בראשית רבה כא
<< · בראשית רבה · כא · >>
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה כא עריכה
בראשית רבה פרשה כא פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט
* קיים ביאור על פיסקה זו, לחץ על אות הפיסקה
א. [ עריכה ]
[ג, כב] "ויאמר ה' אלהים הן האדם היה כאחד ממנו" וגו', כתיב (דניאל ח) ואשמע אחד קדוש מדבר ויאמר [אחד קדוש] לפלמוני המדבר וגו', ואשמע אחד, זה הקב"ה שנאמר (דברים ו) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, קדוש כי הכל אומרים לפניו קדוש, מדבר, גזר גזירות קשות על בריותיו וקוץ ודרדר תצמיח לך, ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר, רבי הונא לפלניא, תירגם עקילס לפנימי, זה אדם הראשון שהיתה מחיצתו לפנים ממלאכי השרת, (דניאל ח) עד מתי החזון התמיד, גזרה שנגזרה על אדם הראשון לעולם היתה, אתמהא, (שם /דניאל ח'/) והפשע שומם, כך יהיה פשעו שומם עליו בקבר, תת וקדש וצבא מרמס כך יהיה הוא ותולדותיו, עשויים מרמס לפני מלאך המות, (שם /דניאל ח'/) ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים וג' מאות וגו', ר' עזריה ור' יונתן בשם ר' יצחק בכל מקום שיש ערב אין בוקר וכל מקום שיש בוקר אין ערב, אלא לכשיעשה בקרן של עובדי כוכבים ערב וערבן של ישראל בוקר, באותה שעה ונצדק קדש, באותה שעה אני מצדיקן מאותה גזרה, הה"ד ויאמר ה' אלהים הן האדם היה כאחד ממנו.
* קיים ביאור על פיסקה זו, לחץ על אות הפיסקה
ב. [ עריכה ]
הה"ד (משלי כד) על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב, א"ר הונא הרי שקנה שדה וקנה כרם קרוי איש, וקרוי אדם, ונקרא עצל, מה הנייה לו, אלא על שדה איש עצל עברתי, זה אדם הראשון, על כרם אדם חסר לב, זו חוה, א"ר הונא היכן מצינו שנקראת חוה אדם (ישעיה מד) כתפארת אדם לשבת בית, (משלי כד) והנה עלה כולו קמשונים, וקוץ ודרדר תצמיח לך, (שם /משלי כ"ד/) כסו פניו חרולים, בזעת אפיך תאכל לחם, (שם /משלי כ"ד/) וגדר אבניו נהרסה, וישלחהו ה' מגן עדן, כיון ששלחו התחיל מקונן עליו "ויאמר ה' אלהים הן האדם היה כאחד ממנו", הוה כחד ממנו.
* קיים ביאור על פיסקה זו, לחץ על אות הפיסקה
ג. [ עריכה ]
(איוב כ) אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע, אם יעלה לשמים שיאו רומיה, וראשו לעב יגיע, עד מטי ענניא, א"ר יהושע בר' חנינא ור"י ברבי סימון בשם ר"א מלא כל העולם כלו בראו מן המזרח למערב שנאמר (תהלים קלט) אחור וקדם צרתני, מן הצפון לדרום מניין (דברים ד) ולמקצה השמים ועד קצה השמים, ומניין אף כחללו של עולם ת"ל (תהלים קלט) ותשת עלי כפכה (שם /תהלים קל"ט/) כגללו לנצח יאבד, על שגלל מצוה קלה נטרד מגן עדן, (שם /איוב כ'/) רואיו יאמרו איו, הוא האדם כיון שטרדו התחיל מקונן עליו, ואומר הן האדם וגו'.
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחם (איוב יד) תוקף שנתן הקב״ה באד"ה לנצח לעולם היה. כיון שהניח דעתו של הקב"ה והלך אחר דעתו של נחש - משנה פניו ותשלחהו. כיון ששלחו התחיל מקונן עליו.
ואומר הן האדם היה כאחד ממנו:
* קיים ביאור על פיסקה זו, לחץ על אות הפיסקה
ה. [ עריכה ]
ה דרש רבי פפוס "הן האדם היה כאחד ממנו", כאחד ממלאכי השרת, א"ל ר"ע דייך פפוס, א"ל מה אתה מקיים הן האדם היה כאחד ממנו, א"ל שנתן לו המקום לפניו שני דרכים, דרך החיים, ודרך המות, ובירר לו דרך אחרת, רבי יהודה בר סימון אמר כיחידו של עולם שנאמר (דברים ו) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, רבנן אמרי כגבריאל שנאמר (דניאל י) והנה איש אחד לבוש הבדים, כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה, ריש לקיש אמר כיונה מה זה בורח משליחותו של מקום שנאמר (יונה א) ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה', אף זה בורח מלקיים צווי המקום, מה זה לא לן בכבודו אף זה לא לן כבודו עמו, רבי ברכיה בשם רבי חנינא אמר כאליהו מה זה לא טעם טעם מות, אף זה לא היה ראוי לטעום טעם מות, היא דעתיה דרבי ברכיה בשם רבי חנין דאמר כל זמן שהיה אדם היה כאחד וכיון שנטלה ממנו צלעתו לדעת טוב ורע.
ו. [ עריכה ]
"ועתה פן ישלח ידו", א"ר אבא בר כהנא מלמד שפתח לו הקב"ה פתח של תשובה, ועתה, אין ועתה אלא תשובה, שנאמר (דברים י) ועתה ישראל מה ה' אלהיך וגו', והוא אומר פן ואין פן אלא לאו, אמר הקב"ה ישלח ידו ואכל גם מעץ החיים, אתמהא, ואם אוכל הוא חי לעולם, לפיכך וישלחהו ה' אלהים מגן עדן כיון ששלחו התחיל מקונן עליו ואמר הן האדם היה כאחד ממנו.
ז. [ עריכה ]
[ג, כג] "וישלחהו ה' אלהים מגן עדן", רבי יהודה ור' נחמיה, רבי יהודה אמר שלחו מגן עדן בעולם הזה, ושלחו מג"ע =מגן עדן= לעולם הבא, ר' נחמיה אמר שלחו מג"ע בעולם הזה, ולא לעוה"ב, על דעתיה דר' יהודה הקשה עליו, ועל דעתיה דר' נחמיה ריתה עליו, א"ר הונא איתפלגון רבי אדא בר אהבה ורבי המנונא חד אמר כר"י, וחד אמר כדר' נחמיה, והא מסייע לרבי נחמיה (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך, לכשיקיץ אותו שנברא בדמותך באותה שעה אני בצדק אחזה פניך, באותה שעה אני מצדיקו מאותה גזרה, באותה שעה הן האדם היה כאחד ממנו, א"ר יהושע בן לוי כשבראו בראו במדת הדין ובמדת הרחמים, וכשטרדו טרדו במדת הדין ובמדת הרחמים, הן האדם, הא אדם לא יכולת לעמוד בצוויך אפילו שעה אחת, אתמהא, דרש רבי יהודה בן פדייא מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון שלא יכולת לעמוד בצווי אפי' שעה אחת והרי בניך ממתינין לערלה ג' שנים, שנאמר (ויקרא יט) שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל, א"ר הונא כד שמע בר קפרא כן, אמר יפה דרשת בן אחותי.
ח. [ עריכה ]
[ג, כד] "ויגרש את האדם", רבי יוחנן ור"ש בן לקיש, רבי יוחנן אמר כבת כהן שנתגרשה ואינה יכולה לחזור, ר' שמעון בן לקיש אמר כבת ישראל שנתגרשה והיא יכולה לחזור, על דעתיה דרבי יוחנן הקשה עליו, על דעתיה דר"ש ריתה עליו, ד"א ויגרש הראה לו חורבן ב"ה =בית המקדש=, היך מה דאת אמר (איכה ג) ויגרס בחצץ שני, רבי לוליאני בר טברי בשם ר' יצחק אמר למגרשה של עדן גרשו, והושיב עליו שומרים שישמרו אותו הה"ד (ישעיה ה) ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר.
"מקדם", רב אמר בכל מקום רוח מזרחית קולטת, אדם הראשון, ויגרש את האדם וישכן מקדם לג"ע, קין, ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן, הרוצח (דברים ד) אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש, ד"א מקדם קדם לג"ע נבראו המלאכים הה"ד (יחזקאל י) היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה, ואת להט, ע"ש (תהלים קד) ומשרתיו אש לוהט, המתהפכת, שהם מתהפכים פעמים אנשים פעמים נשים, פעמים רוחות, פעמים מלאכים, ד"א מקדם, מקודם לג"ע נבראת גיהנם, גיהנם בשני, וג"ע בשלישי, ואת להט החרב המתהפכת, ע"ש (מלאכי ג) וליהט אותם היום הבא, המתהפכת, שהיא מתהפכת על האדם ומלהטתו מראשו ועד רגליו, ומרגליו ועד ראשו אמר אדם מי מציל את בני מאש לוהטת זו, רבי הונא בשם רבי אבא אמר חרב מילה, שנאמר (יהושע ה) עשה לך חרבות צורים, רבנין אמרי חרב תורה שנאמר (תהלים קמט) וחרב פיפיות בידם, כיון שראה אדם שבניו עתידים לירד לגיהנם, מיעט עצמו מפריה ורביה, וכיון שראה שאחר כ"ו דורות עתידין ישראל לקבל התורה, נזקק להעמיד תולדות שנאמר והאדם ידע את חוה אשתו.
<< · בראשית רבה · כא · >>
קישורים חיצוניים
מדרש מעוצב, באתר דעת.