המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"כי הוא בין אחים יפריא" - ת"י ארי אינון מתקריין בנין ועובדין מקלקלין אסגיאו אחים ל' דבר רע כמו (יחזקאל כא) את עשויה לברק ואמר אח אל כל תועבות (שם ז) יפריא לשון פורה ראש ולענה (דברים כט) ואני אומר אחים לשון ותרענה באחו (בראשית מא) בין אחים יפריא מפריח וצומח באחו בין אחים בין הגדל בפלגי מים אשר תמיד יפריא ולפי שדימהו לאחו הוא אומר יבא קדים ויבוש מקורו ד"א כי הוא בין אחים יפריא ירבעם הוא בן שהפריא אחוותן של ישראל על ידו נחלקו לשני ממלכות יפריא לשון פרא אדם
"יבוא קדים" - עתה משחטא בעגלי הזהב יבוא רוח קדים רוח חזק הבא מה' העולה מן המדבר שאין שם דבר לעכב חוזק נשיבת הרוח והרוח הזה ייבש המקור ויחרב המעין ועל שאמר דבריו במשל יפרש לומר הוא ר"ל הרוח הזה והוא אשור ישלול האוצר של כל כלי
"כי הוא" - כי מתחלה היה אפרים מגדל פרי בין האחים ר"ל שהיה גדול וחשוב בין האחים כמ"ש ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו (בראשית מח)
מצודת ציון
"יפריא" - מלשון פרי
"ויבוש" - מלשון יבשות
"מקורו" - הוא המעיין
"ויחרב" - מלשון חורב ויובש
"ישסה" - ענין בזה ושלל כמו ומשנאינו שסו למו (שם מד)
"כי הוא בין אחים יפריא", מוסב על הנוחם, הוא, הנוחם, לא ישא פרי רק בין אחים, בעת שישראל אחים ומתחברים זל"ז אז היה אפשרות אל הנוחם, והוא כי כבר התבאר שבימי הושע בן אלה הזניחו את עבודת העגלים, ובטלו את הפרדיסאות שהושיב ירבעם שלא יעלו ישראל לרגל, רק שהיו כתות שחלקו עליו מטעם זה והלשינוהו למלך אשור (כנ"ל ח' ד', י' ב' ז') וכן מבואר בדה"ב ל' שחזקיה שלח שלוחים אל השבטים שישובו אל ה' והיו משחקים עליהם ומקצתם נכנעו ויבואו לירושלים, הרי היו ביניהם אז שתי כתות, ועי"ז לא הפריא שם הנוחם פריו ולא שבו כולם בתשובה, וגם ה' לא נחם על הרעה, ועי"כ "יבא קדים" עי"ז יבא עליהם מלך אשור שבא אז עליהם מצד מזרח מעבר הירדן והלך דרך המדבר, והוא "רוח ה'" שה' שלחו עליהם "ממדבר עולה" עליהם, "יבוש מקורו" כי הוא החריב את הארץ ששם היה מקור ישראל, ועי"ז "יחרב מעינו" המעין הנמשך מן המקור שעי"כ התפזרו לארבע רוחות השמי' וחרבו מימי שפעם וקיומם והצלחתם, "הוא ישסה אוצר", גם הוא הרוח הזה, ישסה כל אוצרותם וכל כלי חמדתם, ואין להם תקוה עוד כי אבדו ונדחו בעונם:
הושע יג טו: "כי הוא, בין אחים יפריא; יבוא קדים רוח ה' ממדבר עולה, ויבוש מקורו ויחרב מעיינו..." -אפשר לפרש (ע' 'דעת מקרא') שהמילה 'אחים' היא ריבוי של 'אחו'. לפי זה, אפרים נמשל כאן לפרה (או חיה אחרת) הרועה באחו, ופרה ורבה שם ("יפריא" – יפרה וירבה, או – יהיה כמו פרה, או – יהיה כמו פרא). לפי זה, המשך הפסוק מתאר את הפורענות שתבוא עליו – רוח קדים תבוא מהמדבר ותייבש את מקור המים שלו.
"...הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה" – את סוף הפסוק לא הבנתי.
