דורות הראשונים/כרך ב/חלק שני/פרק ד

יצחק אייזיק הלוי
דורות הראשונים
חלק שני/פרק ד
→חלק שני/פרק ג	חלק שני/פרק ה←

‫ואמנם כן כי לא הרגישו כל העוסקים בזה כי הדבר יוצא גם מתוך דברי‬ ‫משנה שלמה‪ ,‬שהמחלקאות הרבות והגדולות של בית שמאי ובית הלל היו בחיי‬ ‫הלל ושמאי ותחת הנהגתם הם‪ ,‬ועמהם יחד‪.‬‬ ‫ עד שהמשנה שם אשר תפסה לשון קצרה תקרא זה רק על שם שמאי‬ ‫והלל עצמם.

‫ובמס׳ אבות פרק ה׳ משנה י"ז נאמר:

‫וכל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין‬ ‫סופה לחתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי‬ ‫ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו. ‫ והדבר ידוע כי הלל ושמאי עצמם, הם לבדם ועל שמם ביחוד כמעט שאין‬ ‫מהם דבר של מחלוקת‪.‬‬ ‫ סך הבל יש לנו בזאת שלשה דברים ממה שנחלקו הם על שמם ושנים‬ ‫מהשלשה הנם רק בתקנה מדרבנן ובפרטים רחוקים, והם במה הם שיעור מים‬ ‫שאובין הפוסלין את המקוה מדרבנן אם הין או תשעה קבין, ודין טומאה למפרע‬ ‫בדם אשה, ורק השלישית לבד היא בנוגע לדין תורה בשיעור חלה (עי׳ דברינו‬ ‫לעיל עמוד ‪.(226‬‬ ‫ ובכל השלשה דברים האלה לא נתקיימו דברי שניהם‪ ,‬ואין הלכה לא‬ ‫כשמאי ולא כהלל‪.‬‬

‫ועל כן הלא אין מקום כלל לחשוב כי יעמידו את מחלוקת שמאי והלל‬ ‫בהפרטים הבודדים האלה‪ ,‬ששנים מהם אינם אפי' ביסוד של דרבנן‪ ,‬ובכל השלשה‬ ‫אין הלכה לא כהלל ולא כשמאי‪ ,‬איך יעמידו זה נגד דבר מחלוקת קרח וכל עדתו‪.‬‬ ‫ ולא יוכל להיות כל ספק כלל שדברי המשנה "זו מחלוקת הלל ושמאי״‬ ‫ילכו על כל המחלקאות הגדולות והכוללות של בית שמאי ובית הלל‪.‬‬

‫והמחלקאות האלה אשר המשנה ביבמות ד׳ י"ג מצאה לנחוץ ונדרש‬ ‫להודיענו:

"אף על פי שאלו פוסלין ואלו מכשירין לא נמנעו בית שמאי מלישא‬ ‫נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי, כל הטהרות והטומאות שהיו אלו‬ ‫מטהרין ואלו מטמאין לא נמנעו עושין טהרות אלו על גבי אלו״‪.‬‬

‫על המחלקאות האלה הוא שאמרה לנו המשנה באבות: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים וכו׳ איזו היא מחלוקת‬ ‫שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קורח‬ ‫וכל עדתו" והדברים ברורים ומבארים את עצמם‪.‬‬

‫וכן פרשו זה לתומם גם מפרשי המשנה שהכונה על המחלקאות של בית‬ ‫שמאי ובית הלל‪ ,‬והוא דבר פשוט שאי אפשר לפרש דברי המשנה כי אם כן‪.‬‬ ‫והמשנה תפסה בלשונה סתם "‬זו מחלוקת הלל ושמאי״ בהיותם הם ראשי‬ ‫הבתים הגדולים האלה‪ ,‬וכל הדברים הלכו שם ובאו עמהם ועל פיהם‪ ,‬וכבר נתבאר‬ ‫לנו בח"ב מעמוד ‪ 562‬והלאה כיוצא בזה ועוד יותר מזה שבא כן בגמ׳ עם רב‬ ‫אשי שגם במקום שאין ממנו בעצמו דבר נאמרו דברי אחרים על שמו בהצעת‬ ‫הדברים‪ ,‬מפני שהוא הי׳ ראש הוועד ככל אשר נתבאר כל ענין הדבר שם‪.‬‬ ‫ והמחלקאות האלה משני הבתים אשר עמדו תחת הנהגת הלל ושמאי הי׳‬ ‫באמת דבר גדול וכולל בתוך האומה בכללה‪ ,‬ודבר חדש בישראל בהתחלק עתה‬ ‫ראשי הדור לשתי בתים כוללים אשד עוד לא היתה כזאת‪ ,‬ובחלקם בדברים רבים‬ ‫ולא הוכרעו על ידי בית דין הגדול ככל אשר הי' לפני זה בשעה שהיו עוד כל‬ ‫סדרי הבית דין הגדול על מקומו‪ ,‬והדברים ההם גם השתרעו לתוך הנהגת העם‬ ‫מחוץ לכותלי בית חמדרש‪.‬‬

‫כי על כן מצאו זה במשנה להעמיד את האור נגד החשך‪ ,‬ולהבדיל בין‬ ‫היום ובין הלילה‪ ,‬בין מחלוקת כוללת שהיתה לשם שמים ובדברי תורה שכל‬ ‫דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה האמת והשלום‪ ,‬לבין מחלוקת כוללת מבעלי‬ ‫הנאה לטובתם‪ ,‬מחלוקת הידועה לכל מתוך דברי התורה‪.‬‬

‫ומאיר ובא לפנינו דברים מפורשים בגמ' במס' יבמות‪.‬‬

‫שעל המשנה שם ד' י"ג בית שמאי מתירין הצרות לאחים ובית הלל‬ ‫אוסרים‪ ,‬נאמר שם אחר זה בגמ' שקלא וטרי' בין ר' יוחנן וריש לקיש ונאמר שם:‬ "מי סברת עשו בית שמאי כדבריהם לא עשו בית שמאי כדבריהם ור' יוחנן‬ ‫אמר עשו ועשו ובפלוגתא דרב ושמואל דרב אומר לא עשו בית שמאי כדבריהם‬ ‫ושמואל אמר עשו ועשו‪.‬״‬ ‫ ועל זה בא שם בגמרא ד' ט״ו ע״א‪:‬‬ ‫מתיב מר זוטרא (סוכה כ״ה) מעשה וילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת את‬ ‫המעזיבה וסיכך על גבי מטה בשביל קטן שמע מינה עשו. התם הרואה אומר‬ לאפושי אויר קעביד‪.‬״‬

‫ומבואר ומפורש לפנינו שעל המחלוקת אם עשו בית שמאי כדבריהם‪ .‬יביא‬ ‫מר זוטרא ראיה משמאי הזקן עצמו‪.‬‬ ‫ ולשונו מפורש לעינינו "שמע מינה עשו" דהיינו שהוא מוכיח מזה דעשו‬ ‫בית שמאי כדבריהם‪.‬‬ ‫ וכל זה הוא מפני שבית שמאי הכונה בעיקרה לחכמי המתיבתא של שמאי‬ ‫הזקן אשר ישב הוא בראשם‪ ,‬וכל דברינו הם על בית שמאי ושמאי עמהם‪ ,‬וכן הוא‬ ‫בית הלל אשר הותחל רק על ידי הלל עצמו, והוא עמד בראשה ויהיו דבריו עמהם יחד‪.‬‬ ‫ ועיקר ימי הבתים האלה הי' בימיהם הם‪.‬‬

‫וכל המדברים בזה לא עמדו על דבר פשוט מאד‪ ,‬שהשלשה מחלקאות של‬ ‫שמאי והלל אשר נאמר עליהן במס׳ שבת ד' ט״ו "אמר רב הונא בשלשה מקומות‬ ‫נחלקו שמאי והלל שמאי אומר מקב לחלה וכו'.‬"‬ ‫‬‫ ‫השלשה מקומות האלה מפורש עליהם במשנה "‬וחכמים אומרים לא כדברי‬ ‫זה ולא כדברי זה"‪.‬‬

‫והיינו שראשי חכמי שני הבתים לא הסכימו לא עם זה ולא עם זה‪ ,‬ועל כן‬ ‫הנה נשארו רק הם לבדם החולקים בזה‪ ,‬ועל כן היו אלה מחלוקת רק בין שמאי והלל‪.‬‬

‫וכל השלשה דברים באו כן גם כל אחד במקומו וגם בריש מס׳ עדיות‪.‬‬

"שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן והלל אומר מפקידה לפקידה אפי׳ לימים‬ ‫הרבה וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא מעת לעת ממעטת על‬ ‫יד מפקידה וכו׳"‪.‬‬ ‫ "שמאי אומר מקב לחלה, והלל אומר מקביים וחכמים אומרים לא כדברי זה ‫ולא כדברי זה אלא קב ומחצה חייבים בחלה".

"הלל אומר מלא הין מים שאובין פוסלין המקוה אלא שחייב אדם לומר‬ ‫כלשון רבו ושמאי אומר תשעה קבין וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה וכו׳‪'.‬‬ ‫ ורק זה הוא ענין הדברים שנחשבו רק שלשה דברים למחלוקת הלל ושמא‬י ‫עצמם‪ ,‬שלפי שבשלשה אלה נחלקו עליהם חכמי הדור חכמי שני הבתים הגדולים‪,‬‬ ‫על כן אין לנו מה שנחלקו הם לעצמם כי אם השלשה דברים‪.‬‬

‫אבל בכל יתר הדברים יכול להיות כי הלל עצמו עמד בשיטת בית שמאי‪,‬‬ ‫או ששמאי עצמו עמד בשיטת בית הלל‪ ,‬או שהם לא אמרו בזה דבר ולא נחלקו‬ ‫בזה כל עיקר‪.‬‬ ‫ כי באמת הנה בית שמאי ובית הלל אינם תלמידי שמאי והלל‪ ,‬כי אם חכמי‬ ‫שני הבתים האלה‪ ,‬חכמי המתיבתא אשר בראשה עמד הלל‪ ,‬וחכמי המתיבתא אשר‬ ‫בראשה עמד שמאי‪.‬‬ ‫ וכבר נתבאר לנו בחלק ב׳ כל דבר המתיבתות אשר אינם ענין כלל לבתי‬ ‫ישיבות פרטיות‪ ,‬אשר בהן ישבו רק תלמידים לבד‪.‬‬

‫אבל דבר המתיבתות הי׳ אז דבר מתיבתא כוללת לכל חכמי הדור ראשי‬ ‫המדברים אשר לבד התלמידים נקבצו ובאו שם כל ראשי חכמי הדור ושם הוצעו‬ ‫כל ספיקי תורה ושם הוכרעו‪ ,‬ואשר בכל ימי התנאים הי׳ זה רק במקום אחד‪ ,‬לבד‬ ‫ימי שמאי והלל שהיו שם שני בתים כאלה‪.‬‬

‫וחכמי שני הבתים עליהם הוא שנאמר בכל השלשה דברים האלה וחכמים‬ ‫אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה״^(ב)‪.‬‬ ‫‬‫ ‫ועל כן יש לנו גם דברי שמאי שנחלק על בית שמאי ובית הלל יחד‪.‬‬ ‫כמו במס' כלים פרק כ"ב משנה ד'‪:‬‬ "כסא של כלה שניטלו חפוייו בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין שמאי‬ ‬אומר אף מלבן של כסא טמא. כסא שקבעו בעריבה בית שמאי מטמאין ובית הלל‬ ‫מטחרין‪ ,‬שמאי אומר אף העשוי בה^(ג)‪.‬‬

‫וכן הם גם דברי המשנה במס׳ מעשר שני פרק ב׳ משנה ד׳:‬‬ "כרשיני מעשר שני וכו׳ ושל תרומה בית שמאי אומרים שורין ושפין‬ ‫בטהרה ומאכילין בטומאה ובית הלל אומרים שורין בטהרה ושפין ומאכילין בטומאה‬ ‫שמאי אומר יאכלו צריד"‪.‬‬

‫ובמס׳ עדיות הובא זה (פ״א מ״ח) ובמשנה ז׳ נאמר שם‪:‬‬ "בית שמאי אומרים רובע עצמות מן העצמים בין משנים בין משלשה‪,‬‬ ‫ובית הלל אומרים רובע עצמות מן הגויה מרוב הבנין או מרוב המנין‪ ,‬שמאי‬ ‫אומר אפי׳ מעצם אחד‪". ‬‬ ‫וזה הוא באמת נם ענין גדול לעצמו לדעת עיקר הדבר כמו שהוא‪ ,‬כי‬ ‫בית שמאי ובית הלל אין הכונה לתלמידים של שמאי והלל באותה הוראה של‬ ‫תלמידים אשר הורגלנו בהם במשנה ובגמ'‪.‬‬

‫וכי גם כי מזה יצא הטעות הכולל בדבר זמנם של בית שמאי ובית הלל‪,‬‬ ‫כי מפני שחשבו בטעות שהכונה לתלמידיהם אשר קבלו תורתם אך מהם‪ ,‬על כן‬ ‫נם טעו לחשוב כי בהכרח היו זמנם ומחלוקותיהם רק בשעה שכבר נתגדלו לעצמם‬ ‫ויהיו הדור הבא אחרי שמאי והלל‪.‬‬

‫ואין זה כי אם טעות מבואר‪ ,‬ובית שמאי ובית הלל הם חכמים גדולים‪,‬‬ ‫אשר עמדו כבר בחיי שמאי והלל על רגלי עצמם‪ ,‬ונחלקו גם עם הלל ושמאי והן‬ ‫הן חכמי הדור אשר נאמר עליהם‪ ,‬וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה"‪.‬‬

‫והוא ככל דרכי המתיבתות מראשם לסופם אשר אף כי הראש מתיבתא‬ ‫יחשב בתואר הכבוד לרבם של כל היושבים לפניו עד שנחשב גם רבינא שם רק‬ ‫לתלמיד חבר של רב אשי (עי׳ עירובין ס"ג)‪ ,‬הנה כל זה רק בנוגע לסדרי‬ ‫המתיבתא ולתוארי הכבוד שם‪ ,‬אבל בעצמו של דבר הנה ישבו שם לפני הראש‬ ‫מתיבתא הרבה מראשי החכמים אשר היו חביריו‪ ,‬וגם קשישים ממנו ועי׳ דברינו‬ על זה בח״ב עמוד ‪.35‬‬

‫וכן הי׳ הדבר בהבתים הגדולים אשר יסדו שמאי תחלה‪ ,‬ואחר זה הלל‪,‬‬ ‫הבתים הגדולים אשר מאז יסד גם הלל את ביתו נבדלו בשמם ונקראו ונסמנו מאז‬ ‫ואילך בשם בית שמאי ובית הלל‪.‬‬ ‫‬‫ ‫וכן מצאנו גם להלל לבדו נגד חכמי דורו בכלל ולא עם שמאי‪.‬‬

‫כמו בפסחים ד׳ קט"ו ע"א: מאן תנא דשמעת ליה מצות אין מבטלות זו‬ ‫את זו הלל היא דתניא אמרו עליו על הלל וכו' אמר ר' יוחנן חולקין עליו חביריו‬ ‫על הלל דתניא יכול יהא כורכן בבת אחת ואוכלן כדרך שהלל אוכלן וכו׳‪.‬״‬ ‫וחולקין עליו חביריו על הלל הם חכמי הדור בכלל מבית שמאי ומבית הלל‪.‬‬ ‫ ובמס׳ ביצה ד׳ ל"ה ע"א‪:‬‬

"כי אתא רבין אמר ר׳ יוחנן וכו׳ שבת לאפוקי מדהלל דתניא המעמר פירות‬ ‫ממקום למקום לקצור וקדש עליהם היום אמר ר׳ יהודה הלל לעצמו אוסר‪.‬׳׳‬ ‫ ולשון רש"י ז"ל "הלל לעצמו‪ ,‬הלל לבדו אוסר משמע דכל דורו‬ ‫חלוקין עליו"‪.‬‬

‫ובמס' בבא מציעא ד' ע"ה (פ"ה מ"ט)‪:‬‬

"לא יאמר אדם לחבירו הלויני בור חיטים ואני אתן לך לגורן‪ ,‬אבל אומר‬ ‫לו הלויני עד שיבוא בני או עד שאמצא מפתח‪ ,‬והלל אוסר וכן הי׳ הלל אומר‬ ‫לא תלוה אשה כבר לחברתה עד שתעשנו דמים שמא יוקירו חטים ונמצאו באות‬ ‫לידי רבית."‬‬ ‫ ובכל זה באו דברי שמאי לעצמו ודברי הלל לעצמו לפי שחלקו בזה עם‬ ‫חכמי דורם בכלל ודבריהם הם היו ננד דברי חבריהם‪. ‬ אבל בכל שאר הדברים הנה הי׳ דעתם כהכרעת רוב חכמי בתי מדרשיהם‬ ‫או שהם היו בתוך המיעוט ועל כן באו הדברים כן לפנינו בכלל בשם בית שמאי‬ ‫ובית הלל‪.‬‬ ‫‬‫

הערות

הערה (ב): במס׳ שבת ד׳ ט׳׳ו פרכינן וליחשב נמי הבוצר גת שמאי אומר הוכשר והלל אומר לא‬ ‫הוכשר‪ ,‬ומשני בר מינה דההיא דהתם קא שתיק ליה הלל לשמאי‪.‬‬ ‫ והיינו דגם שם מבואר מכל השקלא וטרי' שבין הלל ושמאי על זה, שנחלקו בזה הם לעצמם ביחוד‪.‬‬

וקושית הגמ' שם מסמיכה גם הוא מפני שבמשנה במס' חגיגה ד׳ ט״ו בא זה על שם הלל ושמאי‪,‬‬ ‫שנחלקו בזה גם הם עצמם ביחוד ככל הנשיאים והאבות בית דין שנמנו שם‪.‬‬ ‫ ושם במס' שבת כתב רש״י ז״ל ״לסמוך פלוגתא היא דב״ש וב״ה גבי מביאין נדרים ונדבות וסומכי‬ ‫ביום טוב"‪.‬‬

‫ודברי רבינו הגדול נפלאו שהרי שם באו הדברים על שם בית שמאי ובית הלל‪ ,‬ודברי הגמ׳ כאן הלא‬ ‫הם לחשוב המקומות שנחלקו שמאי והלל עצמם‪ ,‬והי׳ לו לרבינו להביא משנת חגיגה שם‪.‬‬ ‫ אבל זה הננו רואים גם מדברי רש׳׳י ז״ל שזה דבר פשוט לרבינו והלל ושמאי ובית הלל ובית שמאי‬ ‫אחת הוא‪.‬‬ ‫ולחנם נדחקו רבותינו בעלי התוס׳ בחגיגה ד' ז׳ בר״ה מביאין‪ ,‬בעולת ראיה‪ ,‬והדברים פשוטים שזה הוא‬ ‫בכלל מחלקאות בית שמאי ובית הלל שנחלקו גם שמאי והלל עצמם‪.‬‬ ‫‬‫

ואולי הוא גליון בתוספ׳ כמו שאין ספק שדבריהם בזה בד' ט״ז בד״ה יוסי בן יועזר וכו' ומה שאמר‬ ‫בירושלמי וכו׳ הוא רק גליון בטעות שהרי הירושלמי חשיב זה יחד עם סמיכה וחס ושלום שיטעו בדבר פשוט‬ ‫כזה‪ ,‬אבל הוא רק גליע בתוס׳‪.‬‬

הערה (ג): ‬גם במקום הזה הנה כל מחלוקתם אינו באיזה יסוד‪ ,‬כי אם בפרט רחוק‪ ,‬אשר אין לו‬ ‫מקום כי אם על פי כל יסודי המשנה הקבועים וידועים‪ ,‬וכבר נתבאר לנו כל ענין הדבר הגדול הזה‪.‬‬

‫וכן הוא גם ביתר המחלקאות אשר יובא בפנים משמאי עם בית שמאי ובית הלל (וההיא דרובע‬ ‫עצמות כבר נתבאר לנו שדבריהם הולכים לבאר דברי יסוד המשנה) וכן הוא במה שנחלק הלל עם חכמי דורו‬ ‫והדברים מבארים את עצמן‪.‬‬ ‫‬‫