ויקרא רבה יא ח
"וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" --
אר"ע נמשלו ישראל לעוף מה העוף הזה אינו פורח בלא כנפים כך ישראל אין יכולים לעשות דבר חוץ מזקניהם.
אמר ר' יוסי בר חלפתא גדולה זקנה. אם זקנים הם חביבין הם, אם נערים הם נטפלה להן ילדות. דתני רשב"י לא במקום אחד ולא בשני מקומות מצינו שחלק הקדוש ברוך הוא כבוד לזקנים אלא בכמה מקומות:
- בסנה (שמות ג, טז): "לך ואספת את זקני ישראל"
- במצרים (שם, יח) "ובאת אתה וזקני ישראל בסיני" (שם כד, א) "עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל"
- במדבר (במדבר יא, טז): "אספה לי שבעים איש"
- באהל מועד "ולזקני ישראל"
- אף לעתיד לבא הקב"ה חולק כבוד לזקנים, הדא הוא דכתיב (ישעיה כד, כג): "וחפרה הלבנה ובושה החמה" וכתיב "ונגד זקניו כבוד"
ר' ישמעאל בר ביבי ור"ש ור' ראובן בשם חנינא אמר עתיד הקדוש ברוך הוא למנות לו ישיבה של זקנים משלו, הדא הוא דכתיב (שם,) "כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו" -- "כבוד נגד זקנים" אין כתיב כאן אלא "נגד זקניו כבוד".
ר' אבין בשם רבי ישמעאל בר' יהושע אמר עתיד הקדוש ב"ה לישב כגורן וצדיקים יושבין לפניו כההוא (מ"א כב, י): "ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מְלֻבָּשִׁים בגדים בְּגֹרֶן" - וכי בגורן היו יושבים? אלא כהא דתנינן סנהדרין כחצי גורן עגולה כדי שיראו זה את זה אמר שלמה אני חמיתיה מצומצם ביניהון הה"ד (משלי לא, כג): "נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ":