גור אריה על רש"י במדבר ב

<< · גור אריה על רש"י · במדבר · ב · >>

פסוק ב

[א] מנגד מרחוק מיל. דכל "נגד" הוא נוכח, ואין נראה שהם נוכחים אלא כשהוא מרחוק מיל, שאם לא כן הוא נראה שהם יחד ולא נוכחים. אך מרחוק הרבה אין לומר, כדי שיוכלו לבא בשבת שם, שאסור ללכת יותר ממיל. והא דכתיב (ר' שמות יט, ב) "ויחנו שם ישראל נגד ההר", יש לחלק, דחילוק יש בין "נגד" ל"מנגד", ד"נגד" משמע על שהוא נגדו, ומשמע קרוב רק שהוא נגדו. ו"מנגד" משמע רחוק קצת, כמו "מנגד תראה את הארץ" (דברים ל"ב, נ"ב), שפירושו הפאה והצד שהוא נגדו, שכן משמש המ"ם בכל מקום על הצד, כמו "בית אל מים" (בראשית י"ב, ח'), רצה לומר מצד בית אל. ולפיכך אי אפשר לומר רק שהוא רחוק קצת, שאם אינו רחוק אין לומר "מנגדו" שפירושו מצד נגדו, שכיון שהוא סמוך - הכל צד אחד ופאה אחת, ולא נקרא 'מצד נגדו'. לכך לא יתכן לומר 'מצד נגדו' אלא אם הוא רחוק קצת, שאז יאמר שהוא מצד נגדו ולא עמו לגמרי, שאם אינם רחוקים זה מזה נעשה מקום אחד. אבל שני דברים מחולקים שייך שפיר "נגד", אף על גב שהוא קרוב לו מאוד, וזה פשוט. ולפיכך אף על גב ש"נגד" הוא אף על קרוב, "מנגד" דווקא רחוק:

והא דבפרשת יתרו (שמות י"ט, ב') [פירש רש"י] "נגד ההר" 'למזרחו של ההר, וכל מקום שאתה מוצא "נגד" פנים למזרח', וכאן אי אפשר לפרש פנים למזרח, שהרי סביב לאהל מועד יחנו, שאין זה קשיא, דהכי פירושו, שצד המזרח נקרא יותר 'פנים' מצד אחר בעבור שנקרא "קדם" שהוא מלשון פנים (רש"י פסוק ג), ולפיכך אם היו חונים מצד מערב ההר לא יאמר שהוא חונה "נגד ההר", שאין להיות נקרא המערב לבד בשם "נגד", שאם כן היה המזרח אחור, ואין ראוי שיהיה נקרא מזרח אחור. או שיהיה דרום לבד או צפון לבד "נגד", ויהי מזרח לימין או לשמאל, ולפיכך 'כל מקום שאתה מוצא "נגד" פניו למזרח'. אבל כאן דכתיב "מנגד אהל מועד", וכולל כל האוהל מועד יחד, שייך שפיר לומר "מנגד" עליו, כיון שכל סביביו היו חונים, יתכן לומר שפיר כי חנייתן בכלל היה נגד אהל מועד, שהוא באמצע. כי העגולה היא נוכחית לנקודה, והשמים נקראים נגד הארץ, אף על גב שהם מסבבים אותה מכל צדדים, מפני שהם מתנגדים נוכח כלל הארץ, מבלי בחינה אל חלק אחד. ולמעלה הארכנו בזה עוד, עיין שם בפרשת יתרו:

פסוק ג

[ב] לפנים הקרויים קדם ואיזה זה רוח מזרחית והמערב וכו'. רצה לומר כי "קדמה מזרחה" שכתוב כפל לשון, הכתוב מפרש דבריו בעצמו, ואומר 'קדמה לפנים הקרוים קדם, ואיזהו וכו. והביא רש"י ראיה שהמזרח נקרא 'קדם', שהרי המערב שהוא נוכח מזרח נקרא 'אחור', יתחייב על המזרח שנקרא 'קדם'. ואינו מביא ראיה ש"קדמה" נקרא מזרח, שהרי כאן כתוב בפירוש "קדמה מזרחה", וכתיב (בראשית כ"ח, י"ד) "ופרצת ימה וקדמה", אלא שרוצה להביא ראיה כי "קדמה" שנקרא מזרח אינו שם העצם כמו צפון ודרום, והיה קשה כי אין דרך הכתוב לבאר שם העצם, כי שם העצם הוא שמו הקבוע לו וידוע, ולפיכך הביא ראיה שהמערב קרוי 'אחור' בשם תואר שלו, אם כן 'קדם' שם תואר הוא, והשתא שהוא שם התואר אמר הכתוב "קדמה" לפנים הנקראים כך בשם התואר, ומי הוא זה שנקרא כך וכו':

ואם תאמר, דלמה למכתב בקרא כפל לשון, לכתוב "מזרחה", ונראה שהכתוב מגיד לך מפני שיהודה הוא מלך (בראשית מ"ט, י'), ויש לתת אותו בצד שהוא חשוב יותר וקודם לשאר צדדין, לכך נתן במזרח שהוא גם כן קדם. וכמו שנתן לו השם כבוד זה להיות בצד אשר הוא קדם, כן נתן לו במה שיעלה תחלה. ואי כתב "מזרחה" או "קדמה" בלחוד, לא הוי ילפינן, אבל השתא כתב 'לפנים הקרוים קדם' מלשון תחלה וקדימה - ילפינן:

פסוק ט

[ג] כשרואין הענן מסתלק וכו'. והקשה הרא"ם, דלמה לא פירש גם כן שהיה משה אומר "קומה ה' ויפוצו אויביך" (להלן י, לה) ונסעו דגל מחנה יהודה, שהרי לקמן בפרשת בהעלותך פירש (רש"י י, ב) נמצאו שהיו נוסעים על ידי הענן ועל ידי חצוצורת ועל ידי משה, ולא הזכיר כאן על ידי משה. ונראה דלא קשה, שלא הזכיר כאן רש"י אלא סימן הנסיעה באיזה דבר ידעו בני יהודה ליסע, וזהו כשראו הענן מסתלק וחצוצרות תוקעין, אבל מה שאמר משה "קומה" לא היו שומעין בני יהודה, שלא היה אצלם לגמרי, ולא שהו בני יהודה רק עד שאפשר לומר למשה "קומה" והיו נוסעים, דודאי [משה] אומר "קומה" (משה), ועל זה היו סומכין:

[ד] וכשהולכין היו הולכין וכו'. פירש רש"י אליבא דמאן דאמר כתיבה היו הולכין. וכתב זה כאן, כדי לישב לישנא "ראשונה יסעו", דלא אמר 'ראשונה ילכו', אלא נסיעתם דווקא היה יהודה בתחלה, שהתחיל לעקור וליסע תחלהא, אבל בהליכתן לא היה יהודה בתחלה כלל, אלא כאשר היו חונים כן הולכין, ולפעמים נמצא יהודה שלא היה בתחלה, [ד]כשהיו הולכין למערב נמצא יהודה אחרון, לכך אמר "ראשונה יסעו":