דורות הראשונים/כרך א/פרק יד

יצחק אייזיק הלוי
דורות הראשונים
פרק יד
→פרק יג	פרק טו←

וזה עצמו הוא גם האמור במשנה ‬במס׳ סוטה ד׳ מ״ח (משנה ט' י"א)‪.‬‬

משבטלה סנהדרין בטל השיר מבית משתאות.

‫ובדברי ימינו אשר לא נחקרו כלל לא הושם לב לדברי משנה שלמה כזו‬ ‫לדעת מתי היתה זה‪.‬‬

שהרי דבר פשוט הוא שאי אפשר לאמר שהכונה על ימי החורבן, שאז אי ‬אפשר לאמר שבטל השיר בבתי המשתאות, שערבה כל שמחה, ובטלו בתי‬ ‫המשתאות עצמם‪.‬‬

‫ומה ענין על ימי חורבן הבית לתלות פרט כזה על ביטול הסנהדרין, והלא‬ ‫אז באו יחד כתומם צרות נוראות, אלפי אלפים מבני ישראל נהרגו ויפלו חללים‬ ‫ ‫ולאלפים נמכרו ממכרת עבד, ערי יהודה שאו שממה, וירושלים לעיים‪.‬‬ ‫ ואיך אפשר על הזמן ההוא לתלות פרט כזה משמחה של שיר בבתי‬ ‫משתאות רק בביטול הסנהדרין‪.‬‬

‫וגם כי כידוע על ידי חורבן הבית לא באה השתנות גדולה בהסנהדרין כלל‪.‬

צורתה הראשונה כבר פשטה זמן רב לפני זה בכל אשר יבואר עוד, והפנים אשר קבלה בזמן האחרון לפני החורבן במעמד זה נשארה גם לאחר‬ ‫החורבן‪.‬‬ ‫ וכמו שהוא במס׳ ראש השנה ד׳ ל״א עשר מסעות נסעה שכינה וכו׳‬ ‫וכנגדן גלתה הסנהדרין מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים מירושלים ליבנה וכו׳‪.‬‬

גם כי בכלל הלשון בכל מקום על החורבן או "משחרב הבית^(ל״ג) או‬ "משחרב בית המקדש."

‫ובמשנה זו עצמה בא דבר חורבן בית המקדש אחר זה בלשונו הרגיל‪.‬‬

"משחרב בית המקדש בטל השמיר ונופת צופים ופסקו אנשי אמנה" ושם‬ ‫אחר זה "ר׳ יהושע אומר מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה״ ואחר‬ ‫זה "ר׳ אליעזר הגדול אומר מיום שחרב בית המקדש שרו חכימיא למהוי כספריא‬ ‫וספריא כחזנא וכו׳."

‫ומה ענין לתלות קודם זה הדבר בהסנהדרין ביחוד ובפרט רחוק משמחה‬ ‫של זה כמו "ביטול השיר מבית משתאות" שזה יש לו ענין רק בשעה שכל‬ ‫העם על מכונו‪.‬‬ ‫ אבל כן הדבר שכל זה הי׳ בשעת שלום בשעה שהעם ישב עוד בשלות‬ ‫השקט, ורק הדבר הזה בא אז לרעה, על ידי גאביניוס על פי בקשת אנטיפטר‬ ‫האדומי‪.‬‬

‫והדברים יוצאים כן גם מדברי הירושלמי בסוטה שם‪.‬‬

‫אמר ר׳ יוסי בי ר׳ בון בשם רב הונא בראשונה כל צרה שהיתה באה על‬ ‫הצבור היו פוסקין שמחה כנגדה, משבטלה סנהדרין בטל השיר מבית משתאות‬ ‫ומשבטלו אלו ואלו שבת משוש לבינו נהפך לאבל מחולינו‪.‬‬ ‫ ומפרשי הירושלמי מפני שלא עמדו על עיקרי הדברים פירשו שם מה‬ ‫שפירשו‪.‬‬

‫אבל דברי הירושלמי פשוטים ויאמר שמשבטלה סנהדרין תחלה עוד בימי‬ ‫הבית בטל אז השיר בבתי משתאות, מפני שכל צרה שהיתה באה על הצבור ‫פסקו שמחה כנגדה, אבל אחר חורבן הבית בטלו גם בתי משתאות עצמן ויותר‬ ‫מזה שגם קראו אל אבל, ומשבטלו אלו ואלו שבת משוש לבינו נהפך לאבל‬ מחולינו‪.‬‬

‫ורב חסדא יאמר שם "אמר רב חסדא בראשונה היתה אימת סנהדרין עליהן‬ ‫ולא היו אומרים דברי נבלה בשיר אבל עכשיו שאין אימת סנהדרין עליהם הם‬ אומרים דברי נבלה בשיר."

‫ומבואר שלדברי רב חסדא גם אין זה כלל משום צער ואבל, כי אם מפני‬ ‫שמאז והלאה לא היתה עליהם אימת הסנהדרין כמו קודם זה.‬‬ ‫ ‫והוא כפי מה שכבר נתבאר שדבר הסנהדרין הגדדולה השתרעה בהנהגה‬‬ ‫שלמה ומסודרת בכל צרכי הרבים והי׳ שם פקוח גדול על כל בתי הרבים.

וכן הדבר שהכונה לא על ימי החורבן כי אם על ביטול הסנהדרין הגדולה‬ ‫‬‫ביחוד‪.‬‬

‫וזולת הדבר הזה בימי גאביניוס, היינו בימי הורקנוס ואנטיפטר, אין לנו לא‬ ‫בדברי יאזעפוס וגם לא בדברי המשנה והגמרא שנתחדש בזה דבר חדש זולתי מה‬ שארבעים שנה לפני החורבן התישבו בחנות ואחר זה בירושלים, אבל על זה אי ‫אפשר לאמר ״משבטלה סנהדרין״‪.‬‬

‫ואך על פי זה נוכל להבין דברי ר׳ יוסי במס׳ סנהדרין ד׳ פ״ח‪ :‬תניא אמר‬ ‫ר'יוסי מתחילה לא היו מרבין מחלוקת בישראל אלא בית דין של שבעים ואחד‬ ‫יושבין בלשכת הגזית וכו׳ משרבו תלמידי שמאי והלל וכו׳‪.‬‬ ‫ ויבררו לנו כל הדברים האלה בכל ענינם לפנינו בימי התנאים, ובדברינו‬ ‫על הבית דין הגדול‪.‬‬ ‫

הערות

הערה (ל״ג): וכמו שהוא לשון הברייתא בגמ׳ בבא בתרא ד׳ ס: ת"ר "משחרב הבית." ‫