התורה והמצוה על דברים כא ב

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק כ"א • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים כ"א, ב':

וְיָצְא֥וּ זְקֵנֶ֖יךָ וְשֹׁפְטֶ֑יךָ וּמָדְדוּ֙ אֶל־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹ֥ת הֶחָלָֽל׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים כא ב:

קלד.

ויצאו זקניך ושופטיך . לר"ש הוי"ו הוא וי"ו הבאור, זקניך שהם שופטיך, ר"ל מסנהדרי גדולה.

ור"י ס"ל, דאם כן היה טוב יותר לכתוב בלא וי"ו. והיה פירושו, זקניך שהם שופטיך, ר"ל שופטי כלל ישראל; שהם סנהדרי גדולה, כמ"ש ואל השופט אשר יהיה בימים ההם . ומדכתב וא"ו, שמורה גם כן על החבור, מפרשינן שהוא גם כן וי"ו החבור. ובכ"ז ידעינן שהם מסנהדרי גדולה - שכמו ששופטיך הם מסנהדרי גדולה, כן זקניך.

וז"ש בסנהדרין יד, "אלא וא"ו ושופטיך ממנינא. ור"ש, וא"ו לא דריש". ר"ל שר"ש ס"ל, שהוא וא"ו הבאור לבד. כמו נבלה וטרפה לא יאכל , שפי' נבלה שיש במינה טרפה, כמ"ש ב איילת השחר תרד .

קלה.

ומדדו . שמצוה למדוד, אפילו ידוע שזו העיר הקרובה, כמ"ש (בסוטה מה) ופ"ק דסנהדרין.

ומודדים מן החלל אל הערים.

ולענין מה שמת מצוה קונה מקומו, ונמצא ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר; ס"ל לר"א שהגוף נשאר במקומו, ור"ע ס"ל שהראש נשאר במקומו והגוף נד ממקומו. כן מפרש בגמרא (סוטה מה).

וממ"ש והיתה העיר הקרובה ולקחו זקני העיר ההיא , מבואר שלעיר שאין בה ב"ד אין מודדים, ואז מודדים לעיר הקרובה שיש בה ב"ד; כן פי' בגמרא שם (סוטה מה). ואם אין ב"ד בשום מקום, פליגי ר' אמי ור' אסי במכות יא, אם מביאים ע"ע (=עגלה ערופה) , עי' בתוס' שם.

ומ"ש "נמצא סמוך לספר", משום דבעינן כי ימצא (כנ"ל שפטים קלא ).





קיצור דרך: mlbim-dm-21-02