בראשית רבה כא ז
<< · בראשית רבה · כא · ז · >>
[ג, כג] "וישלחהו ה' אלהים מגן עדן", רבי יהודה ור' נחמיה, רבי יהודה אמר שלחו מגן עדן בעולם הזה, ושלחו מג"ע =מגן עדן= לעולם הבא, ר' נחמיה אמר שלחו מג"ע בעולם הזה, ולא לעוה"ב, על דעתיה דר' יהודה הקשה עליו, ועל דעתיה דר' נחמיה ריתה עליו, א"ר הונא איתפלגון רבי אדא בר אהבה ורבי המנונא חד אמר כר"י, וחד אמר כדר' נחמיה, והא מסייע לרבי נחמיה (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך, לכשיקיץ אותו שנברא בדמותך באותה שעה אני בצדק אחזה פניך, באותה שעה אני מצדיקו מאותה גזרה, באותה שעה הן האדם היה כאחד ממנו, א"ר יהושע בן לוי כשבראו בראו במדת הדין ובמדת הרחמים, וכשטרדו טרדו במדת הדין ובמדת הרחמים, הן האדם, הא אדם לא יכולת לעמוד בצוויך אפילו שעה אחת, אתמהא, דרש רבי יהודה בן פדייא מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון שלא יכולת לעמוד בצווי אפי' שעה אחת והרי בניך ממתינין לערלה ג' שנים, שנאמר (ויקרא יט) שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל, א"ר הונא כד שמע בר קפרא כן, אמר יפה דרשת בן אחותי.