קטגוריה:במדבר כח כה

<< · מ"ג במדבר · כח · כה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃

מדרש ספרי

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' - למה נאמר? לפי שהוא אומר ויקרא כג עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום, יכול מנה חמשים והקריב מנחה בחמשים ואחד? ת"ל וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה', ועדין אני אומר: עשה יום טוב בחמשים ואחד והקריב מנחה בחמשים! ת"ל בשבועותיכם מקרא קודש. הא אין עליך לומר כלשון אחרון אלא כלשון ראשון: מנה חמשים, והקריב מנחה בחמשים:

מנחה חדשה לה' - שתהא חדשה לכל המנחות, שלא תקדמנה מנחה אחרת. מכאן אמרו אין מביא מנחת ביכורים ומנחת בהמה קודם לעומר, ואם הביא פסול. קודם לשתי הלחם לא יביא, ואם הביא כשר. מה הפרש בין עומר לשתי הלחם? הקודם לעומר אסור לגבוה ואסור להדיוט, לפיכך אם קרבו לא יעלו. הקודם לשתי הלחם אסור לגבוה ומותר להדיוט, לפיכך אם קרבו יעלו. ר' טרפון אומר: הואיל ועומר מתיר וב' הלחם מתירות, אם למדתי למנחות הבאות קודם לעומר שהם פסולות, אף מנחות הבאות קודם לשתי הלחם יהיו פסולות! אמר לו רבי יהודה בן נחמן לא: אם אמרת במנחות הבאות קודם לעומר, שלא כשרו לא לגבוה ולא להדיוט; תאמר בשתי הלחם, שהם פסולות שאע"פ שלא הוכשרו לגבוה הוכשרו להדיוט!? נסתכל בו ר' עקיבא וצהבו פניו. אמר לו: יהודה בן נחמן צהבו פניך שהשבת את הזקן? תמיה אני עליך אם תאריך ימים בעולם! אמר ר' אלעזר בר' יהודה בפסח היה מדבר, וכשבאתי לעצרת אמרתי היכן יהודה בן נחמן? אמרו לי הלך לו: