קטגוריה:חבקוק ב ו
נוסח המקרא
הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא לו עד מתי ומכביד עליו עבטיט
הֲלוֹא אֵלֶּה כֻלָּם עָלָיו מָשָׁל יִשָּׂאוּ וּמְלִיצָה חִידוֹת לוֹ וְיֹאמַר הוֹי הַמַּרְבֶּה לֹּא לוֹ עַד מָתַי וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט.
הֲלוֹא־אֵ֣לֶּה כֻלָּ֗ם עָלָיו֙ מָשָׁ֣ל יִשָּׂ֔אוּ וּמְלִיצָ֖ה חִיד֣וֹת ל֑וֹ וְיֹאמַ֗ר ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה לֹּא־ל֔וֹ עַד־מָתַ֕י וּמַכְבִּ֥יד עָלָ֖יו עַבְטִֽיט׃
הֲ/לוֹא־אֵ֣לֶּה כֻלָּ֗/ם עָלָי/ו֙ מָשָׁ֣ל יִשָּׂ֔אוּ וּ/מְלִיצָ֖ה חִיד֣וֹת ל֑/וֹ וְ/יֹאמַ֗ר ה֚וֹי הַ/מַּרְבֶּ֣ה לֹּא־ל֔/וֹ עַד־מָתַ֕י וּ/מַכְבִּ֥יד עָלָ֖י/ו עַבְטִֽיט׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"ויאמר" - האומר את מליצת החידה
"הוי המרבה לא לו" - זו היא המליצה חבל על המרבה הון ומלכות ולא לו כי יבאו מלכי מדי ויטלו את הכל
"עד מתי" - יהיה הולך ומרבה ואינו אלא מכביד עליו משא עון כעב של טיט עב הוא לשון קורה כבידה כמו שמצינו במשכנא (דיחזקאל מא) צלעות הבית והעבים ועב עץ (שם)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ישאו" - ענין הרמה
"ומליצה" - כן יקראו אמרים צחים
"חידות" - דבר סתום וקשה ההבנה
"הוי" - כמו אוי
"עבטיט" - כמו עב טיט רצה לומר משא עבה של טיט
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"משל ומליצה". המליצה הוא הנמשל, שהוא מליץ ומסביר כוונת המשל, וכינוי לו ר"ל להמשל:
"המרבה". פעל משם נשך ותרבית ר"ל נותן רבית, וכן ולא רבית במחיריהם (תהלות מ"ד) ר"ל לא לקחת רבית:
"עבטיט". מענין והעבטת גוים רבים, ושרשו עבט, ונכפל למ"ד הפעל כמו, סגריר, חכליל, פרחח:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:חבקוק ב ו.
השודד אחרים, מכביד את החוב על עצמו
חבקוק ב ו : "הֲלוֹא אֵלֶּה כֻלָּם עָלָיו מָשָׁל יִשָּׂאוּ, וּמְלִיצָה חִידוֹת לוֹ; וְיֹאמַר 'הוֹי, הַמַּרְבֶּה לֹּא לוֹ עַד מָתַי, וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט'"
- הלוא כל אלה העמים, שכבש מלך בבל, יראו במפלתו, ומפלתו תתפרסם כל-כך עד שהם ישאו עליה משל (נאום חכמה), מליצה וחידות; וכל אחד מהם יאמר: הוי, כל המרבה רכוש שלא שייך לו, עד מתי ימשיך במעשיו? הרי הוא רק מכביד עליו עבטיט (חוב) -
דקויות
בפסוק זה ובפסוק הבא, נמשל העם הבבלי לאדם אשר מרבה (=לווה בריבית), אבל לא בשביל עצמו אלא בשביל אחרים; הוא שוקע בחובות כבדים ומעביט (=ממשכן) את עצמו, אבל לפתע-פתאום, כל הנושכים שלו (הנושים שהלוו לו בנשך=ריבית) מתעוררים ושוסים (=בוזזים) אותו. כך גם העם הבבלי: הוא לקח הרבה שלל מעמים אחרים, אבל כל האנשים שנשארו מאותם עמים יקחו ממנו את השלל בחזרה, בריבית דריבית, כך שהוא לא ייהנה בכלל מכל השלל הזה (מלבי"ם, דעת מקרא) .
=== משל מליצה וחידות===
הביטויים נזכרו יחד גם ב משלי א ו : "לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה, דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם" ( פירוט ). אלה שלושה סוגים של דברי-חכמה:
- משל הוא דבר-חכמה המדמה שני דברים שונים . בפסוקנו, המשל הוא האדם הלוקח הלוואות בריבית עבור אחרים.
- מליצה היא תרגום המשל - הנמשל. בפסוקנו, הנמשל הוא מלך בבל הלוקח שלל מעמים אחרים.
- חידה היא תיאור של דבר נסתר ונעלם . בפסוקנו, הכוונה שהשלל הנלקח מאחרים הוא למעשה חוב, שיצטרך להחזיר בריבית. כעת זה עדיין נסתר, אבל בקרוב זה יתגלה.
עבטיט
1. מלשון עבוט, שפירושו הלוואה, דברים טו ו : "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ, וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט"; דברים טו ח : "כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ, וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ" ( פירוט ) (מלבי"ם, דעת מקרא) .
2. מלשון עב+טיט: עב הוא קורת-בניין כבדה, כמו ב יחזקאל מא כו : "וְצַלְעוֹת הַבַּיִת, וְהָעֻבִּים"; טיט הוא בוץ או מלט לבניה, שמואל ב כב מג : "וְאֶשְׁחָקֵם כַּעֲפַר אָרֶץ, כְּטִיט חוּצוֹת אֲדִקֵּם אֶרְקָעֵם" ( רש"י , מצודות ) . לפי זה המשל הוא לאדם הבונה בית ושם עליו קורה כבדה והרבה טיט, עד שהמשקל מכביד והבית קורס.
לעיון נוסף ראו: מבנה הפרק .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2022-04-19.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "חבקוק ב ו"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.