דרך ה' חלק שני ו

דרך ה':

פרק ו - בסדר ההשגחה:.

א. ענין הבתי דינין של מעלה: סידר האדון ב״ה שהנהגת עולמו כלה, בין מה שלמשפט המעשים של בני הבחירה, ובין למה שראוי להתחדש בעולם ובריותיו, יעשה בסדר כעין מלכות הארץ, וכן אז״ל: "מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא". והיינו בבתי דינין וסנהדראות, עם כל דרכיהם וחוקותיהם. וזה כי הנה סידר בתי דינים שונים של נמצאים רוחניים במדריגות ידועות ובסדרים ידועים, שלפניהם יערכו כל הענינים הראוים לישפט, ובגזירתם יקומו כל הדברים, וכמ״ש דניאל: בגזרת עירין פתגמא וכו׳:

ב. הדין בב״ד שלמעלה: והנה הוא ית״ש מופיע בכל הסנהדראות האלה ומשפיע בם ומעמידם על תוכן הענין באמת, שיצא המשפט לאמתו. ויש מן הסנהדראות שהקב״ה שם לראש, וכענין שנאמר: "ראיתי את ה׳ יושב על כסאו וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו". ופירשו ז״ל: "אלו מיימינים לזכות ואלו משמאילים לחובה". ואמר דניאל: "עד די כרסוון רמיו ועתיק יומין יתיב וכו׳ דינא יתיב וספרין פתיחו". ואמנם עיקר הדבר כך הוא, הנה כבר ביארנו למעלה כמה מן הדקדוק נמצא בדינו של כל איש ואיש. כי הנה בכלל איש מן האנשים ימצאו טענות רבות לפי סבות שונות להיות נידון האיש ההוא לדרכים רבים מדרכי המשפט. ובפרט ג״כ בכל מעשה ומעשה ממנו, הנה ימצאו בו בחינה לזכות ובחינה לחובה לכמה צדדין רבים, כי כל עניני העולם מורכבים בהרכבות רבות באמת, ונמשכים בדרכים שונים. ואולם כל הבחינות האמיתיות האלה מתגלים בבתי דינין העליונים האלה לאמתם, וכל א׳ מן הצבא הנמצא באותו הבית דין, מתגלה לו לפי ענינו א׳ מן הבחינות, עד שבין כלם מתגלות הבחינות כלם, לא נכחד דבר. ואז ישקל הענין לפי כל הבחינות האמיתיות ההם, ותצא הגזירה כפי הנאות. ואולם הגמר הזה יעשהו מי שהוא ראש בבית דין ההוא. ואם הוא מהבתי דינים שהאדון ב״ה רוצה ויושב שם לראש, הנה אעפ״י שהכל צפוי לפניו, יניח לכל המשרתים הצבא שלפניו, שיטענו כפי המתגלה להם מבחינות הענין באמת, ויגמור הדבר כפי הראוי וכמ״ש:

ג. ענין העדים בב״ד שלמעלה: נמצא לפי שרש זה, שאין הקב״ה דן את העולם בבחינת ידיעתו אלא בבחינת הסדרים שרצה וסידר לענין. וממה שסידר עוד בזה הוא שלא יבא לישפט ענין מהענינים בשום בית דין מאלה עד שיובא לפניו. מפקידים שהפקיד לענין זה. והיינו שהנה הפקיד בחפצו ית׳ פקידים מן הסוג המלאכיי שישגיחו על כל הענינים ההוים בעולם, ואלה יבואו לבית דין שלמעלה ויעידו על הדברים שהשיגו ונגלה להם, ואז יבואו הענינים במשפט. וכבר זכרתי פעמים שאין הענינים האלה נמשכים אחר ידיעתו ית׳, כי לא היו שום אחד מהענינים האלה צריכים לו, שהכל צפוי לפניו מעולם, אלא שכן גזר וסידר בחכמתו הנפלאה, וע״פ אלה הסדרים מתנהג העולם באמת. ועל אלה הדרכים והענינים הוא שירמזו הכתובים במליצותיהם, כענין שנאמר וירד ה׳ לראות וכו׳. ויבאו בני האלקים להתיצב וכו׳. עיני ה׳ המה משוטטות בכל הארץ. אלה אשר שלח ה׳ להתהלך בארץ. ואחרים כאלה - הכל נאמר על דרכי ההנהגה הזאת כפי הסדרים שסידר. ואותם המלאכים המופקדים להשגיח על עניני העולם ולהעיד עליהם יקראו עיני ה׳. ובהגלותו ית״ש על א׳ מהבתי דינים לשפוט ענין מהענינים, כגון ענין בוני המגדל בזמנו, נאמר וירד ה׳ לראות וכו׳. וכן כל כיוצא בזה. ואולם צריך שתתבונן שאין הדמיון באלה הענינים עם מה שנעשה במלכות הארץ אלא בסדרים, אך באופן העשות הדברים אין הדמיון אמיתי. כי בגשמים נעשים כפי מה ששייך בהם בהשגתם ובכל עניניהם, וברוחניים כפי מה ששייך בהם בהשגתם ובעניניהם:

ד. ענין הקטיגור: והנה שם האדון ב״ה את הקטיגור, והוא השטן שנאמר בו ויבא גם השטן בתוכם. ופקודתו לתבוע דין בבתי הדין, וכשהוא תובע יתעוררו הדיינים וישפוטו. וממדת טובו ית׳ שלא יתפוס בדין עד שיקטרג המקטרג, ואעפ״י שחטאי החוטא גלוים לפניו. ואולם גם לזה חקק חוקים וסידר סדרים, פי׳ - לקטרוגו של המקטרג איך יהיה ומתי יהיה, וכענין מה שכתבו ז״ל: "השטן מקטרג בשעת הסכנה". וכן מ״ש ז״ל: "שלשה מזכירים עונותיו של אדם". ופרטים רבים כיוצא בזה:

ה. חוקות הדין שלמעלה: ואולם לכל עניני המשפטים האלה בכללם ובפרטיהם חוקים ודרכים מסודרים כמו שגזרה חכמתו ית׳ לזמני המשפט ולבחינותיו. כגון מה שאמרו ז״ל: "בארבעה פרקים העולם נידון". ומה שאמרו: "מלך נכנס תחלה מקמי דליפוש חרון אף". וכן מה שאמרו: "תבואה תרי דיני מתדנא". וההפרשים שבין קודם גזר דין ולאחר גזר דין, וכמה פרטים אחרים כיוצא באלו: