ויקרא רבה כז א
א. [ עריכה ]
"שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז" הה"ד (תהלים לו, ז): "צדקתך כהררי אל" ההרים מעלין עשבים והצדיקים יש להם מעשים טובים.
ד"א "צדקתך כהררי אל" מה ההרים ראוים להזרע ועושים פירות כך הצדיקים עושים פירות ומטיבין לעצמם ולאחרים למה"ד לפעמון זהב והגיל שלו מן מרגליות כך הצדיקים מטיבין לעצמן ולאחרים שנאמר (ישעיה ג, י): "אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו" "משפטיך תהום רבה" אלו הרשעים מה תהום אינו יכול להזרע ואינו עושה פירות אף הרשעים אין להם מעשים טובים ואין עושים פירות אלא מצירין לעצמן ולאחרים שנאמר (שם, יא) "אוי לרשע רע" רע לעצמו ורע לאחרים "צדקתך כהררי אל" סרס המקרא ודרשהו "צדקתך" על "משפטיך" "כהררי אל" על "תהום רבה" מה ההרים הללו כובשין על תהום שלא יציף העולם כך הצדקה כובשת את הפורעניות שלא תבא לעולם "צדקתך כהררי אל" מה ההרים הללו אין להם סוף כך אין סוף למתן שכרן של צדיקים "משפטיך תהום רבה" מה תהום אין לו חקר כך אין חקר לפורענותן של רשעים לע"ל.
ד"א "צדקתך כהררי אל" ר' ישמעאל אומר הצדיקים שעושין התורה שניתנה מהררי אל הקדוש ברוך הוא עושה עמהן צדקה כהררי אל אבל רשעים שאין עושים התורה שניתנה מהררי אל הקב"ה מדקדק עמהן עד תהום רבה ר' עקיבא אומר אלו ואלו מדקדק עמהן הצדיקים גובה מהם מיעוט מעשים רעים שעשו בעוה"ז בשביל ליתן להם שכר טוב לעתיד לבא ומשפיע שלום לרשעים ומשלם להם מיעוט מעשים טובים שעשו בעוה"ז כדי ליפרע מהם לע"ל ר' מאיר אומר משלה צדיקים בדירתן שנאמר (יחזקאל לד, יד): "במרעה טוב ארעה אותם ובהרי מרום ישראל יהיה נויהם" ומשל הרשעים בדירתן שנאמר (שם לא, טו) "ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום".
ר' יהודא ב"ר אמר משל אין עושין כסוי לגיגית לא מכסף וזהב ולא משאר מתכות אלא מחרס מפני שהוא מין במינו כך אמר הקדוש ברוך הוא גיהנם חשך דכתיב (תהלים לה, ו): "יהי דרכם חשך וחלקלקות" ותהום חשך שנאמר (בראשית א, ב): "וחשך על פני תהום" והרשעים חשך שנאמר "ישעיה" יבא חשך ויכסה חשך שנאמר (קהלת ו, ד): "כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יְכֻסֶּה".
ד"א "צדקתך כהררי אל" ר' יהודה ב"ר סימון אמר צדקה שעשית עם נח בתיבה "כהררי אל" שנאמר (בראשית ח, ד): "ותנח התיבה על הרי אררט" ו"משפטיך" שעשית עם דורו דקדקת עמהם עד "תהום רבה" שנאמר (שם ז, יא) "ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה" וכשזכרתו לא לבדו זכרתו אלא (שם ח, א) "ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה".
רבי יהושע בן לוי כי סליק לרומי ראה שם עמודים של שיש מכוסים בטיפטיאות בשרב שלא יפקעו ובצנה שלא יקרשו ראה שם עני אחד ומחצלת קנים תחתיו ומחצלת קנים על גביו על העמודים קרא "צדקתך כהררי אל" אן דאת יהב את משפע ועל העני "קרא משפטיך תהום רבה" אן דאת מחי את מדקדק.
אלכסנדרוס מוקדן אזל לגבי מלכא קציא לאחורי הרי חשך אזל להדא מדינתא דשמה קרטיגנא והות כולה דנשי נפקין קדמוי אמרי ליה אי את עביד עמנא קרבא ונצחת לן שמך נפק לעלמא דמחוזא דנשי אחרבת ואי אנן עבדינן עמך קרבא ונצחינך שמך נפיק בעלמא דנשיא נצחוך ותו לית את קאים קדם מלכו כי נפק כתב על תרע פילי אנא אלכסנדרוס מוקדן שטי הוינא עד דאתי לקרטיגנא מדינתא ואלפית עצה מנשיא אזל למדינתא אוחרי דשמה אפריקי נפקין קדמוניה בחזורין דדהב וברמונין דדהב ובלחם דדהבא אמר ומה זה דהבא מתאכיל בארעכון א"ל ולא הוה כן בארעא אמר להון לא עבידתיכון אתיתי למחמי אלא דינכון אתיתי למחמי עד דאינון יתבין אתו תרי גברי לדינא קדם מלכא חד אמר מרי מלכא חרובא זביניה מהאי גברא וגריפתא ואשכחי בה סימא ואמרית ליה סב סימתיך דחרובא זבינית וסימא לא זבינית ואחרינא אמר כמה דאת מסתפי מעונש גזל כך מסתפינא אנא כד זבינית לך חרובתא וכל דאיהו בה זבינית לך קרא מלכא לחד מנהון א"ל אית לך ברא א"ל הן קרא לאחרינא א"ל אית לך ברתא א"ל הן א"ל זילון וינסבון דין לדין ויכלון תרויהון סימא שרי אלכסנדרוס מוקדון תמה א"ל מלכא מה את תמה לא דנתי טבות א"ל הן א"ל אלו הוה הדין דינא בארעכון מה הויתון עבדין א"ל מרים רישא דדין ורישא דדין וסימא סלקא לבי מלכא אמר ושמשא דנחא בארעכון א"ל הן ומיטרא נחית בארעכון א"ל הן א"ל דלמא אית בארעכון בעיר דקיק א"ל תפח רוחיה דההוא גברא בזכות בעירא דקיקא שמא דנחה עליכון ומיטרא דנחית עליכון אמטו בעירא דקיקא אתון משתזבין הה"ד "אדם ובהמה תושיע ה'" אדם בזכות בהמה תושיע ה'.
אמרו ישראל רבש"ע כאדם אנחנו כבהמה תושיענו לפי שאנו נמשכין אחריך כבהמה הה"ד (שיר א, ד): "משכני אחריך נרוצה" להיכן אנו נמשכין אחריך לגן עדן הה"ד (ט): "ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם" א"ר אלעזר ב"ר מנחם עֶדְנְךָ אין כתיב כאן אלא עֲדָנֶיךָ מלמד שכל צדיק וצדיק יש לו עדן בפני עצמו.
"אדם ובהמה תושיע ה'" א"ר יצחק משפט אדם ומשפט בהמה שוין משפט אדם (ויקרא יב, ג): "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" משפט בהמה "וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה וְגוֹ'":