חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות
חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות מתוך 
חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות, התשע״ו–2016
הודעות: י״פ תשע״ח, 4549; תשע״ט, 4838; תש״ף, 3308; תשפ״א, 3779; תשפ״ב, 3280; תשפ״ג, 3920; תשפ״ד, 3263.
תוכן עניינים
פרק א׳: מטרה והגדרות
מטרה
מטרת חוק זה להביא לצמצום השימוש בשקיות נשיאה כדי להפחית את כמות הפסולת הנוצרת בעקבות השימוש בהן ואת ההשפעות הסביבתיות השליליות של פסולת זו, בין השאר באמצעות הגבלת החלוקה של שקיות נשיאה חד־פעמיות בידי עוסקים בלא תמורה ובאמצעות הטלת היטל בעד מכירתן, והכול לשם הבטחת קיומה של סביבה נאותה, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, להגנה על המגוון הביולוגי, למניעה ולצמצום של מפגעים סביבתיים ובריאותיים, לשיפור איכות החיים והסביבה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.
הגדרות [תיקון: תשפ״ד]
בחוק זה –
”הפרשי הצמדה וריבית“ – (תוחלף ביום 1.10.2024): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.10.2024): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”חוק הגנת הצרכן“ – חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;
”חוק להסדרת הטיפול באריזות“ – חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – (החל מיום 1.10.2024): חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”חוק שמירת הניקיון“ – חוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984;
”המנהל“ – כהגדרתו בחוק להסדרת הטיפול באריזות, ולעניין פרק ג׳ – עובד המשרד הכפוף במישרין למנהל הכללי של המשרד, שהשר הסמיכו לעניין אותו פרק;
”המשרד“ – המשרד להגנת הסביבה;
”עוסק“ – מי שעוסק בממכר קמעונאי של מוצרים, לרבות באמצעות עסקת מכר מרחוק;
”עסקת מכר מרחוק“ – כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן;
”קמעונאי גדול“ – קמעונאי גדול כהגדרתו בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע״ד–2014, המנוי ברשימה המתפרסמת לפי סעיף 4 לחוק האמור;
”הקרן לשמירת הניקיון“ – הקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון;
”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנה;
”שקית נשיאה“ – שקית המיועדת לנשיאת מוצרים הנרכשים מעוסק, למעט –
(1)
שקית הבאה במגע ישיר עם מזון, ולעניין מזון הנמכר בבית אוכל כמשמעותו לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968 – גם שקית המיועדת לנשיאת המזון כשהוא ארוז בשכבה אחת שהיא אריזת שירות כהגדרתה בחוק להסדרת הטיפול באריזות;
(2)
שקית לנשיאת תרופות;
”שקית נשיאה חד־פעמית“ – שקית נשיאה שעובייה הוא בין 20 ל־50 מיקרון;
”השר“ – השר להגנת הסביבה.
פרק ב׳: חובות עוסקים
חובות עוסק לעניין מסירה או מכירה של שקיות
עוסק לא יעמיד לרשות לקוח, לא ימסור לו ולא ימכור לו שקית נשיאה שעובייה פחות מ־20 מיקרון.
חובות קמעונאי גדול לעניין מסירה או מכירה של שקיות
(א)
קמעונאי גדול לא יעמיד לרשות לקוח ולא ימסור לו שקית נשיאה חד־פעמית, אלא אם כן גבה מהלקוח תשלום בעדה שלא יפחת מסכום ההיטל לפי סעיף 5, בתוספת מס ערך מוסף החל על המכירה.
(ב)
קמעונאי גדול לא יעמיד לרשות לקוח, לא ימסור לו ולא ימכור לו שקית הבאה במגע ישיר עם מזון שיש לה ידיות.
(ג)
(1)
קמעונאי גדול יציב במקום העסק, על יד כל קופה, מודעה בדבר כוונתו לגבות תשלום כאמור בסעיף קטן (א) בעד כל שקית נשיאה חד־פעמית שייקח לקוח או שתימסר לו; השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין נוסח המודעה, צורתה ואופן הצגתה, וכן מקרים, נסיבות ותנאים שבהם לא תחול חובת הצבת מודעה כאמור, דרך כלל או לסוג מסוים של עוסקים.
(2)
בעסקת מכר מרחוק, יאפשר קמעונאי גדול ללקוח להודיע לו כמה שקיות נשיאה חד־פעמיות ברצונו לרכוש ולא ימכור לו שקיות נשיאה חד־פעמיות, אלא אם כן הודיע ללקוח מה מספר שקיות הנשיאה הסביר המרבי שבדעתו למכור לו וקיבל את הסכמתו של הלקוח לחיובו בתשלום כאמור בסעיף קטן (א).
(ד)
קמעונאי גדול יציין בחשבונית, בחשבונית מס או בסרט קופה רושמת כהגדרתם בהוראות לפי פקודת מס הכנסה (להלן – חשבונית), שהוא מוציא ללקוח, בנפרד, את מספר שקיות הנשיאה החד־פעמיות שמכר לו לפי סעיף קטן (א) ואת המחיר ששולם בעדן.
היטל על שקית נשיאה חד־
(א)
קמעונאי גדול ישלם, בעד כל שקית נשיאה חד־פעמית שמכר, היטל בסכום של 8.54 אגורות.
(ב)
השר, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את סכום ההיטל הקבוע בסעיף קטן (א), בהתחשב בין השאר במידת צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות, ובלבד שסכום ההיטל לא יעלה על 60 אגורות.
(ג)
השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע יעדים לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות.
(ד)
השר יבחן מזמן לזמן, ולפחות אחת לשלוש שנים, את מידת צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות, את העמידה ביעדים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג), ואת הצורך בעדכון היעדים או בשינוי סכום ההיטל כאמור בסעיף קטן (ב).
ייעוד כספי ההיטל
(א)
היטל לפי חוק זה ישולם לקרן לשמירת הניקיון.
(ב)
(1)
כספי ההיטל שיועברו לקרן לשמירת הניקיון לפי הוראות סעיף זה יתנהלו בחשבון נפרד, וישמשו לעידוד צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות ולצמצום ההשפעות הסביבתיות השליליות הנגרמות כתוצאה מהשימוש בהן, בין השאר על ידי עידוד השימוש באמצעי נשיאה חלופיים, הניתנים לשימוש רב־פעמי ואשר פגיעתם בסביבה פחותה, על ידי חינוך והסברה להטמעת מטרותיו של חוק זה בקרב הציבור ועל ידי ביצוע פעולות ניקיון לסילוק פסולת שקיות מהים ומחופיו, וכן יכול שישמשו למתן סיוע ליצרנים של שקיות נשיאה, בין השאר לשם התאמת פעילותם להוראות חוק זה, והכול כפי שיורה השר בהמלצת הקרן לשמירת הניקיון.
(2)
הוקצו בשנה מסוימת כספים למטרות האמורות בפסקה (1), ובתום אותה שנה נותרה יתרה מכספי ההיטל, תשמש היתרה לשם קידום מטרותיו של חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008, או תועבר לתקציב החשבון הנפרד האמור בפסקה (1) של שנת התקציב שלאחרי אותה שנה, למימוש המטרות המנויות בסעיף קטן זה.
תשלום ההיטל וגבייתו
(א)
היטל לפי חוק זה ישולם לא יאוחר מ־30 ימים מתום כל רבעון, בעד שקיות הנשיאה החד־פעמיות שקמעונאי גדול מכר, כאמור בסעיף 4(א), באותו רבעון.
(ב)
לא שולם היטל במועד כאמור בסעיף קטן (א), תיווסף עליו, לתקופת הפיגור, ריבית פיגורים בשיעור ריבית פיגורים החשב הכללי, עד למועד תשלומו; בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות.
חובת דיווח למנהל
(א)
קמעונאי גדול יגיש למנהל דוח רבעוני ודוח שנתי, על מספר שקיות הנשיאה החד־פעמיות שבעדן הוא חייב בתשלום היטל לפי סעיף 5, בתקופה שלגביה מוגש הדוח, מחירן ללקוח, סוגי החומרים שמהם עשויות השקיות, עוביין ומשקלן.
(ב)
דוח רבעוני יוגש למנהל לא יאוחר מ־30 ימים מתום כל רבעון.
(ג)
דוח שנתי יוגש למנהל לא יאוחר משלושה חודשים מתום כל שנת כספים, כשהוא מבוקר בידי רואה חשבון.
(ד)
המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את המתכונת להגשת הדוחות לפי סעיף זה, וישלח לקמעונאים הגדולים הודעה עליה.
(ה)
המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד רשאי לדרוש מקמעונאי גדול להמציא לו כל מידע ששימש לעריכת דוח לפי סעיף זה; נדרש קמעונאי גדול להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
קביעת סכום ההיטל בידי המנהל [תיקון: תשפ״ד]
(א)
לא מסר קמעונאי גדול דוח כאמור בסעיף 8, או שמסר דוח כאמור אך למנהל יש יסוד סביר להניח שהדוח אינו נכון, רשאי המנהל, לאחר שנתן לקמעונאי הגדול הזדמנות לטעון את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את סכום ההיטל שעל הקמעונאי הגדול לשלם לפי הוראות סעיף 5.
(ב)
אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים על החלטת המנהל לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום ההיטל, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה אחרת.
(ג)
החליט בית המשפט, לאחר ששולם ההיטל, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום ההיטל ששולם או על הפחתת ההיטל, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(החל מיום 1.10.2024): החליט בית המשפט, לאחר ששולם ההיטל, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום ההיטל ששולם או על הפחתת ההיטל, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
חובת רישום
(א)
קמעונאי גדול ינהל רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי סעיף 8.
(ב)
המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד רשאי לעיין ברישום כאמור בסעיף זה ולקבל העתק ממנו.
חובות נושא משרה בתאגיד
(א)
המנהל הכללי של עוסק שהוא תאגיד וכן שותף בתאגיד שהוא שותפות, למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו.
(ב)
בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), המנהל הכללי או שותף כאמור באותו סעיף קטן יקבע כללים ונהלים שיש בהם כדי למנוע הפרה של ההוראות לפי חוק זה.
דיווח לכנסת
(א)
השר יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח המתייחס לשנה שקדמה למועד הגשתו, שיכלול בין השאר את כל אלה, ובלבד שלא יכלול נתונים שניתן לזהותם עם עוסק מסוים:
(1)
סיכום הנתונים שדווחו למנהל בדוחות השנתיים והרבעוניים לפי סעיף 8;
(2)
מגמות בולטות בנתונים וניתוח והערכה נוספים של הנתונים ככל שנערכו על ידי המשרד;
(3)
עמידה ביעדים שנקבעו לפי סעיף 5(ג);
(4)
מחירים מרביים, מזעריים וממוצעים שבהם נמכרו שקיות נשיאה חד־פעמיות.
(ב)
דוח לפי סעיף זה יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
ראו דוחות יישום החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות באתר המשרד להגנת הסביבה.
פרק ג׳: עיצום כספי
סימן א׳: הטלת עיצום כספי
עיצום כספי [תיקון: [י״פ הודעות]]
(א)
מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 20,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2017; בשנת 2024, 22,550 ש״ח), ואם הוא תאגיד – בסכום של 40,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2017; בשנת 2024, 45,100 ש״ח):
(1)
קמעונאי גדול שהעמיד לרשות לקוח או מסר לו שקית נשיאה חד־פעמית, בלי שגבה מהלקוח תשלום בעדה או שהתשלום שגבה נמוך מהסכום כאמור בסעיף 4(א), בניגוד להוראות אותו סעיף;
(2)
קמעונאי גדול שלא הגיש למנהל דוח או לא המציא למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך מידע ששימש לעריכת הדוח, בניגוד להוראות סעיף 8;
(3)
קמעונאי גדול שלא ניהל רישום מלא ומפורט או לא נתן למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך לעיין ברישום, בניגוד להוראות סעיף 10.
(ב)
מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2017; בשנת 2024, 11,280 ש״ח), ואם הוא תאגיד – בסכום של 20,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2017; בשנת 2024, 22,550 ש״ח):
(1)
קמעונאי גדול שבעסקת מכר מרחוק לא אפשר ללקוח להודיע לו כמה שקיות נשיאה חד־פעמיות ברצונו לרכוש, לא הודיע ללקוח מה מספר שקיות הנשיאה הסביר המרבי שבדעתו למכור לו או לא קיבל את הסכמת הלקוח לחיובו בתשלום, בניגוד להוראות סעיף 4(ג)(2);
(2)
קמעונאי גדול שלא ציין בחשבונית שהוציא ללקוח, בנפרד, את מספר שקיות הנשיאה החד־פעמיות שמכר לו ואת המחיר ששולם בעדן, בניגוד להוראות סעיף 4(ד).
(ג)
עוסק שהעמיד לרשות לקוח, מסר לו או מכר לו שקית נשיאה שעובייה פחות מ־20 מיקרון, בניגוד להוראות סעיף 3, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 1,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2017; בשנת 2024, 1,130 ש״ח), אם הוא תאגיד – בסכום של 2,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2017; בשנת 2024, 2,260 ש״ח), ואם הוא קמעונאי גדול – בסכום של 5,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2017; בשנת 2024, 5,640 ש״ח).
(ד)
קמעונאי גדול שהעמיד לרשות לקוח, מסר לו או מכר לו שקית הבאה במגע ישיר עם מזון שיש לה ידיות, בניגוד להוראות סעיף 4(ב), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 5,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2017; בשנת 2024, 5,640 ש״ח).
(ה)
נושא משרה בתאגיד שלא קבע כללים ונהלים לפי סעיף 11(ב), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 10,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2017; בשנת 2024, 11,280 ש״ח).
(ו)
הפרה בנסיבות מחמירות
היה למנהל יסוד סביר להניח כי קמעונאי גדול או עוסק הפר הוראה מההוראות המפורטות בסעיף 13 או בתוספת, בנסיבות מחמירות, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום השווה לפי 1.5 מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי סעיף 13 או לפי התוספת; בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – הפרה הנוגעת לכמה חנויות או נקודות מכירה של העוסק.
הודעה על כוונת חיוב
(א)
היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 13 (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב)
בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
(1)
המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;
(2)
סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3)
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות סעיף 16;
(4)
הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי הוראות סעיף 18, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.
זכות טיעון
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 15 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
החלטת המנהל ודרישת תשלום
(א)
המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי הוראות סעיף 16, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 19.
(ב)
החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
(2)
שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
(ג)
בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
(ד)
לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 16, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת
(א)
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב)
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 13, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.
(ג)
הופרה הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 13, שלוש פעמים או יותר בתוך חמש שנים, ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לכפל העיצום הכספי כאמור.
סכומים מופחתים
(א)
המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה או בתוספת, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
סכום מעודכן של העיצום הכספי
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל, כאמור בסעיף 17(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת התשלום לפי סעיף 27 ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט, יהיה העיצום הכספי לפי הסכום המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
(ב)
סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 13 או בתוספת יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג)
המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
המועד לתשלום העיצום הכספי
המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 17.
פריסת תשלום העיצום הכספי
(א)
המנהל רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
(ב)
לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת המנהל על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות סעיף 23.
הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשפ״ד]
לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו.
ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 1.10.2024): לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.
סימן ב׳: התראה מינהלית
התראה מינהלית
(א)
היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 13 והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם המנהל, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה; נהלים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; בסימן זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.
(ב)
בקשה לביטול התראה מינהלית
(א)
נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 24 רשאי הוא לפנות למנהל בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
(1)
המפר לא ביצע את ההפרה;
(2)
המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
(ב)
קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה
(א)
נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו המנהל דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 18(א); מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות סעיפים 16 ו־17, בשינויים המחויבים.
(ב)
נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 18(ב) או (ג), והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 15 בשל ההפרה החוזרת, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות סעיפים 16 ו־17, בשינויים המחויבים.
סימן ג׳: הוראות שונות
ערעור [תיקון: תשפ״ד]
(א)
על החלטה סופית של המנהל לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
(ב)
אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך.
(ג)
החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת סכום העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(החל מיום 1.10.2024): החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת סכום העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
פרסום
(א)
הטיל המנהל עיצום כספי או המציא התראה מינהלית לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של המשרד, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו:
(1)
דבר הטלת העיצום הכספי או המצאת ההתראה המינהלית והנימוקים להחלטה;
(2)
מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי או הומצאה ההתראה המינהלית ונסיבות ההפרה;
(3)
אם הוטל עיצום כספי – סכום העיצום הכספי שהוטל;
(4)
אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעור ההפחתה;
(5)
פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
(6)
שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.
(ב)
הוגש ערעור לפי סעיף 27, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
(ד)
על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ה)
פרסום לפי סעיף זה לעניין תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ולעניין יחיד – לתקופה של שנתיים; המנהל יפעל לכך שיינקטו אמצעים שימנעו, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
(ו)
השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.
עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 13 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשפ״ד]
(א)
תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית לפי פרק זה לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות בסעיף 13, המהווה עבירה.
(ב)
מסר המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
(ג)
הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.
(החל מיום 1.10.2024): הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
ייעוד כספים
עיצום כספי ששולם לפי חוק זה יועבר לקרן לשמירת הניקיון לחשבון הנפרד האמור בסעיף 6.
פרק ד׳: הוראות כלליות
גבייה
על גבייה של היטל ועיצום כספי לפי חוק זה יחולו הוראות חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995.
תחולה על המדינה
חוק זה יחול על המדינה.
שמירת דינים
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן, ובכלל זה הוראות חוק להסדרת הטיפול באריזות וחוק הגנת הצרכן.
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
הרחבת התחולה על עוסקים נוספים
(א)
בהתבסס על הנתונים שנמסרו בדיווחים לפי חוק זה ואם היה לשר יסוד סביר להניח כי לשם קידום מטרותיו של חוק זה יש להחיל הוראות חוק זה על עוסקים נוספים שאינם קמעונאים גדולים, רשאי הוא, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע כאמור, ובלבד שלא יקבע כן לגבי עוסקים קטנים.
(ב)
השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתוספת כי סכומי העיצום הכספי שהמנהל רשאי להטיל על עוסקים שנקבע לפי סעיף קטן (א) שחוק זה יחול עליהם, יהיו נמוכים מהסכומים הקבועים בסעיף 13, בשים לב לסוגי העוסקים ולגודלם, בהתחשב בין השאר במחזור העסקאות השנתי שלהם.
(ג)
בסעיף זה –
”עוסק קטן“ – עוסק שמעסיק פחות מעשרים עובדים ומחזור העסקאות השנתי שלו, ובכלל זה מחזור העסקאות של אדם קשור לו, אינו עולה על 10 מיליון שקלים חדשים;
”אדם קשור“, לעוסק – כל אחד מאלה:
(1)
בעל השליטה בו;
(2)
תאגיד הנשלט על ידו או על ידי בעל השליטה בו;
”מחזור עסקאות“ – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, ולעניין מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו בחוק האמור – מחזור כהגדרתו בתוספת השנייה לחוק העמותות, התש״ם–1980;
”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.
הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.
תחילה
(א)
תחילתו של חוק זה ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) (להלן – יום התחילה).
(ב)
(1)
בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד יום התחילה, ימסור קמעונאי גדול למנהל מדי שלושה חודשים, דוח על מספר שקיות הנשיאה החד־פעמיות שרכש במהלך התקופה שלגביה מוגש הדוח או במועד הרכישה האחרון שלפני תחילת התקופה שלגביה מוגש הדוח, בהתבסס על תנועות המלאי כפי שיש לרשמן בספרי החשבונות שלו לפי כל דין; דוח ראשון לפי פסקה זו יימסר לא יאוחר מיום כ״ה בסיוון התשע״ו (1 ביולי 2016).
(2)
המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד רשאי לדרוש מקמעונאי גדול להמציא לו כל מידע ששימש לעריכת דוח לפי סעיף קטן זה; נדרש קמעונאי גדול להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
קביעת יעדים ראשונים לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־
יעדים ראשונים לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות כאמור בסעיף 5(ג) ייקבעו עד יום י״ז בתמוז התשע״ח (30 ביוני 2018).
תוספת
(סעיף 36)
| העוסק | ההפרה | סכום העיצום |
|---|---|---|
התקבל בכנסת ביום י״ט באדר ב׳ התשע״ו (29 במרס 2016).
- בנימין נתניהו
ראש הממשלה - אבי גבאי השר
להגנת הסביבה - ראובן ריבלין
נשיא המדינה - יולי יואל אדלשטיין
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.