בראשית רבה כא ב
<< · בראשית רבה · כא · ב · >>
ביאור על פיסקה זו
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
- משלי כא עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב -
- א"ר הונא:
- הרי שקנה שדה וקנה כרם - קרוי איש וקרוי אדם, וקרוי עצל?! - מה הנייה לו? אלא:
- עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי - זה אדה"ר אדם הראשון
- וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב - זו חוה.
- א"ר הונא: היכן מצינו שנקראת חוה - 'אדם'? - 'כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת כלומר: כשישעיהו מתאר את יצירת האדם, הוא מתארו כיצור שנועד "לשבת בית" - כלומר אשה'.
- וְהִנֵּה - עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים - פרשת בראשית וְקוֹץ וְדַרְדַּר 'כמשונים' המוזכרים במשלי הם צמחים כמושים מיובש, כלומר קוצים, כמו הקללה בבראשית תַּצְמִיחַ לָךְ
- כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים - בְּזֵעַת אַפֶּיךָ כלומר קללת האדם היא לגבי אפו, הנמצא בתוך פניו, וזהו הרמז בפסוק במשלי תֹּאכַל לֶחֶם
- וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה - וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה'... מג"ע מִגַּן עֵדֶן
- - כיון ששלחו התחיל מקונן עליו: בראשית שם, בפסוק הקודם וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ - הוה כאחד ממנו אויה, הרי הוא חלק מאתנו!
- הרי שקנה שדה וקנה כרם - קרוי איש וקרוי אדם, וקרוי עצל?! - מה הנייה לו? אלא:
הה"ד (משלי כד) על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב, א"ר הונא הרי שקנה שדה וקנה כרם קרוי איש, וקרוי אדם, ונקרא עצל, מה הנייה לו, אלא על שדה איש עצל עברתי, זה אדם הראשון, על כרם אדם חסר לב, זו חוה, א"ר הונא היכן מצינו שנקראת חוה אדם (ישעיה מד) כתפארת אדם לשבת בית, (משלי כד) והנה עלה כולו קמשונים, וקוץ ודרדר תצמיח לך, (שם /משלי כ"ד/) כסו פניו חרולים, בזעת אפיך תאכל לחם, (שם /משלי כ"ד/) וגדר אבניו נהרסה, וישלחהו ה' מגן עדן, כיון ששלחו התחיל מקונן עליו "ויאמר ה' אלהים הן האדם היה כאחד ממנו", הוה כחד ממנו.