פתיחת התפריט הראשי


(א) בצידי ר"ה:    או באגם או בסימטא כמ"ש בסוגיא פרק הכותב ובתוספות שם אף על גב בעת הנתינה לא היתה מגורשת לא הוי כטלי גיטך מעל גבי קרקע כיון שנתן לה בתורת גירושין אלא שמגביל זמן אימת תתגרש הוי נתינה גמורה אף על גב האומר משוך בהמה זו וקני לאחר ל' יום צ"ל קני מעכשיו כמ"ש ברמב"ם פ"ב דמכירה ובחושן המשפט סוף סימן קצ"ז ש"ה דקונה במשיכה ולאחר ל' יום כבר כלתה המשיכה אבל כאן הגט עדיין קיים ומונח במקום דראוי לקנין כ"כ המגיד והר"ן לדעת הרמב"ם דהיא מגורשת אפילו אם לא אמר מעכשיו אבל תוס' והרשב"א סבירא להו אם לא אמר מעכשיו אינה מגורשת ואם אמר מעכשיו הוי ספק גט דקי"ל כרב דמספקא שמא תנאי הוא אז אפילו אם מונח בר"ה מגורשת או שמא חזרה הוא והוי כאלו אמר לאחר ל' יום בלא מעכשיו ואינה מגורשת כי צידי ר"ה לאו מקום שלה הוא ומבואר בתוס' פ' האשה שנפלו ובר"ן כשהוא תנאי אז אפי' עומדת בר"ה או ברשות המוכר קונה לכן יפה כתב המגיד ס"ב דמכירה לדעת הרמב"ם דס"ל מעכשיו ולאחר ל' יום תנאי הוא כמ"ש שם א"כ מ"ש הרמב"ם שם דעומדת הבהמה באגם ל"ד דהא אפילו בר"ה נמי קונ' כיון דתנאי הוא והב"י השיג עליו סוף סימן קצ"ז וכתב אגם דוקא ולא ר"ה והביא ראיה מתוס' הנ"ל וליתא כי תוס' כ"כ לרבי יוחנן דס"ל דלאו תנאי הוא אלא המשיכה מתחיל היום ונגמר לאחר ל' יום אז בעינן דמונח במקום הראוי לקני אבל הרמב"ם דס"ל תנאי הוא א"כ אפילו בר"ה נמי והסמ"ע הביא דברי הב"י ול"ד, וא"ל דלרמב"ם דס"ל תנאי הוא הלא אם אמר התקדש לי מעכשיו ולאחר ל' יום פסק כרב דמספקא ליה אם תנאי הוא אי חזרה וי"ל דוקא משום חשש א"א פוסק לחומר' כרב אבל בממון ס"ל תנאי הוא וכן מוכרח לרמב"ם ורשב"א דס"ל בקנין בהמה אם אמר מעכשיו ולאחר ל' יום קונה ובגט הוי ספק ש"מ דפסקו כשמואל אלא בגט חיישינן להא דרב, אלא צריך ישוב מנ"ל לרמב"ם לחלק כן כי שם בקידושין פליגי רב ור' יוחנן ושמואל לרב ספק הוא כהנ"ל לרבי יוחנן מתחילין מיד וגומרים לאחר ל' יום, לשמואל תנאי הוא מנ"ל לפסוק בממון כשמואל נגד ר' יוחנן:


(ב) אם היה הגט קיים:    ע"כ בתנאי אם איירי כי בתנאי ע"מ א"צ להיות קיים כמ"ש בסי' קמ"ג ומ"מ א"צ להיות ברשותה וצריך טעם כיון דאין גירושין עד אותו שעה מה מהני אם מונח באותו שעה בר"ה גם נשמע מכאן דהמחבר ס"ל כרמב"ם בתנאי אם ונשאת קודם שנתקיים התנאי לא תצא מדכתב בסמוך ואם נשאת קודם הזמן תצא ש"מ דוקא שם דקודם לכן אין שם גירושים כלל אבל אם נשאת קודם שנתקיים התנאי לא תצא עיין ריש סימן קמ"ג ועיין סי' קמ"ח:


(ג) צריך להיות הגט ברשותה:    ואם ליתא ברשותה הוי ספק גט להני פוסקים דפסקו כר"י זמן ש"ש מוכיח והוי כאלו אמר מעכשיו ולאחר ל' יום המגיד ועיין ריש סימן קמ"ד:

סעיף געריכה


(ד) אין זה גט:    אף על גב מכלל לאו נשמע הן מ"מ כיון שלא הזכיר גירושין בפירוש אינה מגורשת, המגיד:

סעיף דעריכה


(ה) אם נתקיים התנאי וכו':    היינו בתנאי ע"מ דאז אם נתקיים התנאי חל הגט למפרע נמצא בעת שקידש היתה פנוייה אבל תנאי אם דגט חל בעת שנתקיים ובאותו פעם היתה א"א נראה דקידושין לא הוי קידושין מיהו לדעת הרמב"ם דס"ל אם נשאת קודם שנתקיים התנאי לא תצא י"ל גם הקידושין חלין וכ"כ בסימן קמ"ח ע"ש וקצת ראי' דאיירי בתנאי אם דהא בסמוך מוכח דאיירי בתנאי אם וה"ל לפרש דאיירי כאן בתנאי ע"מ וכן הוא בפרישה:


(ו) א"צ גט משני:    הנה לדעת הראב"ד אסורה לראשון ופי' בדרישה טעמא משום דחיישינן שמא יאמרו בודאי קיימה התנאי כיון התנאי בידה לקיים והיא מגורשת מזה והוא מחזיר גרושתו משנתארסה ול"ד למי שהלך למ"י והיא נתקדשה לאחר ובא בעל' מותר' לראשון דשם באמת לא היה גירושין לא יאמרו דגירש אלא יאמרו טעות היה דסברה דמת בעלה אבל כאן הי' גט ותנאי הוא בידה לקיים יאמרו בודאי מקוים התנאי עוד כתב שם דרמב"ם נמי ס"ל דאסורה לראשון וזה ליתא כמה דהשיג עליו בט"ז דהרי הרמב"ם מסיים שם וכתב כמו שביארנו והיינו בדין שהלך בעלה למ"י ושם מבואר בנתקדשה מותר' לראשון וליישב קושית הראב"ד י"ל דס"ל להרמב"ם לעולם לא חיישינן שיאמרו דזה עביד איסור' כל זמן שאין מוכרח א"כ כיון די"ל דלא נתקיים התנאי אף על גב התנאי בידה לקיים לא חיישינן שיאמרו דנתקיים התנאי והוי מחזיר גרושתו משנתארסה ול"ד למ"ש סי' ל"א וסי' מ"ו שם כששניהם מקדשים ממ"נ אי עביד איסור' אז חיישינן שמא יאמרו אבל כאן די"ל דלא עביד איסור' לא חיישינן שמא יאמרו דעביד איסור':

סעיף העריכה


(ז) שמא קיימה התנאי:    הט"ז מאריך בזה ובוודאי ט"ס וצ"ל שמא תתקיים התנאי דחילוק הוא אם כבר בטלה התנאי אז בטל הגט אבל אם לא נתבטל יש לחוש שמא תתקיים עוד ועדיין לא נתבטלו וחלו קידושי שני: