
(בוטל).
הוראה מיוחדת לעניין הטבות לניצול שואה שמתקיימים בו תנאים מסוימים [תיקון: תשס״ח, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ד־3]
(א)
אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל, הזכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980, ומתקיימים בו כל אלה, זכאי להטבות המפורטות בסעיף קטן (ב):
(1)
הוא קיבל תגמול חד־פעמי לפי החוק הגרמני להקמת הקרן, למעט יורש של ניצול שואה שקיבל תגמול לפי החוק האמור;
(2)
הוא אינו מקבל קצבה בשל רדיפות הנאצים, קצבה לפי ההסכם עם גרמניה או קצבה מכוח סעיף 3, ולא קיבל קצבה כאמור בעד התקופה או חלקה שתחילתה ביום תחילתו של חוק התכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה), התשס״ח–2008;
(3)
הוא אינו מקבל תגמול חודשי לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954.
(ב)
ההטבות שלהן זכאי מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (א) הן כמפורט להלן:
(1)
(נמחקה);
(2)
מענק הטבות שנתי בסכום של 4,000 שקלים חדשים, שישולם מאוצר המדינה עד 10 בפברואר של כל שנה; הסכום האמור יעודכן ב־1 בדצמבר בכל שנה (בפסקה זו – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בדצמבר 2007;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
(3)
תוספת בשיעור של 10% מסכום הסיוע בתשלום שכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון, למי שזכאי לסיוע כאמור.
ערר וערעור [תיקון: תשע״ד־2]
(א)
הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשות המוסמכת כאמור בסעיף 2(א), רשאי לערור עליה לפני ועדת עררים, כמשמעותה בסעיף 16 לחוק נכי רדיפות הנאצים, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; ועדת עררים רשאית להאריך את התקופה האמורה ב־30 ימי נוספים.
(ב)
על החלטתה של ועדת העררים ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; בית המשפט המחוזי ידון בערעור בדן יחיד.
(ג)
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערער לבית המשפט העליון, אם נתקבלה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
(ד)
סדרי הדין שנקבעו לפי סעיפים 17 ו־17א לחוק נכי רדיפות הנאצים יחולו, בשינויים המחויבים, על ערר וערעור כאמור בסעיף זה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
תקופת הזכאות [תיקון: תשס״ח, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ח, תשע״ח־3]
(א)
מי שהוחלט לגביו לפי סעיף 2(א) כי מתקיימים בו תנאי הזכאות לקבלת ההטבות לפי סעיפים 3ב, 4 או 5א, זכאי להטבות אלה בעד התקופה שבה מתקיימים בו התנאים האמורים, החל ב־1 בחודש שבו הגיש את הבקשה לפי סעיף 2(א), ולגבי מענק שנתי לפי חוק זה – החל ב־1 בינואר של השנה שבה הגיש את הבקשה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), ניצול שואה נזקק שמתקיים בו אחד מהתנאים שלהלן זכאי למענק שנתי לפי הוראות סעיף 3א, החל ב־1 בינואר בשנה שבה מתקיים לגביו אחד מתנאים אלה:
(1)
הוא מקבל תגמול לפי הכנסה לפי סעיף 4ג1 לחוק נכי רדיפות הנאצים;
(2)
הוא מקבל גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, וכן תגמול חודשי לפי סעיף 4 לחוק נכי רדיפות הנאצים.
(ג)
מי שזכאי למענק שנתי לפי חוק זה, יהיה זכאי למלוא המענק כאמור אף אם חדלו להתקיים לגביו תנאי הזכאות למענק במהלך אותה שנה.
[תיקון: תשס״ח, תשע״ד, תשע״ד־2]
(בוטל).
איסור העברה, ערבות ועיקול [תיקון: תשס״ח, תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ח־3, תשפ״ב־2]
(א)
זכות להטבה אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך; בסעיף זה, ”הטבה“ – מענק רבעוני או מענק שנתי לפי חוק זה.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על הטבה ששולמה באמצעות תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, או באמצעות חברת דואר ישראל בע״מ, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לחוק הדואר, התשמ״ו–1986 (בסעיף זה – החברה), במשך שלושים ימים מיום ששולמה, ואולם רשאים התאגיד הבנקאי או החברה, לפי הענין, לנכות מן ההטבה כל סכום שנתנו לזכאי לה על חשבון ההטבה.
(החל מהיום הקובע לתחילתו של חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012, ביום 31.12.2026): הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על הטבה ששולמה באמצעות תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, או באמצעות החברה הבת כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986 (בסעיף זה – החברה הבת), במשך שלושים ימים מיום ששולמה, ואולם רשאים התאגיד הבנקאי או החברה הבת, לפי הענין, לנכות מן ההטבה כל סכום שנתנו לזכאי לה על חשבון ההטבה.
הוראות מיוחדות לענין תשלום [תיקון: תשס״ז, תשס״ח, תשע״ד־2, תשע״ח־3]
(א)
קצבה חודשית לפי ההסכם עם גרמניה, או מענק רבעוני ומענק שנתי לפי חוק זה, לא ייחשבו כהכנסה –
(1)
לענין פקודת מס הכנסה, או לענין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין;
(2)
(3)
לענין שכר דירה בהשכרה ציבורית;
(4)
לעניין תגמול לפי הכנסה ותגמול מוגדל לפי הכנסה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים או לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954.
(ב)
מענק שנתי לפי חוק זה לא ייחשב כהטבה באותו עניין שבתחומי ההטבות –
(1)
(2)
(3)
הגבלת שכר טרחה [תיקון: תשע״ו]
(א)
שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לקבוע, בצו, שיעורים מרביים לשכר הטרחה שמותר לקבל בעד טיפול בבקשה לרשות המוסמכת, לפי חוק זה.
(ב)
לא יידרש אדם, על אף האמור בכל הסכם, לשלם שכר טרחה בעד הטיפול בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בסכום העולה על השיעורים שנקבעו לפי אותו סעיף קטן; שילם אדם בעד הטיפול בבקשה כאמור שכר טרחה בסכום העולה על השיעורים שנקבעו לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף.
(ג)
הוראות סעיפים 22ב1 עד 22ב3 לחוק נכי רדיפות הנאצים יחולו, בשינויים המחוייבים, לעניין טיפול בבקשה לרשות המוסמכת לפי חוק זה.
ביצוע ותקנות
השר ממונה על חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
חובת דיווח לכנסת – הוראת שעה [תיקון: תשס״ח]
(א)
(ב)
דיווח ראשון כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לוועדה עד ליום י״ב בתמוז התשס״ח (15 ביולי 2008).
(ג)
סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום שנתיים מיום הדיווח הראשון כאמור בסעיף קטן (ב).
תחילה ותחולה [תיקון: תשס״ח]
(א)
תחילתו של חוק זה ביום ט״ו בתמוז התשס״ז (1 ביולי 2007) (בחוק זה – יום התחילה), ואולם לא תשולם ולא תינתן הטבה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום התחילה.
(ב)
(בוטל).
הוראת שעה
בתקופה שמיום התחילה ועד ליום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007) ייקרא סעיף 5(א) כך שבמקום ”15%“ יבוא ”7.5%“.


התקבל בכנסת ביום י״ב בטבת התשס״ז (2 בינואר 2007).
  • אהוד אולמרט
    ראש הממשלה
  • אברהם הירשזון
    שר האוצר
  • משה קצב
    נשיא המדינה
  • דליה איציק
    יושבת ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.