מפרשי רש"י על במדבר ב ב
| מפרשי רש"י על במדבר • פרק ב' • פסוק ב' | >>
• ב • ג • ט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אִ֣ישׁ עַל־דִּגְל֤וֹ בְאֹתֹת֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מִנֶּ֕גֶד סָבִ֥יב לְאֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד יַחֲנֽוּ׃
רש"י
"באתת" - כל דגל יהיה לו אות מפה צבועה תלויה בו צבעו של זה לא כצבעו של זה צבע כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחשן ומתוך כך יכיר כל אחד את דגלו דבר אחר באותות לבית אבותם באות שמסר להם יעקב אביהם כשנשאוהו ממצרים שנאמר (בראשית נ) ויעשו בניו לו כן כאשר צום יהודה ויששכר וזבולן ישאוהו מן המזרח וראובן ושמעון וגד מן הדרום וכו' כדאיתא בתנחומא בפ' זו
"מנגד" - מרחוק מיל כמו שנאמר ביהושוע (יהושע ג) אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה שיוכלו לבא בשבת משה ואהרן ובניו והלוים חונים בסמוך לו
רש"י מנוקד ומעוצב
בְּאֹתֹת – כָּל דֶּגֶל יִהְיֶה לוֹ אוֹת, מַפָּה צְבוּעָה תְּלוּיָה בוֹ, צִבְעוֹ שֶׁל זֶה לֹא כְּצִבְעוֹ שֶׁל זֶה. צֶבַע כָּל אֶחָד כְּגוֹן אַבְנוֹ הַקְּבוּעָה בַּחֹשֶׁן, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יַכִּיר כָּל אֶחָד אֶת דִּגְלוֹ (במ"ר ב,ז). דָּבָר אַחֵר: בְּאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם, בָּאוֹת שֶׁמָּסַר לָהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם כְּשֶׁנְּשָׂאוּהוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם" (בראשית נ,יב): יְהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן יִשָּׂאוּהוּ מִן הַמִּזְרָח, וּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְגָד מִן הַדָּרוֹם וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּתַנְחוּמָא בְּפָרָשָׁה זוֹ (יב).
מִנֶּגֶד – מֵרָחוֹק מִיל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּיהוֹשֻׁעַ: "אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה" (יהושע ג,ד), שֶׁיּוּכְלוּ לָבֹא בְּשַׁבָּת (תנחומא יד; במ"ר ב,ט); מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו, הַלְוִיִּם חוֹנִים בְּסָמוּךְ לוֹ (תנחומא שם).
מפרשי רש"י
[א] מנגד מרחוק מיל. דכל "נגד" הוא נוכח, ואין נראה שהם נוכחים אלא כשהוא מרחוק מיל, שאם לא כן הוא נראה שהם יחד ולא נוכחים. אך מרחוק הרבה אין לומר, כדי שיוכלו לבא בשבת שם, שאסור ללכת יותר ממיל. והא דכתיב (ר' שמות יט, ב) "ויחנו שם ישראל נגד ההר", יש לחלק, דחילוק יש בין "נגד" ל"מנגד", ד"נגד" משמע על שהוא נגדו, ומשמע קרוב רק שהוא נגדו. ו"מנגד" משמע רחוק קצת, כמו "מנגד תראה את הארץ" (דברים ל"ב, נ"ב), שפירושו הפאה והצד שהוא נגדו, שכן משמש המ"ם בכל מקום על הצד, כמו "בית אל מים" (בראשית י"ב, ח'), רצה לומר מצד בית אל. ולפיכך אי אפשר לומר רק שהוא רחוק קצת, שאם אינו רחוק אין לומר "מנגדו" שפירושו מצד נגדו, שכיון שהוא סמוך - הכל צד אחד ופאה אחת, ולא נקרא 'מצד נגדו'. לכך לא יתכן לומר 'מצד נגדו' אלא אם הוא רחוק קצת, שאז יאמר שהוא מצד נגדו ולא עמו לגמרי, שאם אינם רחוקים זה מזה נעשה מקום אחד. אבל שני דברים מחולקים שייך שפיר "נגד", אף על גב שהוא קרוב לו מאוד, וזה פשוט. ולפיכך אף על גב ש"נגד" הוא אף על קרוב, "מנגד" דווקא רחוק:
והא דבפרשת יתרו (שמות י"ט, ב') [פירש רש"י] "נגד ההר" 'למזרחו של ההר, וכל מקום שאתה מוצא "נגד" פנים למזרח', וכאן אי אפשר לפרש פנים למזרח, שהרי סביב לאהל מועד יחנו, שאין זה קשיא, דהכי פירושו, שצד המזרח נקרא יותר 'פנים' מצד אחר בעבור שנקרא "קדם" שהוא מלשון פנים (רש"י פסוק ג), ולפיכך אם היו חונים מצד מערב ההר לא יאמר שהוא חונה "נגד ההר", שאין להיות נקרא המערב לבד בשם "נגד", שאם כן היה המזרח אחור, ואין ראוי שיהיה נקרא מזרח אחור. או שיהיה דרום לבד או צפון לבד "נגד", ויהי מזרח לימין או לשמאל, ולפיכך 'כל מקום שאתה מוצא "נגד" פניו למזרח'. אבל כאן דכתיב "מנגד אהל מועד", וכולל כל האוהל מועד יחד, שייך שפיר לומר "מנגד" עליו, כיון שכל סביביו היו חונים, יתכן לומר שפיר כי חנייתן בכלל היה נגד אהל מועד, שהוא באמצע. כי העגולה היא נוכחית לנקודה, והשמים נקראים נגד הארץ, אף על גב שהם מסבבים אותה מכל צדדים, מפני שהם מתנגדים נוכח כלל הארץ, מבלי בחינה אל חלק אחד. ולמעלה הארכנו בזה עוד, עיין שם בפרשת יתרו: